מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
פורום קוראים
מדוע וכיצד הומצאה "תיאוריית אל- כהינה" כהסבר למקור היהודים בספרד וצפון אפריקה?
 

 כיצד, בהינף קולמוס, הפכה המלכה דהייה אל כהינה בת המאה ה-7 לאם הגדולה של יהודי צפון אפריקה וספרד

 

שמעון גילר, מרץ 2008

 

א. עיקרי התזה של "המצאת העם היהודי":

 

פרופ' שלמה זנד, בספרו "מתי ואיך הומצא העם היהודי" (הוצאת רסטלינג, 2008), מציג תזה, לפיה אין כיום "לאום" יהודי. לדעתו:

-         הרומאים לא הגלו את יהודי ארץ ישראל

-         יהודי ארץ ישראל נותרו על אדמתם

-         לאחר הכיבוש המוסלמי התאסלמו רוב היהודים בשל סיבות כלכליות (פטור ממס)

-         הפלסטינים המודרניים הם צאצאי היהודים הארץ ישראליים שהתאסלמו

-         יהודי הגולה אינם קשורים אתנית ליהודי ארץ ישראל הקדומים

-         מקור יהודי הגולה בעמים ושבטים שונים, שהתגיירו בגיורים המוניים

-         יהודי צפון אפריקה וספרד מקורם בשבט ברברי שהתגייר במאה ה-7 או ה-6.

-         יהודי תימן מקורם בממלכת חייבר היהודית

-         יהודי אשכנז (ובעיקר פולין ורוסיה) מקורם בעם הכוזרי שהתגייר במאה ה-8

-         לכן, מעולם לא היה עם יהודי בגולה, אלא קיבוצים בני לאומים שונים שהתגיירו, ללא כל בסיס אתני, תרבותי, הסטורי וללא אתוס משותף, והאלמנט המשותף היחיד ביניהם היה הדת היהודית.

-         התנועה הציונית המציאה את העם היהודי, בדומה להמצאת עמים ארופאיים אחרים במאה ה-19.

-         בגלל המצאת העם היהודי קמה בארץ ישראל מדינת לאום ולא מדינת כל תושביה, וכי "זכות האבות" היחידה על ארץ ישראל  היא לצאצאי היהודים האמיתיים – הלא הם הפלסטינים.

 

כיוון שאינני שותף לדעות אלה (וכפי שאנסה להראות – מדובר בדעות בלבד ולא באמיתות היסטוריות), אנסה לבקר את האמור בספרו המעניין והאינטלגנטי של פרופ' זנד, לאור מקורות אחרים ומנוגדים לפעמים לאלה בהם עשה שימוש פרופ' זנד.

 

במאמר זה אנסה להתמודד עם קביעתו של פרופ' זנד, כי מקור יהודי צפון אפריקה וספרד בשבט הברברי-יהודי שנשלט ע"י המלכה דהייה אל כהינה במאה ה-7 לספירה, ולא ביהודי ארץ ישראל הגולים:

 

ב. מי היא המלכה הלוחמת דהייה אל כהינה:

 

דהייא אל כהינא הייתה מלכה צפון אפריקנית, אשר בלמה למשך זמן קצר (כ-5 שנים) את התקדמות הצבאות המוסלמיים בצפון אפריקה.

 

דהייה השתייכה לשבט ברברי-יהודי- מורי (שחור) במאוריטיניה, והנהיגה את ההתנגדות לפולשים הערביים/מצריים על רקע לאומי ולא על רקע דתי. בשל העובדה שבאותה התקופה היו שבטים ברבריים פגאניים, נוצריים, "יהודיים - כנעניים" ומוסלמיים, המנהיגות שלה התקבלה ע"י כל השבטים בשל חוסר אינטרס דתי בהתנגדות – אלא אינטרס לאומי בלבד, שהיה מקובל על בני כל הדתות בשבטים הברבריים.

 

כהינה הייתה כושית, ותוארה ע"י מקורות ערביים בני התקופה כ-" שחורת עור, עם רעמת שיער גדולה ועיניים ענקיות".

 

היא ניצחה במספר קרבות בלימה מוצלחים, לרבות מתקפת נגד שדחקה את הצבא הערבי/מצרי מקרטגו לאחר שזו כבר נכבשה על ידיו.

 

בין היתר, נקטה אל כהינה בטקטיקת האדמה החרוכה, על מנת להקשות על הערבים להשיג אספקה לצבא (יש המזהים עדיין שרידים מן החורבן העצמי במקומות שונים בדרום האטלס).

 

אולם, במקום כל צבא ערבי שהובס, הגיעה לאזור תגבורת רעננה, ואילו הכוחות הברבריים הלכו ונשחקו.

 

בשנת 701 הובסה כהינה בקרב, ושלחה יד בנפשה לבל תיפול בידי המוסלמים. לפני מותה ציווה על בנה לעבור למחנה המוסלמי, להתאסלם ולהשתלב בצבא המוסלמי.

 

האפריקנים  השחורים גאים בדהייה אל כהינה ורואים בה לוחמת חופש, והיא נכללת בקבוצת המלכות הלוחמות הנערצות ברחבי אפריקה.

( When We Ruled by Robin Walker. Afterword by Fari Supiya. Every Generation Media, London, 2006.)

 

ההיסטוריון Runici Rashidi  עסק בנשים מנהיגות אפריקניות, ובין היתר ריכז מספר רב של מקורות (חלקם הגדול בצרפתית) העוסקים בדהייה אל כהינה.

 

בנוגע לדתה היהודית – ע"פ דבריו Kahina יכול לרמז הן על משפחת כהנים יהודית בעלת מקורות יהודיים אוטנטיים,(מתגיירים לא יכלו להיות כהנים-כהן הוא תפקיד ושם העוברים בירושה דרך האב)  כמו גם על "כהנת" או "נביאה" שהם תואר אישי שאינו קשור למעמד הכהונה של שבט לוי, וזאת משום שיוחסו לה כוחות מאגיים ויכולת נבואה.

 

הוא מזכיר גם אפשרות, שדתה של כהינה לא הייתה יהודית אלא "יהודית-פיניקית" או כנענית, משום שדתות שמיות אלה, בעלות דמיון רב ליהדות, היו נפוצות באותה העת באזור קרטגו ובמישור החוף הצפון אפריקני.

 

עד כאן על הדמות והפרשה ההיסטורית כפי שהיא עולה מן המקורות ההיסטוריים.

 

ג. האם יש ביסוס לטענת פרופ' זנד על היות דהייה אל כהינה ושבטה המקור ליהודי ספרד וצפון אפריקה?

 

באשר לטענתו של פרופ' זנד כי חייליה של דהייה אל כהינה היוו את עיקרו של הצבא המוסלמי שכבש את ספרד, והם שהיוו את מרבים של היהודים בתור הזהב הספרדי :

 

1.      כהינה הייתה כושית וכך היה השבט "היהודי" ממנו באה – האם יהודי ספרד היו כושים?

2.      כהינה הנהיגה צבא שהורכב משבטים פאגניים, נוצריים, מוסלמיים וגם מבני שבטה שהיו כפי הנראה יהודים. ברור שרוב רובו של הצבא לא היה יהודי,אלא פאגני. האינטרס שאיחד את "ממלכתה" לא היה אינטרס דתי כלל. לכן, גם אם צבאה היווה את עיקר הצבא המוסלמי שכבש את ספרד (ולא כך הדבר), וודאי שזה לא היה צבא שהורכב מיהודים או יהודים שהתאסלמו, אלא בהכרח, מבני דתות שונות ובעיקר פאגאנים, שהתאסלמו.


 

  1. ייתכן שפרופ' זנד מסתמך על האיזכור של צוואת כהינה לבנה, בה הורתה לו להתאסלם ולהצטרף לצבא הערבי, כבסיס למסקנתו מרחיקת הלכת באשר למקור היהודים בתור הזהב הספרדי. תמהני אם אדם אחד (בנה של כהינה) או קבוצה קטנה של אנשים שליוו אותו, כפי הנראה, למחנה הערבים,  הפכו למאות אלפים כמאתיים שנה מאוחר יותר (הרי קפיצות דמוגרפיות אינן מקובלות על פרופ' זנד כאשר הדבר מסביר את התרבות היהודים בדרכים טבעיות במזרח אירופה או קודם, ברחבי האימפריה הרומית לאחר החורבן....).

 

  1. היעלה על הדעת, שהערבים המוסלמים, אדוני ספרד, יעודדו התייהדות של מוסלמים ויטפחו יחסים קרובים עם "מתייהדים" כאלה? הרי אם החיילים המוסלמיים של דהייה אל כהינה הם המקור ליהדות ספרד, היה עליהם לחזור ליהדותם לאחר שהתאסלמו.כאשר הדת השלטת היא הדת המוסלמית – מה האינטרס של חיילים מוסלמיים להתייהד ולפרוש מן המעמד השולט?

 

  1. טועה פרופ' זנד: ספרד לא נכבשה ע"י צבא ברברי, אלא ע"י צבא ערבי. אכן, הפלישה הראשונית בפיקודו של טריק איבן זייאד מושל טנג'יר, הייתה של צבא קטן שמנה כ-7,000 איש בלבד, והורכב בעיקרו מברברים. פלישה ראשונית זאת הייתה מוצלחת מאוד, ומלך הוויזיגוטים רודריק נהרג באותה השנה, וכוח זה אף הצליח להשתלט (כמעט ללא קרב) על קורדובה  ואף הגיע עד טולדו. אולם, הכיבוש הממשי של ספרד בוצע ע"י כח ערבי (ולא ברברי) מאסיבי (שמנה בתחילה 18,000 חיילים ולאחר מכן גדל באמצעות תגבורות ערביות-סוריות נוספות), בפיקודו של מוסא איבן נוסייר (Musa-ibn-Nusayr), והוא ובנו עבד אל עזיז איבן מוסא, הם שכבשו את כל  האי האיברי ואף חלקים מדרום צרפת, עד שנבלמו ע"י כוחותיו של קרל מרטל בקרב פאטייה (732). הכוחות הברבריים נדחקו הצידה, הופלו לרעה ואף מרדו בערבים, אשר דיכאו את המרד הברברי בספרד (בעזרת תגבורת סורית). הצבא הברברי היווה מיעוט קטן ומופלה לרעה בתוך הצבאות הערביים שכבשו את ספרד, ולכן לא ייתכן שחיילי צבא זה דווקא היוו את המקור ליהודות המפוארת של ספרד.

 

6.      פרופ' זנד, בלהיטותו לנתק את שרשי יהדות צפון אפריקה מיהודי יהודה וארץ ישראל, מסביר את מקורם באותו שבט יהודי שולי של ברברים (כפי הנראה יהודיים) מתוכו עלתה דהייה אל כהינה. הוא בוחר להתעלם ממקורות רבים ומבוססים המצביעים על המצאות קהילות יהודיות "מקוריות" ו-"אתניות" בצפון אפריקה עוד מתקופת בית ראשון (841 לפנה"ס), ומהגירה יהודית לצפון אפריקה (ובעיקר לערים הקרתגיות-רומיות) לאחר מרד בר כוכבא (פרופ' נחום סלושץ).  כמו כן, בוחר פרופ' זנד להסביר את מקורם של יהודי ספרד באותם יהודים בודדים שהתאסלמו, מקרב צבאה (שהיה, כאמור, לא יהודי ברובו המוחלט) של כהינה, תוך שהוא מתעלם מעשרות אלפי היהודים שחיו באיבריה  עוד מתקופת קרטגו ורומי .( History of the Christian Church, Volume II: Ante-Nicene Christianity. A.D. 100-325. The Councils of Elvira, Arles, and Ancyra בפרוטוכול הסינוד באלווירה (שנת 309) מוזכר ריבוי היהודים בספרד וחל איסור על נישואים עם יהודים).

 

 

לסיכום – גם בחלק העוסק במוצא היהודים הספרדיים  והצפון אפריקניים, בוחר פרופ' זנד באקרובטיקה  אינטלקטואלית, תוך עיוות מגמתי של עובדות ומניפולציה, מעניינת ומתוחכמת – יש להודות, של העובדות ההיסטוריות הידועות היטב, לשם ביסוס התזה האנטי ציונית שלו.

 

בהמשך אסקור באופן ביקורתי פרקים נוספים בספרו של פרופ' זנד .

חזרה ל "פורום קוראים"שלח תגובה
חזרה לראש הדף
    האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
    מבקרים: 241431341שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
    blueweb