מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
מוסדות אחרים
אקסטרא שמאל

זמן הדרום, 6 יולי 2007

זיו גולדפישר

מרצה שמוגדר כ"אנטישמי יהודי", פלשתינאי פעיל בכיר בבל"ד והיסטוריון התומך בעזמי בשארה – אלה הם חלק מהמרצים בחוג לקולנוע במכללת ספיר * בחוג, הנהנה מהערכה רבה, יש מספר מרצים מהשמאל הקיצוני ואף אנטי ציוני, שחלקם השתתפו בכנסים נגד ישראל וקראו לחרם עליה * נשיא המכללה: אנחנו מטפחים מודעות פוליטית

זו הייתה אמורה להיות הרצאת אורח שגרתית במסגרת החוג לקולנוע במכללת ספיר. המרצה, אישה צעירה ופעילה פוליטית המוכרת מאוד בתקשורת, אמורה הייתה להרצות בקורס "דילמות אתיות בקולנוע תיעודי". המרצה, בימאי מפורסם ובעל קריירה בינלאומית, ביקש להביא את האורחת, כדי שתחלוק עם הסטודנטים את ניסיונה וידיעותיה. זה יכול היה להיות שיעור מעניין וחשוב, אלמלא שתי עובדות
משמעותיות: האחת, האורחת אמורה הייתה להיות טלי פחימה, שישבה בכלא על סיוע לאויב. והשנייה, המרצה בקורס הוא אייל סיוון, בימאי קולנוע שנוי במחלוקת, המוגדר כאנטי-ציוני.
טלי פחימה ואייל סיוון לא לבד. בחוג לקולנוע שבמכללה הנמצאת בשדרות וספגה מטחי קסאמים, הרצו ומרצים מספר אנשי שמאל קיצוני, ביניהם כאלה המסתייגים מהציונות ומישראל. אחד הבולטים שבהם הוא פרופ' חיים בראשית, מי שעמד בעבר בראשות החוג וכיום מתגורר בריטניה, שם היה ממארגני החרם האקדמי נגד ישראל. עם זאת, נשיא המכללה, פרופ' זאב צחור, טוען כי פעילי השמאל הם מיעוט בקרב המרצים, אך עם זאת אומר: "אנחנו, במכללה, מטפחים מודעות פוליטית".

אייל סיוון: "אני לא מזדהה עם הציונות"

לפני מספר שבועות החליטו האוניברסיטאות והמכללות בבריטניה לצאת בחרם אקדמי נגד ישראל בגלל הכיבוש. החלטת האיגודים המקצועיים של המוסדות האקדמיים יכלה להתקבל בישראל בשוויון נפש, אלמלא העובדה שאחד ממארגני החרם הוא פרופ' חיים בראשית, ישראלי לשעבר ומי שעמד בראשות החוג לקולנוע. עוד לפני שעזב בראשית את הארץ, הוא יצא בתקיפות נגד העיתונות הישראלית, שאותה תיאר כמי שהצטרפה לרחשי הלב הגזעניים של הציבור הישראלי.
בהמשך, ירד בראשית מהארץ, והחל ללמד תקשורת וקולנוע באוניברסיטת מזרח לונדון, והיה כאמור ממארגני החרם על ישראל. בראיון שנערך עמו, לאחר פרסום מעורבותו בחרם, הוא אמר: "החרם לא חשוב, מה שחשוב זה שתהיה סדרה שלמה של לחצים כדי שישראל תבין שאי אפשר להמשיך כך. "חרם אחד זה לא מספיק. כמה קבוצות באותה ארץ זה טוב, בכמה ארצות עדיף. זה לא מצב שמספיק אקמול, זה גידול, ודרוש קוקטייל של תרופות.. ישראל, היא חברה לא מבוגרת.  אני ישראלי בנפשי ובהווייתי ומאמין שאנחנו משחקים במשחקי מחשב במזרח התיכון, ומשחקים את המשחק הלא נכון.  מישהו צריך לבא ולנתק אותנו מהאינטרנט. אולי בעוד חמש שנים יהיה בארץ מי שיאמר - עד כאן".
בראשית עזב את הארץ, ופועל נגדה מחו"ל. אך בחוג לקולנוע, הנהנה מהערכה רבה ומהישגים לא מבוטלים, נותרו עוד מספר מרצים שמאלנים קיצונים, ואף אנטי ציוניים. אחד המפורסמים בהם הוא אייל סיוון, שמאלני רדיקלי, שלא אחת אף הוגדר כאנטישמי. לפני מספר חודשים הוא אף השתתף בכנס בשם "שבוע האפרטהייד הישראלי" שמארגניו, חברי אגודת הסטודנטים הפלשתינים באוניברסיטת לונדון, ביקשו להציג בו את "פשעי ישראל". יחד עמו השתתף בכנס מרצה נוסף בחוג, ד"ר אמנון
רז-קרקוצקין. בגלל דעותיו של סיוון, אמר עליו הפילוסוף היהודי-צרפתי, אלן פינקלקראוט: "סיון הוא מבין השחקנים הבולטים של אנטישמיות היהודית העכשווית, תופעה קשה ומפחידה". תביעת דיבה שהגיש נגדו סיוון, נדחתה.
לפני כשלושה חודשים פרסם העיתון "מעריב" ידיעה על החלטת הקרן על שם יהושע רבינוביץ' לאמנויות, המקבלת תקצוב ציבורי, לבחור בבימאי אייל סיוון כדי לביים את הסרט "Jaffa" במסגרת חגיגות 60 שנה למדינה. החלטת הקרן גררה ביקורת ציבורית נוקבת, בין השאר בשל העובדה שסיוון הוא הביקורת על החלטת קרן רבינוביץ' החליטה, בסופו של דבר, להסיר את תמיכתה מסרטו של סיוון, אך הסערה הציבורית לא הסתיימה.
סיוון, המתגורר לסירוגין בצרפת ובישראל, מלמד שלושה קורסים בחוג לקולנוע: דילמות אתיות בקולנוע הדוקומנטרי; היסטוריה, זיכרון ועדות בקולנוע תיעודי; ומבוא לקולנוע תיעודי. במסגרת הקורס על דילמות אתיות, הזמין סיוון את פחימה לשמש כמרצה אורחת. הביקורת של הסטודנטים נגד ההזמנה הביאה, בסופו של דבר, לביטול ההרצאה של פחימה.
השבוע אומר סיוון: "אני לא יודע מה זה שמאל ומה זה אנטי ישראלי. כשבאים מרצים ללמד תחת הקסאמים במכללת ספיר, אז אפשר אולי להגיד שהם שמאלנים ואנטי ישראלים, אבל הם לא מלמדים באוניברסיטת תל אביב, אלא מלמדים תחת הקסאמים. אייל סיוון, שיש כאלה שמגדירים אותו כשמאלני, בא להרצות במכללה, "ואני תומך בסטודנטים שלי, ללא כל קשר לדעותיהם הפוליטיות או מוצאם. הדרכתי, תמכתי ועודדתי סטודנטים שהיו מתיישבים בגוש קטיף. המכללה לקולנוע במכללת ספיר מבטאת ביקורת קשה".
אבל רק מצד אחד. אין ביקורת מצד ימין.
"אני באופן אישי מרגיש יותר קרוב למתנגדי ההתנתקות מאשר לאנשי מרצ. כי היה כאן גירוש, ואני מתנגד לגרש אנשים מבתיהם. כי התקופה הכי טובה של אנשי שדרות הייתה כשאפשר היה ללכת לעזה ולאכול שם דגים. כעת זה לא מתאפשר בגלל ההפרדה. יש כאן גם התעלמות של הממשלה מהמתיישבים. אנחנו חושבים על מושגים כמו חילוניות וביקורת על חילוניות, וזה מה שנעשה במכללת ספיר".
ולמה הבאת את טלי פחימה להרצות?
"לקורס קוראים דילמות אתיות בקולנוע תיעודי. וטלי פחימה היא בעיה אתית. מצד אחד, למתנגדיה ומצד שני לתומכיה. יש כאן שאלה, אין אנחנו מתמודדים עם אנושיותו של מי שאנחנו מתנגדים אליו. לשמאלנים קל לדבר על 'מתנחלים', ואני משתמש בביטוי מתיישבים. אבל מה קורה כשאנחנו מתיישבים מול אדם שאנחנו מתנגדים לדעותיו אבל מעריכים אותו באופן אישי? יש כאן דילמה. זו סיבה אחת להביא אותה, דווקא מכיוון שהיא שנויה במחלוקת. יש כאלה שמכנים אותה בוגדת, ויש כאלה שקוראים לה גיבורה. אלה שתי זוויות קולנועיות ואתיות".
פחימה: "הוזמנתי על ידי אייל סיוון. הוא ביקש ממני לתת הרצאה ולהראות את הסרט שנעשה עליי. עוד לפני שאישרתי את בואי, נכתבה ידיעה על כך שאני מגיעה, ועל ההתנגדות. נוצרה סערה, עוד לפני שאישרתי את בואי".
את מבינה למה נוצרה סערה?
"מידיעה אישית שלי, הסטודנטים דווקא רצו שאגיע. הרציתי ודיברתי בפני סטודנטים לא אחת. אני יודעת שאני אדם שנוי במחלוקת, אבל מכאן ועד לזה שמביעים התנגדות – המרחק גדול. אני לא מבינה על מה המהומה. כל אחד עם האג'נדה שלו. מותר לחלוק על הדעה, אבל מכאן ועד לבוא ולהתנגד להרצאה, זה כבר נראה לי מסוכן. זה מזכיר לי מדינות עולם שלישי. זה יותר מסוכן מאשר אייל סיוון או טלי פחימה. אייל סיוון נכנע, ואיכשהו הוריד את ההרצאה. הוא נכנע ללחצים, ואני חשבתי שדווקא במקום הזה, עם כל המחאה, צריך היה לקיים את ההרצאה. ואני מצרה על כל מה שקרה".
המציאות מסובכת ומורכבת, אומר סיוון. "אני לא מגדיר את עצמי כשמאלני, ואינני מזוהה עם שלום עכשיו או עם מרצ, או עם השמאל הציוני הלבן. ולבן זה עניין פוליטי, לא עדתי. אני גם לא מזדהה עם הציונות, וכמו רוב היהדות החרדית. אני לא ציוני, אני ישראלי ולוקח אחריות על הישראליות שלי. אני חי בארץ ובצרפת, ומלמד סימסטר שלם במכללת ספיר. כל שר ממוצע נמצא בחו"ל יותר ממני. יש לי בית בצרפת ובירושלים. אני חי, מדבר וכותב בעברית".
אני לא רואה את תמונת הראי שלכם בחוג, אני לא רואה אנשי ימין מובהקים בחוג. "תפתח את העיתון מקור ראשון, שהוא עיתון ימני. הופיע שם בשבוע שעבר מאמר ביקורת על הימין, שכתב פרופ' אורציון ברתנא, והוא כותב שהימין נטש את התרבות. אני אומר שאם יהיה אורי צבי גרינברג של הקולנוע, הוא יהיה במכללת ספיר". ועוד לא קם אחד כזה?
"לא".

רז-קרקוצקין: "בשארה מעורר שנאה כי הוא צודק"

מרצה נוסף המזוהה עם השמאל הקיצוני הוא ד"ר אמנון רז-קרקוצקין, מהמחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון. ד"ר רז-קרקוצקין, נונו בפי מקורביו, שייך לזרם ההיסטוריונים החדשים, אנשי אקדמיה הבוחנים את הציונות בראי ביקורתי, ואף אנטי ציוני. במאמר שכתב לאתר "מחסום", המזוהה עם תנועת בל"ד, תחת הכותרת: "רודפים את בשארה כי הוא צודק", הוא כתב על הח"כ לשעבר שנמלט מהארץ לאחר שנחשד בעבירות ביטחוניות: "ההיסטריה התקשורתית חושפת את החרדה הגדולה מפני בשארה, אבל גם את האתגר הגדול שהוא ממשיך להציב בפני החברה הישראלית, תוך חשיפת סתירותיה וגבולותיה. בשארה מעורר שנאה כי הוא צודק, ודווקא במקרים שבהם הותקף. הצורך לסלף שוב ושוב את דבריו מעיד עד כמה הם רלבנטיים ומאתגרים. החרדה גברה בזמן האחרון, לאחר שהתברר שלא מדובר בעמדות שהן נחלת תומכי בל"ד בלבד, אלא נחלת הציבור הערבי כולו".
רז-קרקוצקין, השוהה בחופשה בגרמניה, מסר ל"זמן הדרום": " מה שמיוחד במכללת ספיר בכלל, ובבית הספר לקולנוע בפרט, הוא העובדה שמדובר בקולנוע הנוצר בפריפריה, מתוך מודעות לפריפריה – תוך הצבתם של קולות שאין להם מקום במרכז. להבדיל ממקומות אחרים, תמצא בבית הספר לקולנוע הרכב מאד מגוון של סטודנטים: חילונים ודתיים, מתנחלים (או עקורים) לצד בני קיבוץ, אנשי שדרות ונתיבות לצד אנשים שהגיעו מהצפון. זה מה שהופך את בית הספר למרתק כל כך. בימים של משבר גדול, אני מאמין שהסטודנטים של ספיר יוצרים בסיס לחשיבה מחודשת, שבה אבחנות ישנות (ימין מול שמאל, חילונים מול דתיים – מאבדים את משמעותן). כך שאם אתה רוצה לכתוב על בית הספר לקולנוע, אני מייעץ לך לבוא ולהתייחס לא רק אל מורים, אלא גם אל התלמידים של מוסד שהוקם לפני שנים אחדות כנגד כל הסיכויים, מול מוסדות ותיקים וממוסדים כמו אוניברסיטת תל אביב ובית ספר סם שפיגל בירושלים, ואשר רבים מתלמידיו כבר זכו בפרסים על הישגיהם (ויהיה קשה להגדיר סרטים אלה, גם אלה שהודרכו על ידי המרצים שהזכרת, כ'שמאלנים'). זו הסיבה שאני ממשיך ללמד שם כל פעם שאני מוזמן, ויוצא תמיד נשכר מהתלמידים, ומקווה שאני גם מצליח להעניק להם ידע ולעורר בהם מחשבה. זה בודאי המקום שבו אני מוצא את עצמי, ולכן נהנה ללמד גם אם התמורה הכספית איננה גדולה. אינני אוהב את הזיהוי שלי כ'שמאל קיצוני', ודומני שהוא לא יתקבל גם על ידי רבים מאלה המכירים אותי, ובכלל זה סטודנטים. אני בהחלט מאמין בשוויון מלא בין יהודים וערבים, על בסיס לאומי ואזרחי כאחת, אבל אינני מבין את משמעות ההגדרה 'אנטי-ציוני'. אם לגבי מישהו אמונה זו היא 'אנטי-ציונות', זו בעיה שלו. עיקר הביקורת שלי מופנית בדרך כלל דווקא כלפי מה שמוגדר כ'שמאל חילוני'. גם כשדעותיי מעוררות התנגדות, אני עושה זאת מתוך אחריות ואהבה, וגם מתוך אמונה עמוקה בארץ הכואבת הזאת על כל יושביה. לרבים מחוגים אלה אני מחובר באופן עמוק ביותר.
"אינני סבור שאני מלמד בספיר, או במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בגלל דעותיי, אלא כנראה בגלל הישגיי האקדמיים שמוכרים על ידי אנשים בעלי גישות שונות. אני מניח שגם העובדה שספרי האחרון זכה לפרס זלמן שז"ר לתולדות ישראל לא קשור לעניין זה. כך גם לגבי שלושת החברים האחרים שהזכרת (שבניגוד אלי הם אנשי קולנוע), שכל אחד מהם מוכר ומוערך בגלל עבודותיו.  "ודומה שהעילה לכתבה היא איל סיון, שהפך לאחרונה מושא להתקפות, בפרט במעריב, התקפות שעוברות בעיני את תחום הלגיטימיות ומזכירות לעתים משטרים אחרים וימים אפלים. זכיתי להעביר עם איל סיון סמינר משותף, וכמו הסטודנטים גם אני למדתי ממנו הרבה: מדובר באחד מאנשי הקולנוע המשכילים ביותר שאני מכיר, אדם בעל ידע רחב בתחומים שונים, ובעל גישות תרבותיות ופוליטיות מורכבות. נכון שבשנים האחרונות הוא מצוי בלב סערה, בעיקר בשל הגדרתו כאנטישמי על ידי מר אלן פינקלקרוט, הוגה דעות יהודי צרפתי אופנתי (שבעבר גם אני הערכתי), ואני מצטער על כך. במקום לפתוח בדיון רציני על הסרטים החשובים שלו, אנו עדים להתקפות שיותר משהן מעידות עליו, מעידות על עוצמת המשבר של החברה הישראלית. גם סיון מלמד בספיר מתוך הקרבה ומתוך אמונה. כדאי לשאול את הסטודנטים שלו אם אכן מדובר בשמאלן קיצוני, או במורה מסור ואדם מורכב".

חסן: "אתה שואל שאלות טיפשיות"

מרצה נוסף הוא ניזאר חסן, תושב הכפר משהד, אחד הבימאים הפלשתינאים המובילים, המלמד בימוי ומשמש כחונך לפרויקט הגמר. לפני כשנה חתם חסן, יחד עם אנשי רוח פלשתינאים נוספים, על עצומה הקוראת לחרם על מוסדות התרבות הישראליים. בעצומה עליו חתם חסן נכתב: "אנו פונים בקריאה לכל האמנים ויוצרי הקולנוע בעלי המצפון סביב העולם בבקשה לבטל השתתפותכם בכל תערוכה או אירוע תרבותי אחר המתוכנן להתרחש בישראל, לפעול מיד ולא לאפשר להמשך המתקפה הישראלית לגדול... אנו קוראים לקהילה הבינלאומית להצטרף אלינו ולהחרים פסטיבלי קולנוע ישראליים, אירועים פומביים ישראליים ומוסדות ישראלים הנתמכים על ידי הממשלה, וכן לסיים כל שיתוף פעולה עם מוסדות אלה שעד היום סרבו לצאת נגד הכיבוש, שהוא השורש והסיבה לקונפליקט הקולוניאליסטי הזה".
חסן לא אהב את הכתבה, ואף דאג לומר לכותב שורות אלה: "אתה לא אינטליגנט. יש לי תחושה שבעיתון שלך יש אנשים לא אינטליגנטים. השאלה שלך לא אינטליגנטית. בן אדם עם טיפה אינטליגנציה לא היה שואל את השאלה הזו".
בהמשך, לאחר שנרגע, אמר חסן: "אני הבאתי סטודנטים לקאן ולתחרויות עולמיות, והבאתי אותם להיות מובילים בקולנוע הישראלי. בחרו בי כי אני אינטליגנטי, איש מקצוע ומורה טוב. אני לא מכיר את אייל סיוון, מבחינתי הוא ימין קיצוני, אבל ממה ששמעתי הוא מורה מעולה. השאלה שלך מתלהמת. מה שאתה צריך לשאול זה: האם החוג הזה הוציא תלמידים שיש להם שם, ושזכו מבחינה מקצועית. איך אתה בכלל מגדיר אותי בהגדרות של שמאל ישראלי? איך רוצה שפלשתיני יהיה ציוני או לא. זה עניין של יהודים. אתה לא מודה שאתה טיפש או שהשאלה טיפשית. אתה לא מודע למשמעות של המלים שלך? אתה אופורטוניסט. איך אתה רוצה שאני, כלא יהודי, אהיה ציוני או לא? איך אני יכול להיות ציוני?".
אני לא מצפה שתהיה ציוני, אבל אתה מלמד במוסד שמקבל כספים מהמדינה הציונית. "אני לא מלמד במסגרת ציונית, אלא בבית-ספר לקולנוע. ואתה ממשיך להיות טיפש. אתה נותן ציונים ומקטלג אנשים, מי ציוני ומי לא".
בוא נדבר על החוג לקולנוע. יש תחושה שבחוג של מספר מרצים ביקורתיים מאוד לישראל. זו תולדה של אווירה או שזה דבר מקרי, ובסך הכל מדובר במרצים מוכשרים ללא כל קשר לדעותיהם?
"אני לא יודע. המונחים של שמאל וימין לא קשורים לשוב דבר. אני ועלא לא יכולים להיות ציוניים, זה חל רק עליך, כיהודי. אין קריטריונים לקבלה לעבודה של להיות ציוני. זה קריטריון של מפא"י. ביום העצמאות שלך אני צריך לחגוג? מה זה קשור לשאלה אם אני מוכר או לא? יש 90 מרצים בחוג. לך תבדוק את הדעות של כולם. למה אתה לא שואל למה מכללת ספיר מוציאה כל שנה בימאים ובוגרים כל כך מוכשרים? מה שאתה עושה, זה סוג של הסתה".
עמית נוסף של חסן הוא עלא חליחל, מרצה לתולדות הקולנוע הפלשתיני. מעבר לכך, חליחל הוא פעיל בתנועת בל"ד, ומשמש כעורך הביטאון של המפלגה. במאמר שפרסם חליחל באתר השמאל "הגדה השמאלית", הוא האשים את ישראל בהתקפות האנטישמיות על היהודים ברחבי העולם: "מי שמחפש את שורשי האנטישמיות בעולם חייב לסייר קודם במחסומי הגדה, בין עצי הזית שנעקרו, בין בתי רפיח ועזה שנהרסו, בין קברי האחים השזורים ברמאללה ובג'נין. תמונות אלו שודרו ומשודרות בכל העולם - וכך צריך. אזרח תבל רואה את מה שרואה, ונעשה מיום ליום אדיש ואטום למצוקת המיעוטים היהודיים החיים בתוכו, שלהם שמורות כל הזכויות ובראשן - הזכות לחיים. זאת הסיבה האמיתית להתקפות נגד יהודים. כל דובר רשמי או יהודי אינטרסנטי שמנסה להציג התקפות אלו כשנאה טהורה כלפי יהודים חוטא פעמיים: פעם בזריית חול בעיני הבריות; ופעם בהתחמקות האווילית מהתמודדות אמיצה וכנה עם האמת הכל כך ברורה: הכיבוש הישראלי הוא האשם העיקרי בתקריות נגד יהודים בעולם".
השבוע אומר חליחל: "לימדתי בספיר קורס אחד, ואני אפילו לא מכיר את יתר המרצים. לא הייתי בכלל מעורב בחוג. אני לא מכיר שם את האנשים. פנו אליי שאלמד על התיאטרון הערבי, ואין הרבה אנשים בשוק שמכירים את הנושא. אי אפשר לדבר על תיאטרון ערבי בלי לדבר על פוליטיקה".
פעילת שמאל בולטת נוספת היא הבימאית ענת אבן, שהייתה בין החותמים על עצומת גינוי נגד ישראל. בעצומה, שנשלחה ערב פתיחת הביאנלה של הקולנוע הערבי בפריס, נכתב: "אנו מתנגדים באופן מוחלט לברוטליות ולאכזריות של המדיניות הישראלית, אשר הרקיעה לפסגות חדשות בשבועות האחרונים. דבר אינו יכול להצדיק את המשך הכיבוש, את הסגר והדיכוי בפלסטין. דבר אינו יכול להצדיק הפגזת אוכלוסיה אזרחית והרס תשתיות בלבנון וברצועת עזה".
בתגובה אמרה אבן לכותב שורות אלה": "תבדוק כמה מורים יש, ותראה כמה מהם שמאלנים. תבוא לראות את הסרטים, ותבין שבינתיים עד כמה שנראה, אין השפעה של המרצים על הסטודנטים. אז שהרדיקליות הזאת לא יוצאת החוצה בשיעורים.
על העצומה הזו חתם מרצה נוסף בחוג, ד"ר סמי שלום שטרית, פעיל בתנועת הקשת הדמוקרטית, ומייסד עמותת החינוך קדמה. ד"ר  היה בין אנשי השמאל שפעלו להביא לברית בין המפלגות הערביות בל"ד וחד"ש. בראיון לאתר מחסום הוא אמר: "אין היום אף גורם שיכול לאתגר את האזרחות והדמוקרטיה בישראל מלבד הפוליטיקאים הערבים, שהם התקווה היחידה של הדמוקרטיה הישראלית. לכן צריך לפנות לכל המפלגות הפוליטיות הערביות להתאחד ברשימה אחת".
את תגובתו של שלום שטרית, השוהה בשבתון בחו"ל, לא ניתן היה להשיג.

פרופ' צחור: "אנחנו מטפחים תודעה פוליטית"

נשיא המכללה, פרופ' זאב צחור, דוחה את הדימוי של המוסד ושל החוג לקולנוע כשמאלני. "אתה פשוט טועה", אמר. "יש במכללה מעל 600 מרצים, מתוכם 90 מן המניין. בקרב מרצים המניין, לא ידועה לי תופעה פוליטית ראויה לציון. אבל הייתי יודע אם יש אדם שממוקם במקום רדיקלי".
ואיפה היית ממקם מרצה כמו אייל סיוון?
"הוא לא מרצה במינוי, אלא מרצה מן החוץ. בקרב המרצים מן החוץ יש מה שאתה רוצה: ערבים, מתנחלים, מרצים מחו"ל. אם אתה לוקח מרצה אחד מכלל המרצים, כשיש יותר מ-600, מציג אותו ואומר 'זאת ספיר', זה דוגמה לעיוות תקשורת. לעניין טלי פחימה, היא הייתה באוניברסיטת תל אביב ובמכללה למינהל, ואצלנו לא. כתבה שמציבה אותה במקום של ספיר, ולא באוניברסיטאות אחרות, זו בעיה מבחינה עיתונאית".
נראה שבחוג לקולנוע יש קבוצה לא גדולה של אנשי שמאל קיצוני.
"אמנון רז-קרקוצקין הוא מרצה במינוי באוניברסיטת בן גוריון. אם אתה לוקח אותו ומציג אותו כחלק מהסגל, זה גם עיוות תקשורתי. בכל מקרה, בקרב המרצים יש גם ימין קיצוני ואפילו סהרורי. זה לא אכפת לי, כל עוד הוא לא מבין את הדעות שלו לכיתה. הדבר היחיד שאני בודק, זה שהאידיאולוגיה לא תבוא לידי ביטוי בכיתה. מצד שני, המכללה שלנו בהחלט מטפחת תודעה פוליטית, לא במובן הבנאלי אלא במובן השליחותי, שלסטודנט תהיה מודעות לכוח שלו וליכולת שלו להשפיע".

 


 

חזרה ל "מוסדות אחרים"שלח תגובה
חזרה לראש הדף
    האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
    מבקרים: 243664469שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
    blueweb