מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
מאמרי מערכת
אני מאשים...!

9.10.08

(הערה - כאשר כתבתי את המאמר תחת הכותרת הנוכחית, לא ידעתי על המאמר אשר מר קרלו שטרנגר כתב ב'הארץ' ב - 28.9.2008. המאמר הובא לידיעתי ב - 5.10.2008. לאחר שקול דעת, החלטתי להשאיר על כנה את הכותרת של מאמרי, אף שהיא זהה לזו של מר שטרנגר. בנסיבות הנתונות, אני משאיר לקורא להחליט מי הוא הקול המאשים האמיתי.)

 

*   *   *

 

כאשר אמיל זולה, לפני מעט יותר מ-110 שנים, כתב את המכתב המפורסם שלו למערכת העתון L'Aurore להגנתו של קצין צבא צרפתי יהודי, הקפטיין אלפרד דרייפוס, הוא לא שיער, אני משוכנע, שיהודי יעשה שמוש בביטויו ההצהרתי והמאשים המפורסם, כנגד יהודי אחר. אך, הנה אני, עושה בדיוק זאת. מאשים את בני עמי, את בני מולדתי, את אחי היהודים, פרופ. זאב שטרנהל וחבורתו, במוסר כפול עיוור וזועק לשמיים, בכפל לשון והפלייה בוטה. ונגד מי? נגד אחיו היהודים.

 

אני מפנה את חצי כנגד זאב שטרנהל והחבורה הסובבת אותו ואשר יש לה חלק יחד אתו בעצם מעשה ההפלייה, ובדיוק כבזמנו של אמיל זולה, במעשה הנבלה המשפטי ובעיוות, בשקרים המחושבים מראש והמכוונים במדוייק, והכל מתועד: האקדמאים הישראליים אשר מבטאים רעיונות ועמדות אנטי-ציוניים קצוניים - ציונים ולא-ציונים גם יחד, כמו אילן פפה, יהודה קופפרמן, עדי אופיר, חיים דעואל לוסקי, ואחרים; חוצי הקווים והבוגדים אורי דייויס הותיק, אורי אבנרי, הציוני הרביזיוניסט הותיק, חבר "הארגון" לשעבר, כעת הפטריארך של השמאל הישראלי האנטי-ציוני הקצוני, ג'ונתן קוק מרשימת התפוצה האנטישמית הארסית "Counterpunch", אשר פרסמה מאמרים המסנגרים על מכחישי שואה, היהודי האמריקאני ריצ'רד סילברשטיין, מהקבוצה הליברלית האנטי-ציונית והפרו-פלשטינית "תקון עולם", ועוד,כאשר היהודים הישראליים והלא-ישראליים בברית הבלתי קדושה הזו מהווים את הגייס החמשי בתוכנו. כן. ללא כחל וסרק, ללא עכבות. גייס חמישי. הקוויזלינגים העוטים חרפה, שלנו עצמנו. אך, בעיקר, אפנה אותו כנגד זאב שטרנהל, האקדמאי אשר, ממרומי מעמדו, מעניק להם את המטרייה האקדמית המתוחכמת של אידיאולוגיה ותיאוריה אנטי-ציוניות קצוניות, דסטרוקציוניסטיות ורביזיוניסטיות. מנקודת מבט זו, כל היתר אינם רלוונטיים. הבאר ממנה הם שותים הנה מלותיו ועמדותיו של זאב שטרנהל, והן אינן יכולות להיות ברורות יותר. מדוע? בגלל סיבה לוגית בסיסית ופשוטה. לדאבון לב, כאשר ציוני מוצהר כשטרנהל מביע את עמדתו שיש לסלק את המתיישבים באמצעים אלימים, בכוח הזרוע (ראה למטה), המרחק בינו ובין השמאל הקצוני האנטי-ציוני, יהודים וגויים כאחד, הוא כמטחווי אבן. שום דבר ואף אחד אינו יכול לבטל ולהעלים את הקשר הזה. יהיה מי שיאמר יהיה מי שיאמר כי יש הבדל בין ישראל של לפני 67' לבין זו שאחרי 67', זו שלפני 67' לגיטימית וזו שאחרי, לא, אך לאמיתו של דבר, אין הבדל. לא בעיניי אילן פפה, האקדמאי הישראלי אשר מכנה אותנו אוייב, ולא בעיניי הפלסטיני המתון ביותר. מנקודת מבט זו, מה ששטרנהל אומר מעניק גושפנקא של לגיטימיות ומחייה, בהמריצו שוב ושוב, את העויינות האלימה שלהם ואת עמדתם.

 

הפרופסור הנו אחת הדמויות העיקריות שיש להאשים על מעשה זה של אי-צדק אישי וקבוצתי כנגד החלוצים והפטריוטים הציוניים האמיתיים, המיישבים-מחדש של ארץ אבותנו, ארץ ישראל. ומלים הנן בעלות כח, מאד. תעיד על כך השליטה של משטרים טוטליטריים בכלי התקשורת  או חוקי צנזורה במדינות דמוקרטיות. לוא למלים לא היה כח, לא היה צורך באמצעים אלו. יעידו על כך האופרה שצונזרה ע"י האוסטרים באיטליה הכבושה או הצגת הטיאטרון שצונזרה ע"י הרוסים בפולין הכבושה - שני המעשים מהמאה ה-19. וכמעט מיותר לציין את השנינה התלמודית "חיים ומוות בידי הלשון המה".

 

אני מאשים אותך, זאב! אני מאשים אותך בשני מעשים חמורים, מאד רציניים.

 

אני מאשים אותך בכך שנקבת בשם החשוד עוד בטרם הוא נמצא, מעשה חמור של אי-תקינות חוקית, מעשה שלא ייעשה באף מדינה דמוקרטית, שומרת חוק. עד עתה, בעת כתיבת שורות אלו, אף אחד אינו יודע מי באמת תקף אותך. האם העלית בדעתך שאולי היה זה מעשה פרובוקציה? הצדדים המעוניינים הנם לנגד עינינו. הפלסטינאים יכלו לעשות זאת מסיבות מובנות, ואם אכן הם שעשו זאת, אזי הם הצליחו במזימתם. אתה וחבריך הגבתם כמתוכנן. משפט-השדה שאתה עורך לגוש הימין באופן הפאשיסטי והקומוניסטי הידוע לשמצה, הנו פשע בפני עצמו. ובו אתה אשם. אתה, לפני כל אחד אחר, היית צריך להיות מודע לאפשרות המאד ממשית הזו ולהשפעות החמורות של מעשה האשמה זה בטרם עת.

 

אני מאשים את הכנופייה הסובבת אותך, זאב, ואותך, כמורם הרוחני, בגישה אופיינית של "מה שיאה לי, אינו יאה לך". גישה טקטית מלאה חרפה זו יאה לחדרי 'פטפוט' באינטרנט ולפינות אפלות אחרות, שם יש מי שמטיף בטירוף לאחרים על דברים שהם עצמם אשמים בהם, אך אין הדבר מעניין אותם כהוא זה. מדוע יהיה איכפת לי שאני משקר, אם אני יכול לאמר שאתה משקר, כך הם חושבים ועושים. ולאמר, כפי שאמנם עשית, שהמחאות על התהנהגותך "אינן ראויות להתייחסות"? לבטל כלאחר יד, בתנועת יד נונשלנטית וחיוך שחצני, סרקסטי, את המחאות הטבעיות והמתבקשות כל כך? אתה היית צריך לדעת יותר טוב, אך כנראה שהכל מותר והכל מהוגן בדמוניזציה ובדלגיטימציה של האוייב; הכל מותר באופן מקיאבליסטי מובהק. אתה מעמיד את עצמך נכוחה כאוייב האבסטרקטי והקונקרטי של החלק הפטריוטי והנלהב ביותר של האומה, "השומר הצעיר" של אתמול, בקוראך ללא כחל וסרק לחיסולו, ובנוקבך באמצעים לכך - לפשוט על עופרה בטנקים, ואתה מעיז לקרוא להם ולהגדיר אותם כאלימים ופשיסטים? נראה כי אתה סבור שקריאתך זו (עתון 'דבר', 5.4.1988) לחיסולם הנה חוקית. לאחר הכל, עופרה הנה קן מתיישבים וקריאתך הנה קולו של השמאל המוכתר מטעם עצמו, זה הסבור בכל מקום בו הוא מרים את ראשו המכוער ומשמיע את קולו הצרחני והמתחסד, שהוא הנו "טוב יותר", "קדוש יותר מאחרים", אז מדוע לא תהא קריאתך חוקית? אך כאשר הם מרימים את קולם ואף, שומו שמיים, מעיזים להגן על עצמם, אתה הנך מלא צדקנות וקדושה, ומטיף להם את דרך הפעולה "הנכונה", באותך מוקיע אותם כאוייבי הציבור מס. 1. ככל שזה נוגע לענייננו, טנקים אלו עלולים להיות פלסטיניים. אז אמור לי אתה, כיצד יש להתייחס לזה? כאל "קריאה לדגל" לשימור הדמוקרטיה בישראל המושמעת בידי שומר השערים המוכתר מטעם עצמו או כאל הסתה ערומה, 'עליהום', על המתיישבים, על גוש הימין? כאשר "Israel Academia Monitor", קבוצת מעקב על הפעולות האנטי-ציוניות הקצוניות של אקדמאים ישראליים שמאלניים, חושפת, באופן החוקי ביותר, את המחשבות, המלים והמעשים של השמאל הקצוני, לדעת חבורתך-כנופייתך זו קריאת הסתה על השמאל המושמעת בידי הימין, אך כאשר אתה והכפילים האידיאולוגיים שלך קוראים בראש חוצות לחיסולו של הימין בכל דרך ועושים יד אחת עם האוייב, זה, זה בסדר.

 

לא, זאב, אני לא אוקיע את מעשה האלימות נגדך לפני שאתה מוקיע, בקול רם וברור, את פעולת הטרור של האשה הפלסטינאית, אשר, לפני ימים אחדים, נצלה, כנחש בעשב, את ההקלות ההומניטריות במחסום והתיזה חומצה בעיניי החייל במשמרת. אני לא אוקיע את מעשה האלימות נגדך לפני שאתה מוקיע, בקול רם וברור, את השקרים המופצים בידי השמאל כנגד הפטריוטים היהודיים. אני לא אוקיע את מעשה האלימות נגדך לפני שאתה מתנצל בפני הימין, בקול רם וברור, על ההאשמה הבלתי מבוססת אשר אתה הבעת והפנית כנגדו לאחר ההתקפה עליך. אני לא אוקיע את מעשה האלימות נגדך לפני שאתה חוזר בעצמך, בקול רם וברור, מקריאתך לאלימות ערומה וטהורה כנגד החלוצים הציוניים המודרניים האמיתיים. עד אז, מאשים אותך אני - Je t'accuse! אני מאשים אותך, ואת הכנופייה המייללת סביבך, בפאשיזם שמאלני ובתקיעת סכין בגב. 

 

  

*   *   *

 דן ברקאי, סופר ("Spirituality and Meditation – The Quest for the Divine in Us"), משורר, שיריו נבחרו פעמיים בתחרות "השירה הטובה ביותר של החודש" ב- "The Critical Poet" poetry online board) ומשתתף לעיתים באתר הימני www.israpundit.com

חזרה ל "מאמרי מערכת"שלח תגובה
חזרה לראש הדף
התגובות שלכם
    1.  העם היהודי.
     מאת ליה, נשלח בתאריך 28-05-2009
    האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
    מבקרים: 241728656שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
    blueweb