מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
מאמרי מערכת
הזמנה להרצאה של פרופסור גדעון מ. קרסל
מוניטור האקדמיה הישראלית - הזמנה להרצאה של פרופסור גדעון מ. קרסל
ב-22 אפריל 2012
בשעה 20:00 באולם 202 בנין 28 אוניברסיטת בן גוריון
"מפלגות" במוסדות האקדמיה; תאים פוליטיים למורים ולסטודנטים
גדעון מ. קרסל היה ראש היחידה למחקרים חברתיים במכון לחקר המדבר אוניברסיטת בן גוריון

"באקדמיה לא נרתעים מחוק החרם"
למרות שחוק החרם אושר בכנסת, מסתבר שהוא לא מרתיע את אנשי השמאל באקדמיה שממשיכים לקרוא להטלת חרמות על מדינת ישראל.
דנה ברנט מארגון מוניטור האקדמיה הישראלית מדווחת לערוץ 7 על המשך פעילותם של המחרימים, "ד"ר קובי סניץ מרצה למתמטיקה במכון וויצמן יחד עם חבריו פרופ' רחל גיורא וד"ר ענת מטר מטיפים לחרם על ישראל. יש להם אתר אינטרנט boycottisrael.info ובכל פעם שאמן רוצה להגיע לארץ, הם כותבים מכתב ובו הם משכנעים אותו שלא להגיע לארץ כי זו מדינת אפרטהייד".

דנה ברנט מארגון מוניטור האקדמיה הישראלית מדברת על פרופ' ניב גורדון, "הוא הצליח להקיף עצמו בקהילת מאמינים באונ' בן גוריון"
דנה ברנט מארגון מוניטור האקדמיה הישראלית מדברת על פרופ' ניב גורדון מאונ' בן גוריון שפרסם לאחרונה סדרת מאמרים שתוקפת את כנסת ישראל וחוקיה.
"פרופ' גורדון היה בין הראשונים שקרא להטיל חרם על ישראל. לאחרונה הוא פרסם מאמר ב"פלסטין כרוניקל" שבו הוא מכנה את מדינת ישראל מדינת אפרטהייד שמחוקקת חוקים דמוקרטים ליהודים וחוקים אנטי דמוקרטים נגד פלשתינים. במאמרו הוא יוצא חוצץ נגד חוק הנכבה והחוק להקמת ועדות חקירה נגד ארגוני השמאל".
ברנט מציינת כי פרופ' גורדון הצליח להקיף את עצמו בחסידים בארץ ובעולם, "הוא הצליח לזהות שיש ביקוש לאנטישמיות ואנשים מוכנים לשלם הרבה כסף כדי לקנות ספרים ולשמוע הרצאות נגד ישראל. על אחת כמה וכמה כשמדובר במרצה ישראלי. גם באוניברסיטת בן גוריון יש לו קהל מאמינים גדול, ומשום מה דווקא קהל של בחורות שממש עוטפות אותו, זה סוג של קהילת מאמינים".

דנה ברנט מארגון מוניטור האקדמיה הישראלית מספרת על מחקר החושף עדויות של חיילים לגבי הלחימה בפלשתינים ומשווה אותם לעדויות של ניצולי שואה
דנה ברנט מארגון מוניטור האקדמיה הישראלית מספרת לערוץ 7 על המחקר החדש שיצא בחסות מכון מינרבה באונ' ת"א, החושף עדויות של חיילים ומשווה אותם לעדויות של ניצולי שואה.
"מדובר פה על החוקרת ד"ר מיכל גבעוני שכתבה מאמר באנגלית שמדבר על המושג עדות. במחקר שלה היא עוסקת בעדויות שנחשפו על ידי ארגון שוברים שתיקה. ד"ר גבעוני משווה את העדויות לעדויותיהם של ניצולי השואה ובעצם נותנת הכשר אקדמי לארגון שוברים שתיקה", מספרת ברנט.
ברנט טוענת כי ד"ר גבעוני היא מרצה בכירה שחולשת על השיח האקדמי במספר אוניברסיטות חשובות בישראל "המאמר הזה יצא בימים האחרונים, כחלק מהלקסיקון הפוליטי של מכון מינרבה באונ' תל אביב. היא מלמדת גם באונ' בן גוריון ובאוניברסיטה העברית. במאמר היא לא מציינת שהיא בעד שוברים שתיקה, אלא מסתתרת תחת שם המחקר "עדות", כאילו זה מחקר על עדויות של ניצולי שואה, אבל בפועל הוא עוסק בארגון שוברים שתיקה".

מיתוס המצוינות ומבנה כדור הארץ
בעוד שבאקדמיה התייצבו מדעני החברה והרוח מאחורי תהליך אוסלו, התריעו רבים שהחזון האצילי מסוכן. בסוף, מה שניבאו הירקנים ונהגי המוניות התממש. החוקרים טעו
המחלוקת הציבורית סביב נושא ההטיה הפוסט/אנטי-ציונית באקדמיה הישראלית מסרבת לדעוך. לאחרונה נערך דיון קולני למדי בסוגיה בוועדת החינוך של הכנסת, בהשתתפות שר החינוך גדעון סער. מטבע הדברים הטענות בדבר היעדר-איזון לא הופנו לפקולטות למדעי הטבע, למדעים מדויקים ולענפי ההנדסה למיניהם, אלא לפקולטות כגון מדעי החברה ורוח ומשפטים החולשים -בין היתר- על תחומים כגון מדע המדינה, יחסים בינלאומיים, לימודים אסטרטגיים וכדומה.
כצפוי, בדיון, דחו נציגי המוסדות להשכלה גבוהה את ההאשמות לגבי קיום הדרה מכוונת ושיטתית של דעות פרו-ציוניות, התרעמו על העלאת הסוגיה ואף כפרו בלגיטימיות של עצם הדיון, בו ,לטענתם, טמונה סכנה חמורה לחופש האקדמיה, שאף עלולה לבשר את קיצה של הדמוקרטיה הישראלית כולה. בנוגע לטענות של אפליה בהרכב אנשי הסגל ובאמות-המידה לקידומם, ניסו ראשי האקדמיה להרגיע, שאלה נקבעים אך ורק על בסיס הישגים מקצועיים ומצוינות מחקרית.

הגבילו את האקדמאים שקוראים לחרם
על שר החינוך לפעול: פעילותם הפוליטית של כמה מעמיתנו באקדמיה, מאיימת על מעמדנו ועל מוסדות ההשכלה הגבוהה
מזה שנים עומדים מוסדות אקדמיים ישראליים תחת מתקפה של חברי סגל ישראלים, שמסתובבים בעולם וקוראים לאיגודי מרצים להחרים את האוניברסיטאות הישראליות. חלק מהם מגדילים לעשות ומעודדים גופים כלכליים למשוך השקעות מהארץ בכלל ומהאוניברסיטאות בפרט, להחרים את ישראל ואת מוסדותיה האקדמיים ולהטיל עליה ועליהם סנקציות.
את פעילותם הם מצדיקים בכך שהחירות האקדמית מקנה להם זכות אפילו לקעקע את היציבות הכלכלית של המוסדות שמהם הם מקבלים את משכורותיהם, והמדינה – המממנת את משכורותיהם – חייבת לפרנס אותם למרות שהם מסיתים נגדה ומסכנים את קיומה.
כאנשי אקדמיה אנו בעד חירות אקדמית ואין לנו בעיה עקרונית עם חוקר שיטען בכנס אקדמי או במאמר בכתב עת אקדמי, שמדינת ישראל למשל היא מדינת אפרטהייד. הרי בכנס הגון ובכתב עת ראוי לשמו תינתן במה נאותה לדעה שתסתור בקלות את טענת ההבל הזו תוך התבססות על הבדלים משמעותיים ביותר בין ישראל ודרום אפריקה בימי משטר האפרטהייד, ודינה האקדמי של טענה זו הוא כדין הטענה שהעולם מישורי ואיננו כדורי. אם מרצה טוען טענה כזו בכיתתו, ההגינות האקדמית מחייבת אותו להביא גם סברות החולקות על דעתו, ואם הוא איננו עושה כך הוא אמור להיקרא לסדר על ידי הממונים עליו בשל הרדידות המחשבתית שהוא מנחיל לתלמידיו. לכן הסביבה האקדמית יכולה ומסוגלת להתמודד כראוי עם טענה זו, אם רק תשמור על הגינות, האמורה למנוע גם חריגות אתיות כמו פלגיאט אקדמי או הטחת האשמות שווא.

הסתה, הדרה והטייה אנטי-ציונית באוניברסיטאות. דו"ח אם תרצו מאי 2010
"החופש האקדמי שייך גם לסטודנטים, וזה כולל גם את הזכות לא להיות חשוף
לתעמולה מצד מרצים באוניברסיטה... החופש האקדמי לא כולל רק את הזכות
לבקר, אלא גם את הזכות להגן על הממשלה, לעבוד עם הממשלה והזכות
להיות פטריוט. החופש האקדמי שייך גם לסטודנטים. יש להם חופש לבטא את
זכויותיהם".
פרופסור אלן דרשוביץ'

מרצי תל אביב - רציתם חרם? קיבלתם
האם מותר לאיש אקדמיה שאינו מרוצה מההתנהגות הפוליטית של המוסד שלו לסכן את פרנסת עמיתיו ממניעים פוליטיים?
הג'רוסלם פוסט דיווח על התפטרותו של מרק טננבאום מחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל-אביב ומתפקידיו במוסד. זאת על רקע הוויכוח בשאלה אם החירות האקדמית מתירה למרצים לקרוא לסנקציות על ישראל, להחרים אותה ואת המוסדות האקדמיים שלה, ולקרוא למדינות, לאנשים ולגופים כלכליים בעולם למשוך מהם השקעות ותרומות.





להפריד את האקדמיה מהפוליטיקה
כידוע, באקדמיה הישראלית יש כמה עשרות אנשים הנושאים את התארים דוקטור ופרופסור, אשר מתארים את ישראל בעולם כ"מדינת אפרטהייד", וקוראים בגלוי להחרים אותה, להטיל עליה סנקציות ולמשוך ממנה השקעות. יש ביניהם אפילו כאלה הקוראים להטיל סנקציות על האוניברסיטאות שבהן הם עובדים ושמהן הם מקבלים את משכורותיהם. את דבריהם הם מפרסמים בחסות "החופש האקדמי" ו"חירות הבעת הדעה", כמו נגר שבשם "חופש העיסוק" קודח חור בדופן הספינה שבה הוא שט עם שאר הנוסעים.
כמה מהתורמים הגדולים לאוניברסיטאות בישראל - וביניהם יהודים חמי לב ונדיבים היושבים בחו"ל - חשים מנוצלים, מרומים ונגזלים כאשר הם רואים כיצד החוקרים הישראלים מהמוסדות שבהם הם תומכים מסתובבים בעולם על חשבון קרן המחקר שלהם או על חשבון ארגונים אנטי-ישראלים, ומפיצים בעולם תעמולה אנטי-ישראלית, אנטי-יהודית או אנטי-ציונית. וכך, חוקרים אלה בפעילותם הפוליטית, מסכנים למעשה את המשך התרומות למוסדותיהם ולפעילותם האקדמית של עמיתיהם.

המחבל ומשתף הפעולה
דיון שהתקיים לאחרונה באונ' בר-אילן בנושא "מגדר ובטחון" גרם למהומה רבה בחוגים ציוניים ודתיים. מפגן של מרצים שמאלנים קיצוניים ואנטי-ציוניים רמזו, בין נושאים אחרים פוליטיים לחלוטין, שניתן לגזור גזרה שווה בין חיילי צה"ל לבין חיילים נאציים. למה? כי הם יוצרים קשר חברי, הם מתחברים ביניהם. אין חברים בצבא. הנאצים עשו את זה, אז...

הכרה בכפרי הבדווים? --- תהיות, שאלות ותשובות למאמרו של פרופ' אורן יפתחאל, אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע "לקראת הכרה בכפרי הבדווים?"
לא מקובל עליי, ועל כל ציוני באשר הוא, לחלוטין, ללא עוררין וללא הרהור שני, השמוש שהמחבר עושה במושג "הנכבה הפלסטינית" והחתימות היהודיות עליו ואישורו עקב הכללתו בגילוי הדעת. ואני בחברה טובה כאן, בזאת אני בטוח כפי שאני בטוח בזריחת השמש מחר. חציתם קווים, רבותיי! בנסיבות הקיימות, מעשכם חמור. חמור מעין כמוהו, ואני קורא לכם כאן למחוק ללא זכר את המושג השקרי והמסולף הזה, מושג הנלקח מהרהורי לבו של ההוגה אותו, ולסלקו מגוף המאמר. אני סמוך ובטוח שאין צורך לפרט מדוע, אך אם בכל זאת יש מי אשר תוהה בקשר לסיבה, אז הנה היא: ארץ זו, ארץ ישראל, שייכת לעם היהודי

אני מאשים...!
אני מפנה את חצי כנגד זאב שטרנהל והחבורה הסובבת אותו ואשר יש לה חלק יחד אתו בעצם מעשה ההפלייה, ובדיוק כבזמנו של אמיל זולה, במעשה הנבלה המשפטי ובעיוות, בשקרים המחושבים מראש והמכוונים במדוייק, והכל מתועד: האקדמאים הישראליים אשר מבטאים רעיונות ועמדות אנטי-ציוניים קצוניים - ציונים ולא-ציונים גם יחד, כמו אילן פפה, יהודה קופפרמן, עדי אופיר, חיים דעואל לוסקי, ואחרים; חוצי הקווים והבוגדים אורי דייויס הותיק, אורי אבנרי, הציוני הרביזיוניסט הותיק, חבר "הארגון" לשעבר, כעת הפטריארך של השמאל הישראלי האנטי-ציוני הקצוני, ג'ונתן קוק מרשימת התפוצה האנטישמית הארסית "Counterpunch", אשר פרסמה מאמרים המסנגרים על מכחישי שואה, היהודי האמריקאני ריצ'רד סילברשטיין, מהקבוצה הליברלית האנטי-ציונית והפרו-פלשטינית "תקון עולם", ועוד,כאשר היהודים הישראליים והלא-ישראליים בברית הבלתי קדושה הזו מהווים את הגייס החמשי בתוכנו. כן. ללא כחל וסרק, ללא עכבות. גייס חמישי.

הפרופסורים דוד אסף מתל אביב ויעקב אמיר מירושלים שוללים מכל וכל את התזה של שלמה זנד / ד"ר רבקה שפק ליסק
פרופ' שלמה זנד מאוניברסיטת ת"א פרסם , לאחרונה, ספר בשם:"מתי וכיצד הומצא העם היהודי" בו הוא טוען שהיהודים כיום אינם צאצאי היהודים שחיו בארץ ישראל, אלא הם צאצאי גרים: האשכנזים הם ממוצא כוזרי, הספרדים מוצאם משבט ברברי בצפון אפריקה והתימנים מוצאם מממלכת חימאר בחצי האי ערב. הפלסטינים הם צאצאי היהודים הקדמונים. הם נשארו בארץ ולא הוגלו, כפי שהמיתוס הציוני טוען, אלא התאסלמו עם הכיבוש הערבי.
שני הפרופסורים הגיבו במכתבים למערכת במוסף של ה"ארץ, " ספרים".
פרו'פ דוד אסף מאשים את זנד בהתגייסות לקעקע את שורשיה של קהילה יהודית למטרה פוליטית עכשווית.

תגובה לטיעוניו העיקריים של שלמה זנד שאין עם יהודי
לאף אחד מלבד ליהודים כקבוצה אין זכות לקבוע אם הם עם או לא. העיקרון של זכות ההגדרה העצמית קובע שמדובר בהגדרה עצמית, כלומר, בזכותו של קיבוץ אנושי להחליט שהוא עם. כך עשו הפלסטינים בסביבות אמצע המאה ה- 20. העם היהודי והעם הסיני הם העמים העתיקים ביותר בעולם ששרדו עד היום. כל ניסיון להצדיק חיסול מדינת היהודים בטענות שהובאו ע"י זנד הוא אנטי היסטורי . ליהודים, כעם, יש שורשים עמוקים בארץ.

מצ"ב קישור לעצומה נגד הענקת פרס ישראל לפרופ' שטרנהל. נא לחתום ולהחתים
במאמרו "מול ממשלה סהרורית" (הארץ 11/05/2001), פרופ' שטרנהל הכיר בלגיטימיות של הטרור הערבי ביהודה ושומרון ויעץ למחבלים הערביים למקד את רציחותיהם במתיישבים ביהודה ושומרון, כדי שבאופן זה ישורטט הגבול בין ישראל שבתוך הקו הירוק לבין יהודה ושומרון:

ניגוח ישראל הוא עניין משפחתי עבור הפרופסורים יעקב ותמר כתריאל וילדיהם
יעקב כתריאל הוא לאמיתו של דבר אידיאולוג קומוניסטי סטאליניסט, דמות מרכזית במפלגה הקומוניסטית הישראלית הנשלטת בעיקרה על ידי חברים ערבים-ישראלים אירידנטים המתנגדים ליהודי ישראל. אם יש דבר הכרוך בהכפשת המדינה היהודית, כתריאל יעשה זאת תוך קטיפת התגמולים בגין פרישתו לגמלאות, המשולמים לו על ידי משלם המסים הישראלי ועל ידי תורמים לאוניברסיטאות הישראליות. רעייתו וילדיו אף הם בעלי ברית נאמנים בהרשעתה של ישראל בכל דרך אפשרית.

לפרופסור משה מחובר יש פסטיבל אדינבורו משלו
האירועים לציון 60 שנה להתרחשותה של ה"נכבה" כבר נכנסים להילוך גבוה
בבריטניה. לקראת סוף חודש ינואר תישמע בבירה הסקוטית יריית הפתיחה בסימפוזיון בו ייטלו חלק כמה שמות ישראלים. הנה לכם עוד הוכחה כי בחלק זה של העולם שלילת המדינה היהודית הולכת וצוברת תאוצה

השמצות עמוסות פטפוטופסיכולוגיה של דן בר-און
ההשוואה של בר-און בין השואה לדיר יאסין, כפסע בינה לבין הכחשת השואה; זהו מזעור השואה. האמירה: " שיש הבדלים יסודיים בין טרגדיות אנושיות אלה – ואין לנו כל כוונה להשוות ביניהן" אינה עוזרת כלל; אין היא אומרת מהם ההבדלים, ויש להניח כי פרופ' בר-און בעל הניסיון הרב בפסיכולוגיה ידע כי זה אינו המשפט שייחרט בנפשם של הקוראים, אלא דווקא ההשוואה הברורה שבמאמר בין שני האירועים והמסר שאין לטעות בו כי היהודים היו נאצים וביצעו רשע שהיה שווה-ערך לרשע הנאצי.
במצב הבעייתי של האקדמיה הישראלית בעלת מרכיב משמעותי של מחרחרי הסתה וניגוח נגד ישראל והעם היהודי, פרופ' דן בר-און בולט כאחד המקרים הבוטים ביותר.

הר העצה הרעה
צריך לקרוא כדי להאמין: סטודנטית לתואר שני באוניברסיטה העברית קיבלה ציון לשבח על עבודת גמר בה טענה כי העובדה שחיילי צה"ל לא אנסו נשים ערביות היא הוכחה לגזענות של היהודים הסבורים כי אותן נשים לא ראויות לכך בהיותן בלתי נחשקות! זוהי רק פנינה אקדמית אחת לה זכינו בשבועיים האחרונים. אם זה לא היה מקומם, זה היה משעשע. ממקום אחר בקמפוס הירושלמי, כתבה נורית פלד-אלחנן מאמר המתחקה אחר הדרך בה ספרי לימוד בהיסטוריה ובגיאוגרפיה מציגים את הפלסטינים. במאמר שהתפרסם ב-WWW.KIBUSH.CO.IL. גם היא מגיעה במסקנותיה לאותם תווים מוסיקליים. הישראלים מתייחסים לאויביהם בדימויים גזענים, באוצר מילים גזעני ובסטריאוטיפים גזעניים. הפלסטינים הפרימיטיבים מתוארים בספרים כבעיה דמוגרפית, כאיום קיומי וכיצורים נחותים. מצבם הנוכחי מתואר בספרים כ"טרגדיה" או כ"כוח גורל", בהם הם עצמם אשמים.

פרס יוקרתי למשמיץ סידרתי
פיו של אבישי מרגלית תמיד הפיק מרגליות אנטי-ישראליות. אולם בעוד מטילי בוץ אחרים נהגו להתרכז במדיניותה של ישראל בשטחים, הפרופסור המכובד הזה פגע בצורה שיטתית בקודש הקודשים של החברה הישראלית – בזכר לוחמי צה"ל ובשואה. כל זה לא מונע ממנו לקבל פרס על פעילותו האקדמאית.

קרקס בדווי באוניברסיטת תל-אביב
האופי החד-צדדי בו מיוצגת ה"בעייה הבדווית" יבוא לידי ביטוי באוניברסיטת תל-אביב ביום חמישי, ה-10 בינואר. החוג לאומנות, בצוותה עם "פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי", יקדישו לנושא חצי יום עיון ומחזה והכול תחת הכותרת "הבדואי: אזרח לא מוכר". במצעד הנואמים ניתן למצוא את דיקאן הפקולטה לאומנויות, את שר המדע והספורט, את סגן הרקטור, את הפרו-רקטור, את פרופ' אורן יפתחאל הבלתי נלאה, את ראש החוג לתיאטרון, מרצים אחרים וכמובן בדווים מהנגב. ומי לא יהיה מיוצג באירוע? נציג הממשלה, מומחים שאינם שייכים לצד השמאלי של המתרס הפוליטי, נציגי הועדה שמונתה כדי למצוא פתרון לבעיה, או בקיצור, כל מי שיוכל להציג עמדה אחרת.זכות השיבה? תמיד. זכות התגובה? לא בבית ספרנו.

סרבת לשרת בצה"ל? הנה לך ג'וב בכיר ברמת-אביב...
גארי ססמן, סגן הנשיא החדש של אוניברסיטת תל אביב הוא יליד דרום-אפריקה שאינו פוסק לערוך השוואה בין מדינתו הנוכחית לבין משטר האפרטהייד במולדתו...אבל זה עוד לא הכול...הוא מגנה את גדר הביטחון ומעודד חיילים לסרב שרות צבאי מעבר לקו הירוק.

לירוק אל הבאר...
אקדמאים ישראלים אנטי-ציונים הפכו את אמונתם הפוליטית למקצוע. לא זו בלבד שהם מטילים ספק בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית, הם גם קוראים לחרם על עמיתיהם, מטילים רפש בצה"ל ומכשירים את שרץ הטרור הערבי. בעוד בקמפוסי הארץ הם פועלים באין מפריע, הרי שבארצות-הברית אקדמאים מקומיים המכנים את ישראל "גזענית" מוצאים את עצמם מחוץ לשורות האקדמיה. עיתון "הארץ" מגנה דווקא את אלה החושפים את אותם אקדמאים שאינם מהססים להכניס לחשבון הבנק שלהם את משכורתם המסובסדת. לקט עברי מידיעות ודעות שפורסמו בעניין זה באנגלית במהלך החודש האחרון.

האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
מבקרים: 242936088שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
blueweb