מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
השמאל הרדיקלי נגד רות קרק
לאורך רוב שנות הקריירה שלה, פרופסור רות קרק (האוניברסיטה העברית), גיאוגרפית-היסטוריונית בעלת מוניטין בינלאומי שזכתה גם בפרס ירושלים היוקרתי, ראתה את עצמה כ''אַ-פוליטית''. כל זה השתנה כאשר העידה קרק לטובת המדינה במשפט יזום על ידי משפחות בדוויות בנגב. העד מטעם העותרים היה אורן יפתחאל, גיאוגרף פוליטי מאוניברסיטת בן גוריון. השופטת נקטה בצעד יוצא דופן ומתחה ביקורת על יפתחאל על הכנתו הרשלנית להופעה בבית המשפט. לדעתה יפתחאל, המשמש כיועץ לעותרים לא הכין "שיעורי בית" והגיש נתונים מרושלים וסותרים.
דבר זה לא צריך להפתיע, מאחר ויפתחאל, שהכריז על עצמו כגיאוגרף ביקורתי- פוליטי הינו גם, על פי הצהרתו שלו, ניאו-גְראַמְשִיַן - מחסידי אַנטוֹנִיוֹ גְראַמְשִי, הקומוניסט האיטלקי שהפציר באינטלקטואלים ובאנשי האקדמיה לנצל את מעמדם החשוב בשיח החברתי בכדי להאבק למען מטרות פרוגרסיביות. כפי שיפתחאל מודה בעמוד 6 בספרו אתנוקרטיה :מדיניות האדמה וזהות בישראל ופלסטין, גישתו ניזונה מנקודת מבט ניאו-גראמשית. בדף הבית שלו שבאתר האוניברסיטה, מתרברב יפתחאל בניסיונותיו "לשלב הוראה ופעלתנות למען אקטיביזם חברתי ופוליטי" ובהשתתפותו בהקמתם של סדרה של ארגונים הפועלים למען שלום ערבי-יהודי, אנטי-קולוניאליזם ושוויון חברתי בישראל-פלסטין.
כל זה לא מנע מיפתחאל מלתקוף את קרק על האג'נדה הפוליטית שלה כביכול. בבלוג שהתפרסם בזמן שהמשפט התנהל, יפתחאל תקף את אמינותה האקדמית של קרק והתפאר בכך ש"פירק" את עדות המומחה העיקרי של המדינה. כשהשופטת הצביעה על ההרכב המרושל של מסמכיו, הוא האשים אותה בכך שהיא מצדדת בקרק והמדינה.
זלזולו של יפתחאל במומחיותה של קרק לא הצטמצם לכותלי בית המשפט. גדי אלגזי, פעיל רדיקלי ותיק מאוניברסיטת ת"א ופעילים פרו-פלסטינים נוספים בישראל ובבריטניה ליקטו יחדיו ספר לאינטרנט בשם "קק"ל - כובשת את פלסטין מ-1901". בפרק הראשון ''אל-עראקיב - כל פלסטין'' כתב סלמן אבו סיטה "יפתחאל טען שקרק כשהיא מצטטת את התיירים האלה הינה משוחדת ומטעה, דבר שאינו הולם פרופסור באוניברסיטה". אבו סיטה הוסיף שיפתחאל עוקב מקרוב אחר המומחית הציונית הזאת שניסיונה רב בסילופים."
הספר על הקק"ל הפך לקריאת חובה אצל מספר גדול של קבוצות פרו-פלסטיניות בבריטניה. אחדים מהם שלחו אותו אל ראש ממשלת בריטניה, דייויד קמרון ולעוד כמה גורמים פוליטים. מיק נַפִּיאֶר,ראש הקמפיין הסקוטי של הארגון "סולידריות עם פלסטין" הפועל באדינבורו שבסקוטלנד השתמש במילים המשפילות על פרופסור קרק ומחה נגד השתתפותה בכנס "דרכים קהילתיות לחיים ברי-קיימא" של האגודה הבינלאומית ללימודים קהילתיים (ICSA) בפיינדהורן קומיוניטי שבסקוטלנד ב-26-28 יוני 2013, תוך קביעה ש"ישראל ביצעה פשעים אכזריים נגד פלסטינים," הוא ממשיך, "הפשעים ממשיכים בעידודם של רות קרק ואקדמאים ישראלים אחרים. אין מדובר בתרגיל של חוקרי עתיקות, או היסטוריה למען היסטוריה. בין הדוברים בכנס בפיינדהורן ישנם כאלה שמעורבים באופן פעיל בהצגת הטיהור האתני של פלסטינים כחלק מהמאמץ הגלוי להעביר אדמה לבעלות יהודית בלבד, תכנית גזענית שמתמשכת מאז יסודה של מדינת ישראל. בואו ניקח כדוגמה את המקרה המזעזע של האקדמאית הציונית, רות קרק, אשר תציג בכנס הזה, לא זו בלבד שקרק תמכה בקביעה הגזענית שליהודים יש זכויות הגוברות על אלה שגרו שם במשך דורות רבים, היא גם ''פברקה'' הוכחות לחיזוק טענה ציונית שהופרכה אקדמית שעל פיה פלסטין הייתה ריקה לפני יישובה הציוני...קרק מעמידה את מלוא "מומחיותה" המפוקפקת לרשות הנרטיב הציוני האמור להצדיק את הטיהור האתני המתמשך בפלסטינים."
קל להגדיר את נפיאר כמשוגע, כפי שכינה אותו פרשן אחד. אולם הדבר המטריד והמדאיג הוא שיפתחאל ואנשי אקדמיה ישראלים אחרים החלו בתהליך הכתמה של שמה הטוב של קרק כ"מומחית ציונית". על ידי השמצת משכילים שלא מיישרים קו עם השקפת עולמם שלהם הם מספקים חומר גלם המשמש את הפעילים הרדיקלים תומכי הפלסטינים כגון נפיאר.
גראמשי הבין שמשכילים ואינטלקטואלים מקנים לגיטימציה לשיח ציבורי על ידי מתן ארשת מכובדת ל"סתם פעילים". יפתחאל, המצהיר על עצמו כ''משכיל –פעיל'' מיישם את גראמשי.

החתומים מטה קוראים פומבית להחרמת מוצרי ההתנחלויות, ומצהירים שאם ניתבע לדין בידי מתנחלים ובית-המשפט יטיל עלינו פיצויים למתנחלים – נסרב לשלמם, ונעדיף להיכלא.

דני קושמרו מחדשות ערוץ 2 - כתבה על אנשי אקדמיה ופעילים מהשמאל קיצוני שקוראים לחרם נגד ישראל
חרם עלינו. "אמנים כמו גיל סקוט הרון, כמו הפיקסיז, כמו אלטון ג'ון , כמו אחרים", מסביר אחד ממקימי הקבוצה, קובי סניץ, מתמטיקאי מישראל. "כתבתי להם מכתבים. מדובר בחרם תרבותי ואקדמי, וספורט, וכלכלי. משחק של נבחרת ישראל - בהחלט יש פה אירוע שהוא בר החרמה".
גם פרופ' עמנואל פרג'ון, מהחוג למתמטיקה של האוניברסיטה העברית, אומר את אותם הדברים: "ישראל יש לה היסטוריה טובה של כניעה ללחצים בינלאומיים. הדבר האפקטיבי ביותר והיעיל ביותר שיגרום לכך שהאפרטהייד פה ייפסק, שמשטר העבדות פה ייפסק, הוא לחץ בינלאומי אפקטיבי".
פרופסור חיים בראשית, ישראלי, מרצה באוניברסיטת מזרח לונדון, הוא אחד הדוברים הבולטים של השמאל הרדיקלי בבריטניה. "אנחנו כמובן מדברים הרבה בפגישות שונות בבריטניה, בצפון אמריקה ובאירופה", הוא אומר. "ישראל מזיקה לעצמה, מזיקה לסביבה שלה, מזיקה לשלום האפשרי כבר ממזמן".
פרופ' בראשית מנהל אתר שמרכז אינפורמציה על מה שהוא מכנה "הטבח בעזה", ובו גם קריקטורות כאלה, של ראש הממשלה שמוצג שם כפיראט צמא דם. "תראה, יש הרבה ועידות בישראל שמזמינים אנשים מחוץ לארץ. פסטיבלים של קולנוע שמזמינים קולנוענים, מוזיקאים, הדבר הזה פשוט ייפסק כמו שהוא נפסק בדרום אפריקה", הוא אומר. "דרום אפריקה הפכה להיות מנודה, ישראל הופכת להיות מנודה. אתם חייבים להבין את זה, בייחוד אנשים במדיה, אתם חייבים להבין ממה זה בא, זה בא מהמעשים שלכם".

פרופסורים נגד פרופסורים
הודעתו של שר החינוך גדעון סער מעל במת הכנסת, כי יש לפעול מול מרצים שקוראים לחרם אקדמי על ישראל, מעוררת סערה גדולה באקדמיה. סער אמר בדיון במליאה ב-16 ביוני כי קריאות לחרם מצד מרצים הן “דבר בלתי אפשרי” ותופעה ש”אי אפשר לקבל”, וציין כי פעולה צריכה לבוא בראש ובראשונה מצד המוסדות האקדמיים עצמם.
בתגובה תקפו כמה מרצים את דבריו של סער, וטענו כי מדובר בניסיון “להשתיק” קולות באקדמיה הישראלית. בעצומה שהפיץ “הפורום להגנת ההשכלה הציבורית” (ושעליה חתמו בין השאר יוסי שריד, פרופ’ יולי תמיר ורקטור אוניברסיטת חיפה פרופ’ יוסי בן ארצי), נטען כי “חופש הביטוי והחופש האקדמי הם נשמת אפה של המערכת האקדמית הישראלית”. בעצומה נכתב במפורש כי היא “אינה מביעה תמיכה בחרם על ישראל”, אך כי היא רואה צורך להגן “על חירויות הביטוי האזרחיות של המביעים תמיכה” בהטלת חרם כזה. על העצומה חתמו יותר מ-500 איש, חלקם מרצים באוניברסיטאות וחלקם סטודנטים.

חירות אקדמית
על רקע ההצעה להטיל קנס על מי שיקרא לחרם נגד ישראל, משמש לאחרונה רעיון "החירות האקדמית" טיעון בדבר זכותם של אקדמאים לקרוא לחרם על ישראל ועל האקדמיה. בשל חירות ייחודית זו, כך נטען, מותר לאקדמאים לפעול בלי פגע נגד מעסיקיהם: ישראל והמוסד האקדמי.
"החופש האקדמי אין לו סוף", קבע לאחרונה אחד מבכירי האקדמיה. ברם גם באקדמיה אין חירות מוחלטת. כל אקדמאי כפוף לחוקי מדינת ישראל. החירות האקדמית לא מתירה להטריד מינית, להוציא דיבה, לחשוף סודות מדינה וכו'. בנוסף, כל אקדמאי כפוף לחוזה ולכללים במוסד המעסיק אותו. למשל, אסור לו לא ללמד בשם החירות האקדמית. לאחרונה אף התברר שהאוניברסיטאות מסכימות לאסור התבטאויות מסוימות, כביקורת על משפחות חד?מיניות (אונ' בן?גוריון) או על ערבים (אונ' חיפה). אם כן, גם לחירות האקדמית יש סייגים. השאלה היא אם הקריאה לחרם כלולה בהם.

הקריאות לחרם - פוליטיות
בעקבות ביקורתו של שר החינוך על מרצים במוסדות ההשכלה בישראל הקוראים לחרם אקדמי על מוסדות אלה בידי מוסדות אקדמיים במדינות אחרות, כינו כמה מעמיתינו את דבריו אלה "חשוכים". נימוקיהם היו כי יש לשמור על חופש המחקר ולמנוע הטלת מגבלות פוליטיות כלשהן על המרצים. גם חופש הביטוי גויס לצורך הביקורת.
אנו מבקשים לדחות את הביקורת על דברי השר. קודם כל, אין לקריאה לחרם אקדמי ולחופש המחקר ולא כלום. הקריאות לחרם אינן תולדה של מחקר אקדמי, אלא של הדעות הפוליטיות של התומכים בחרם. שנית, גם חופש הביטוי אינו אבסולוטי.

חרם אקדמי: צביעות אינטלקטואלית
לאחרונה נקט גדעון סער שר החינוך לשון חריפה גובלת באיום כלפי המרצים המצדדים בפומבי בהטלת חרם אקדמי על מערכת ההשכלה הגבוהה של ישראל. "כאשר איש אקדמיה ישראלי מטיף לחרם אקדמי הוא חוצה קו אדום. רק במדינה מיוחדת כמו ישראל יש גורמים שמוכנים לתת לדבר הזה לגיטימציה" אמר סער בוועדת החינוך של הכנסת. מתוקף תפקידו משמש שר החינוך גם יו"ר המועצה להשכלה גבוהה כלומר הגוף המפקח ואף המתקצב את המוסדות להשכלה גבוהה. לדבריו אפוא נודע משקל ערכי עודף.
דבריו נתקלו בתגובות חריפות עד כדי השוואה צפויה ושגרתית יש לציין עם "משטרים אפלים."אמירה זו מצמיתה ויכוח ציבורי לגיטימי כאשר עניינו הפעם קבוצה של מרצים אקדמאים שהם בבחינת "פרה קדושה" אף על פי שכמה מן המרצים בישראל מיעוטם כלומר אכן מטיפים ברבים להטלת חרם אקדמי על ישראל חרם שיוטל כמשאלת ליבם על ידי המוסדות להשכלה גבוהה מעבר לים.

שר החינוך גדעון סער: אפעל נגד מרצים שקוראים לחרם אקדמי על ישראל וייבחן את טענות עמותת "אם תרצו" על הטיה אנטי-ציונית בלימודי מדעי המדינה באוניברסיטאות
שר החינוך, גדעון סער, אמר בשבוע שעבר כי בכוונתו לפעול נגד מרצים הקוראים לחרם אקדמי על ישראל. סער התייחס גם לדו"ח תנועת "אם תרצו", שלפיו קיימת הטייה אנטי-ציונית בלימודי מדע המדינה. "מדובר בטענות שחשוב לבחון אותן לעומקן", אמר סער.

הצעת חוק: מרצה ישראלי שיקרא לחרם יועמד לדין
יוזם הצעת החוק, ח"כ אלקין, הסביר כי החוק עובד בשלושה מישורים. "הראשון הוא מול אזרח ישראל שיוזם פעולת חרם. למשל, זה יכול לחול על מרצים ישראלים שקוראים לחרם אקדמי על ישראל. המישור השני הוא לגבי אזרח חו"ל שיוזם פעולת חרם, ואז אפשר לאסור את כניסתו לארץ ולאסור עליו פעולות כלכליות בישראל. הסעיף השלישי הוא מול יישות מדינית זרה, מדינה או הרשות הפלסטינית, שיוזמת חרם על ישראל. במקרה כזה אנחנו יכולים למנוע העברת כספים לרשות הפלסטינית וכל מי שנפגע יכול לתבוע מהכספים האלה בישראל".

ישראלים בארה"ב: "הטכניון יצר טכנולוגיות לרצח". בכירי אקדמיה מאוניברסיטת תל-אביב וממכון ויצמן שיגרו למוזיאון המדע בבוסטון מכתב גינוי, במחאה על תערוכת מדע ישראלית הנערכת בו. "זהו ניסיון להסיח את הדעת מפשעי מלחמה והפרת זכויות אדם"
אבל מה שנראה כגאווה ישראלית אמיתית התקבל בהתלהבות פחותה בהרבה בקרב אנשי אקדמיה שונים, ביניהם הבלשן היהודי נועם חומסקי וחברי סגל אקדמי במוסדות בישראל - ד"ר קובי סניץ ממכון ויצמן, פרופסור רחל גיורא וד"ר ענת מטר מאוניברסיטת תל-אביב.
"התצוגה היא חלק ממסע תעמולה של ישראל המנסה להציג עצמה כמגדלור של קדמה במדבר של פיגור, כדי להסיח את הדעת מרקורד אכזרי של פשעי מלחמה, הפרות זכויות אדם ומדיניות בסיסית של אפליה", כתבו המחברים.
בין היתר, ציינו במכתבם כי "הטכניון אחראי לפיתוח טכנולוגיות של רצח" שצה"ל עשה בהן שימוש, לרבות אמצעים שונים המופעלים בשלט-רחק להרס בתי פלסטינים ומטוסים ללא-טייס הפוגעים באזרחים מהאוויר".

חרם כלכלי ושאלות מוסריות אחרות
נניח כי עובד בחברת חיסונים פיננסים, אותה אני מנהל, היה יוצא בקול קורא ואומר ללקוחות החברה, שלא לעבוד יותר עם חיסונים פיננסים. האם לדעתכם היה אותו עובד נשאר במקום עבודתו? כנראה שכבר למחרת הייתי מפטר אותו, לאחר שימוע כמובן.
כעת נניח, רק נניח כמובן, שיש מרצה לספרות באוניברסיטה העברית או מרצה להיסטוריה כללית באוניברסיטת ת"א, או אולי זה בכלל באוניברסיטת בן גוריון, שיוצאים בקול קורא ברחבי העולם לעשות חרם כלכלי על ישראל. מסיבות מוסריות כמובן. ונניח חס וחלילה שזה גם מצליח להם. הרי ידוע לכל תינוק בישראל שהאוניברסיטאות נשענות על תקציב המדינה. כמו כן, ידוע לכל תינוק שתקציב המדינה ממומן מכספי מסים. כספי המיסים מגיעים ממשכורות ורווחים של חברות ועסקים בישראל - רבים מכספי המסים הללו מגיעים מחברות ההיי-טק וממשכורות של עובדי ההיי-טק.
עכשיו אותם מרצים לספרות או היסטוריה בעצם קוראים לאנשים פרטיים, ארגונים, חברות בינלאומיות ולמדינות העולם שלא לקנות מההיי-טק הישראלי.

ריב אקדמי: הערות על האוניברסיטה באריאל
הנה שאלה. עוד לפני שיתחבטו קברניטי האוניברסיטאות אצלנו בשאלת יחסיהם עם העובר האקדמי שעומד להיוולד "אוניברסיטת אריאל" האם לא מוטב כי ייתנו את דעתם להתבטאויותיהם של חלק מן המרצים ב"ישראל הקטנה" זו שמצידו המערבי של "הקו הירוק?" את חיל האוויר של ישראל ללופטוואפה חיל האוויר של גרמניה הנאצית שהפציץ ב26-באפריל 1937 את העיירה גרניקה בחבל הבאסקים בספרד (היטלר רצה לסייע לכוחות פרנקו במלחמת האזרחים של ספרד בהפצצת העיירה השקטה הזו.(גרניקה הטבוחה היתה מאז לסמל של טבח אזרחים חפים מפשע. בהשוואה נואלת זו בין מבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה לבין הפצצת גרניקה משתתפת כאמור אשת אקדמיה מישראל. כששאלתי אותה לפשר העניין היא השיבה: "אין לי כל היסוס להשתתף בסדרת הרצאות תחת הכותרת הזאת."
האם משלם המסים הישראלי מודע לעובדה כי כספי המסים שלו מפרנסים מרצים הקוראים להטיל חרם אקדמי בינלאומי על ישראל בעוד הם עצמם המרצים מקבלים את שכרם מן המוסדות להשכלה גבוהה שאותם הם קוראים להחרים?

נורבגיה: לא יוטל חרם אקדמי על ישראל
בירושלים יכולים לנשום לרווחה - עוד אי נעימות דיפלומאטית נמנעה היום, כשהאוניברסיטה למדעים ולטכנולוגיה של נורבגיה דחתה פה אחד הצעת סטודנטים בקמפוס, להכריז חרם אקדמי על ישראל, במחאה על מדיניותה כלפי הפלסטינים. רקטור האוניברסיטה לגלי צהל: "היוזמה - ביטוי מגמה הולכת וגוברת של התנגדות למדיניות הישראלית"

"לשקול מוסרית את הקשר עם האקדמיה מישראל"
איגוד המרצים באוניברסיטאות ובמכללות בבריטניה (UCU), הנחשב לבכיר בממלכה, קרא לחבריו לשקול פוליטית ומוסרית את המשך הקשרים עם מוסדות אקדמיים מישראל בשל "שותפותם לפשעים של מדיניות ישראל". בניגוד להודעתו לפני כשנה, הפעם נזהר האיגוד מהכרזה מפורשת על חרם. השגריר פרושאור: מובילי החרם אינם מעוניינים בעובדות אלא בהכפשה

על אפליה ורגישות
בעודנו נמצאים באווירה של חגיגות יום העצמאות, בבריטניה נמשך ומתעצם מסע ההשמצה והדה-לגיטימציה נגד המדינה היהודית. הגרדיאן, עיתון מכובד שנוקט קו אנטי ישראלי קיצוני, פרסם מכתב של מספר יהודים, ביניהם ישראלים לשעבר, שבו הסבירו למה אינם חוגגים את יום העצמאות שלנו.

איגוד המרצים הבריטי החליט שלא להטיל חרם אקדמי על מוסדות ישראלים
חרם אקדמי על ישראל "אינו חוקי" ו"אי אפשר ליישמו" - כך הודיעה הערב (שישי) סאלי האנט, מזכ"ל איגוד מרצי האוניברסיטאות והמכללות בבריטניה (UCU). זאת, לאחר שהאיגוד אימץ השנה החלטה המעודדת חרם כזה. לפי חוות דעת משפטית שנמסרה לאיגוד, יש לבטל גם את הדיונים שתוכננו בקמפוסים בסוגיית החרם. ועדת האסטרטגיה והכספים של האיגוד אימצה את המלצות חוות הדעת המשפטית.

דיון בכתב עת של ארגון הרופאים הבריטי: האם לשקול חרם אקדמי על ישראל?
דיון בכתב עת של ארגון הרופאים הבריטי: האם לשקול חרם אקדמי על ישראל? כתב העת BMJ פירסם שני מאמרי דעה בעד ונגד החרמת ישראל; רופאים בבריטניה מתחו ביקורת על עצם העיסוק בנושא בעיתון מסוג זה

איגוד מקצועי בריטי מטיל חרם על ישראל
איגוד עובדי השירות הציבורי הבריטי (UNISON), הגדול ביותר בבריטניה, והמונה 1.6 מליון חברים, העביר אמש החלטה הקוראת לסנקציות על ישראל. ההחלטה התקבלה בוועידה השנתית של הארגון שהחלה אתמול בעיר ברייטון בבריטניה.

החל הקרב נגד החרם הבריטי. האסטרטגיה: לבודד את יוזמיו
לונדון. "רע לבריטניה, רע לחופש האקדמי, רע לפלשתינאים ורע לשלום" - הכריזו המודעות שפורסמו בשבוע שעבר בעיתונות הבריטית. המודעות הן הצעד הראשון בקמפיין עתיר-תקציבים נגד ההחלטה לקדם חרם אקדמי על מוסדות ישראליים, ועומדים מאחוריהן שני ארגונים מובילים, מטעם הקהילה היהודית בבריטניה. יחד עם ארגונים אקדמיים ישראליים, משרד החוץ הישראלי והשגרירות בבריטניה, ושורה של אנשים פרטיים כמו העו"ד האמריקאי אלן דרשוביץ', הם מרכיבים את הקואליציה הפועלת נגד החרם האקדמי בפרט, וחרמות נגד ישראל בכלל, בממלכה הבריטית.
ההחלטה על קידום חרם אקדמי התפוצצה כמטען הישר בלב הדיון הטעון על תדמיתה של ישראל בבריטניה. כל העיתונים המרכזיים מיהרו לגנות את ההחלטה במאמרי מערכת. ה"פיינננשל טיימס" הגדיר אותה "מטופשת" ה"גרדיאן" קרא לה "גרועה וחד-צדדית", ואפילו ה"אינדיפנדנט" השמאלי אמר שהיא "בלתי מועילה" וקרא לבטלה. קבוצות אקדמיות כמו ה"ראסל גרופ", המייצגת את האוניברסיטאות המובילות, הצטרפו לגינויים, והארגונים הפועלים למען ישראל בבריטניה מנסים למנף את הגינויים ולשפר את תדמית ישראל.

"יהודים עומדים מאחורי הקריאה לחרם אקדמי"
הדמות הראשית מאחורי הקריאה להטלת החרם היא פרופסור ישראלי ששמו חיים בראשית, חוקר תקשורת ותרבות באוניברסיטה במזרח לונדון. פרופ' בראשית אמר ל"ג'ואיש כרוניקל" שההחלטה לקרוא להטלת חרם אקדמי לא היתה דבר קל בעבורו. "אני יהודי וישראלי ואין בכוונתי לפגוע בשום צד, אבל עד מתי יימשך הכיבוש? מה שאנחנו מבקשים זה לא נקיטת אלימות כלשהי. זו קריאה או פעילות אזרחית נגד הכיבוש הצבאי", הסביר בראשית.

סוף לכיבוש
אנו, ארגון פרופסורים ישראלים לצדק ולשלום פונים אל חוקרים, אקדמאיים, מלומדים ומורים בישראל וברחבי העולם ומבקשים לנקוט בעמדה איתנה וברורה כנגד כיבוש והתכחשות לזכויות. כמובן, כוונתנו לכיבוש המתמשך של שטחים בידי בריטניה, בשעה שברור לכל כי לבריטניה אין כל זכות להיות בהם. אנו תובעים כי יוטל חרם על כל האוניברסיטאות הבריטיות, כמו גם על כל האקדמאיים באוניברסיטאות אלו, עד אשר אנשים ומוסדות אלה ישמיעו בקול רם ונהיר את דרישתם הפומבית להסיר, ללא תנאי, כל כיבוש בריטי מעל שטחים אלה. אנו דורשים מכל המקורות הפיננסיים, באשר הם, להשהות כל מימון המוקדש למחקר אקדמי בבריטניה ולהחרים את בריטניה בכל הקשור לכבוש הבלתי-חוקי הזה.

לימודים באנגליה!
מהם התהליכים המוזרים מאוד, העומדים מאחורי הקריאה בבריטניה להחרים את האקדמיה הישראלית, מה זה אומר על בריטניה של היום, מה זה אומר עלינו - ומה ניתן לעשות בעניין?

חרמות באקדמיה: טלו קורה מבין עיניכם בטרם תלינו על אחרים
אנא אנו באים? אותם חוקרים המרחיקים לקצה עולם כדי לבדוק הערת-שוליים למחקריהם, פן תפגע אמינותם הראויה, מוכנים להוציא משרווליהם דברי הבל, מתוך גילויי בורות לא ראויה, ועוד לזכות בהינהוני אישור ובמחיאות כפיים מצד כמה מחבריהם שאינם נופלים מהם בבורותם, והכל בשרות ה"תקינות הפוליטית". והאמת נפלה חלל בינתיים, מבלי שמחפשי האמת בשטחם ינידו עפעף. משמע שהבולשביזם משתולל באוניברסיטאות העילית שלנו ואין מכלים. וטוב יהיה לבדוק בציציותיהם של המתיימרים לשמור על חופש אקדמי ולדאוג למצויינות במוסדותיהם, שעה שהם חונקים בתוכם (בלימודי הרוח והחברה, אינני מוסמך לומר דבר על המדעים) קולות החושפים צביעות והקוראים להשמיע את האמת. דברי ההבל המנסים להחיות את הגופה המתה של אוסלו ולטעון לזכותה, או המערימים שבחים על ההתנתקות הרת-האסון שרק צרות כרוכות בה, אסור להם שיהיו לאמת המדעית היחידה שאין זולתה.

חמאס מברכת על החרם הבריטי
איגוד המרצים הבריטי, שהחליט להטיל חרם אקדמי על ישראל, זוכה לשבחים מתנועת החמאס הודעת החמאס "מביעה את תודתה העמוקה למאמצים אלה המתבססים על ערכים אנושיים וצדק אמיתי"

איגוד האוניברסיטאות והמכללות הבריטי: להקפיא מימון למוסדות אקדמיה ישראליים
נציגי איגוד האוניברסיטאות והמכללות הבריטי (UCU) החליטו היום (רביעי) לקדם הטלת חרם אקדמי על מוסדות לימוד ישראליים, בכינוס השנתי של הארגון שנערך בבורנמות.
שתי הצעות ההחלטה שהתקבלו, ברוב של 158 תומכים מול 99 מתנגדים, קוראות להקפיא את כל המימון האירופי למוסדות האקדמיה הישראלית ומגנות את "שיתוף הפעולה של האקדמיה הישראלית עם הכיבוש". ההחלטה קובעת כי בשנה הקרובה ידונו 120,000 חברי האיגוד בהטלת חרם על מוסדות ישראליים, ומעודדת אותם "לשקול את ההשלכות המוסריות של קיום קשרים עם מוסדות אקדמיה ישראליים".


משלחת מאוניברסיטאות בישראל תצא לבריטניה כדי למנוע עוד חרם אקדמי 04/05/2007
משלחת של שבעה אנשי אקדמיה ישראלים משש אוניברסיטאות תיסע לבריטניה בהמשך החודש כדי להיאבק בחרם חדש שגורמים באקדמיה בבריטניה הציעו להטיל על אוניברסיטאות ישראליות. במשלחת מתכוונים להיפגש עם חברי "איגוד האוניברסיטאות והמכללות" (UCU), המונה 120 אלף חברים, לקראת הצבעה בנושא הצפויה להתקיים בקונגרס הראשון של האיגוד, שיתקיים בסוף מאי. ה-UCU נוסד לפני כשנה לאחר מיזוג "איגוד מרצי האוניברסיטאות" (AUT) ו"האיגוד הארצי של המרצים במוסדות להשכלה גבוהה" (NATFHE).

מחרימים עליך ישראל
האקדמאים הפוסט-מודרניסטים (או הפוסט-ציוניים) מנסים לשכתב את ההיסטוריה, בעוד שאקדמאים בעלי-יושר אינטלקטואלי מנסים לשחזר אותה. לפיכך, אצל אקדמאים "מסורתיים" העובדות משמשות כלי לניתוח העבר וההווה, בעוד שאצל הפוסט-מודרניסטים ההוכחות ההיסטוריות הן בסך-הכול כלי שנועד לשרת מטרה ברורה וידועה מראש – ובמקרה הישראלי להביא לדה-לגיטימציה של ישראל כישות לאומית-מדינית של העם היהודי בארץ ישראל.
במילים אחרות, מרגע שנקבע בחוגי אקדמיה מסוימים שלישראל אין זכות קיום, כל אירוע הנוגע למעשיה או למחדליה של ישראל משמשים הוכחה לטיעון המרכזי. ואין זה משנה אם התקיפו את ישראל או שמדינת ישראל מתגוננת או שישראל נסוגה משטחים או שהיא מנהלת משא ומתן עם שכנותיה או מעניקה למיעוטיה זכויות העולות בהרבה על הזכויות האזרחיות הקיימות במדינות הערביות השכנות – למרות שישראל נמצאת במאבק קיומי עם חלק משכנותיה. כך למשל, לטענתם, מדינת ישראל אינה דמוקרטית ולא עוד אלא שהדמוקרטיה במזרח התיכון אינה קיימת כל עוד ישראל קיימת. אולם הם מתעלמים מהעולם הערבי או זה המוסלמי המורכב מ-57 מדינות מוסלמיות – רבע מסך כל המדינות בעולם, המהווה מרכז של חוסר-יציבות ומקרין אלימות רבה על המערכת הבינלאומית.

האקדמיה מזהירה: הבריטים מפעילים "חרם שקט"
המועצה העליונה לחופש אקדמי מתריעה מפני "חרם שקט" בבריטניה נגד מוסדות ישראלים להשכלה גבוהה. במועצה טוענים כי חוקרים ישראלים המבקשים לפרסם מאמרים בבריטניה, מתבקשים למחוק את שם המוסד האקדמי הישראלי, אליו הם משתייכים, כתנאי לפרסום המאמר אותו כתבו.

חרם אקדמאי נוסף על ישראל?
61 אנשי אקדמיה בריטים קוראים, מעל דפי ה"אייריש טיימס", לחרם על ישראל
בגלל 'הכיבוש בשטחים'
24/9/2006


חרם אקדמי: "ממשלת ישראל אטומה מוסרית"
בפעם השלישית בשנתיים האחרונות מתאגדים מרצים מהעולם בקריאה לנדות את מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. הפעם, בנוסף לטענות על מדיניות ישראל ביהודה, שומרון ועזה, מאשימים המרצים את הממשלה גם ב"אלימות כלפי אזרחי לבנון". יולי תמיר ל-ynet בתגובה: "אבדוק את העניין. נסיונות החרם לא הפכו למשהו שהוא בזרם המרכזי, להיפך - הם רק הגבירו את ההצעות לשיתוף פעולה"

אירלנד: קריאות נגד חרם אקדמי על ישראל
למרות האנטישמיות, האירים לטובתנו. גורמים איריים, בשיתוף פעולה עם ישראלים, מוקיעים את הקריאות האחרונות של מוסדות אקדמאיים איריים לחרם אקדמי על ישראל

גם באירלנד יוזמים חרם אקדמי נגד ישראל
מצטרפת למספר גדל והולך של גופים וארגונים בעולם המחרימים את ישראל בשל הכיבוש

כתבות יומן אודי לבל , 11/6/2006
במציאות שכזאת היחס לישראל מקבל מימד מיוחד ולא צפוי. ישראל לא יותר שנואה מארה"ב שהיא האויב האימפריאליסטי האולטימטיבי, אבל ישראל היא המולדת השנואה והנחשקת, ובה יש לאתר שגרירים. כל ישראלי שמגיע ללונדון ומוכן להעלות על הכתב הרהורים אודות זכות קיומה של מולדתו, יזכה לכבוד מלכים וייחשף לשלל מלגות ומכונים שיארחוהו אחר כבוד.


חרם נגד חרם
מובן כי לחרם מצד האקדמיה הבריטית יהיו השלכות הרבה יותר מקיפות. השגרירות הבריטית בתל-אביב, חוששני, תיאלץ להתחיל לדווח בקרוב ללונדון על התגברות מדד העוינות של ישראלים - בדרך כלל, אוהדי בריטניה - לממלכה המאוחדת.

האם מקרתיזם מרים ראש באנגליה?
אנשים המאמינים בעקרונות של חופש אקדמי , חשיבה חופשית , מחקר מדעי המשוחרר מלחצים פוליטיים וממעורבות ממשלתית, ופועלים למען הנחלת ערכים אלה לחברה , מוצאים עצמם בימים אלה בסיטואציה מוזרה.
האיום הנוכחי על ערכי חירות המחשבה אינו מגיע מגורמים ממשלתיים , אלא דווקא מעמיתים למקצוע בארץ ליברלית . חברי ארגון גדול של מרצים בבריטניה (NATFHE) , אשר כולנו היינו מצפים מהם דביקות בעקרון המבטיח את זכותו של
כל חוקר לפעול ללא לחצים ומבלי שלאומיותו, גזעו, מינו, דתו , או השקפותיו הפוליטיות יהיו לרועץ ליכולתו לממש את תכניותיו המחקריות, מקדמים הצעת החלטה הפוגעת קשות בעקרון זה.
המדע חסר גבולות, הוא אינו כפוף לנאמנויות שבטיות או סקטוריאליות. האנושות התקדמה והתפתחה תודות לשחרור המדענים מכבלי נאמנויות כאלה . משטרים או חברות אשר הגבילו את חופש המחשבה גרמו נזק כביר לעצמם, ולמדינות בהן פעלו.

החוקר הישראלי כ"מייצג" בעל-כורחו: על פולמוס החרם האקדמי
· דווקא בקרב הסגל במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ישנם רבים הפועלים לשינוי במצב הקשה השורר כיום באזורנו, בכלל, ובמדיניותה של ישראל, בפרט. נידויים של אנשי אקדמיה ישראלים יחליש דווקא את אלה שחובה לחזקם.



· לעם הפלסטיני לא תצמח כל תועלת מהפסקת המגעים בין מדענים ישראלים לבין עמיתיהם בעולם. מי שמבקש לסייע לפלסטינים מוטב שיתגייס לטובת אותם ארגונים הפועלים בשטח, או אולי אף יבוא לאזור ויושיט עזרה בעצמו. אדרבא, יבואו החותמים ויתנדבו לתת הרצאות באוניברסיטאות פלסטיניות, למשל.



· לא מעט מקרב אנשי האקדמיה והמדע בישראל הם פלסטינים. תהא זו איוולת לפגוע בהם בשם הצורך לסייע לעמם.



· החרם הוא כלי-נשק קהה מדי, המשקף גישה פשטנית. המציאות באזורנו מורכבת ביותר, ואין לראות את הדברים במושגים סטריאוטיפיים ודיכוטומיים. ראייה כזו מעוותת את התמונה, וגורעת מן הסיכוי להגיע לפתרונות.

טיול קבוצתי עם שפם
ב"סיור הזדהות" בחברת פליטי הכפר ליפתא וצאצאיהם, מבקשים חברי עמותת 'זוכרות' "לקדם את מימוש זכות השיבה של הפליטים והפליטות" מ-1948. רשמים מאירוע אפוף שאיפת נקם, במסווה פסטורלי

דיון אקדמי בלונדון? הדובר הישראלי ממש לא מוזמן
"כנראה הם עוד לא שמעו שהאו"ם ביטל ב-1991 את הקביעה משנות ה-50 שציונות שווה גזענות", אמר ל-ynet רועי גלעד, המזכיר המדיני של שגרירות ישראל בלונדון. "זהו מוסד שידוע בכל בריטניה כבעל אוריינטציה פרו-פלסטינית ואנטי ישראלית. אלו עמדות לגיטימיות, כמובן, בתנאי שהם לא סותמים את הפה למישהו בעל עמדות אחרות. הם רק
מראים עד כמה הם גוף לא רלוונטי בכל הנוגע למזרח התיכון".


האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
מבקרים: 242941466שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
blueweb