מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
מי אנחנו
איך כל אקדמאי נהפך לצ'ה גווארה

 http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/929625.html
 
w w w . h a a r e t z . c o . i l 
 

--------------------------------------------------------------------------------
 
עודכן ב- 19:40 29/11/2007

מאת לילי גלילי

אחד המיתוסים המתלווים לאנטישמיות העממית הוא סיפור קיומו של מאגר מידע גלובלי, שמרוכזים בו השמות של כל היהודים בעולם. פעם דובר על רשימה מודפסת, עתה רווחות שמועות על מאגר מידע ממוחשב, שנחשפים בו גם שמות של מי שאינם מזדהים כיהודים.

אף שההשוואה אינה מדויקת, זו האסוציאציה שמעורר הפרסום האחרון של "מרכז אריאל לחקר מדיניות", גוף ימני רדיקלי. הפרסום, באנגלית, ברוח מקארתי, מביא מעט מאוד כבוד למחבריו. חוברת 171 נושאת את הכותרת "הנגע הפנימי שלנו: הקטסטרופה של האקדמיה הישראלית". הקטסטרופה אינה מצבה הכספי של האקדמיה הישראלית, רמתה, או השכר הדל של עובדיה, אלא השמאלנות שלה. רשימה של חשודים בשמאלנות, או ממש פעילים במסגרתו, מובאת בסוף החוברת.

כמו רשימות שחורות הזכורות מזמנים וממשטרים אחרים, ריח של אזהרה עולה גם מרשימות אלה, המסודרות על פי האוניברסיטאות ומוסדות האקדמיה שאליהם משתייכים אויבי העם. בהם כמה מאנשי הרוח הבולטים של ישראל וחתני פרס ישראל.

אין להתעלם מן הפרסום הזה - בגלל הנושאים שהוא עוסק בהם וגם בשל זהות החברים במרכז אריאל. רוב הפרסומים של המרכז מיוחדים למחקרים אסטרטגיים ויש בהם כדי להעשיר את השיח הישראלי. הנהלת המרכז והוועדה המייעצת שלו כוללות אישים כמו הפרופסורים משה ארנס, ישראל חנוקוגלו ורפי ישראלי ואנשי אקדמיה מאירופה ומארצות הברית.

לחיבור המסמך האחרון נעזר הכותב בחומרים של גוף המכונה "מוניטור של האקדמיה הישראלית", התר אחרי השמאלנים הזרועים באוניברסיטאות בישראל. המבצע מתנהל באנגלית, ובעמוד הראשי של האתר יש פנייה לתורמים, המזהירה אותם לאן הולכים כספי התרומות שהם מעבירים למוסדות האקדמיה בישראל.

זה היה יכול להיות עצוב, לולא היה פאתטי עד גיחוך. המקארתים הישראלים המבקשים לבלום תרומות לאנשים המסוכנים שהסתננו לאקדמיה הם אותם אנשים שזעקו, בצדק, נגד החרם האקדמי שהטילה האקדמיה הבריטית על ישראל. רוממות החופש האקדמי היתה אז בגרונם. עתה התחלפה העמדה הנאורה בשימוש חסר אחריות בכינויים "אנטישמי" ו"אנטי ציוני", המוצמדים לבכירי האקדמיה הישראלית, ובניתוחים פסיכולוגיסטיים עלובים את מניעיו החולניים של השמאלן היהודי המצוי.

לצורך הטיעון מגייסים אפילו את השואה. המחברים טוענים, שהשואה הפחידה את היהודים עד כדי כך, שהם מתכחשים ליהדותם בהזדהות עם האויב הערבי, שמצוקתו וסבלו מובאים בפרסום הזה בתוך מירכאות כפולות.

אין זה ההיבט המגוחך היחיד של הפרסום. מצחיקה ממנו העובדה, שהאקדמיה הישראלית בכלל לא ידעה שהיא כזאת. בדרך כלל היא פשוט אדישה, מנותקת, דואגת לצרכיה בלבד. המגדל שלה אולי אינו עשוי שן, אבל הוא אטום. אמנם יש בתוכה אישים, גם חוקרים בעלי שם, הפעילים שנים בתנועות שלום ופעילות שמאל - אך הם מעטים ופועלים כאינדיווידואלים.

בניגוד לשמה של תנועת שמאל קטנה, "הקמפוס לא שותק" - הקמפוס כן שותק. האקדמיה הישראלית כגוף מעולם לא נקטה עמדה בסכסוך הישראלי-הפלשתיני, גם לא בנושאים שיש לה זיקה ישירה אליהם. כמו, למשל, כשישראל סגרה את האוניברסיטאות בגדה לזמן רב וכשמחסומים מונעים מסטודנטים ומרצים פלשתינאים להגיע למוסדות האקדמיה שלהם. והנה בא מרכז אריאל, וכל איש אקדמיה ישראלי נטול דעה נהפך פתאום לצ'ה גווארה, בלי להתאמץ.
 
 
כל הזכויות שמורות ,"הארץ" © 

 

 

חזרה ל "מי אנחנו"שלח תגובה
חזרה לראש הדף
התגובות שלכם
    1.  אתם מוכרחים(!!) לקרוא איך המסיתה השמאלנית הזו נפלה בפח(!!)
     מאת דרור קוסינובסקי, נשלח בתאריך 02-12-2007
    האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
    מבקרים: 243801356שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
    blueweb