מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
אוניברסיטת בן גוריון
[לחץ כאן לקרוא מאמרים מאונ' בן-גוריון מלפני שנת 2004]

[בן גוריון, סוציולוגיה] איסמאעיל נאשף: ביצור החרם בעקרונות ההתנגדות
החרם, על מגוון צורותיו, שהוטל על המשטר הקולוניאלי בפלסטין הוא צעד מבורך כל עוד מטרתו לקעקע משטר זה. יש להניח שכוונותיהם ומטרותיהם של הממונים על הקמפיינים הקוראים לחרם הן אכן לקעקע את המשטר הציוני בפלסטין, בהתבססם על סתירות המשטר הזה. ואולם החרם על המשטר הקולוניאלי בפלסטין מעלה כמה שאלות שלרוב נעלמות מאופק העשייה הפלסטינית הקולקטיבית. השאלה הבולטת היא סוגיית היחסים שבין כלי ההתנגדות לבין המשתמשים בהם. שאלה זו קשורה במסגרת החזון שממנה נגזרים ישירות כלי ההתנגדות. מן הבחינה הזו החרם אינו קיים בפני עצמו, והוא יכול להיות יעיל רק אם מדובר בפרקטיקה המתנהלת במסגרת כללית יותר השואפת לקעקע את הקולוניאליזם. במאמר זה אנסה לבחון את היחס בין המסגרת הכללית החברתית, הרעיונית-פוליטית של החרם בהיותו כלי התנגדות מצד אחד,לבין הפלסט/ינית המשתמשים בכלי זה לקעקוע המשטר הקולוניאלי בפלסטין מצד אחר.

מאבק באוניברסיטאות
תוכנית 'המקור' אתמול הייתה טובה בכך שהיא חשפה בפני הציבור את התופעה של אנשי אקדמיה שפועלים נגד ישראל, אך לא דיווחה על מקרה התנכלות וסתימת פיות של ממש של סטודנטית שניסתה להביע דעה ציונית בשיעור, על מרצים מאוניברסיטאות תל אביב שקוראים לחרם, משתתפים בכנסים עוינים ועוד.
הטיעון נגד ג'ון הייגי הוא טיעון חלש, ישנם עוד רבים שחושבים שהשואה הייתה עונש מאלוהים, כמו חורבן הבית, ושכתוב על כך בתנ"ך.
היה צריך לבדוק איזה עניין יש למדינות אירופאיות להוקיע את ישראל על היותה יהודית ודמוקרטית ומדוע הן מממנות זאת.
ההתעסקות בעניין המימון של 'אם תרצו' מסיטה מהנושא, אם ארגונים זרים מעוניינים לתמוך בישראל, אדרבא, הבעיה היא עם ארגונים שמחפשים לפגוע בישראל ומיותר להשוות בין שני הדברים.

פרופ' מבן גוריון: הנגב לבדואים
דנה ברנט, מוניטור האקדמיה הישראלית, מספרת על אנשי האקדמיה שמתייצבים בבתי המשפט לצידם של הבדואים שנלחמים על אדמות הנגב

אורן יפתחאל

ד"ר ארז צפדיה

יפתחאל 3

אוניברסיטת בן-גוריון או ביר-גוריון?
כחלק מההפגנות בעקבות ה"משט" מטורקיה, הפגינו מול בנין הסנאט של אוניברסיטת בן גוריון פעילים שצעדו תוך הצדעה במועל יד וצעקו "הייל ביבי". היו אלה ככל הנראה פרובוקטורים מבחוץ שהוזמנו מבפנים, אך בהפגנה עצמה השתתפו אנשי סגל האוניברסיטה.
גם בהפגנה בלתי-חוקית שנערכה במבואות הקמפוס יומיים קודם, השתתפו אנשי סגל. חלקם אף קוראים לחרם על ישראל ומגדירים אותה כ"מדינת אפרטהייד" – מטבע שנקלט מאז היטב בשוק האנטי-ישראלי העולמי.
חלקה האמיתי של אוניברסיטת בן-גוריון בכלל הפעילות האקדמית הישראלית האנטי ציונית אינו מצדיק את המוניטין שרכשה לעצמה בתחום זה. אלא שבשנים האחרונות היא נטלה לעצמה את כובע שוטה הכפר האקדמי, המתאפיין בקרקסאות מן הסוג הנ"ל. "לא עכברא גנב אלא חורא גנב" – לא פרופסור זה או אחר אחראים לכך שאוניברסיטת בן-גוריון נתפסת שניה באנטי-ישראליות רק לאוניברסיטת ביר-זית.

הפרופ' ניב גורדון, ראש המחלקה היוצא לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת ב"ג, קיבל מכתב איום על חייו. "גורדון אתה בוגד! אני אגיע לבן-גוריון להרוג אותך!", נכתב במכתב. השולח האנונימי חתם: "אם תרצו".
לדברי הפרופ' גורדון, בניגוד לאיומים קודמים שקיבל דרך הדואר האלקטרוני, המכתב האחרון הגיע בדואר שנשלח לאוניברסיטה. "מישהו קנה בול והלך לדואר, הוא עשה כבר מאמץ כלשהו", אמר. היום יגישו גורדון והאחראים על הביטחון באוניברסיטה תלונה במשטרה.
"יש אווירה של אלימות כלפי כל מי שמותח ביקורת על מדיניות הממשלה, ובמסגרת הזו יש גם התקפה ממוקדת על האקדמיה", אמר אתמול ל"הארץ" הפרופ' גורדון, "האם גדעון סער מבקש להכניס נהלים, לפיהם מי שתומך בחרם אקדמי לא יוכל לעבוד במוסד ציבורי? אלה דברים שנעשו בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד".

אורן יפתחאל, יו"ר בצלם בעד סנקציות נגד ישראל בעת מלחמה
פרופ' אורן יפתחאל קרא למועצת הביטחון של האו"ם ולאיחוד האירופי, בעיצומו של מבצע "עופרת יצוקה", להטיל סנקציות אפקטיביות על ישראל ולהפסיק את הגיבוי הבינלאומי בישראל בשנת 2003 הוא הביע תמיכה גלויה בהכרה ב"זכות השיבה" של הפליטים הפלשתינים טפח נוסף נחשף בעמדותיו של היו"ר המשותף של הנהלת בצלם
צוות העובדים של ארגון בצלם נמנה אידיאולוגית על השמאל הקיצוני ("far left"), כך על-פי עדותה של ענת בילצקי בעת בה כיהנה כיו"ר הנהלת בצלם. בראיון ל-thebrooklynrail.org ביוני 2004 אמרה בילצקי לכתב, כי "אם תשאל מישהו מהם כיצד הם הצביעו בבחירות, הם כולם הצביעו לשמאל, לשמאל הקיצוני".
כיום עומדים בראשות ארגון בצלם שני יושבי-ראש, והם: גילה סבירסקי, מייסדת קואליציית נשים לשלום ולשעבר מנכ"ל הקרן החדשה לישראל ופרופ' אורן יפתחאל, מרצה לגיאוגרפיה פוליטית ולתכנון אורבאני באוניברסיטת בן-גוריון. במאמר קודם הובאו עיקרי עמדותיו של פרופ' יפתחאל כפי שעלו במאמרים ובמחקרים שפרסם בשנים האחרונות. פרופ' יפתחאל, המעורב באקטיביזם פוליטי, חתם על שתי עצומות חשובות בשנים 2009 ו-2003 החושפות טפח נוסף על עמדותיו.

"הכיבוש הישראלי – ניתוח מבני" הרצאה של ד"ר ניב גורדון
"הכיבוש הישראלי – ניתוח מבני", הרצאתו של ד"ר ניב גורדון מהמחלקה לפוליטיקה וממשל במסגרת סמינר מכון בן-גוריון. האירוע יתקיים בתאריך 09/03/2010 משעה 10:30 עד שעה 12:30

לדעת ד"ר ניב גורדון מאוניברסיטת בן גוריון, שלושת סרבני הגיוס שפועלים בדרום אפריקה נגד גיוס לצה"ל "נלחמים למען המוסריות של המדינה. הם הגיבורים האמיתיים של ישראל"
ד"ר ניב גורדון התייחס אמש למפגש של הסרבנים עם הסטודנטים הדרום אפריקאים ואמר כי "עד שלא יהיה מחיר לכיבוש הזה, אז הוא לא ייגמר. אני חושב שהפתרון לא יבוא מבפנים, אנחנו צריכים את העזרה של הקהילה הבינלאומית, במיוחד את החברה האזרחית הבינלאומית, שתפעל כדי לעזור לנו לסיים את המצב של האפרטהייד. בין הירדן לים חיים 5.6 מיליון יהודים ו-5.2 מיליון פלסטינים. 3.5 מיליון מהפלסטינים הללו חיים על פי כל הגדרה בינלאומית תחת חוק אחר, זה אפרטהייד".

עצומה מטעם מוניטור האקדמיה הישראלית לגינוי מתקפתו של ניב גורדון נגד מדינת ישראל
אנו קוראים לאוניברסיטת בן גוריון:
1. לגנות באופן מוחלט את קריאתו של ניב גורדון לחרם על מדינת ישראל
2. לסלקו ממשרת ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל
3. לסלקו מכל ועדות האוניברסיטה
4. להביא לכך שלא ילמד קורסי חובה
5. לעצור מענקי מחקר וקרנות ואת מימון נסיעותיו
אנו מבקשים מהסטודנטים להימנע מלהירשם או להשתתף בקורסים של ניב גורדון

שר החינוך גדעון סער נגד "מאמר האפרטהייד" של ד"ר ניב גורדון: יש להוקיעו
שר החינוך, גדעון סער, גינה היום (ראשון) בחריפות את מאמרו של ד"ר ניב גורדון בלוס אנג'לס טיימס, בו קרא להחרים את ישראל מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית על רקע היותה מדינת "אפרטהייד". לדברי סער, מאמרו של גורדון המשמש כמרצה באוניברסיטת בן גוריון, מעורר שאט נפש וראוי להוקעה.
ד"ר ניב גורדון, מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בן גוריון, הוא פעיל שמאל שביקר במוקטעה ברמאללה במהלך מבצע חומת מגן, ונפגש גם יו"ר הרשות הפלסטינית דאז יאסר ערפאת. במאמר כתב גורדון כי הטלת חרם בינלאומי על ישראל היא "הדרך היחידה להציל אותה". גורדון כתב כי "הדרך המדויקת ביותר לתאר את ישראל היום היא שזו מדינת אפרטהייד". לדבריו, "בעוד שני העמים חיים באותו שטח, בין הירדן לים התיכון, הם נתונים למערכות חוק שונות לחלוטין. לפלסטינים אין מדינה והם חסרים רבים מהזכויות האנושיות הבסיסיות. בניגוד חריף כל היהודים בין אם הם חיים בשטחים הכבושים או בישראל, הם אזרחי מדינת ישראל".

מרצה באוניברסיטת בן-גוריון: חרם - הדרך להציל את ישראל
במאמר ב"לוס אנג'לס טיימס" כתב ד"ר ניב גורדון: "המילים והגינויים של ממשל אובמה והאיחוד האירופי לא הניבו תוצאות". האוניברסיטה: הוא חרג מגבולות החופש האקדמי וחצה קווים אדומים

אורן יפתחאל / גיאוגרפיה של כליאה המונית
הגיאוגרפיה הפוליטית של הכליאה מולידה שרשרת של אבסורדים. למשל: את הפלישה לעזה מבצעת ממשלתה המודחת של ישראל, בגיבוי הממשל המובס של ג'ורג' בוש, כשהיא תוקפת באלימות פושעת את הממשלה הנבחרת של פלסטין, זאת שישראל והעולם מסרבים להכיר בה. ואבסורד זה מוביל לאבסורד הבא – לא ישראל המבצעת כיבוש לא חוקי כבר ארבעה עשורים חשופה לסנקציות בינלאומיות, אלא דווקא ממשלת החמאס. לא הכובש אלא הנכבש.
אין להתפלא על כל אלה, כיוון שהם תואמים את הגיאוגרפיה פוליטית של כליאה המונית. הכוח הקולוניאלי יכיר במנהיגי האסירים רק אם אלה ימנעו מלהפריע למעשה הכליאה. אם יפריעו, ייענשו ויהרגו, כשאין להם ולאוכלוסיה המקיפה אותם לאן לברוח. אך יש אולי להתפלא (מעט) על כך שקברניטי מדינת ישראל לא השכילו ללמוד מההיסטוריה, ולא הפנימו שמשטרי כליאה המוני לעולם יתקיימו על זמן שאול, ולעיתים קרובות יביאו גם לפגיעה באושיות המשטר הכולא עצמו, ,
לסיום, ואל מול העמקת הכליאה ההמונית, כדאי לשנן את עצתו החכמה של המשורר מחמוד דרוויש הפונה אל הסוהר בספרו 'מצב מצור'. "עוד אלמדך איך לחכות/ בשער מות הדחוי/ לאט לאט/ אולי תמאס בי/ ותשיל את צילך מעלי/ותכנס אל לילך משוחרר/ מצל הרפאים שלי."

אורן יפתחאל: "הכפרים הבדווים אינם, פולשים, כפי שמקובל להניח בשיח היהודי"
נזכיר גם שהכפרים הבדווים אינם, פולשים, כפי שמקובל להניח בשיח היהודי - הם היו על אדמתם לפני 1948 או שהועברו עליה כעקורי פנים בכפייה על-ידי המדינה. שלילת זכויותיהן הבסיסיות מהווה אם כך פגיעה קשה במעמדם האזרחי של הבדווים בנגב, ונגיסה עמוקה בעקרונות השוויון וכבוד האדם. שישים שנה לאחר הנכבה הפלסטינית היא עדיין מהווה מציאות יומיומית בחייהם של הבדווים -- החיים ללא מקום בטוח מאלימות השלטון, ללא מעמד מוניציפאלי, תוך חשיפה תמידית להריסות בתים, וללא אפשרות לבניית עתיד קהילתי על אדמותיהם ההיסטוריות.

אורן יפתחאל בהרצאה על הבדווים
חלקם של הבדואים הגיעו במאה ה-19. אני לא בדיוק יודע ממש את ההיסטוריה. הכיבוש האיסלמי וצפונה. בין השבטים השונים. הם לא היו זזים הרבה. היה להם איזור מחיה. היו גם מלחמות בין השבטים, אבל היתה די הסכמה. כמו מדינות כאלה קטנות של שבטים. לפי מחקרים היו גם מקומות קבע, של חלק מהאוכלוסיה, ועמים אחרים לא חיו בתוך הטריטוריה הזו. איך שאתה לא מתרגם את זה, אתה יכול לתרגם את זה לריבונות, או בעלות שבטית על הקרקע, אבל היה ברור שזו הקרקע שלהם

אורי רם: 'זה לא ביטול החרם טמבל, זה המשך הכיבוש'
שרת החינוך בממשלת ישראל לא צריכה להיות שמחה על ביטול החרם. היא צריכה להיות יותר מודאגת. תחת הלחץ האיום בחרם עלו לפחות לדיון השאלות האם האוניברסיטאות משרתות באופן כלשהו את הכיבוש ובכך משתתפות בעבירות נגד החוק הבינלאומי, האם הן חלק ממנגנון מדינתי כולל שבראשו משרד הביטחון והצבא ובתחתיתו מועצת י"ש ונוער הגבעות, הרתום למבצע המשך הכיבוש, או שיש בישראל חופש אקדמי ואבחנה מוסדית המאפשרים לקיים דיון ביקורתי בכיבוש ובדיכוי.

לב גרינברג, 'הם מפחדים'
בספרו החדש טוען הסוציולוג לב גרינברג, כי עם פרוץ האינתיפאדה השנייה ששה האליטה האשכנזית לאמץ את שיח המלחמה ולהיפטר משיח השלום, מפני שכלל בתוכו לא רק הכרה בפלשתינאים, אלא גם הכרה במזרחים.

חיים יעקובי / הקמת חומה בין יהודים לערבים בלוד תקבע את עתיד התכנון בישראל
בשבוע הבא תפרסם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את החלטתה בסוגייה הרת גורל: האם בניית חומת הפרדה בתחומי מדינת ישראל היא מעשה תכנוני לגיטימי, או אפליה בין יהודים לערבים?

לכבוד חברי מועצת הנאמנים אוניברסיטת בן גוריון בנגב
הנדון: הסתה נגד ישראל וגילויים של פוסט-ציונות באוניברסיטת בן גוריון

ערב דיון לכבוד ספרו של אורן יפתחאל: אתנוקרטיה-קרקע ופוליטיקת הזהויות בישראל/פלסטין
אתנוקרטיה היא סוג משטר המאפשר ומעודד את התפשטותה ואת שליטתה של קבוצה אתנית דומיננטית במרחבים בסכסוך. הספר מציג תיאוריה ביקורתית חדשה ומסגרת השוואתית המסבירה את התפתחות הגיאוגרפיה הפוליטית של מדינות אתנוקרטיות.
הספר מזהה את הליברליזציה החלקית של ישראל ואת עלייתו של סדר "האפרטהייד הזוחל" בעת אחרונה כנובעים מסתירותיו של המשטר האתנוקרטי. בסופו מוצעים אפיקים שונים למעבר מאתנוקרטיה בלתי יציבה לדמוקרטיה בת קיימא, באמצעות גיבושו של סדר יום חדש הכולל מעבר הדרגתי לדו-לאומיות, לצדק חלוקתי ולרב-תרבותיות.

ניב גורדון בבקשה לתמיכה כלכלית בתעיוש
אנו זקוקים לעזרתכם הכספית. בשעה של התקפות על עזה, האלימות בגדה המערבית נמשכת, גם אם היא פחות גלויה לעין. מזה חמש שנים שתעאיוש, בשיתוף עם פעילי ארגונים אחרים, מקומיים ובין-לאומיים, נאבקת במגמה המתמשכת לגרש את הפלסטינים תושבי המערות בדרום הר-חברון. במסגרת נסיונותיהם של המתנחלים לאלץ את הפלסטינים באזור זה לנטוש את בתיהם ואדמותיהם, הם לא בחלו בהרעלת בורות מים וצאן, בעקירת זיתים ובאלימות פיזית כלפי פלסטינים ופעילי שלום וזכויות אדם. בשנה האחרונה אנו עדים לניסיון נישול נוסף ממערב לבית-לחם ומדרומה, באזור בו גדר ההפרדה סוגרת על 20,000 פלסטינים במובלעת שנועדה בסופו של דבר להיות מסופחת לישראל (ראו מפה מצורפת). תושבי המובלעת ינותקו משירותים רפואיים, ממוסדות חינוך וממקורות תעסוקה.
בחודשים האחרונים הצטמצמו המשאבים הכספיים של תעאיוש ואנו נתקלים בקשיים לממן הוצאות בסיסיות כגון תחבורה אל אזורי הפעילות והוצאות אחרות הקשורות לפעילותנו באזורים אלה. לפיכך אנו פונים אליכם בבקשה לשלוח תרומות ובכך לתמוך בפעילותנו.
במסע התרמה זה אנו מנסים לגייס סכום של 12,000$. המחאות לפקודת "תעאיוש" (בשקלים, דולארים או אירו) ניתן לשלוח לניב גורדון, משעול מוצא 7, דירה 56, באר-שבע.
לבירורים נוספים nevegordon@gmail. com

אמנון רז-קרקוצקין - פורסם באתר מחסום
אחת לכמה שנים זקוקה החברה הישראלית לזריקת "ביחד" מן הסוג הזה. את אחדותה היא יודעת להשיג רק בדרך אחת – המלחמה. הידד, מלחמה "צודקת" נפלה לידינו. לרגע קט סייעה המלחמה לטשטש את הבעיות, ויצרה מפגן משיחי שכולם שותפים לו. אדרבא, כרגיל, מי שיוזם ומלבה את מפגני התשוקה הלאומנית איננו הימין, אלא דווקא אלה המוצגים כשמאל, מאושרים להזדהות עם המלחמה הצודקת. האיום הוא תמיד קיומי. המלחמה היא "על עצם קיומה של המדינה". כך היה בשנת 2000, כאשר קונסנזוס שלם הצדיק את המלחמה הטוטלית נגד מפגינים פלסטינים, כך גם עכשיו. אותו רטט, אותה הנאה בלתי מוסתרת, אותה התלהבות מהאחדות המזויפת. שילוב מסוכן של חרדה ותשוקה. תחושת החורבן היא אחד היסודות של הקיום הישראלי ובסיס המדיניות הישראלית. אי-אפשר להתעלם מקיומה של חרדה זו, וצריך לעמוד על מקורותיה, כמו על האופן שבו היא פועלת כדי להגשים את עצמה. היא יוצרת שוב ושוב את השילוב המסוכן בין חרדה ובין תשוקה יהירה, תשוקת החירום, חירום המאפשר להשעות כל מעצור חוקי ומוסרי, חירום המאפשר להתעלם משאלות היסוד ונועד להשאיר את ההכחשה בעינה. בשם סכנת החורבן מוצדק החורבן.

כתבה בה מוזכר ניב גורדון
"...בכל הקשור לאביב כוכבי, האדם שהוביל את המערכה הוא פעיל 'תעאיוש' המוכר גם בקרב פעילי השמאל בארץ כאחד המבקרים הבוטים ביותר של ישראל ושל צה"ל. ד"ר ניב גורדון, מרצה במחלקה לפוליטיקה ולממשל באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, פרסם לפני ארבע שנים מכתב גלוי בעיתון הירושלמי 'כל העיר', ובו האשים את כוכבי באחריות לפשעי מלחמה שבוצעו במהלך מבצע 'חומת מגן' במחנה הפליטים בלאטה בשכם. מאז פרסומו תורגם המכתב לשפות רבות, בהן אנגלית, גרמנית, ערבית ואיטלקית, וכעת הוא מופיע בעשרות אתרי אינטרנט אנטי-ישראליים ובהם אתרים אנטישמיים מוכרים.

קורס שמלמד ניב גורדון: היבטים ביקורתיים על הכיבוש
בסמינר זה נסקור באופן ביקורתי את ההיסטוריה של הכיבוש ברצועת עזה ובגדה המערבית מ-1967 ועד היום. מטרתנו היא להבין איך הכיבוש "עבד" ולמה הוא השתנה במהלך השנים. לשם כך, ננתח תהליכים ואירועים חברתיים, כלכליים ופוליטיים שאפיינו את חיי היום יום בשטחים תוך ניסיון לחשוף את האמצעים בהם ישראל ניהלה את האוכלוסייה הפלסטינית.

מעגל דמים חדש / ניב גורדון
כמובן שהפלשתינים לא ישבו בחיבוק ידיים ויש לצפות שגם התגובות שלהם יהיו יותר חריפות. מעגל האלימות, אם כן, לא יפחת לאחר הנסיגה, אלא רק יגבר. השתלשלות כזו היא במידה רבה השלכה ישירה של הגישה החד צדדית ששרון הכתיב. שהרי ללא משא ומתן וניסיון להגיע לפתרון צודק וכולל, זה נאיבי לצפות שהסכסוך יסתיים.

צווי פיוס לא יועילו / מאת אורן יפתחאל
באופן דומה נחשפנו לאורך השנים ליוזמות לפיוס בין דתיים לחילונים כמו "צו פיוס", "אמנת כנרת" ו"שיח אחים", אך כולן לוקות בטיוח שורש הבעיה - הקולוניאליזם היהודי בשטחים. יוזמות אלה מותירות את הפלשתינאים כעין רקע אילם, או תפאורה סתמית. אין כאן רק בעיה מוסרית של התעלמות מתושבי הארץ מדורי דורות, אלא כשל אנליטי להבין את התפתחות הגיאוגרפיה הפוליטית של ישראל/פלשתין

מורשת שנאת הארץ מאת: אמנון רז-קרקוצקין
החלטת הכנסת להקים מכון למורשת רחבעם זאבי היא אולי מזעזעת, אבל לא אמורה להפתיע. מורשת הטרנספר, "מורשת זאבי", היא תמצית האלימות, הגזענות והכיעור של החברה הישראלית. מעתה היא תזכה למימון ממלכתי. הכנסת בחרה לשמר את מורשת הלאומנות הקיצונית, וחשפה כך את פרצופה האמיתי של מדינת ישראל והחברה הישראלית.

אורן יפתחאל: "ישראל: מדינת התיישבות אתנוקרטית"
ההתיישבות היהודית בשטחים הכבושים העמיקה את מאפייניו האתנוקרטיים של המשטר הישראלי, כיוון שהיא יצרה סוגים שונים של אזרחות פורמאלית, המתקיימים בו-זמנית תחת השלטון הישראלי. למרות כינונה של הרשות הפלסטינית בעקבות הסכמי אוסלו, והעברת אזורים מסויימים (כשליש מהשטחים) לאוטונומיה פלסטינית , ישראל נותרה השליטה הדומיננטית בכל פלסטין המנדטורית.

דמוקרטיה מול דמוגרפיה, מאת לב גרינברג
השקפות גזעניות, המתעלמות מקיום עמים כבושים או מציגות אותם כנחותים, פראים ומסוכנים התפתחו באירופה במאות הקודמות, כדי להצדיק את השתלטות האדם הלבן על חבלי ארץ ואוצרות טבע לא לו, באפריקה, באמריקה ובאסיה. כך ביקשו להעניק לגיטימציה למעשי שוד, ביזה, דיכוי והרג. בתוך אירופה ההשקפה הגזענית הופנתה כלפי `העמים השמים` `הפולשים` לתוך אירופה, ובראשם היהודים. אנחנו היינו הקורבן של אותה גזענות, ורצה גורל ההיסטוריה (או יד אלוהים) להעמיד אותנו במבחן קשה. מתוך ניסיון להיחלץ מן האנטישמיות בנינו בארץ המובטחת מציאות קולוניאלית השוללת את צלם האנוש של `המקומיים`. אחרי הכיבוש ב-1967 נהפכה ההשקפה הזאת לשיח היחידי, עד כדי פחד לערער עליה בפומבי.

המינהל והנישול מאת: ת'אבת אבו ראס ואורן יפתחאל
חצאי אמיתות לעיתים גרועות משקר, והיתממות גרועה מהתחזות. הבה נעמיד דברים על דיוקם: האדמות שנחרשו בברוטליות בידי המינהל באל-עראקיב, מדרום לרהט, אינן אדמות מדינה אלא קרקעות בסכסוך, אשר הוחזקו במשך דורות בידי השבטים אל-טורי ואל-עוקבי, שפונו מהן בשנת 1952, כביכול לצרכים צבאיים, וכביכול לתקופה בת שישה חודשים בלבד. לפי תסריט די נפוץ (ראו איקרית וברעם), שיבתם למקום לא הותרה עד היום. בני אל-טורי המשיכו כל השנים לקבור את מתיהם בבית הקברות המקומי – אות לדבקותם באדמתם. המדינה אמנם תובעת בעלות על קרקעות אלה, אך זו טרם הוכרעה בבית דין כלשהו.

נוכח הכישלון המתמשך של מדיניות המינהל בנגב, חייבים אפרתי, והממונים עליו אולמרט ושרון, לשקול מחדש את צעדיהם. הפתרון פשוט: על המינהל לחדול מתעלולי האפליה שלו ולהקצות קרקע לבדווים כמו לכלל אזרחי ישראל בצורה הוגנת ושקופה, על פי תבחינים של צורך וצורת התיישבות. רק כך אפשר יהיה למלא בתוכן את שורות הסיסמאות וחצאי האמיתות שהפריח אפרתי, להפסיק את נישולה של אוכלוסיית אזרחים שלמה, ולהניח תשתית לפיתוח הנגב לרווחת כל תושביו – יהודים כערבים.



יום עיון - אלימות והתנגדות בהקשר הישראלי-פלשתינאי - כנס תומך בטרור באוניברסיטה על שם בן-גוריון!
טרור זה "התנגדות" בעיני המשתתפים!

אלטרנטיבה אקדמית / אורי רם
במדינת ישראל מתפתח שלטון אפרטהייד, שאין דומה לו מאז נפילת האפרטהייד בדרום-אפריקה. יותר מ-3.5 מיליון פלסטינים חיים כמעט ארבעה עשורים תחת משטר כיבוש דורסני שמייעד להם, במקרה הטוב, חיים מאחורי גדרות תיל וחומות בטון. התעללות והרג של פלסטינים הפכו לחדשה שגרתית וניצול מחפיר בחסות החוק של עובדים מהגרים ושל נשים נסחרות הפכו לשגרה חדשה. המשטר החברתי הניאו-ליברלי והמשטר הפוליטי הניאו-קולוניאלי המתהווים בישראל, מתיישבים היטב במערכת הגלובלית החדשה, המתגבשת מאז 11 בספטמבר 2001.


טרור, כוח והתנגדות / ניב גורדון
הטענה שהפגיעות של תושבי ישראל היא תוצאה של המדיניות הכוחנית של ממשלותיה מודרת מהזירה הציבורית, בין השאר על-ידי ראיית-העולם ההגמונית המציבה את ה"אני" הישראלי היהודי כקורבן נצחי.
לדידה איסלאמיזם זה הפוליטיזציה של האיסלאם בהקשר הפוסט-קולוניאלי. מדובר בשיח של התנגדות, העוסק בצדק חברתי, בלגיטימיות של הכוח, ובחיים האתיים, שיח שנועד לאתגר את ההגמוניה של נורמות פוליטיות ותרבותיות מערביות

עורך מעריב מגנה את פרופ' אורן יפתחאל
לפני שבוע זכיתי למטח השמצות מצד פרופ' אורן יפתחאל, בעקבות ביקורת שכתבתי על משנתו הפוליטית, המתחזה לאקדמית. הייתי יכול לענות על כל משפט של יפתחאל, ולהצביע על כך שלמרות שמדובר באיש אקדמיה בכיר, הוא סובל, חוששני, מבעיות קשות בהבנת הנקרא. שהרי את דעותיי, בעד חזרה לקווי67', נגד מפעל ההתנחלויות ונגד הכיבוש ועוולותיו - פרסמתי אינספור פעמים. ואם למרות כל אלה, אני ''מפיץ את הקו הניאו-שמרני הימני'', אז נדמה שכל תגובה מיותרת

פרופ' ישראלי המבקר בניו זילנד: "יש להחרים את ישראל"
פרופ' ג'ף הלפר: "ישראל אף פעם לא רצתה שלום"; "55% מהמחבלים המתאבדים הם ילדים שבתיהם נהרסו בידי ישראל"; "הילדים הישראלים מחונכים באמצעות דימויים שליליים של הערבים"

על ניב גורדון ב: שוטרים היכו צלם עיתונות בהפגנה נגד הגדר 27.6.04
אחד הפעילים, ניב גורדון, הכחיש את הטענות: "אף אחד לא יידה פטיש על אף שוטר. המשטרה אספה שני פטישים שהביאו המפגינים כדי להכות בגדר. השוטרים המציאו את הסיפור על השימוש בפטישים כדי להצדיק את הפעולה הכוחנית בה נקטו".

האם אנחנו פרטנר? / אריה ארנון

כדי שיהיה לנו פרטנר עלינו להסכים להיות פרטנר.

הכשל המוסרי של צה''ל | ניב גורדון
התמקדתי במנהיגות בתוך צה"ל. טענתי העיקרית היתה שכל עוד יש כיבוש לא תוכל להיווצר בצה"ל מנהיגות מוסרית ראויה. הטיעון הוא בעיקרו מבני, לפיו במציאות של כיבוש גם הקצין הכי הומני ייאלץ לרמוס את כבוד האדם. הוספתי דוגמאות בהם צה"ל ביצע פשעי מלחמה ברצועת עזה (אזור שהחיילים הכירו היטב).

שאלת פלסטין והקמפוס האמריקאי | אורן יפתחאל
בסיפא של ההרצאה הצגנו את התרחיש הסביר לעתיד, הכולל את המשך הכיבוש תחת שלטון ימני ישראלי, ואיתו העמקת האפרטהייד, החרפת ההתנגדות והדיכוי, והתפוררות הדרגתית פנימית ישראלית ופלסטינית, חברתית, כלכלית ומוסרית.


רצח-עם סמלי (Symbolic Genocide) | לב גרינברג
מדיניות החיסולים של המנהיגות הפוליטית של החמאס, השייח אחמד יאסין וד"ר עבד אל עזיזי רנטיסי, מהווה שלב חמור בהידרדרותה המוסרית של ישראל.

אורן יפתחאל / שיטת קאסטות כחול-לבן
גדר ההפרדה והתוכנית הכלכלית מעמיקות את "האפרטהייד הזוחל" בישראל

החתמת עצומות ואבירי חופש הדיבור - פרופ' שאול קרקובר, חדשות מחלקה ראשונה
פרופ' קרקובר, מיוזמי 'מכתב הפרופסורים', נגד אנשי השמאל באוניברסיטת בן-גוריון, על המוסר הכפול בו הם נוקטים: מתירים החתמת עצומות נגד אריאל שרון, אך מגנים החתמת עצומה נגד יוסי ביילין

האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
מבקרים: 238567009שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
blueweb