מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
מוסדות אחרים
מכללת ספיר: מכתב של פרופ' חיים בראשית לפרופ' זאב צחור

http://www.kedma.co.il/forum/viewtopic.php?p=10899
ראשון פבר' 03, 2008 12:19 pm    נושא ההודעה: מכתב של פרופ' חיים בראשית לפרופ' זאב צחור  

--------------------------------------------------------------------------------
 
מכתב של חיים בראשית לזאב צחור, בעניין פרשת המרצה ניזאר חסן והמדים במכללת ספיר


אחד לפברואר, 2008
לפרופ' צחור שלומות,

קראתי בתדהמה וזעזוע את מכתבך המשפיל וחסר התקדים לניזאר חסן, בעקבות הדו'ח של וועדת השמוע שנמסר לך. אני חייב לומר כי דו'ח הוועדה עצמו הינו מסמך בעייתי לכל מוסד אקדמי המכבד את עצמו, ואינני רואה באיזו ארץ אחרת יכול היה להיכתב, מחוץ לטורקיה ופקיסטן. למרות דעתי זאת, אני רואה את מכתבכך כמשפיל וחסר יושרה הרבה יותר מדו'ח הוועדה, שכן אתה פועל בצורה פסולה לדעתי, מכמה בחינות. גם אם סבור אתה, כהחלטת הוועדה, שעל המרצה להתנצל לפני התלמיד, דעה שאינה מקובלת עלי, שכן נראה לי שהיה נכון מצדו לבקש את התלמיד לעזוב ולחזור לבוש אזרחית, הרי שדרישתך חסרת הבסיס למחויבות לדגל ולמדי הצבא הכובש גם אינה מוזכרת בהחלטות הוועדה, ולכן תמוהה במיוחד. אם ישראל כבר הגיעה למצב שנשיא מוסד אקדמי מכובד כותב בשפה לאומנית, משתלחת ובוטה לבן הלאום הכבוש והמדוכא על ידו, בדרישה להצדעה לדגל הכבוש, הרי שברור מעל לכל ספק שהחל שלב הסיום של ההרפתקה הציונית בארץ ישראל, ושהמסכות הליברליות מוסרות מן הפנים המכוערות של הכבוש הבוטה. בחודש בו מרעיבים כשני מיליון איש תוך הפרת החוק הבינלאומי, שלא להזכיר את המוסר היהודי, כשלשה קילומטרים משולחנך, מצאת אתה לנכון לשכוח את תפקידך האקדמי והאינטלקטואלי, ולפעול, תחת לחץ גובר של מפקד אתו צבא כבוש ודיכוי, כקצין מילואים הממלא פקודות ולא כאקדמאי. אני המכירך משנות עבודתנו יחד, ומכבדך על אומץ הלב שהפגנת בהזדמנויות שונות של לחץ על חוקרים ומורים, כולל עלי בזמנים שונים, מוצא עצמי בוש ונכלם על התנהגותך זו, ומבקשך לחזור בך מן הדרישה המבישה וחסרת השחר, מעבר לבקשת הההתנצלות - דרישה המתוכננת בבירור להביא להתפטרותו של המרצה.

ברור לי שגם אתה יודע שמכתבך הבלתי-שקול יביא למחול שדים של האשמות, למחאות ועזיבה של תלמידים ומרצים, ולערעור בריאותו של בית הספר לקולנוע, שהיה לי תפקיד כלשהו בבנינו וביסוסו, ועל כן אני חרד לעתידו. בית ספר זה, בהנהגתו המקצועית ורבת החזון של אבנר פיינגלרנט, הביא להעסקתם של טובי המרצים בישראל בשטח הקולנוע, וניזאר חסן הינו חלק חשוב מהתפתחות זו. גם בסרטיו הרבים והחשובים, וגם בהוראתו רבת ההשראה, תרם ניזאר רבות לעדוד ופיתוח הבנות מורכבות בין שני העמים, תוך התבססות על שוויון ולא על יחסי הכוח בין כובש ונכבש. עליך לדעת ולהבין נכוחה כי מכתבך ישים קץ להתפתחויות אלה, ובמקום להוביל לקראת שיח בוגר בין העמים שמטרתו להביא לסיומו של הכבוש והדכוי, יביא מכתב זה לסיומו של פרק חשוב שיכול, וצריך היה, לעודד שיח והבנה.

אני רוצה להניח כי מכתבך נכתב מתוך אי הבנב של ההקשר, למרות שקשה לראות כיצד יתכן הדבר. אתה דורש מבמאי קולנוע פלסטיני, שארצו נכבשה כולה על ידי אותו צבא, שיקבל את מרותו של צבא זה, היושב בשטחים כבושים תוך הפרת החוק
הבינלאומי, הרוצח אזרחים חדשות לבקרים, ומרעיב מיליונים בענישה קבוצתית חסרת שחר ובלתי מוסרית. זהו גם הצבא שהביא למותם הנפשע של למעלה מ1500 אזרחים, בלבנון ובישראל, בפעולתו המטורפת בקיץ 2006, זמן קצר לפני המאורע שחקרה הוועדה. נראה לי שדרישתך מניזאר אינה רק מופרכת וחסרת צדוק והגיון, אך גם בלתי-מוסרית: אין זו דרישה שאתה מעמיד לפני מרצים אחרים, כמובן. הרשה לי לומר בגלוי - זו דרישה שניזאר אינו יכולת ואינו צריך, לעמוד בה; זוהי דרישה שאני עצמי לעולם לא הייתי מקבל, ושום אקדמאי בשום ארץ תרבות לא יקבל עליו.

אני קורא לך להתעשת, לעמוד על זכויותיך וחובותיך כנשיא המכללה, למשוך חזרה מכתב משפיל ובלתי נאות זה, ולהביא לסיומה של הפרשה הכאובה, שיותר מכל דבר מראה בבירור את השפעתו המשחיתה של הכיכוש. ניזאר חשוב ביותר למכללה ולבית הספר, ובמקום הדרישות המשפילות המוטלות עליו, מן הראוי היה שהמכללה ותלמידיה יעמדו על תפקידו של הכבוש והדכוי המתמשכים על היחסים בין שני העמים. ניזאר ביקש מן התלמיד לזכור שהוא גם אדם וסטודנט, לא רק חייל. נראה לי שמכתבך מזכיר לניזאר שאתה קודם כל חייל, ורק אחר כך אקדמאי. אם כך פני הדברים, אתה בצד המפסיד, וכהיסטוריון עליך לדעת זאת; עם המדכא עם אחר אינו עם חופשי. אפשר כמובן להמשיך בכיבוש עוד שנים; מה שלא ניתן הוא לחיות כבני חורין כאשר אתה קודם חייל כבוש ורק אחר כך אדם. אני קורא להיסטוריון זאב צחור למנוע מסגן אלוף זאב צחור לעשות טעות גורלית. אני מאמין שאתה מסוגל לשנות החלטתך ולמנוע את הכאב והצער שמכתב זה יביא.

בדאגה,


פרופ' חיים בראשית
אוניברסיטת מזרח לונדון
 


 
חזרה ל "מוסדות אחרים"שלח תגובה
חזרה לראש הדף
    האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
    מבקרים: 245801342שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
    blueweb