מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
אוניברסיטת חיפה
אילן פפה: 'מה שישראל ביצעה ב-48' הוא טיהור אתני'

ynet     
 http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/488/649.html
 
 איתמר ענברי
9/10/2006 8:07
 
 
 
 
 ההיסטוריון ד"ר אילן פפה רגיל להיות בעין הסערה הציבורית והוא אף זכה לא פעם לקיתונות של ביקורת על דעותיו ומחקריו, שמתאפיינים בראייה ביקורתית כלפי הציונות. לכן, סביר להניח שלא תהיה זו הפתעה עבורו אם הוא יעמוד שוב במרכזה של סערה ציבורית, והפעם סביב ספרו החדש, שיוצא לאור בימים הקרובים תחת השם "הטיהור האתני של פלשתין". בראיון מיוחד ל-nrg מעריב לקראת צאת ספרו, מסביר ד"ר פפה כי תפקידו כאינטלקטואל הוא להציב מראה לחברה הישראלית ולהעביר לציבור היהודי מסר. לטענתו, הבנת האירועים ב-1948, שזוכים בהיסטוריוגרפיה הפלשתינית ועל ידי פפה לשם "נכבה" (טרגדיה או אסון – א.ע) היא המפתח להווה ולעתיד היחסים בין הישראלים לפלשתינים.

את ספרו החדש מגדיר פפה כ"מסה", דהיינו שילוב בין היסטוריה והתייחסות למציאות העכשווית. לצורך חיבור הספר, נעזר ד"ר פפה במקורות ארכיוניים כדי לחקור את יחסה של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל ביחס לפלשתינים בתקופת המנדט הבריטי, ועד לקבלת העצמאות ב-1948.

הספר מתמקד במיוחד במעשיהם של הארגונים הצבאיים שקדמו להקמת המדינה, הפלמ"ח וה"הגנה", ביחס לפלשתינים ובתיעוד האירועים ב-1947-1948, שהסתיימו בסופו של דבר בגירושם של יותר ממיליון פלשתינים מכפריהם ומעריהם, במחיקתם של 400 כפרים פלשתיניים מהמפה, ובמותם של מאות אזרחים.

ד"ר פפה מגיע בספר למסקנה בלתי נמנעת מבחינתו, באשר למונח שבו יש להשתמש כדי לתאר את מעשיה של התנועה הציונית כלפי הפלשתינים, בתקופה שקדמה לעצמאות המדינה ומיד לאחריה. "כאשר תנועה כמו הציונות קובעת בצורה מאוד מפורשת שהיא רוצה מדינה רק לקבוצה אתנית אחת במקום שבו יש שתי קבוצות אתניות, ובשלבים מסוימים של ההיסטוריה, ובמיוחד ב-1948, מחליטה להשתמש בכוח כדי לנקות את השטח מהקבוצה האתנית האחרת, המונח המקובל במשפט הבינלאומי לתיאור מדיניות כזו או אידיאולוגיה כזו הוא טיהור אתני", הוא אומר. 
  
 
 
 
 מדברים בלחש
 
  
 
 למרות שהספר יוצא לאור באנגלית, לד"ר פפה אין ספק כי בשלב מסוים הוא ייצא לאור גם בעברית, מתוך רצון להעביר מסר לחברה הישראלית. "הספר נועד להניע או להזיז את דעת הקהל בשני מקומות, במערב ובישראל. במערב קוראים מן הסתם יותר אנגלית מאשר עברית, והספר באנגלית מכוון לדעת הקהל המערבית, ובמיוחד לדעת הקהל האמריקנית, בגלל שאני חושב שהמפתח לפתרון נמצא בעמדות האמריקניות ולא רק בעמדות הישראליות. הספר גם יתורגם לעברית כי אני רוצה מאוד להיות בדיאלוג עם החברה הישראלית, להסביר את מה שקרה ב-1948 ואת הקשר בין מה שקרה ב-1948 לבין העובדה שהסכסוך נמשך.

"אני רוצה לומר לחברה הישראלית שהתפיסה הבסיסית שלכם כחברה וכאידיאולוגיה היא תפיסה לא מוסרית והיא גם בעייתית מאוד מבחינה בינלאומית. אי אפשר להקים מדינה לאורך זמן על בסיס של טוהר אתני".

כחלק מהמסר שהוא מנסה להעביר לחברה הישראלית באמצעות הספר, מבקש ד"ר פפה מהישראלים להפסיק את ההתכחשות ל"נכבה" הפלשתינית, ולהבין כי אירועי 1948 הם המפתח להווה ולעתיד של הישראלים והפלשתינים. "הספר לא מדבר על כך שמה שהישראלים עשו לפלשתינים הוא הדבר הנורא ביותר שעשה עם כנגד עם, אלא אני רק לא אוהב את ההכחשה", הוא אומר. "כאשר מסתכלים על הציונות לפני קום המדינה, לא על הציונות באופן כללי, על  יחסה לפלשתינים, הערבים שגרים בארץ הזו, ועל האידיאולוגיה של המדינה שקמה, היא בעצם לא מאפשרת חיים משותפים עם הערבים במולדת המשותפת. זו גם העמדה הבסיסית היום.

"השמאל הציוני מוכן אולי לוותר על שליטה בחלקים קטנים של הארץ, על חלק מהגדה המערבית ועל רצועת עזה, שמהווים חלק קטן ממה שהיתה פלשתין ב-1948. אבל גם השמאל הציוני חושב שהחיים הטובים בארץ הזו יהיו כשיהיו כמה שפחות ערבים. הספר מדבר על אלו שמדברים בקול רם, ועל אלו שלא מדברים בקול רם".
 
 
 
 "עזוב אותנו מ-1948"
 
  
 
 ד"ר פפה סבור שהחברה היהודית צריכה לאמץ גישה הפוכה מהגישה המקובלת כיום על רוב חלקיה, ימין ושמאל כאחד. "החברה היהודית בישראל צריכה לראות בחיים המשותפים את הדרך היחידה לשלום בינינו ובין הפלשתינים וגם בינינו ובין העולם הערבי".

ד"ר פפה מעריך שספרו החדש ייתקל, כמו מחקרים קודמים שפרסם, בהתנגדות ציבורית לא מעטה, אך הוא מצהיר כי כאינטלקטואל הוא חש צורך עז לבטא את עמדותיו. "כפי שאני מבין את תפקיד האינטלקטואל בחברה, הוא צריך להציב לה מראה, גם כאשר חלק מהדברים שנראים או ניבטים ממנה, לא נעימים. באופן עקרוני, כשמשהו שנוי במחלוקת זו לא סיבה שלא לעסוק בו".

לדבריו, סיבה נוספת לפרסום הספר היא הרצון לעורר ויכוח ציבורי בחברה הישראלית על אירועי 1948. "הפחד שלי הוא שישראלים יגידו ב-2006: 'עזוב אותנו ממה שקרה ב-1948'".

למרות הביקורת הציבורית אומר ד"ר פפה כי הוא מתכוון להמשיך לעסוק בנושאים הנחשבים שנויים במחלוקת, משתי סיבות. "הסיבה הראשונה היא שאני מגדל משפחה ואני רוצה להמשיך ולחיות פה. אני אופטימי ואני מאמין שיהיה טוב. הסיבה השנייה היא שאני משוכנע, למרות שאנשים לא מאמינים לי שאני לא שליח של אף צד, שאני מנסה לפתור בעיה, כדי למנוע את הסכנה הנשקפת הן ליהודים והן לערבים, ששניהם ייעלמו בסוף. זה נכון שהיהודים מסוגלים לסלק את כל המוסלמים מפה, אבל הם לא יכולים לסלק את כל המוסלמים מכל העולם, שמהווים כיום רבע מאוכלוסיית העולם".
  
 
 
 
 
 
 

  

חזרה ל "אוניברסיטת חיפה"שלח תגובה
חזרה לראש הדף
    האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
    מבקרים: 245849365שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
    blueweb