מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
מאמרים כלליים
ביקורת, לא מקרתיזם

 

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1184777.html

פורסם ב - 00:49 16/08/10
עדכון אחרון - 00:56 16/08/10
 
 
 
 
אלישע האס | ביקורת, לא מקרתיזם 

        
 
 
 
ביוני פירסם תא הסטודנטים "אם תרצו" דו"ח על ההטיה הפוליטית הקיימת בחוגים מסוימים באקדמיה הישראלית וחודרת לתוך חדרי ההרצאות. הדו"ח עורר תגובות נזעמות, שבמרכזן חרדה לחופש האקדמי וחשש ממקרתיזם בעקבות דברי שר החינוך, גדעון סער, שיש לבדוק את הנושא.

לנוכח תגובות אלה עלי לציין, שעצם ההתארגנות של הסטודנטים "מלמטה", בעקבות חרדתם לעתיד הבית הלאומי, היא תופעה מרעננת באקדמיה הישראלית. סטודנטים אלה נמנים עם הדור שיישא באחריות לקיומו של המפעל הציוני בעוד עשרים, שלושים שנה, ויש לברך על מעורבותם.

לעניין תוכן הדו"ח, הרי ממה נפשך: אם אין הטיה, והמרצים מלמדים את מגוון הדעות והעמדות באובייקטיביות אקדמית טהורה בלא קשר לעמדותיהם הפוליטיות הפרטיות, הרי שבדיקת העניין תפזר את הטענות והכל יבוא על מקומו בשלום. ואם קיימת הטיה, הרי שיש בכך פגיעה בעקרון החופש האקדמי והדבר דורש תיקון.

לכן לא ברור מדוע יצא הקצף על פרסום הדו"ח. פולמוס זה הזכיר לי את שיחותי הרבות עם פרופסור מכובד באוניברסיטת הרווארד, שבה השתלמתי בסוף שנות ה-70. בן שיחי היה יהודי ואיש שמאל מובהק, חוקר ידוע ומכובד ובעל פרס נובל, שביקר קשות את מדיניות ממשלות ישראל. באחת השיחות האלה הפתיע אותי באומרו "אסור לישראל לצאת מן הגדה המערבית, זה מסכן את עתידה, היא חייבת להישאר שם לתמיד ולשלוט שם, אבל אל תצטט אותי כי אני פיסניק ואסור לי לומר כך".

שם תמהתי על האחידות ה"ליברלית" של הפרופסורים, וכאן השאלה היא מדוע האקדמיה במדינה היחידה בעולם שיש המערערים על עצם זכותה להתקיים והיא מותקפת מכל עבר נוהגת בצורה דומה כל כך לאקדמיה במערב השבע והשלו?

אחת הסיבות לכך היא שהאקדמיה במערב, שהיא מושא ההזדהות של רבים באקדמיה הישראלית, מצויה בתוך תסיסה אינטלקטואלית. זה קורה בעקבות האכזבות הגדולות של המאה ה-20 והצורך בגיבוש תפישות חדשות, המקדשות את מוסר הזכויות כתחליף למוסר החובות ומבקשות להחליף את המודרניות בפוסט-מודרניות.

האקדמיה הישראלית מחוברת היטב לאקדמיה במדינות המערב. אפילו מבנה ההתקציב של האוניברסיטאות משקף את החשיבות שמייחסת האקדמיה לטיפוח הקשרים של הפרופסורים הישראלים עם עמיתיהם במערב. הדבר חשוב משום שאנו חלק מן העולם הראשון, ויש לנו מה ללמוד ומה ללמד.

אולם קיים קושי מובנה במפגש של האקדמאים הישראלים עם עמיתיהם בסביבה התרבותית שבה ההתנגדות לקיום הריבונות היהודית המחודשת בארץ הקודש היא תולדה של תפישת עולם כוללת. התוצאה הבלתי נמנעת היא נטייה טבעית להשתלב בזרמים של תרבות המערב.

אולם החופש האקדמי אינו תחליף לאחריות אקדמית. לפרופסור הניצב בפני תלמידיו בכיתה כוח רב להשפיע על עתידם. מכוח החופש האקדמי הוא מכתיב את גופי הידע והדעה שעליהם ללמוד ואילו תשובות שישיבו במבחנים יזכו אותם בתואר אקדמי. כגודל הכוח גודל האחריות.

טוב עשו מי שהעלו את הנושא, וראוי שייערך דיון ציבורי ונדע שהחופש האקדמי אכן נשמר בצורה אחראית. מי שמשווה את אחריותו של השר למקרתיזם מטה את הדיון ביודעין. מי שמתיימרים להיות אבירי ביקורת התרבות והחברה אמורים להיות הראשונים שישמחו להיות הם עצמם מושאי ביקורת.

הכותב הוא פרופ' לביופיסיקה ויו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי 

חזרה ל "מאמרים כלליים"שלח תגובה
חזרה לראש הדף
    האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
    מבקרים: 241633767שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
    blueweb