מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
מאמרי מערכת
לפרופסור משה מחובר יש פסטיבל אדינבורו משלו

ד"ר גיא כרמלי

האירועים לציון 60 שנה להתרחשותה של ה"נכבה" כבר נכנסים להילוך גבוה
בבריטניה. לקראת סוף חודש ינואר תישמע בבירה הסקוטית יריית הפתיחה בסימפוזיון
 בו ייטלו חלק כמה שמות ישראלים. הנה לכם עוד הוכחה כי בחלק זה של העולם
שלילת המדינה היהודית הולכת וצוברת תאוצה.

"ציונות, טיהור אתני ומה שעומד בפני פלסטין". זהו שמו של יום העיון העומד להתקיים באדינבורו באדיבותו של הארגון "הקמפיין הסקוטי לסולידאריות עם פלסטין". הכותרת נשמעת מוכרת וגם החסות הסקוטית אינה מפתיעה, אך מה עם רשימת הנואמים האמורים לשבת על הבמה?
 אחד מהם הוא פרופ' יואל קובל, יליד ברוקלין, שכתב ספר בשם המדובר בעד עצמו - "להתגבר על הציונות". אחת מהם היא רונית קדישאי, פעילה בארגון הישראלי הפמיניסטי "פרופיל חדש", המעודד סרבנות לשרות בצה"ל. לידה, מאחורי שולחן הפאנל, תשב ד"ר ראדה כרמי, פלסטינית ילידת ירושלים המלמדת וחוקרת במכון הערבי ללימודים איסלאמים באוניברסיטת אקסטר שקיבלה לאחרונה לשורותיה את ד"ר אילן פאפה מאוניברסיטת חיפה. את הדיון יחתום משה מחובר, ממייסדי קבוצת "מצפן" שעזב את הארץ בשנות הששים ועתה מלמד פילוסופיה באוניברסיטת קינגס בלונדון.

אל מחובר נשוב בהמשך, לאחר שנתעכב אחר נושאי הנאומים של הארבעה. קדישאי תהיה הראשונה והיא תשוחח על הנושא "המאבק למען הציביליזציה של ישראל". יואל קובל, אחריה, ידבר על "השואה ההיסטורית והטיהור האתני הנוכחי של פלסטין". ראדה כרמי בחרה נושא שנשמע יותר מצחיק ממרגיז – "מדוע ישראל היא מדינה כושלת".  פרופ' משה מחובר, יחתום את הדיון בהרצאה הנושאת את הכותרת "קולוניזציה ציונית בהקשר אזורי רחב יותר". לכל אחד מהנואמים הוקצבו 90 דקות, סך הכל ארבע שעות של תעמולה אנטי-ישראלית מרוכזת, לפני הדיון הכללי שיתקיים בכנסיית "אוגוסטין" במרכז העיר.

מחובר? השם נשמע מוכר. זהו, אכן, אחד ממניחי היסוד לקבוצת הישראלים
האנטי-ישראלית שהתמקמה בלונדון לאחר מלחמת ששת הימים וניצלה את ישראליותה כדי לקעקע את הלגיטימיות של המדינה היהודית. יחד עמו היו שמעון צבר (שנפטר אשתקד), עקיבא אור, אורי דייויס, רמי הלברן ואחרים). מחובר לא החמיץ הזדמנות כדי להטיף את משנתו ברבים. בהרצאותיו הפומביות הוא כינה את ישראל "פרויקט קולוניאלי" או "מדינת התנחלות" והזהיר מפני השימוש במושג "אפרטהייד" כדי לתאר את המתרחש בישראל. הוא מודה, אמנם, כי ערביי ישראל זוכים ליחס טוב יותר מזה של השחורים תחת שלטון המיעוט הלבן בדרום-אפריקה. אולם, לדבריו, ערביי השטחים סובלים מנחת זרועם הברוטאלית של צה"ל והמתנחלים הרבה יותר מסבלם של הלא-לבנים תחת האפרטהייד...גרוע מזה, בשעה שהמיעוט הלבן התייחס לאוכלוסיה השחורה ככוח עבודה זול ומנוצל, הציונים פשוט רצו לסלק את הערבים-הפלסטינים. ה"טרנספר", לפיכך, הפך לאבן פינה במשנתה של הציונות המדינית החל מתיאודור הרצל ואילך. מחובר, כמובן, מתנגד לפתרון "שתי מדינות", אולם אינו תומך גם בפתרונה של "מדינה אחת לשני העמים". בעיני רוחו הוא רואה כיצד הערבים הפלסטינים והיהודים העבריים משתלבים בתוך פדראציה כלל ערבית בה הגבולות יהיו פנימיים בלבד...

אבל אם סברתם כי משה מחובר הוא דינוזאור שהפך להיות לחלק מהריהוט
האנטי-ישראלי בבריטניה ונותר בשוליים הסהרוריים שלה, לא טעיתם במיוחד. אלא שבמשפחתו התפוח לא נפל רחוק מהעץ. בנו, דניאל, הוא עורך-דין העובד במשרד הפרקליטים "היקמן אנד רוז" הלונדוני " והתפרסם בשנים האחרונות כמי שעמד מאחורי יוזמות מקומיות להביא לדין "פושעי מלחמה ישראלים" על חלקם במאמץ לרסן את הטרור הפלסטיני. מחובר ג'וניור היה זה שפעל בשמו של ארגון "יש גבול" כשניסה לצוד את האלוף דורון אלמוג כאשר זה עמד להגיע ללונדון על מנת לגייס כספים עבור מעון לילדים מוגבלים על שם אחיו ערן שנהרג במלחמת יום הכיפורים. לאלמוג עצמו היה ילד מוגבל שנפטר לא מכבר ממחלה. ברגע האחרון, בעוד הוא עושה את צעדיו לכיוון פתח המטוס, נודע לו על נוכחותו של שוטר בריטי בנמל האוויר "היתרו" ובידו צו הבאה בפני שופט. אלמוג, שהיה אלוף פיקוד דרום, הואשם על ידי מנפיקי הצו באחריות להרס 59 בתים ברפיח. הוא כמובן ויתר על התענוג ושב ארצה כלעומת שבא באותו מטוס. מחובר הצעיר לא אמר נואש וניסה את מזלו גם כנגד דמויות ישראליות מוכרות אחרות, כמו הרמטכ"ל לשעבר משה יעלון.

יושב הזרזיר עם העורב

אבל מיהו אותו ארגון סולידאריות המתרברב בסניפיו הרבים ברחבי סקוטלנד מאז הוקם בסתיו 2000? ובכן, מטרותיו המוצהרות נעות מנסיגת צה"ל מהשטחים ועד הקמת ועדת חקירה בינלאומית לבירור "הזוועות הישראליות שבוצעו באזרחים פלסטינים". אולם מעבר לקריאה להעניק לפלסטינים הגדרה עצמית, דוגל הארגון ב"קץ הטיהור האתני הציוני" ו"בזכותם של כל הפליטים לשוב למולדתם". בחודש האחרון הגביר הארגון את מאמציו לאפשר את צאתו של מרדכי וענונו מישראל ושיבח את החלטת מועצת העיר של גלזגו ליזום את הגירתו לסקוטלנד. בעבר, נבחר וענונו לרקטור האוניברסיטה המקומית בזמן ריצוי עונשו. מועצת העיר ידועה  כמיליטנטית ואפילו ביטלה חוזה עם חברת מים מינראלים ישראלית בטענה כי הם מגיעים מרמת הגולן ה"כבושה". קבוצות פרו-ערביות בסקוטלנד ידועות כקולניות ביותר במכל מה שקשור להטלת חרם על ישראל ועל מוסדותיה האקדמאים. עצומות אנטי-ישראליות מופצות חדשות לבקרים בקמפוסים, בקרב אגודים מקצועיים, בין כלי התקשורת ותוך חוגי הבוהמה המקומית. הקמפיין האחרון של "סולידאריות" היה נגד הקק"ל. המפתח, סמלו של הפליט הפלסטיני המבקש לשוב לביתו, הפך להיות לאחד מסימני ההיכר של המאמץ הערבי הסקוטי לקראת מלאת שישה עשורים לקיומה של מדינת ישראל. 
מעניין, אבל כמו תמיד, עולים וצפים שמותיהם של ישראלים מסוימים הנחלצים לטפוח האחד על כתף האחר כדי להוכיח את טיעוניהם. הנה, למשל, ד"ר אורן בן דור, אחד מ"כוכבי" האתר הזה, המוכר כמי שמטיף לפירוקה של ישראל ממאפייניה היהודיים. הוא גם זה שמעריף שבחים על ספרו של קובל "להתגבר על הציונות" אותו הוא מכנה "עוצר נשימה". במרכז הספר מוצבת ה"ההנחה" ש"המנטאליות השבטית" המאפיינת את ישראל היא זו שסוחטת את העולם, מנצלת לרעה את זכר השואה, גורמת לאפרטהייד, מביאה להרס אקולוגי ואפילו שולטת במעצמות העולמיות. היא עושה זאת באמצעות חינוך למיליטריזם, חקיקת חוקים גזעניים והבעת שנאה לכל מבקריה הפנימיים. קובל, כמו בן דור, סבור כי הגיעה העת להקים מדינה חדשה, במקום זו היהודית, עבור כל העמים החיים על אדמת הארץ.
ראדה כרמי, אחת המשתתפות באירוע אדינבורו, כתבה לא מכבר ספר בו היא גוללה את ידידותה עם חבריה הישראלים בלונדון, כמו מחובר, אור והלבורן. הספר, "בחיפוש אחר פאטימה" מתאר את חייה מן הרגע בו עזבה כילדה את בית הוריה בשכונת קטמון ועד מקום מגוריה החדש בלונדון, דווקא ב"תל אביב הקטנה", הלא היא שכונת גולדרס גרין. כרמי מעריצה עד היום את המחבלת ליילה חאלד ואת יאסר ערפאת, והתוודתה כי נאלצה להתגרש מבעלה האנגלי בשל אהדתו לישראל. בביקורה האחרון בארץ איתרה את ביתה לשעבר, ידעה לספר כי צה"ל אינו מחזיר גופות הרוגים פלסטינים לבני משפחותיהם וכי ישראל, איך לא, גנבה גם את המטבח הפלסטיני.
בסקוטלנד, בחברתם של רונית קדישאי ומשה מחובר, היא תוכל לספר לעולם על מעללים אחרים של אותה ישות יהודית שהוקמה בלב המזרח-התיכון במהלך ה"נכבה".

 

 דר' גיא כרמלי הוא עיתונאי וחוקר.


 

חזרה ל "מאמרי מערכת"שלח תגובה
חזרה לראש הדף
    האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
    מבקרים: 243832725שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
    blueweb