מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
מאמרי מערכת
קרקס בדווי באוניברסיטת תל-אביב

כתבת תחקיר מאת מוניטור האקדמיה הישראלית

31.12.07

  מאז ומתמיד אנו שומעים על הערבים הנודדים של הנגב כי הם חיו על אדמותיהם מזה "דורי דורות" למרות שטענות אלו הופרכו כבר כמה פעמים בעבר. מי שמנהלים את מלחמתם הם חבורה של אקדמאים, בעיקר מאוניברסיטת באר-שבע, המסיתים אותם שלא להיענות להצעות ההסדר של המדינה.

 

מדינת ישראל המודרנית ניסתה לא אחת לפתור את בעייתם של הבדווים בנגב המסרבים זה כבר עשרות שנים להתביית בכפרים ובערים המוקמות במיוחד עבורם. הניסיון האחרון לשלב אותם בתוך האוכלוסייה נעשה בחודש אוקטובר האחרון עם הקמתה של ועדה בלתי תלויה בה חברים שמונה אנשים ובראשה עומד מבקר המדינה ושופט עליון לשעבר. מטרתה של הועדה, בה יושבים גם שני נציגים בדווים, היא למצוא כבר בשנה הבאה פתרון שיביא את האוכלוסייה אחת ולתמיד אל המנוחה והנחלה.

 

אולם יש כאלה שאפילו הרצון הטוב של השלטונות, כמו גם נחישותם המוצהרת שלא לחזור על שגיאות העבר, אינם עונים על דרישותיהם. גם לא העובדה שלבדווים יש נציגות מכובדת בוועדה. ההתנגדות העיקרית אינה מגיעה בהכרח מן המאהלים ושדות המרעה, אלא דווקא ממגדל השן האקדמי. הנה, למשל, ת'אבת אבו ראס, פרופ' לגיאוגרפיה מאוניברסיטת הנגב, הדוחה את ההצעות מראש. בשיחה עם ה"הארץ" הוא גיחך:"איזה מנדט יש להם? הבעיות הללו לא נפתרו במשך עשרות שנים והם רוצים לבוא עם המלצות בתוך חצי שנה ועוד רק עם שני בדווים בוועדה? זה לא יעבוד!".

 

ההערות האלו מדברות בעד עצמן ואינן נחלתו של אבו ראס בלבד. עמיתו לחוג באותו קמפוס, אורן יפתחאל, הפך את עצמו זה מכבר לנושא דברם העיקרי של הבדווים. הוא סבור כי הוועדה שהוקמה אינה אלא מזימה לנקות את הנגב מערבים. עבורו אין המדובר בתוכנית אמת ליישובם שלא ב"פשע". פשוטו כמשמעו. האדמות, לדבריו, שייכות לבדווים מכוח החזקה ואין הצדקה לנשלם מהם.

 

ד"ר סנדי קידר מאוניברסיטת חיפה כותב בהרחבה על הנושא ומדכיש בלהט שהבדווים הם התושבים המקוריים של הנגב וככאלה יש להם את הזכות לתבוע בעלות על האדמות אותן הם חורשים ועליהן הם מוציאים את כבשיהם למרעה. לדבריו, ישראל נוהגת בהם מדיניות של אפלייה ובכך היא מפרה בצורה בוטה את החוק הבינלאומי תוך שהיא מבצעת בהם פשע הנחשב בהגדרתו כאפרטהייד. כך הוא כתב בעבר בעלון העמותה הערבית "עדאללה". הוא גם סבור כי הבדווים שהועברו לצפון הנגב אינם אלא בני-אדם שנושלו מאדמתם. משום כך נשמרת להם זכות השיבה לבתיהם המקוריים.

 

מעניין, אבל המושג "אפרטהייד" החביב כל כך על האקדמיה השמאלנית הישראלית בבואה לנגח את ישראל, חוזר על עצמו לא מעט פעמים גם בסוגיה הבדווית. במקביל, חוזרת ונשמעת הדעה כי אי אפשר לאכוף על השבטים אורח חיים שונה מזה לו הורגלו מזה דורות. לדברי פרופ' איסמעיל אבו סעד מאוניברסיטת באר-שבע הממשלה זוממת לרכז אותם ביישובים מקומיים כדי למנוע מהם לגדל את מזונם על אדמתם הגזולה. הוא מתכוון בעיקר לכ-80,000 בדווים החיים ביישובים לא מוכרים וכמו אחרים מעמיתיו תומך בזכותם של הבדווים לשמור על תרבותם המקורית ונטייתם לחיות על פני שטחים רחבים. הוא גם אינו מופתע ממעורבותם של בדווים רבים בעבירות פליליות שכן השלטונות דורשים מהם לאמץ תרבות חיים שונה בין לילה.

פרופ' אלין אל קירנאווי, יו"ר המחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת ב"ש, טוען כי בגלל מדיניות הממשלה "איבדו הבדווים את הבסיס עליו נשענה כלכלתם...". הם הפכו להיות, לפיכך, תלויים בכלכלה היהודית עבורה הם לא הוכשרו.

 

ד"ר יעלה רענן ממכללת ספיר אומרת שהבדווים מבינים כי יצטרכו לוותר על כמה אדמות תמורת קבלת שירותים, אולם רק בתנאי שיקבלו מקורות תעסוקה בתעשייה ובחקלאות. "מדוע הממשלה לא מחזקת את הקהילות האלו על ידי מתן עזרה אותה היא מעניקה למושבים?", היא שואלת. "לאנשים יש את הזכות לשמר את תרבותם, גם אם התרבות הכללית היא שונה. ישראל לא יכולה להרשות לבדווים להיות נודדים למחצה, אבל היא יכולה לאפשר להם לחיות באזורים הכפריים הקהילתיים".

 

יפתחאל, כדרכו, אינו יכול להשתחרר מהמושג הידוע המושאל מהמציאות הדרום-אפריקאית בעידן שלטונו של המיעוט הלבן שם. הוא מבחין בכוונה ממשלתית להותיר את הבדווים בגלות בתוך ארצם במה שהוא מכנה "אפרטהייד סמוי", או "אפרטהייד זוחל". יחד עם זאת הוא מודה שעדיין לא מאוחר לבנות עבור תושבי האזור "מטרופול שונה".

 

הבדווים בנגב נחשבים לאוכלוסייה בה שעורי האבטלה והעוני הם הגבוהים במדינה. פרופ' אלין אל קרינאווי מאשים את הממשלה במצבם הקשה. יש להניח שהמרצה המלומד אינו מאשים את השלטונות גם בשעורי הילודה שלהם, הנחשבים לגבוהים בעולם. הבדווים מכפילים את אוכלוסייתם כל 13 שנה!

 

מעבר לרטוריקה התעמולתית שלהם, יש לשאול אם הפעילות של האקדמאים הישראלים אכן עושה חסד עם קהילה זו. לעתים קרובות מידי הם מעוררים את הרושם כי על גבם של הבדווים הם מנהלים מאבק שאינו מטיב עמם כלל. לנו לא נותר אלא לייעץ לבדווים לעשות את הדברים הבאים: התעלמו מההסתה המגיעה  מהקמפוס בבאר-שבע, הניחו לחשדות המסורתיים והתייחסו ברצינות לכוונות המדינה להגיע אתכם להסכם פשרה מכובד והוגן. רק דיאלוג הדדי יוכל להבטיח לכם ולילדיכם עתיד משגשג בו תהיו חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית ללא תחושת זרות. אין זה בשמיים. זה בהחלט בהישג יד.

 

 

   

קרקס בדווי ברמת-אביב

 

האופי החד-צדדי בו מיוצגת ה"בעייה הבדווית" יבוא לידי ביטוי באוניברסיטת תל-אביב ביום חמישי, ה-10 בינואר. החוג לאומנות, בצוותה עם "פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי", יקדישו לנושא חצי יום עיון ומחזה והכול תחת הכותרת "הבדואי: אזרח לא מוכר". במצעד הנואמים ניתן למצוא את דיקאן הפקולטה לאומנויות, את שר המדע והספורט, את סגן הרקטור, את הפרו-רקטור, את פרופ' אורן יפתחאל הבלתי נלאה, את ראש החוג לתיאטרון, מרצים אחרים וכמובן בדווים מהנגב. ומי לא יהיה מיוצג באירוע? נציג הממשלה, מומחים שאינם שייכים לצד השמאלי של המתרס הפוליטי, נציגי הועדה שמונתה כדי למצוא פתרון לבעיה, או בקיצור, כל מי שיוכל להציג עמדה אחרת.זכות השיבה? תמיד. זכות התגובה? לא בבית ספרנו.

ראשי אוניברסיטת תל אביב נותנים בכך את ידם לקרקס פוליטי הנועד לקדם זרם מאד מסוים בישראל המשתמש בבדווים כדי לנגח את הלגיטימיות של המדינה בכל מה שקשור לאכלוס הנגב. מי שסבור כי אוניברסיטה היא מעבדה לייצור מחשבות המעודדת פולמוס רב-גווני, יחשוב פעמיים על אופיו האמיתי של המוסד הזה.

גם כותרת ה"הפנינג" מדברת בעד עצמה. הבדואי הוא אזרח מוכר ברוב אזור הדרום. ה"יישובים הלא מוכרים" מכילים בדרך כלל בדווים שהשתלטו על אדמות באישון ליל. המדינה סבורה כי רבים מהם ערכו מחטפים בשנים האחרונות, תוך השמעת הטענה כי האדמה עברה אליהם בירושה זה מאות שנים.

פורום הדו-קיום בנגב ממומן על ידי הקרן החדשה לישראל, אולם בתל-אביב של ה-10 בינואר נהיה עדים לפורום חד-קיומי בהחלט, בו הדעה האחרת הוצאה להורג לאור היום, אבל גם בלילה, כאשר המחזה "בדואים" יוצג בפני באי הסימפוזיון בבימויה של נולה צ'לטון. אם תחליטו שלא להחמיץ את המנה הכפולה הזאת, אל תשכחו להביע את דעתכם על הפסטיבל החד-צדדי הזה...

     

חזרה ל "מאמרי מערכת"שלח תגובה
חזרה לראש הדף
    האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
    מבקרים: 243642295שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
    blueweb