מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
מוסדות אחרים
על קובי שניץ (אונ' בר אילן) וחבריו ב- 'האנרכיה שולטת'

http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=2321&MenuID=0#

האנרכיסטים של הגדר מהווים דוגמא מובהקת לאפליה המובנית במערכת אכיפת החוק והתקשורת. השחתת הטנקים בשבת שעברה היא דוגמא מייצגת לתופעה רחבה של פגיעה בשלטון החוק מצד השמאל הקיצוני. מעשיהם משפיעים גם על בג"צ


אומדיה, רן פרחי 4/12/2006 
 

 

 

בשבת האחרונה השחיתה קבוצת פורעי חוק חובבי אנרכיה כמה טנקים ודחפורים של צה"ל, שחנו בין מחסום ארז למעבר קרני. הם ריססו את הטנקים בצבע אדום וכתבו דברי נאצה כמו “לפרק את מכונות הרצח". רבים פוטרים מעשים אלו כמעשי קונדס או מחאה לגיטימיים, אולם הם לעולם לא יתירו השחתה דומה של מוסד המקורב אליהם.

 

קבוצת האנרכיסטים נגד הגדר פועלת בישראל מזה כמה שנים. בשיח המקובל המושג אנרכיה נתפש כדימוי שלילי וכמצב של חוסר שלטון וה?פק?רו?ת - "איש הישר בעיניו י?ע?ש??ה". אולם המושג אנרכיזם ואנרכיסטים זוכה דווקא לדימוי רומנטי ואף הרואי. במלחמת האזרחים בספרד (1936-9) נלחמו בפשיסטים, בהנהגת הגנרל פרנקו, הסוציאליסטים (והקומוניסטים) לצד קבוצת האנרכיסטים. משם, בין היתר, הגיע הדימוי החיובי. התנועה האנרכיסטית אינה? מכ?ירה ב?שלטון המבוסס על כפייה של החוק, ומתיימרת לשלול כל משטר ושלטון.

קבוצת "האנרכיסטים נגד הגדר" מורכבת מאנרכיסטים ישראלים ופעילי שמאל קיצוני אחרים, המתנגדים לבניית גדר ההפרדה הביטחונית. הקבוצה מונה, לטענתם, כ?100 איש. בתיאום עם פלשתינים ופרו פלשתינים המגיעים מחו"ל (ISM), הם מארגנים הפגנות או צעדות. פעילויות אלו הופכות בדרך כלל להתפרעויות אלימות הכוללות השחתת רכוש ויידויי אבנים. הקבוצה רואה באינתיפאדה 'מאבק זכויות אדם', ומתארת את גדר ההפרדה כ"אחד מהאיומים הגדולים שידעה החברה הפלשתינית במאה האחרונה".

האנרכיסטים מנסים לשוות לעצמם דימוי הרואי, רומנטי ואנטי-ממסדי של "לוחמי צדק" ונגד "הכיבוש". למותר לציין שהצדק שבידיהם הוא סלקטיבי למדי. הם אימצו לחלוטין את ה"צדק הפלשתיני" ופועלים על-פיו. הם אינם עוד קבוצת שמאל קיצונית. מדובר בקבוצות שוליים אנטי-ציוניות של "אינטלקטואלים", השואבים השראה מקבוצות אנרכיסטיות "נגד הגלובליזציה" ומנסים ליצור אנרכיה שתשרת את מטרות הפלשתינים. העובדה שהם מצליחים לשנות מציאות בפריעת החוק שלהם כבר שנים מוכיחה שאכן "אין מלך בישראל".

התססה והסתה

קבוצה זו מתמחה בהסתה קבועה של תושבי כפרים פלשתינים נגד כוחות צה"ל, כשהנישה הנוכחית שלהם היא בניית גדר ההפרדה הביטחונית. מדי שבוע מתקיים הריטואל בו מתכנסת חבורת האנרכיסטים, הם מקללים את חיילי צה"ל ("הצבא הוא טרור", וגם הביטוי "נאצים" לא נפקד) ומתסיסים את תושבי הכפר. הערבים המוסתים פותחים בדרך כלל באלימות - מיידים אבנים או משליכים בקבוקי תבערה כלפי כוחות הביטחון. למותר לציין שמלחמתם בגדר ההפרדה היא בעצם מלחמה באמצעי הגנה מפני טרור. אם הם ינצחו הטרור ינצח. באחת ההתפרעויות הללו, ליד הכפר בילעין ביוני 2005, איבד חייל צה"ל, מיכאל שוורצמן, את עינו, מאבנים שהשליכו מתפרעים לעברו.

מחבלים בגדר

מטרת אנשי השמאל הקיצוני והפלשתינים המשתפים פעולה יחדיו (בסיוע גורמי חוץ, שמשום מה נותנים להם להיכנס לארץ) היא למנוע את בניית הגדר. הם שואפים להגיע לבולדוזרים ולהשבית את העבודה בכל דרך. הפלשתינים מגלמים את תפקיד הקורבנות בסיפור הזה, וכך הם מעוניינים להצטייר בעולם. המתסיסים היהודים הלנים בבתי הפלשתינים לילות קודם, מסייעים לפלשתינים להגשים את מטרתם.

אל"מ יוני גדז', מח"ט במג"ב, האחראי על פיזור ה"הפגנות" השבועיות באזור בילעין, מספר שחיילים מוצאים עצמם בסכנת חיים: "יש פגיעה בכלים, פגיעה בפועלים. זה מעכב את העבודות וגורם אובדן של המון כסף. זו מציאות שאנחנו לא יכולים להשלים איתה". גדז' מציין שכאשר מגיעים הישראלים, יש הפרות סדר של מאות אנשים. "הקשר הוא פשוט. מי שמלבה את היצרים הם כנראה הישראלים...איפה שאין ישראלים - זה לא קורה".

כחלק ממאבקם נגד הקמת גדר ההפרדה, הם גם פוגעים לעיתים בתשתית הגדר ומסבים חבלות הנאמדות, להערכת צה"ל, בעשרות מיליוני שקלים. למותר לציין שלא מוגשות תביעות נזיקין כנגד חברי קבוצה זו, בעוון פגיעות אלו.

עם קצת רצון טוב, יכלו מערכות המשפט להפעיל את חוק העונשין (התשל"ז-1977) – סעיפים: 108 - פגיעה ברכוש שבידי כוח מזוין (השחתת הטנקים היא דוגמא מובהקת לכך); סיוע לאוייב במלחמה (סעיף 99). גם חוק השיפוט הצבאי (1955) רלבנטי לעניין. למשל, סעיף השמדת רכוש (76) יכול להיות מופעל בקשר לקטעי גדר שנחתכו על ידי המתפרעים. במידה ואכן אותן הפגנות–התפרעויות גורמות לצה"ל שלא למלא את תפקידו בבניית הגדר אולי ראוי גם להפעיל את התקנות לשעת חרום - הפרעה לכוחות צבא-הגנה לישראל במילוי תפקידם (תקנה 131).

התחכום של אותם אנרכיסטים

קבוצת האנרכיסטים מתפקדת, למעשה, כמגן אנושי למתפרעים הפלשתינים, ועובדים עימם בשיתוף פעולה הדוק. האנרכיסטים עצמם אינם מיידים, בדרך כלל, אבנים כלפי כוחות הביטחון, אלא עומדים בחזית, מסיתים ומקללים את חיילי צה"ל, ומשמשים מגן לפורעים.

ניתן למצוא התנהגות מפלה באופן שבו מתייחסת המערכת המשפטית לאנרכיסטים של הגדר לעומת היחס כלפי מתנגדי ההתנתקות; בזמן המאבק נגד ההתנתקות החליטה המדינה לעצור מנהלית את מנהיגי האחראים לחסימת הכבישים. ואילו במקרה של האנרכיסטים היחס שונה. המדינה אינה מוציאה להם צווי מעצר מנהלי עד תום בניית הגדר באותם אזורים בהם המסיתים פועלים, או מעמידה אותם לדין בעוון סיוע לאויב או פגיעה ברכוש המדינה.

אחת ההתפרעויות באזור בודרוס הסתיימה בהפלתם של מאה מטר גדר, ואלוף פיקוד המרכז, האלוף יאיר נווה, נאלץ להדיח את הקצין שלא מנע זאת. אולם האנרכיסטים אשר אחראים באמת לפגיעה הפיזית בגדר, לא הועמדו לדין.

האלימות משתלמת

מבחינת המסיתים - השיטה עובדת. לאחר ההתפרעויות ליד הכפר בודרוס הוזזה הגדר בכמה קטעים. בג"ץ הוציא באותה עת צו מניעה להמשך בניית הגדר הסמוכה לכפר.

ב- 13 ביוני 2003 התפרעה חבורת "אנרכיסטים" ליד הגדר שהחלה להיבנות ליד הכפר מסחה, הסמוך לאלקנה. באמצעות נענוע הגדר וקאטרים הם ניסו לחתוך אותה. בתגובה ירו כוחות הביטחון כדורי גומי לעבר המחבלים בגדר. בתחילה נמסר כי אחד המפגינים (גיל נעמתי) נפצע קשה מפגיעת כדור ברגלו. בסופו של דבר פציעתו לא הייתה קשה. המשטרה המליצה להעמיד את נעמתי וארבעת חבריו לדין בעוון כניסה לשטח צבאי סגור וגרימת נזק לגדר. ומה החליטה הפרקליטות בנידון? שכל תיקי החקירה נגדם ייסגרו.

באותן "הפגנות" נפצעו לא מעט חיילים ושוטרי מג"ב. איה קולם של הגורמים במערכת הפוליטית, שתבעו בתוקף להעמיד לדין את משליכי בקבוקי הצבע בהתפרעויות על גג בית הכנסת בכפר דרום? הוא לא נשמע. ובל נשכח שבמקרה ההוא דובר על עקירת אוכלוסייה ולא על בניית גדר.

כדי להבין את הלך המחשבה של החבורה הזאת כדאי להאזין ליונתן פולק, מנהיג החבורה, שאמר לאחר מתן פסק הדין כי לפי בית הדין בהאג (שלא הזכיר במילה אחת את המושג טרור) "מדינת ישראל היא מדינה עבריינית". לכן הם מתכוונים לעשות כל שביכולתם "כדי למנוע את הפשע הזה". עד לאן הם מוכנים ללכת כדי לסכל מהלך ביטחוני ממדרגה ראשונה?

התשובה ניתנת בפעילות ההתססה הקבועה.

השופט בדין, מוקי לנדמן, ביקר בתחילת הדיונים את עצם העמדתם לדין של אותם אנרכיסטים, באומרו שלא צריך להגיש כתבי אישום על מחאה. יש לציין שאותו פולק זוכה במאי השנה בבית משפט השלום מעבירה של הפרת צו אלוף (שנמחקה מכתב האישום) בהפגנה שהפכה להתפרעות ליד בודרוס לפני כשנתיים.

חבורת האנרכיסטים טרם הועמדה לדין בעוון שותפותם להסתה, המרדה או פגיעה ברכוש ציבורי כמו הגדר. אולם 11 מחברי קבוצה הורשעו בעבירת התקהלות אסורה בעוון הפגנה לא חוקית בתל-אביב, ובעבירה של השחתת פני מקרקעין, לאחר שריססו כתובות גרפיטי על קירות מחנה הקריה. הם זוכו מעבירות התפרעות, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו והמשך התפרעות לאחר הודעת פיזור, במהלך הפגנה.

צווי הרחקה לצד אחד

אלוף פיקוד המרכז, יאיר נווה, לא היסס להוציא צווי הרחקה ל-18 יהודים החיים ועובדים ביהודה ושומרון (להלן יו"ש). הוראה זו מיישמת הגבלת תנועה של מתיישבים לאזורים מסוימים. מטרת הצווים הייתה למנוע מאותם תושבים להפריע למהלך מסיק הזיתים של הפלשתינים או לפינוי מאחזים, המוגדרים כבלתי-חוקיים. אולם אותם צווים לא הוגבלו רק לתקופת המסיק, אלא אף לשלושה חודשים.

כמו-כן יש לציין שלראשונה הוצאו גם צווי הרחקה ל – 13 פעילי שמאל קיצוני. שתי פעולות אלו סייעו להפחתת החיכוכים השנה בתקופת המסיק.

תקשורת אוהדת

אולי הסיבה לאפלייה פסולה זו נעוצה בהתנהגות התקשורת, המסקרת באופן חיובי את אנשי השמאל האנטי-ציוני. התקשורת נוטה לסקר קבוצה זו באהדה ומכנה את הפורעים "מפגינים" ואת ההתפרעויות "הפגנות". לדוגמא, מבקר "הארץ" אהוד אשרי יצא להגנתם; לפני כמה חודשים התפרסמה כתבה אוהדת ב'מעריב' מאת ליאת שלזינגר על 'זקן חביב', אילן שליף, בוגר "מצפן" (תנועת שמאל אנטי-ציונית של שנות ה- 70). שליף מצטרף לצעירים המסיתים בבילעין. ("הוא לא פספס אפילו הפגנה אחת; הסתכלתי לצדדים וראיתי ששליף לא בסביבה. הוא כבר מזמן עקף והתקדם, ואני פשוט לא עמדתי בקצב שלו", ציינה שלזינגר). גם מירון רפפורט לא חוסך באמפטיה לאחוות הלוחמים בבלעין. למשל, בין בחור חב"דניק חוזר בשאלה לבין הפלשתיני המשלבים ידיים ב'מאבק נגד הגדר'.

אין צווי הרחקה למתסיסים

עד היום לא הוטל צו הגבלה כלפי מי שבעליל מחולל הפרות סדר. נשאלת השאלה מדוע אלוף פיקוד המרכז, שהוציא את צווי ההרחקה נגד פעילי הימין הקיצוני, אינו מוציא צווים דומים לקבוצת המסיתים, ומונע מהם מלהגיע ולשלהב את הרוחות. הם אף אינם מתגוררים ועובדים באזור הפורענות.

אלדד: אכיפה היא הפתרון

"אכיפת החוק צריכה להיות הפתרון", אומר ח"כ אריה אלדד ('איחוד לאומי') בראיון ל"אומדיה". אלדד, שהגיש שאילתא שהתייחסה לעוקרי עינו של החייל שוורצמן, אינו סבור שצריך להטיל על אותם מתסיסים (אנרכיסטים) צווי הגבלה או מעצרים מנהליים. לדבריו, יש "לקחת כל מי שנכנס לשטח צבאי סגור ולהעמיד אותו לדין. זה מה שקורה למי שפוגע בנכס ביטחוני". מהלך שכזה אינו קורה, לדבריו, משום שאכיפת החוק בארץ מוטית פוליטית. "הרי לא היה פחד לקחת כמה כתומים ולשים אותם בתאי מעצר". הוא סבור כי מניעת האכיפה בתחום זה נובעת ממחשבה צינית בפרקליטות. "שאם ההפגנות יימשכו המדינה תתקפל ותזיז את הגדר עוד יותר לעבר הקו הירוק".

הפעילות המתמשכת של אותם אנרכיסטים מהווה ביזיון שבועי של שלטון החוק, הנמשך כבר מספר שנים. ראוי כי מערכת התביעה ובתי המשפט יתייחסו במלוא החומרה למעשי הקבוצה הזו, שמעצם הגדרתה בזה לשלטון החוק, ומעשיה מעידים על כך שבעתיים. לא ייתכן שמערכת המשפט או המערכת הצבאית תמשכנה לעבור לסדר היום על ונדליזם והשחתת רכוש ביטחוני, סיוע לאויב בזמן מלחמה או קיום פרובוקציות כנגד חיילי צה"ל, המובילות לפציעת חיילים.

חזרה ל "מוסדות אחרים"שלח תגובה
חזרה לראש הדף
    האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
    מבקרים: 243735695שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
    blueweb