מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
אוניברסיטת בן גוריון
כתבה בה מוזכר ניב גורדון
ישראלים נגד ישראל
הם קוראים לסרבנות, מגישים תלונות נגד קציני צה"ל ומצוטטים באתרים של אנטישמיים ומכחישי שואה* המערכה הציבורית והמשפטית המתנהלת נגד ישראל בעולם מונעת על ידי ישראלים, המתאמצים מאוד להשחיר את פנינו, גם במחיר ביזוים וסיכונם של בכירי צה"ל

ארז תדמור

 

 

חצי שנה לאחר שאלוף פיקוד הדרום לשעבר דורון אלמוג נאלץ לשוב על עקבותיו ונמנע מלהיכנס לאנגליה עקב צו מעצר שהוצא נגדו, התברר ביום שני השבוע כי פרשת אלמוג היתה רק התקדים לתופעה רחבה הרבה יותר שצפויה להעסיק את הציבור הישראלי ואת קציני צה"ל בשנים הקרובות. ביום שני פרסם עיתון 'הארץ' כי מפקד אוגדת עזה, תת-אלוף אביב כוכבי, נאלץ לבטל את לימודיו המתוכננים בבריטניה בקיץ הקרוב בעקבות הנחיה של הפרקליטות הצבאית, שחששה כי ייעצר שם על מעורבות כביכול בביצוע פשעי מלחמה. בכך נראה כי התחזיות הסקפטיות בדבר הסכנה לקציני צה"ל מתממשות, וכי מעתה יצטרכו קצינים בעבר ובהווה לנקוט משנה זהירות לפני יציאתם לחו"ל.

עדיין לא ברור אם המלצתו של הפרקליט הצבאי הראשי התבססה על מידע מוצק בדבר תלונה נגד כוכבי, או כתוצאה מהערכת סיכונים בעקבות תקדים אלמוג ותלונות דומות שהוגשו נגד הרמטכ"ל לשעבר, בוגי יעלון, והרמטכ"ל הנוכחי, דן חלוץ. מה שכן ברור מהפרשות הקודמות ומהפרשה הנוכחית הוא שחלקם של ישראלים וישראלים לשעבר במערכה הציבורית והמשפטית נגד קציני צה"ל הוא מכריע, וכי בלא מעורבות זו היו פעילי הארגונים הפלשתיניים שבשמם מוגשות התלונות מתקשים מאוד. תחקיר מהיר בכל הקשור לפעילותם של אנשי השמאל הקיצוני ולחלקם בתעמולה האנטי-ישראלית פותח תיבת פנדורה, ומגלה כי לעתים רבות מסתמכים משמיצי ישראל הגרועים ביותר, ובהם גם מכחישי שואה, על דבריהם של אותם ישראלים ויהודים התוקפים את ישראל.

את התלונה נגד דורון אלמוג הגיש בלונדון עורך דין בעל אזרחות ישראלית בשם דניאל מחובר, ממשרד עורכי הדין 'היקמן ורוז'. בהגשת התלונה הסתמך מחובר על מידע שהעבירו לידיו פעילי ארגון השמאל הקיצוני הישראלי 'יש גבול', שהתפרסמו בארץ בעיקר בעקבות עתירתם לבג"ץ בדרישה להעמיד לדין את המעורבים בחיסולו של בכיר החמאס סלאח שחאדה - חיסול שבמהלכו נהרגו גם 14 אזרחים פלשתינים, בהם ילדים.

750 דולר לכל סרבן

ארגון 'יש גבול' הוקם בראשית ימי מלחמת לבנון בעקבות מכתב של 3,000 חיילי מילואים שסירבו להשתתף במלחמה. לאורך השנים ארגנה התנועה עצומות סרבנות ופעלה לעידוד הסרבנות לגווניה, החל מסרבנות שירות וכלה בסירוב לבצע פקודות מסוימות. בחודש נובמבר בשנה שעברה הודיע המשנה לפרקליט המדינה, שי ניצן, כי הנחה את המשטרה לפתוח בחקירה נגד פעילי 'יש גבול' בחשד לעבירות של הסתה להשתמטות ואי ציות. החקירה נפתחה בעקבות פנייתו של העיתונאי דוד בדין שהציג מסמכים שהפיצה התנועה, ובהם קריאה לסרבנות המלווה בתמיכה כספית של 750 דולרים לחודש לסרבנים שייכלאו בבתי כלא צבאיים. מלבד קריאות לסרבנות מקיימת התנועה ערב הדלקת משואות אלטרנטיבי בערב יום העצמאות, אירוע שהפך למוקד משיכה בעבור כלל פעילי תנועות השמאל הקיצוני בישראל. אולם את עיקר הנזק למערכת הביטחון הצליחו חברי 'יש גבול' ופעילי ארגונים נוספים לגרום בהרתעתם של בכירי צה"ל בכל הקשור לביקורים בחו"ל.

לאחר פרשת אלמוג התראיין דובר 'יש גבול', ישי מנוחין, ל'מקור ראשון' והתגאה בחלקה של התנועה בהגשת התלונה: "בתחילה ניסינו את מזלנו בבית המשפט הבינלאומי בהאג, שם נאמר לנו שישראל לא אשררה את אמנת בית הדין ולכן אין לבית המשפט סמכות לדון בנושא. התעניינו באפשרויות של תביעה בספרד או באירלנד, ובסופו של דבר הגענו ל'היקמן ורוז' ולדניאל מחובר. החיבור נראה אופטימלי לאור העובדה שהם מטפלים במקרים דומים". לאחר התפוצצות הפרשה הציעו מספר גורמים בישראל לפעול נגד אותם ישראלים הפועלים להכפשת קצינים בחו"ל, ויו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יובל שטייניץ, אף הציע הצעת חוק שתכלול מאסר בפועל למגישי תלונות בחו"ל.

נראה כי החשש מחקיקה נגדם השפיע במידה מסוימת, ולאחר הפרסום השבוע לא היו פעילי הארגון נלהבים להודות בהגשת התלונות בעצמם, אך הודו בגלוי בחלקם בהעברת המידע לידי עורכי הדין בבריטניה והביעו שביעות רצון מופגנת מהחשש שאוחז כעת בקציני צה"ל. "לא הגשנו תלונה באנגליה נגד אף אחד. מה שכן עשינו זה להעביר לעורכי הדין שם את כל החומר שהיה בידינו בעתירה לבג"ץ נגד המעורבים בחיסול שחאדה, וחומר גלוי שהתפרסם בכלי התקשורת על המעורבים השונים", אומר יואב הס, פעיל מרכזי בתנועה.

"מטרתנו היא שכל חייל שמקבל פקודה יחשוב פעמיים אם היא בלתי חוקית בעליל או אם היא עלולה להוביל להעמדתו לדין באשמת ביצוע פשעי מלחמה. אם יגיע החייל למסקנה שהוא עתיד להיות מועמד לדין, נרצה מאוד שיגיד כי אינו מוכן לבצע את הפקודה. אשמח מאוד אם חיילים יסרבו לבצע פקודה מסיבות מוסריות, אבל אם המוסר שלהם לא מספיק מפותח אני רוצה להגן עליהם ולגרום להם להבין שאולי בסוף השירות הם יועמדו לדין בלונדון".

תומך בחיזבאללה

בכל הקשור לאביב כוכבי, האדם שהוביל את המערכה הוא פעיל 'תעאיוש' המוכר גם בקרב פעילי השמאל בארץ כאחד המבקרים הבוטים ביותר של ישראל ושל צה"ל. ד"ר ניב גורדון, מרצה במחלקה לפוליטיקה ולממשל באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, פרסם לפני ארבע שנים מכתב גלוי בעיתון הירושלמי 'כל העיר', ובו האשים את כוכבי באחריות לפשעי מלחמה שבוצעו במהלך מבצע 'חומת מגן' במחנה הפליטים בלאטה בשכם. מאז פרסומו תורגם המכתב לשפות רבות, בהן אנגלית, גרמנית, ערבית ואיטלקית, וכעת הוא מופיע בעשרות אתרי אינטרנט אנטי-ישראליים ובהם אתרים אנטישמיים מוכרים.

במכתב פנה גורדון לכוכבי, עימו שירת תקופה מסוימת בצבא ואיתו חלק גם תקופה משותפת באוניברסיטה, והאשים אותו שתחת פיקודו ביצעו חיילי צה"ל בשכם שורה של פשעי מלחמה ובהם שימוש בפלשתינים כמגנים חיים ומניעת טיפול רפואי מפצועים. בסיום המכתב פנה גורדון לכוכבי ושאל: "אביב, איך הפכת לפושע מלחמה?".

גורמים בפרקליטות הצבאית לא ידעו לומר השבוע אם החשש מהעמדת כוכבי לדין קשור בקמפיין האישי שמנהל גורדון נגדו, או אם מדובר בהערכת סיכונים רגילה. גורדון, מצידו, הביע השבוע שביעות רצון רבה מהמצב שאליו נקלע שכנו לשעבר לספסל הלימודים: "העולם משתנה. פעם כל אחד יכול היה לעשות מה שהוא רוצה, ולבצע גם פשעי מלחמה. היום יש חוקים בינלאומיים, ומי שלא מציית להם ימצא את עצמו פתאום בחקירות".

מלבד הפצת המכתב מפרסם גורדון מאמרים רבים בגנות ישראל באתרי אינטרנט ובמגזינים ברחבי העולם. גורדון היה גם אחד מפעילי השמאל שחדרו למוקטעה בפברואר 2002 במטרה לשמש מגן חי ליאסר ערפאת, ותמונתו מחובק עם ערפאת פורסמה אז בכלי תקשורת רבים. על הטרמינולוגיה הקיצונית שבה משתמש גורדון נגד ישראל ניתן ללמוד מהעובדה שחלק ממאמריו מצוטטים באתרים אנטישמיים מובהקים, כגון אתר שהוקם למען שחרורו של מכחיש השואה המורשע ארנסט זונדל, שגורש מקנדה ומרצה כיום עונש מאסר בגרמניה. האתר מפרסם ביקורת שכתב גורדון על ספרו של נורמן פינקלשטיין 'תעשיית השואה', ובו טוען פינקלשטיין כי ישראל משתמשת בשואה ובסבל היהודים לעשיית רווחים כלכליים. בסיום מאמרו מסביר גורדון כי פינקלשטיין הולך בדרכם של נביאי ישראל הגדולים. פינקלשטיין עצמו, המציג עצמו כבן לניצולי שואה, הוכרז על ידי הליגה למניעת השמצה כמכחיש שואה וידוע גם בתמיכתו בפעולות החיזבאללה נגד ישראל.

גם המכונאי אשם

ד"ר מנפרד גרסטנפלד מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה עוקב מזה שנים אחר הפעילות האנטישמית והאנטי-ישראלית המנוהלת על ידי ישראלים ויהודים ברחבי העולם. "ברור שיהודי שתוקף את ישראל משמש את שונאי ישראל למטרות רבות - והמרכזית שבהן היא מתן לגיטימציה להתקפות על ישראל - משום שכאשר יהודי אומר דברים כאלה הם חדלים מלהיתפס כאנטישמיים. פינקלשטיין מציג עצמו כבן למשפחה של קורבנות השואה, ואז אומר שישראל עושה מהשואה תעשייה. הישראלית טניה ריינהרט מאוניברסיטת תל-אביב כתבה כי מעשי ישראל גרועים ממעשי משטר האפרטהייד הדרום אפריקני, ופרופ' שרה רוי, מרצה בהרווארד ובת לניצולי שואה, משווה את מעשי ישראל למעשי הנאצים. יש לזכור גם כי היה זה שר יהודי בממשלת דרום אפריקה שהציע לפני כשנתיים להטיל חרם על ישראל".

לדברי גרסטנפלד, בעיית האנטישמיות היהודית ובעיית ההתקפות של יהודים וישראלים על ישראל והציונות אינן זוכות לתשומת לב מספקת, וכתוצאה מכך לא מתנהלת מערכה ראויה להפרכת הטענות.

עד עתה עלו ההתקפות על ישראל וההסתה נגדה לכותרות רק כאשר מדובר היה במקרים ספציפיים של פגיעה ישירה באזרחים ישראלים. התלונות נגד קצינים בחו"ל, החרם האקדמי שהוטל על מוסדות ההשכלה הגבוהה ובוטל כעבור זמן קצר והחרם על מוצרי ההתנחלויות שאורגן על ידי אנשי 'גוש שלום', הם סימפטומים לבעיה רחבה הרבה יותר. החשש כעת הוא שתופעות דומות יתפשטו ויתרחבו בשנים הקרובות.

אנשי 'יש גבול' טוענים כי את האחריות למצב שאליו נקלעו קציני צה"ל יש לזקוף דווקא לחובת מערכות המשפט בישראל החוששות, לדבריהם, לפעול נגד מבצעי פשעי המלחמה. יואב הס שעתר לבג"ץ בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד כל המעורבים בחיסולו של שחאדה, מסביר כי הוא אינו מתייחס רק לקצינים בכירים: "העתירה היא נגד כל מי שהיה לו יד ורגל בתכנון הפעולה, באישורה או בביצועה. אפילו המכונאי שסגר את הברגים של הפצצה וידע שהטייסת שלו מבצעת חיסולים".

בעוד שלושה חודשים צפוי בית המשפט העליון למסור את הכרעתו בעתירה שהגשתם. כיצד תנהגו אם תידחה עתירתכם?

"מיד לאחר הגשת העתירה הודענו שאם לבתי המשפט בישראל לא יהיה האומץ לפעול, נפנה לבתי משפט בחו"ל. נשקול את צעדינו ונצטרך לראות מה לעשות".

 

2/3/2006
חזרה ל "אוניברסיטת בן גוריון"שלח תגובה
חזרה לראש הדף
    האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
    מבקרים: 243805235שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
    blueweb