מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
האוניברסיטה העברית
מדינה בפורמלין / ברוך קימרלינג
מדינה בפורמלין
מאת ברוך קימרלינג
אך טבעי הדבר שמפלגת העבודה תתמוך בשרון, שהרי חוץ מכמה תמהונים בתוכה - תפישותיה אינן, ולא היו, שונות משלו
אין ספק, שכושר התמרון וההישרדות של הפוליטיקאי הוותיק והמנוסה אריאל שרון ראוי להשתאות, כשם שעליבותו של הפרטנר שלו למיחזור ממשלת ה"אחדות", שמעון פרס - בקושי ראויה לרחמים.

כדי להבין את הצלחתו של שרון, יש לבדוק תופעה מוזרה כשלעצמה: מדוע חלקים משמעותיים מן הזרם המרכזי, בימין ובשמאל כאחד, תומכים - או לפחות לא מתנגדים נחרצות - לתוכנית ההתנתקות. יחסית לעידן אוסלו, אפילו התגובות של הימין הקיצוני מתונות בשלב זה, אף שלכאורה הרטוריקה של שרון בזכות מדינה פלשתינית וכוונתו לפנות בפועל אזורי התנחלות שלמים נראות כרגע מרחיקות לכת לא פחות מהכוונות המוצהרות והרטוריקה של מובילי הסכם אוסלו.

בימין הפרגמטי ובמרכז-ימין קיימות שתי גישות - המוצגות בגלוי או בקריצה - המצדיקות בעיני ציבור זה את מהלכי שרון. הם הבינו כבר מזמן, כי אין אפשרות בדורנו להגשים את רעיון ארץ ישראל השלמה, ה"נקייה" מערבים. על כן יש למצוא נוסחה שתכפיף את הפלשתינאים לשלטון ישראלי עקיף, שיפחית בהרבה את עלויות הכיבוש. המטרה היא למשטר ולהשתיק את הפלשתינאים באמצעות קבלני משנה ותמורת תשלום של מעט נכסים חומריים בתוספת תמריצים סמליים. זוהי, למעשה, גרסה משודרגת של הסכמי אוסלו, תוך כדי ניסיון לכפותם כ"קץ הסכסוך".

ארבע שנים וחצי של הרס שיטתי של תשתיות החברה הפלשתינית, חיסול פיסי ופוליטי של מנהיגותם ופגיעה מתמדת בכלל האוכלוסייה נועדו להפגין את יחסי הכוחות האמיתיים בשטח, ולהביא את הפלשתינאים למעין "הסכם ורסאי", שבמסגרתו יסכימו לכל "נוסחת שלום" ישראלית.

הלוחמה הפלשתינית באמצעות המתאבדים, שבתחילה נראתה מן הצד הפלשתיני כמענה הולם ושקול כביכול לעליונות הצבאית המוחלטת של ישראל, התבררה כבומרנג - שכן העניקה לישראל לגיטימציה פנימית וחיצונית להשתמש בכוח בלתי מרוסן ולתאר את מלחמתם הנואשת של הפלשתינאים לעצמאות כחלק מן הטרור הבינלאומי.

מודל ההסדר של שרון הסתמן כבר בנאומו במרכז הבין-תחומי בהרצליה בנובמבר 2002: במסגרת מפת הדרכים תפנה ישראל את השטחים המאוכלסים בצפיפות בערבים, אך תותיר בשליטתה את גושי ההתנחלויות הגדולים, כולל עורף טריטוריאלי עמוק סביבם. מכיוון שמצב זה יבתר את השטחים הפלשתיניים לשלוש מובלעות, בנוסף למובלעת רצועת עזה, הבטיח שרון כי הפלשתינאים יוכלו לנסוע מג'נין לשכם ולחברון בלי להיתקל במחסומים ישראליים, באמצעות מערכת משולבת של מנהרות וכבישים עיליים. כל זאת בתנאי (הסביר כשלעצמו) שיפסיקו את הפעילות המזוינת נגד ישראל.

מפה זו למעשה הופכת על פיו את המצב הקיים: עד כה היהודים השתדלו לנוע בדרכים עקיפות, ואילו מעתה הם ימשיכו לשלוט במרחבים טריטוריאליים גדולים והפלשתינאים ייאלצו לנוע מתחת לאדמה או מעליה.

בעיות הפליטים וירושלים כלל אינן מועלות לדיון בתוכנית שרון, אך מכיוון שמסגרת ההסדר מעוגנת כביכול במפת הדרכים, מדובר בכינון מדינה פלשתינית בתוך הפרמטרים הטריטוריאליים הללו - ואולם למעשה תימשך הנוכחות הישראלית בדרכי הגישה אליה ביבשה, בים ובאוויר.

הגרסה השנייה של תוכנית שרון הוצגה בחדות על ידי דב וייסגלס ב"הארץ" באוקטובר. לפיה, ה"היפרדות" מעזה אינה צעד ראשון אלא אחרון בתוכנית, שנועדה להשליך עצם לפלשתינאים, לישראלים, לעולם ובעיקר לאמריקאים. מהלך זה אמור להקפיא את התהליך המדיני לזמן רב מאוד (להכניסו לפורמלין, על פי ביטויו הציורי של וייסגלס).

ייתכן ששתי הגרסאות משלימות זו את זו. שרון ינסה את הפורמלין, ואם זה לא ייצב את המצב, יתחיל בניסיון להגשמת השלב השני של חזונו.

גם במחנה השמאל-מרכז יש היגיון בתמיכה בשרון ובטענה שמנהיג מן הימין, שהיה המנוע המרכזי מאחורי הקולוניזציה של השטחים הכבושים - יפנה התנחלויות ביתר קלות מממשלה המזוהה עם ה"מערך" השנוא על שכבות רחבות וייצור תקדים שיפריך את תזת האי-הפיכות. זו הסיבה לכך שהשמאל הממוסד עלץ בלבו פנימה לנוכח המכות האכזריות ששלטון שרון-מופז-יעלון הנחית על הפלשתינאים, ובכך עשה את המלאכה המלוכלכת של "ריכוך" והנמכת רף הציפיות שלהם.

מנקודת המבט הזאת, אך טבעי הדבר שמפלגת העבודה תתמוך בליכוד-בגרסת-שרון, שהרי חוץ מכמה תמהונים בתוכה - תפישותיה אינן, ולא היו, שונות מאלו של שרון, שצמח בערוגות מפא"י. תוך כדי המהלך הזה נמוגה כל אפשרות של אופוזיציה פוליטית וחשיבה חלופית במדינה, שכולה מוכנסת לתוך אותו חומר כימי מופלא של אחדות - פורמלין.
חזרה ל "האוניברסיטה העברית"שלח תגובה
חזרה לראש הדף
    האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
    מבקרים: 242948655שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
    blueweb