מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
מאמרים כלליים
על סרבנות וצביעות - אודי לבל חושב שמי שדורש סילוק רבנים שהטיפו לסרבנות, יידרש לסלק אקדמאים ומרצים משמאל

על סרבנות וצביעות
אודי לבל חושב שמי שדורש סילוק רבנים שהטיפו לסרבנות, יידרש לסלק אקדמאים ומרצים משמאל
קולות רבים נשמעים לאחרונה בעד בחינה מחדש של הסכם ישיבות ההסדר הייחודי, משום שרבנים מסוימים באותן ישיבות קראו לתלמידים לסרב. אין לקריאה שכזו כל ביסוס. רק צביעות.


חיילי ישיבות ההסדר הם ניצחונה של הסוציאליזציה הצבאית והאזרחית הישראלית. הם לא הפרו מרות ומילאו את פקודות הצבא. הצד החיילי היה חזק מהצד הרבני. מיעוט הסרבנים היה נמוך משיעור סרבני שמאל, באופן יחסי ומוחלט. רק שלאלו התרגלנו והם אינם מופיעים בכותרות. בכך גם סכנתם.

בשמאל העסק ממוסד. כל סרבן בסדיר, ובמיוחד במילואים, מאלו הנשפטים ומגיעים לכלא צבאי, זוכה לביקורים, למשלוחים, לייעוץ משפטי ולתמיכה משלל עמותות. העניין ממוסד, כלומר - קבוע. בעמותות ובארגונים אלו חברים אנשי אקדמיה ישראלים רבים, מה שרק מוכיח עד כמה צבועה הטענה הדורשת את פירוק ישיבות ההסדר.

בשנה האחרונה נחשפו אלפי סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות למרצים, שהטיפו בגלוי לסרבנות בשירות בשטחים. הדבר צבר תאוצה לאחר תחילת מדיניות הסיכולים הממוקדים. אז הפכו הקמפוסים הישראליים לאתרי אירוח של טייסים במילואים, אשר קראו לסירוב פקודה. הם לא הגיעו למסדרונות, או לדשאים על-מנת להתחכך בסטודנטים. הם הוזמנו על-ידי חבריהם המרצים, אשר אירחו אותם בשיעוריהם, תוך ביטול הרצאת הקורס והחלפתה במה שכונה "פנל סרבנות".

מעבר לכך, מודעות בתשלום, ובהן התחייבות לתמיכה בסרבן, התחשבות בכך שבשל מאסרו הצבאי יידחו מועדי הגשת עבודותיו, יופחתו מטלותיו, ועוד הבטחות שונות, פורסמו בעיתונות היומית בחתימת מאות אנשי סגל אקדמי, רובם מהפקולטות למדעי החברה והרוח. צעד דמוקרטי לגיטימי, אך בצידו ניתן לטעון (באופן מופרך והזוי), כי יש לשקול מחדש את נוכחותם של תלמידי אותם מוסדות אקדמיים בצה"ל.

ניקוי אורוות ממלכתי
האמת היא, וכמה טוב שכך, שמיעוט מבוטל של סטודנטים, הלומד אצל אותם מרצים, טרח לאמץ את מאווייהם של מוריו, ולסרב בפועל. ממש כמו שמיעוט מבוטל מחיילי ישיבות ההסדר טרח לאמץ את קריאותיהם של רבניו. כאן וכאן היתה זו התבטאות אומללה של אנשי ציבור, המקנים ידע ומשתכרים מתקציבי מדינה. כאן וכאן פסל צאן מרעיתם את המלצותיהם.

החייל הדתי שלומד גמרא, ממש כמו הסטודנט החילוני שמתעמק בפילוסופיה, חשוף לשלל קולות וציוויים, ולשמחתנו דוחה התנהגות בלתי ראויה, גם אם היא הומלצה על-ידי מורו הנערץ. השפעתו של הרב בישיבת ההסדר שווה, ולעיתים אף פחותה, מזו של מרצה נערץ במסדרונות האוניברסיטה.

הענשת והרחקת רבנים מהישיבות עוד תוביל לדרישה לניקוי אורוות ממלכתי בין חברי הסגל האקדמי, הרחוקים מלקרוא לתלמידיהם לציית להוראות הריבון הישראלי. הרי חלק מסלבריטאי סרבני השמאל הם אנשי אקדמיה ישראלים. מודל צבא העם אמנם מיצה את עצמו.בכל מתגייס מתחבא סרבן קטן,ובעידן של צבא מקצועי, המילה סרבנות תהפוך לכל היותר להתפטרות. אך כל עוד המודל הנוכחי לא הוחלף, הטענות כלפי ישיבות ההסדר הן צביעות פוליטית מיותרת.


ד"ר לבל הוא מרצה למדע המדינה באונ' בן-גוריון בנגב

חזרה ל "מאמרים כלליים"שלח תגובה
חזרה לראש הדף
    האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
    מבקרים: 242911825שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
    blueweb