מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
אוניברסיטת בן גוריון
צווי פיוס לא יועילו / מאת אורן יפתחאל

הארץ, 19-7-2005

 http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=601931&contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0


הדיאלוג האמיתי לפשרה צריך להתנהל עם הפלשתינאים בשטחים
 
 
שניים מהוגי הדעות המתונים במחנה הדתי, אבי שגיא וידידיה שטרן, מתארים את המאבק על ההתנתקות כמשוואה פשוטה, שבה קיימים שני "גלדיאטורים" - המתנחלים והשמאל - המתגוששים בזירה, ומולם שופט-על - מדינת ישראל - האחראי ליחסים ביניהם ("התנתקות, לא פרידה", "הארץ", 15.7). בעסקה המוצעת, המתנחלים מתבקשים לוותר על הסרבנות והאלימות, והשמאל מתבקש להגן על זכויות האדם של המתנחלים ולחזק את אופיה היהודי של המדינה - ויבוא לציון גואל.

נשמע פשוט ומשכנע? לא ממש. למרות אווירת הפשרה העולה ממאמרם - החיובית כשלעצמה - הוא חוטא בתיאור מעוות של המציאות, וכך ממשיך לתדלק את האשליות הרווחות בשיח הישראלי-היהודי, שלפיהן "אם רק נשכיל להשלים בינינו, בין ימין ושמאל, דתיים וחילונים, ייפתרו (כמעט) כל בעיותינו".

באופן דומה נחשפנו לאורך השנים ליוזמות לפיוס בין דתיים לחילונים כמו "צו פיוס", "אמנת כנרת" ו"שיח אחים", אך כולן לוקות בטיוח שורש הבעיה - הקולוניאליזם היהודי בשטחים. יוזמות אלה מותירות את הפלשתינאים כעין רקע אילם, או תפאורה סתמית. אין כאן רק בעיה מוסרית של התעלמות מתושבי הארץ מדורי דורות, אלא כשל אנליטי להבין את התפתחות הגיאוגרפיה הפוליטית של ישראל/פלשתין (שבמסגרתה מתרחשת ההתנתקות), וכך גם את המחלוקת בין דתיים לחילונים הנוגעת בדיוק בשאלת היחס לפלשתינאים.

שגיא וידידיה אינם לבד כמובן. מאמרם משקף שיח ציוני ארוך ימים על הסכסוך, המביט באופן בלעדי אל תוך החברה היהודית. שיח זה ממשיך להתעלם גם היום מכוחות נוספים המניעים את המאבק על הארץ, בראש ובראשונה הפלשתינאים, אך אתם גם הכוחות הבינלאומיים המתחזקים. התייחסות כזאת מאפשרת עד היום לרוב היהודים להאמין באשליה שהם מקיימים "דמוקרטיה יהודית", למרות מציאות האפרטהייד שאותה יוצר השלטון היהודי אל מול עיניהם.

גישה זו, המתחשבת במתנחלים, הובילה גם לבניית גדר ההפרדה בתוך הגדה המערבית - תוואי הסותר את הדין הבינלאומי ואת זכות הפלשתינאים לריבונות. כך הופך מימוש הצורך הלגיטימי של הגנת ישראלים מטרור לאקט דורסני המזלזל בקהילה הבינלאומית, והחושף את ישראל לגינויים גוברים, ולאפשרות ריאלית של הטלת סנקציות.

השיח היהודי הבלעדי בולט גם בתוך הקו הירוק. באחרונה, למשל, אישרה ועדת התכנון של מחוז הדרום להפקדה תוכנית מתאר חדשה, המתעלמת מעשרות אלפי אזרחים בדווים המתגוררים בכפרים הלא מוכרים. מיותר לציין שהתוכנית הוכנה ללא שיתוף הבדווים בעיצוב אזורי המגורים שלהם עצמם, וככזאת נדונה לכישלון לפני החלתה.

מה הקשר בין התוכנית לנגב ובין תוכנית ההתנתקות? שתיהן משקפות את הגישה הישראלית השולטת זה שנים, של חד-צדדיות - ניסיון לכפות על המציאות הדו-לאומית את ה"קונסנסוס" היהודי, בלי הידברות, הבנה או דיאלוג. כלומר, היהודים יקבעו בינם לבין עצמם את עתיד הפלשתינאים.

אין ספק שכניסה לדיאלוג אמיתי עם הפלשתינאים בשני צדי הקו הירוק אינה קלה. היא פותחת את כל ה"תיקים", מעמתת את הציונות עם פליטיה, קורבנותיה, יריביה ושולליה, אך גם מפגישה את הפלשתינאים עם הישראלים היהודים כאנשים בשר ודם, פליטים וצאצאי פליטים בעצמם. דיאלוג שכזה אינו מטרה בפני עצמה, כפי שהתרחש לעתים בשנות אוסלו, אלא אמצעי לסיום הקולוניאליזם, השגת לגיטימציה בינלאומית, והשגת ביטחון לשני העמים החולקים ארץ קטנה.

הגישה החד-צדדית הובילה את ישראל עד היום לסדרת כישלונות ומעגל דמים ארור. הדיאלוג היחיד המתקיים הוא בין קסאמים לחיסולים, בין טרור איסלאמי לטרור מדינה ישראלי, בין מדיניות של הריסת בתים לבניית-נגד פרועה. רק דיאלוג רב-ממדי - בין ציונים לפלשתינאים, בין דתיים לחילונים ומול הקהילה הבינלאומית - יוכל אולי ליצור אפשרות שבה ההתנתקות תוביל לדינמיקה חיובית של פיוס, ולא להמשך האלימות והעמקת הכיבוש.

הפרופ' יפתחאל הוא מרצה לגיאוגרפיה פוליטית באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע
 

חזרה ל "אוניברסיטת בן גוריון"שלח תגובה
חזרה לראש הדף
    האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
    מבקרים: 242927069שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
    blueweb