מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
אונ בן גוריון - ארכיון
אורן יפתחאל (גיאוגרפיה) מסביר את הדחף הגאוגרפי ב"סרבנות" ומרד של חיילים
הנה כי כן עושים 'הסרבנים' שירות אמיתי לחברה הישראלית: הם לא רק מעלים דיון חשוב על השפל המוסרי הכרוך בשעבוד אלים של עם אחר, אלא מחדדים גם את האמת הגיאוגרפית ממנה לא ניתן עוד להתחמק: אם לא יסתיים הכיבוש ויפונו ההתנחלויות, ישראל פשוט לא תהיה.

הכשל המוסרי של צה''ל | ניב גורדון
לפני שבועות מספר גרעו אותי ממחלקת חינוך של פיקוד דרום. זה קרה לאחר יום המילואים האחרון שלי, בבסיס גבעתי ליד גבול מצרים. נתבקשתי להרצות בפני 60 חיילי החטיבה שעומדים בימים אלו להתחיל קורס קציני חי"ר. מדובר במפקדי העתיד, האליטה של צה"ל. נושא ההרצאה: מנהיגות. מכיוון שאני מתמחה בזכויות אדם החלטתי להתמקד בסוגיה הערכית.

אורן יפתחאל (גאוגרפיה) מפציר בתלמידים אמריקניים להלחם בלובי למען ישראל
מעבר להתנגדות המובנית לכל גילוי של אנטישמיות, הדאיגה העובדה שהנושא הצליח להתמקם במרכז סדר היום בקמפוסים, וכך השכיח למעשה את שאלת פלסטין. הקהל האמריקאי רצה לדון יותר בצלבי הקרס על קיר הספרייה הציבורית, מאשר בכיבוש הנמשך של פלסטין, בטרור הפלסטיני בישראל, או בהרג הלא נפסק של אזרחים פלסטינים.
מגמה זו אינה כמובן מקרית. מערכת משומנת היטב, של ארגונים יהודיים ונוצריים ימיניים (בשיתוף פעיל של גורמים ישראלים מחוגי הימין) פועלת בתקופה האחרונה בקמפוסים, מפעילה לחצים כבירים על אמצעי התקשורת, ומתחזקת עשרות אתרים באינטרנט. בין אתרים אלה בולט, למשל, 'משמר הקמפוס' (‘campus watch’) - בו מדווחים סטודנטים רבים על מרצים המראים נטיות 'אנטי-ישראליות' או 'אנטישמיות'. כך נוצרות 'רשימות שחורות' במהלך מבחיל המזכיר את ימי מקארתי החשוכים.

ניב גורדון (מדעי מדינה) חושב שהטרור הערבי אינו אלא "התנגדות" לדיכוי אמריקני וישראלי
גם בישראל, רוב רובם של הכתבים "לענייני ערבים", צבא, משטרה וכלכלה נטולי כל ממד ביקורתי והפכו זה מכבר לדוברים של הממסדים אותם היו אמורים לסקר.

אורן יפתחאל (גואגרפיה) שואף לגייס את הקמפוס האמריקאי נגד ישראל
מעבר להתנגדות המובנית לכל גילוי של אנטישמיות, הדאיגה העובדה שהנושא הצליח להתמקם במרכז סדר היום בקמפוסים, וכך השכיח למעשה את שאלת פלסטין. הקהל האמריקאי רצה לדון יותר בצלבי הקרס על קיר הספרייה הציבורית, מאשר בכיבוש הנמשך של פלסטין, בטרור הפלסטיני בישראל, או בהרג הלא נפסק של אזרחים פלסטינים.

מגמה זו אינה כמובן מקרית

האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
מבקרים: 243092255שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
blueweb