מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
אוניברסיטת תל אביב
בדיקת העמדה של איש מחנה השלום

דניאל בר-טל

על צד שמאל
המלחמה הזאת מפלגת את מה שנשאר ממחנה השלום אחרי שהוא רוסק על ידי אהוד ברק בסתיו 2000 (אני מעדיף להשתמש במושג מחנה שלום או מחנה יוני מאשר מחנה השמאל משום שהמושג שמאל מטעה ומוביל לעולם כלכלי-חברתי). חלק מאנשי המחנה מביעים תמיכה במלחמה הזאת, מבחינים בין יונים רדיקלים ויונים שפויים וקוראים לבדיקת הנחות היסוד של המחנה הזה. ובכן, כאיש מחנה השלום אני מקבל על עצמי את האתגר ומנסה לבדוק את הנחות היסוד שלי.
כדי לעמוד במשימה שהוצבה לי ראשית אסקור את הנחות היסוד שלי ולאחר מכן אבחן אותם לאור המציאות של המלחמה הנוכחית. אלו הנחות היסוד היוניות שלי.
1. יש לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני בדרכי שלום ובאמצעות משא ומתן. הפתרון צריך להתבצע לפי מתווים שהוצעו בעבר הלא רחוק: כלומר על פי נוסחת קלינטון, הסכמות טאבה, הסכם ג'נבה,ו/או הצעת הליגה הערבית—ההצעות האלו יכולות להוות בסיס להסכם הסופי.
2. יש לפתור את הסכסוך הישראלי-סורי על ידי משא ומתן שיאפשר חתימה על הסכם שלום, לפחות במתכונת של הסכם השלום שנחתם עם מצרים.
3. מדינת ישראל היא מעצמה איזורית, בעלת כוח צבאי רב ומודרני שמחזיקה ברוב הקלפים לפתרון הסכסוכים עם הפלסטינים ועם הסורים. לכן מדינת ישראל יכולה לבצע מהלכים בוני אמון שיכולים להקל על ניהול משא ומתן והשגת ההסכמים האלו.
4. יש סכנות לקיומה של מדינת ישראל מצד גורמים קיצוניים שמייחלים ואף פועלים הלכה למעשה לחיסולה. הסכמי שלום עם שכנותיה הינם הערובה הטובה ביותר לקיום המדינה וביטחונה. הסכמים אלו גם מהווים אינטרס עליון של החברה הישראלית למען שגשוגה והתפתחותה.
5. הטרור בכלל, כולל הטרור הפלסטיני, שפוגע באזרחים חפים מפשע, הינו פשע שצריך להפסק.
6. מדינת ישראל צריכה להפסיק עונשים קולקטיביים של האוכלוסייה הפלסטינית וכן חיסולים שאינם מוסריים ואינם עומדים בתנאי החוק הבינלאומי.
7. מדינת ישראל חייבת להפסיק הקמה והרחבה של התנחלויות.
8. הסכסוך הישראלי-ערבי מלובה בשני הצדדים על ידי מנגנונים ומוסדות פוליטיים-חברתיים-תרבותיים-חינוכיים שתורמים להמשכיותו ולכן יש לעשות מאמצים להפסיק את החינוך לסכסוך ולהתחיל בחינוך לשלום.
9. שיקולים מוסריים על היבטיהם השונים חייבים להיות דומיננטיים במעשים שמבצעים הצדדים לסכסוך. במיוחד אמורים הדברים לגבי דרכה של מדינת ישראל שרואה את מקומה בין המדינות הנאורות ולכן חוקים בינלאומיים וערכי מוסר צריכים לעמוד במרכז מערכת השיקולים שלה.
    בדיקת הנחות אלו לאור אירועי המלחמה הנוכחית והתובנות שלי לגביה, כפי שהם יפורטו בהמשך, רק מחזקות את תקפותן. אני משוכנע יותר מתמיד שחייבים לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני בדרך של משא ומתן ולחתום על הסכם שלום עם סוריה. אני מקבל ברצינות את איומי איראן ומאמין שפתרון הסכסוכים עם הפלסטינים ועם סוריה בדרכי שלום יחזק אותנו מבפנים, יחזק את מעמדנו בעולם ויאפשר עמידה איתנה יותר מול הסכנות. אני ממשיך לדבוק ביתר נחישות בשלילת שימוש באלימות כדרך לפתרון סכסוכים. אלימות זו גורמת לסבל נוראי לבני האדם ואינה מקדמת את פתרון הסכסוכים.
    בהתייחס למלחמה הנוכחית, אינני חושב שיש מישהו שמערער על כך שחטיפת החיילים על ידי חיזבאללה הינה מעשה אלימות בלתי מוצדק, שחורג מגבולות החוקים והנורמות של הקהילה הבינלאומית. אולם נראה לי שבנקודה הזאת נגמרת ההסכמה המוחלטת. אני שייך לאלו שחושבים שתגובת ישראל בהפצצות מאסיביות, ההיקף הנרחב של האלימות, הפגיעה הרחבה באוכלוסיה אזרחית, אי הנכונות לקיום משא ומתן ואי הנכונות להפסקת אש, הינם סימפטומים לדרכה הכוחנית של ישראל, ביטוי לתרבות הסכסוך שהשתרשה בחברה הישראלית, ביטוי להתגייסות העיוורת של בני החברה, לתפיסה האתנוצנטרית הפשטנית והחד צדדית של הסכסוך הישראלי-ערבי ולהשפעה המכרעת של הצבא על חיינו ודרכינו כאן.
    זה נכון שכאשר שומעים על הפגזות קטיושות שהורגות אזרחים חפים מפשע בעכו, חיפה או תרשיחא עולה הדם לראש ומופיע הרצון לנקום, להרוג, ולפגוע בחיזבאללה. אין ספק שזאת תגובה טבעית שמאפיינת את רוב בני האדם. אבל, דווקא כבני האדם צריך להופיע גם קול אחר. אותו הקול שמופיע אצלנו כאשר עולה הרצון לתת סטירה לשכן המעצבן וגס הרוח שגר ממול. קול שאומר שיש לשקול, להעריך ולבחון את האירוע במסגרת היסטורית והקשרית רחבה, תוך בדיקת תוצאות אפשריות לפעולה האינסטינקטיבית. את הבדיקה וההערכה הזאת הייתי מצפה ממנהיגי האומה לעשות, ואם לא מהם אז לפחות מאנשי מחנה השלום.
הנה כמה מחשבות שעלו בראשי כתוצאה משמיעת הקול השני:
1. חיזבאללה היא תנועת פוליטית עם זרוע צבאית (שגם מבצעת פעולות טרור) בעלת כוונות ומעשים מחרידים כלפינו. אך יש לזכור שהיא הוקמה בעקבות מלחמת לבנון כביטוי אוטנטי להתנגדות לכיבוש לבנון כולה ולאחר מכן חלקים ממנה על ידי מדינת ישראל. ישראל אמנם נסוגה לגבול הבינלאומי אך השאירה גיבנת בצורת חוות שבעא. מלחמה זו משרתת את ארגון החיזבאללה ומגבירה את הרציונל לקיומו.
2. ההפגזות המאסיוויות של החיזבאללה על יישובי הצפון החלו לאחר שצהל הפגיז את דרום לבנון וביירות ופגע גם באזרחים חפים מפשע. האלימות של חיזבאללה ושלנו גברה והפכה למעגל מעשי איבה שבו הגירויים והתגובות איבדו כל משמעות.
3. אין ספק שירי על ישובים ישראליים היא פעולת טרור, אבל גם ההפצצות על ביירות וישובים לבנוניים אחרים שמטרתם בין השאר לפגוע באזרחים במחשבה שהם יפעילו לחץ על הנהגת לבנון וחיזבאללה הינה פעולת טרור לפי ההגדרות מקובלות.
4. ההתנצלויות החוזרות של צה"ל כתגובה לפגיעה בחפים מפשע אינן אמינות בעיני לאור העובדה שהפגיעות חוזרות על עצמן פעם אחר פעם. טעות עלולה להתרחש פעם או פעמיים, אולם העובדה שהטעויות חוזרות על עצמן מעידה על שיטה שאינה עומדת בנורמות המוסר.
5. הפגזות הישובים האזרחיים בצפון היא פשע לפי החוקים הבינלאומיים וערכי המוסר. זו הפעם הראשונה שבה נפגע באופן כה נרחב העורף האזרחי הישראלי במלחמה. אולם צריך לזכור שמדינת ישראל כבר פגעה פעמים מספר בעבר באופן מכוון באוכלוסיה אזרחית בהיקף רחב מאד. כך היה במלחמת ההתשה כאשר ישראל הפגיזה את ערי התעלה וכך היה במלחמת לבנון הראשונה. לצערי כך גם קורה במלחמה הנוכחית.
6. לדעתי אסור לשכח שפעולת חיזבאללה נעשתה בהקשר של התפרצות אלימה של סכסוך ישראלי-פלסטיני. פעולת החיזבאללה בוצעה לאחר חטיפת החייל בכרם השלום וכניסת כוחות צה"ל לעזה. יש לקשור בין שתי הפעולות ולזכור שישראל מסרבת לנהל משא ומתן ליישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני בתואנה שאין פרטנר בצד הפלסטיני. כמו כן, ישראל נסוגה מרצועת עזה במסגרת ההתנתקות כפעולה חד צדדית ללא משא ומתן, אך למעשה ממשיכה לשלוט על רבים ממרכיבי החיים ברצועה והפכה את רצועת עזה למחנה הסגר גדול. שימוש בקסאמים שהינו פשע במעגל האיבה הנוכחיים מזכיר שהסכסוך הישראל-פלסטיני לא נפתר.
7. צריך גם לזכור שבמהלך מלחמת לבנון הנוכחית נמשכת האלימות ברצועת עזה בה נהרגים ללא הפסקה גם אנשים חפים מפשע כולל נשים וילדים. הציבור הישראלי מדחיק אלימות זאת ומפנה את ראשו רק אל עבר הלחימה בצפון.
8. ישראל מסרבת לנהל משא ומתן עם סוריה ביודעה שכל הסכם שלום יצריך ירידה מרמת הגולן. יש העדפה ברורה של רמת גולן ללא שלום מאשר שלום ללא רמת גולן. פעולות חיזבאללה בתמיכה סורית מהוות תזכורת שבעיית הגולן לא נפתרה.
9. .בחינת תהליך קבלת ההחלטות כפי שדווח עליו בעיתונות מראה עד כמה החלטות הממשלה נעשות ללא חשיבה מעמיקה וללא תכנון לטווח ארוך. שוב הוכח עד כמה לצבא יש השפעה מכרעת על חיינו והטענה האומרת שצה"ל הוא צבא שיש לו מדינה מקבלת בנסיבות הללו תוקף מחודש.
10. קשה מאד להעריך את המתרחש מתוך מעקב אחר התקשורת הישראלית בלבד: מנהיגי האומה וקצינים מעבירם לרוב מידע של תעמולה. עמודי החדשות בכל העיתונים, כמו גם חלק מאמצעי התקשורת האלקטרונית התגייסו למען המלחמה מתוך תמיכה במהלכי הממשלה והצבא.
11. חיזבאללה מהווה זרוע מבצעת של איראן שכוונותיה צריכות להדאיג את אזרחי מדינת ישראל. לכן חשוב מאד להגיע להסכם שלום עם סוריה ולבנון כדי להחליש את צדקת הקיום של חיזבאללה באזור.
12. במלחמה הנוכחית ישראל משמשת קבלן משנה למדיניותה של ארצות הברית שסימנה את "ציר הרשע" ונוקטת בדרך אלימה להשגת מטרותיה. אינני בטוח שלמדינת ישראל יש אינטרסים זהים בבידוד סוריה וצרופה לציר הרשע.
13. הטענה שהרס לבנון נעשה לטובת לבנון על מנת לשים טריז בינה לבין חיזבאללה הוא רעיון אורוולני שכל אדם חושב צריך לדחות על הסף. כך גם יש לדחות את הניסיונות להאריך את המלחמה ואת הרצון להרחיבה.
14. כדאי גם לזכור: נכון שחיזבאללה לא קיים את החלטת מועצת הביטחון 1559 והדבר השפיע על הידרדרות למלחמה הנוכחית, אבל גם מדינת ישראל לא מממשת כבר שנים רבות את ההחלטות האו"ם 242 ו338 ואי ממושן תרם רבות לעימותים האלימים המתמשכים בין ישראל ושכנותיה.
15. טענות מוצדקות מופנות כנגד איראן שמחמשת את חיזבאללה בטילים שמפגיזים את ישובי הצפון. אולם איזו תשובה אפשר לתת לאלה שתוהים לגבי העברת פצצות מצרר למדינת ישראל בהן היא משתמשת בהפצצות ישובים וערים בלבנון. שימוש בפצצות אלו אסור על פי אמנות בינלאומיות.
16. נניח שהתגובה של ישראל בלבנון הינה הולמת לחטיפת שני החיילים והפצצות הישובים. אם כך, מה יהווה תגובה הולמת כלפי מדינת ישראל על דיכוי מתמשך של העם הפלסטיני, והרס התשתית הכלכלית-חברתית והפוליטית שלו? ומה עם הפעולות הלא-חוקיות של המתנחלים שנעשו בגיבוי של ממשלות ישראל ובתמיכה של מערכת המשפט והצבא? מה עם הפגיעות הבלתי פוסקת של המתנחלים באוכלוסיה הפלסטינית, שמדינת ישראל די מתעלמת מהן? מה צריכה להיות תגובה הולמת של הפלסטינים למעשים האלו?
17. ולבסוף, אי אפשר שלא להסתכל על המלחמה ללא הערכת תוצאותיה שמסתמנות באופק. תוצאות שאפשר וצריך היה להעריך לפני שהתגלגלו פעולות האיבה למלחמה בהיקף הזה. חיזבאללה ואיראן יוצאים ממנה מחוזקים תדמיתית בעיני הציבור הערבי במדינות ערב והציבור המוסלמי בעולם. ישראל יוצאת מוחלשת מבחינת מעמדה בעולם המערבי ומתרחקת מפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי בדרכי השלום. יתירה מכך, אפשר להניח שהצלחת חיזבאללה לעמוד מול אחד הצבאות החזקים בעולם שבעבר הביס צבאות מדינות ערב משפיע על התפיסה של ישראל בקרב אויבינו ועל יכולת ההרתעה שלנו. נקודה זו יכולה לחזק  את ההנחה על פיה עוצמתה של ישראל תגדל בעיקבות הסכמי שלום ולא כתוצאה ממלחמות נוספות.
    הבדיקה הזאת מביאה אותי למחשבה על המקרה של מכאל קולהאס שהתחיל עם מעשה עוול שנעשה לו ונגמר עם התמוטטות של כל גבולות המוסר והחוקים על ידו. כך גם המלחמה הזאת שהתחילה במעשה אלימות לא מוסרית שהתגלגל לאלימות של ג'ונגל או של מערב הפרוע שבו כל צד איבד רסן מוסרי ומחטיף לצד השני מכות רצח. כל צד מתמקד בקורבנות שלו, עושה האדרה של כוחותיו ודמוניזציה מוכללת לצד השני. האופטימיים שבינינו אומרים שאולי מתוך הג'ונגל הרע הזה יצמח משהו חיובי בצורת משא ומתן לשלום. אולי והלואי.
    וכעת אני רוצה לחזור לנושא הפותח על ההבדל בין השמאל הרדיקאלי והשמאל החושב שהוא שפוי. ובכן אני לא יודע מהו שמאל רדיקאלי – אם הכוונה שהוא שמאל פוסט ציוני השולל את קיומה של מדינת ישראל, אז אני חושב שמדובר במספר קטן מאד של אנשים שמשמעותם זניחה. אני מקווה שתוית שמאל רדיקאלי אינה מתייחסת לאנשי מחנה שלום ביקורתיים שאינם מקבלים את התפיסה שמציגה הממשלה, או דעת הקהל הרחבה, או את הדעה הדומיננטית המוצגת בתקשורת, אלא מוכנים להרחיב את המבט על המצב, להעריך אותו ולהציע אבחנות שונות.
    ברצוני בהזדמנות הזאת להציע הבחנה אחרת –הבחנה בין יונים אינסטרומנטלים ויונים ערכיים. הראשונים תומכים בתהליך השלום מתוך שיקולים פרגמטיים-אתנוצנטריים של טובת העם היהודי כמו למשל פחד דמוגראפי, הבטחת ביטחון המדינה או קידום שגשוגה הכלכלי. הם מסתכלים על המלחמה הנוכחית מפרספקטיבה אתנוצנטרית המתמקדת בתחושת הקורבנות שלנו וברצון לנקמה. זאת קבוצה חשובה במחנה השלום ובלעדיו אי אפשר היה לקדם את תהליך השלום. אולם חשוב לציין שקיימים גם יונים ערכיים התומכים בהסדר שלום גם מתוך שיקולים מוסריים אוניברסאליים, מכירים בכך שלעם הפלסטיני יש זכות על הארץ הזאת כמו לעם היהודי, זכות להגדרה עצמית ולהקמת מדינה משלו. הם מרגישים אמפטיה גם לסבל של העם הפלסטיני או לבנוני. יונים ערכיים אלו מכירים בעובדה שמדינת ישראל לא פעם עברה על נורמות המוסר. הם מכירים גם בכך שאלימות של צד אחד מזינה את האלימות של הצד השני וזה יוצר מעגלי איבה בלתי פוסקים שבהם אין יודעים מי התחיל ומי הגיב. הם גם מבינים שלאלימות יש הקשר רחב והיסטוריה, ובלעדיו אי אפשר לנתח אותה. הם אינם מתגייסים באופן אוטומטי תחת מטרית הפטריוטיזם העיוור אלא שוקלים ומעריכים את המציאות שנוצרת ואת תוצאותיה.
    אני בטוח שיש לא מעטים במחנה השלום שחושבים ופועלים כיונים גם מתוך ערכים מוסריים. אני גם יודע שהחברה הישראלית מסתכלת בבוז עליהם ועושה להם דה-לגיטימציה. הם מואשמים לעתים קרובות באנטי-ישראליות, אהבת ערבים, נתפסים כ"יפי נפש" (תווית מעניינת לכשעצמה) ואף כבוגדים. החברה הישראלית מעדיפה להעריץ אנשי מוסר של עמים אחרים, בעיקר כאלה שעזרו לעם היהודי.אך אל ליונים ערכיים להיסחף במלחמה הנוכחית תוך איבוד ערכיהם. ערכים מוסריים מהווים לא רק בסיס לקיום אנושי ותקווה למחר יותר טוב, אלא גם משמשים לעתים קרובות מאד בסיס לטענות ולתלונות שיש לעם היהודי כלפי אומות העולם כמו בנושא האנטישמיות  או בדרישות להקמת המדינה היהודית ושימור ביטחונה.
    בעמינו קל יותר להעריך מעשי עמים אחרים בסטנדרטים מוסריים וקשה ליישם אותם בקרבינו. המבחן האמיתי של איש שלום הוא שימוש באותם הקריטריונים שהוא שופט עמים אחרים לשפוט גם את עמו. חשוב לא פחות - אני מאמין שהתפרקותה של החברה היהודית משיקולים מוסריים בניהולה את הסכסוך הישראלי-ערבי, ובעיקר את הסכסוך עם הפלסטינים, בקיימה כיבוש אכזר ומדכא, השפיעו על התפרקותה של החברה הישראלית מערכים המנחים גם את דרכה בנושאים פנימיים. מאז שנות השבעים החברה הישראלית נמצאת בהידרדרות בכל תחומי החיים (ראו את מערכת החינוך, פערים כלכליים, כמות העניים, רמת השחיתות, מערכת הבריאות, הרווחה, חינוך גבוה). לכן גם מי שמתמקד רק בטובתה של מדינת ישראל צריך וחייב להצטרף לפתרון צודק ומוסרי של הסכסוך הישראלי-ערבי.
    המלחמה הנוכחית היא איומה. היקפה ואופיה חרגו מכל ערכי המוסר. זו מלחמה בה שני הצדדים הורגים חפים מפשע, מלחמה שבה שולטים היצרים - פחד, חרדה, רצון לנקמה - ולא שיקול דעת וערכים. זאת מלחמה שמטרותיה לא יושגו והיא עלולה להביא תוצאות קשות למדינת ישראל וללבנון. לא יהיו בה מנצחים אלא מפסידים בלבד. כבר עכשיו הקברים, הפליטים וההרס מעידים על כך ורק הפוליטיקאים וקציני הצבא מנסים לשכנע אותנו בניצחון שהושג. התקווה היא שבעיקבות המלחמה הזאת ישראל תבחר בדרך השלום שרק היא יכולה לחזק אותה. שלום עם הפלסטינים ועם סוריה, כמו גם בנית סדר יומי פוליטי, חברתי וכלכלי חדש יכולים להצעיד את החברה שלנו לעתיד טוב יותר. הבחירה היא בעיקר בידינו!!!!!

חזרה ל "אוניברסיטת תל אביב"שלח תגובה
חזרה לראש הדף
    האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
    מבקרים: 243661372שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
    blueweb