מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
אוניברסיטת בן גוריון
דמוקרטיה מול דמוגרפיה, מאת לב גרינברג
דמוקרטיה מול דמוגרפיה
9.2.2005

מאת לב גרינברג

קשה לפרק מנגנון כיבוש מבלי לפרק את השיח והמיתוסים המנציחים אותו


יצחק לאור טוען כי התביעה למשאל עם אינה דמוקרטית, אלא נועדה לבסס משטר אתנוקרטי (`דמוקרטיה ליהודים`, `הארץ`, 3.2). הוא גם קורא ל`יונים` תומכי ההתנתקות להפסיק את הדיון הפורמלי-ליגליסטי ולהעלות טענות דמוקרטיות על זכויות הפלשתינאים. אני מסכים עם ביקורתו, ואולם השאלה היא מדוע אין שיח דמוקרטי של ממש בישראל?

עמדת הכוח של קנאי יש`ע בפוליטיקה הישראלית אינה מספרית. אין להם גם אסטרטגיה קוהרנטית לעתיד המדינה. כוחם בשיח, בשפה ובמיתוסים המעניקים לגיטימציה למשטר, ואלה משותפים ל`יוני` העבודה ויח`ד, ולקנאים המשיחיים. מתנגדי ההתנתקות משתמשים בכל מה ש`עובד` בשיח הציבורי: היהודי כקורבן, השואה, והדמוקרטיה. הם יודעים היטב כי השיח של זכויות האזרח והדמוקרטיה הוא השיח של `השמאל`, ולכן הם תובעים משאל עם. הדבר המדהים הוא ששיח הקנאים המשיחיים הוא כביכול שיח `דמוקרטי`, ושיח ה`שמאל` הוא `דמוגרפי`.

ההבדל בין תומכי ההתנתקות למתנגדיה הוא במידת השקיפות של השיח האדנותי והעוין ביחס לערבים. השיח של תומכי ההתנתקות מציג את הערבים כאיום, ומנסה להפחיד על ידי ה`סכנה הדמוגרפית`. מתנגדי ההתנתקות פשוט מתעלמים מקיום הפלשתינאים כבני אדם.

ואולם בוויכוח בין דמוקרטיה לדמוגרפיה ידם של קנאי יש`ע על העליונה, ולא מן הנמנע כי בעימות `דמוקרטי` במשאל עם יזכו ברוב (במיוחד אם יספרו רק את קולות היהודים). הרי אם מוסכם על כולם שהיהודים הם אלה שיחליטו על חייהם של הפלשתינאים, אין כל `סכנה דמוגרפית`.

זו עוצמתם של מועצת יש`ע והקנאים המשיחיים בדיון הציבורי, למרות חולשתם המספרית: ההסכמה בין `יונים` ל`נצים` כי הארץ שייכת `לנו`, היהודים, והעם הרלוונטי להכרעת גורל הארץ כולה הוא העם היהודי. לפי תפישה זו, לא את תושבי עזה הפלשתינאים צריך לשאול מה יהיה גורל חבל עזה, אלא את ה`עם היושב בציון`, ישראלים בתוך גבולות 1967 ויהודים שחיים בעזה ובגדה המערבית. זאת תפישת `עם האדונים`: היהודים יחליטו מה טוב בעבור הפלשתינאים. לקונסנזוס בין קנאי יש`ע ל`שמאל היוני` קוראים מדינה `יהודית ודמוקרטית` (ראו `אמנת כנרת`).

זאת אינה מדינה דמוקרטית עם אופי ותרבות יהודית, אלא משטר מפלה, שמעניק זכויות יתר ליהודים, ושולל זכויות שוות מן הערבים. בשום דמוקרטיה בעולם לא מחליט עם אחד מה טוב לעם אחר. למשטר כזה קרא פרופסור אורן יפתחאל `אתנוקרטיה`, והיא משאלת `העם היושב בציון`: להיות אדוניה של הארץ כולה. כל דיון בפלשתינאים כבני אדם שווים שנולדו בצלם מתויג כ`בוגדני`, של `אוהבי ערבים`. לכן אין שפה ואין שיח דמוקרטי שתומך בהתנתקות ושולל משאל עם.

השקפות גזעניות, המתעלמות מקיום עמים כבושים או מציגות אותם כנחותים, פראים ומסוכנים התפתחו באירופה במאות הקודמות, כדי להצדיק את השתלטות האדם הלבן על חבלי ארץ ואוצרות טבע לא לו, באפריקה, באמריקה ובאסיה. כך ביקשו להעניק לגיטימציה למעשי שוד, ביזה, דיכוי והרג. בתוך אירופה ההשקפה הגזענית הופנתה כלפי `העמים השמים` `הפולשים` לתוך אירופה, ובראשם היהודים. אנחנו היינו הקורבן של אותה גזענות, ורצה גורל ההיסטוריה (או יד אלוהים) להעמיד אותנו במבחן קשה. מתוך ניסיון להיחלץ מן האנטישמיות בנינו בארץ המובטחת מציאות קולוניאלית השוללת את צלם האנוש של `המקומיים`. אחרי הכיבוש ב-1967 נהפכה ההשקפה הזאת לשיח היחידי, עד כדי פחד לערער עליה בפומבי.

אני מודע לכך כי קשה לשנות שיח, במיוחד כשמגניו אלימים כל כך. יצחק רבין שילם על כך בחייו. שבוע לפני הרצח נשאל בטלוויזיה איך הוא מבצע את הנסיגה אם אין לו תמיכה של רוב יהודי? הוא רתח מזעם וטען כי זו שאלה גזענית. כל הדה-לגיטימציה של אוסלו הייתה מבוססת על הטענה כי הוא נשען על `קולות הערבים`. קשה לשנות שיח, ואולם הבעיה היא שעוד יותר קשה לפרק מנגנון כיבוש מבלי לפרק את השיח, השפה והמיתוסים המצדיקים ומנציחים אותו.

הד`ר גרינברג הוא סוציולוג פוליטי באוניברסיטת בן גוריון
פורסם בעיתון הארץ ביום ד` 9 בפברואר 2005
www.haaretz.co.il
חזרה ל "אוניברסיטת בן גוריון"שלח תגובה
חזרה לראש הדף
    האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
    מבקרים: 243759586שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
    blueweb