מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
מאמרים כלליים
נמשכת הספירה לאחור: השיח הביקורתי והאנטי-ציוני, על אילן פפה - יועץ מדעי למשרד החינוך

http://www.jpost.com/Israel/Article.aspx?id=186462

נמשכת הספירה לאחור

03/09/10   

זהו חלקו השני של המאמר מאת בן-דרור ימיני, מעריב

השיח הביקורתי והאנטי-ציוני

לפעמים נדמה שמשרד החינוך עושה מאמצים, בעידוד עיתון "הארץ", עמותות אזרחיות ו"ועדות פדגוגיות" למיניהן, לטפח תכנים שמערערים על עצם זכותנו להיות כאן. בשבועות האחרונים מנהל עיתון "הארץ" מאבק חריף נגד כל ניסיון לעיין מחדש  בספר "להיות אזרחים בישראל", שנכתב בהשפעות פוסט ואנטי-ציוניות בולטות. כך, למשל, את הפרק על "השסע הלאומי" באותו ספר כתב ד"ר אסעד גאנם, אחד ממחברי מסמכי החזון של ערביי ישראל לחיסול מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. חוקי היסוד אוסרים על התמודדות מפלגה ששוללת את זכות הקיום של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אבל אל דאגה. הם יבצעו השתלטות זוחלת על תכני החינוך.

עיקר הקצף יצא נגד יו"ר הוועדה הפדגוגית של משרד החינוך, ד"ר צבי צמרת. לא מדובר באיש ימין. מדובר באיש תנועת העבודה. יש לו ביקורת על לימודי האזרחות. ביקורת מוצדקת. ביקורת שהגיע זמנה. מתברר ש"ביקורתיות" שמורה רק למי שרוצה לכפות את הנרטיב הפלסטיני. זה עובד. אין תלמיד בישראל שלא יודע על דיר-יאסין, כחלק מהעוול שנגרם לפלסטינים. זה בסדר. חובה לדעת גם על עוולות. אלא שאיש מבוגרי מערכת החינוך אינו יודע על שורה של פוגרומים, חמורים הרבה יותר, שנערכו באותם ימים, ועל אותו רקע, בטריפולי שבלוב, בעדן ובמקומות אחרים. צריך ללמד את הנכבה. צריך ללמוד על בריחתם וגירושם של הערבים, ועל הפיכתם לפליטים. ספר האזרחות מציין זאת. וטוב שכך. אלא שאין בספר מילה על הנכבה היהודית, שהייתה הרבה יותר קשה. אין מילה על כך שעשרות מיליונים גורשו באותן שנים, כדי ליצור מדינות לאום. ספר האזרחות, שד"ר צמרת מבקר, ובצדק מבקר, מציג רק חצי עבודה. אנשי "השיח הביקורתי" רוצים להכתיב היסטוריה סלקטיבית. בואו נספר על מעללי הציונים הרשעים. אבל לא נספר על מאות אלפי יהודים שנושלו וגורשו ממדינות ערב. בואו לא נספר על כך שחילופי אוכלוסין, באותן שנים, היו הנורמה המקובלת. כך נחזק את תעשיית הדמוניזציה. גם באמצעות מערכת החינוך. 

 

אילן פפה - יועץ מדעי למשרד החינוך

השבוע הציג "הארץ" את ד"ר איימן אגבריה, שהתפטר מהוועדה הפדגוגית, עקב הניסיון של ד"ר צמרת לבצע שינויים מתבקשים. רק דבר אחד שכח העיתון לציין - שאגבריה הוא יו"ר הוועדה הפדגוגית של ועדת המעקב של ערביי ישראל. עוד שתול של תעשיית מסמכי החזון בתוככי מערכת החינוך. וזו הוועדה שמפרסמת בארץ ובעולם לא רק דרישות צודקות לשוויון, אלא גם תעמולה פוליטית מהמתחם שבין רק"ח לבל"ד. ואותו אגבריה רוצה להכתיב לכלל תלמידי ישראל, באופן מתוחכם, את רעיון שלילת המדינה היהודית-דמוקרטית בשמו של "שיח ביקורתי".

והמצעד נמשך. בשנת 2005, השנה שבה כיהנה לימור לבנת כשרת החינוך, יצא ספר בשם "המזרח התיכון בעת החדשה", לבתי הספר הערבים. ומיהו היועץ האקדמי של הספר? ד"ר אילן פפה. הוא ולא אחר. אחד התועמלנים הארסיים ביותר נגד מדינת ישראל הוא יועץ של משרד החינוך בספר היסטוריה. את "השיח הביקורתי" הזה רוצים אגבריה, בגיבוי "הארץ" ועוד חברים בכוחות הקדמה, להכתיב לכלל תלמידי ישראל. 

האם האינדוקטרינציה משפיעה? האם היא משתלבת עם ירידה באחוז המתגייסים? בבית הספר עירוני א', שמנהלו הצטיין השנה בהצהרות ממחלקת הפלנגות של השמאל, כרבע מהבנים לא מתגייסים. וכך החזית לצמצום הרוב הציוני היא כפולה: גם באמצעות הרחבת החינוך החרדי, וגם באמצעות אינדוקטרינציה אידיאולוגית. "השיח הביקורתי" הזה מחלחל ומתרחב. כאשר עמוס עוז, גרוסמן וא.ב. יהושע מצטרפים, כפי שקרה השבוע, לשורה של "סרבני תרבות" מהשמאל האנטי-ציוני, הם משמשים כמורי הדרך לחלק מהתלמידים. אם סופרינו הדגולים מעודדים יוצרים ואמנים שלא להגיע לאריאל, התלמידים יגיעו לאותן מסקנות. הם יסרבו להגיע כחיילים. אפשר להניח שלא לכך התכוונו יהושע, גרוסמן ועוז. אלא שהם סימנו את הכיוון.

בגלל המיעוטוקרטיה

זה לא חייב להיות כך. זה יכול להשתנות. אלא שיש רק דרך אחת לעשות זאת. הרוב חייב להחזיר לעצמו את השלטון. כך כך פשוט, וכל כך מפחיד את נציגי הרוב. יש היום רוב ציוני שפוי - הליכוד, קדימה, העבודה ומפלגות נוספות. הקואליציה של הרוב - אם הייתה קמה - הייתה יכולה לשנות סדרי בראשית מעוותים. שירות צבאי או לאומי חובה לכל אזרח ישראלי; שלילת זכויות רבות לסרבני שירות; חובת לימודי ליבה בכל בתי הספר בישראל; שלילת תקציב לכל מוסד לימודי שמתעקש על בדלנות חינוכית; תוכן חינוכי בלי מונופול של קבוצות לחץ פוליטיות; תקצוב מוסדות חינוך באופן הוגן ושוויוני לפי תלמיד ולא לפי כיתה. בצרפת יש זרם חינוך חרדי. אלא שכל התלמידים שם חייבים ללמוד, ראשית לכל, את כל לימודי החובה של הרפובליקה. זה לא פוגע במילימטר אחד באמונתם. להפך. זה הופך אותם לאזרחים תורמים. חרדיות אינה בורות או פרזיטיות. אבל זה הכיוון שאליו צועדת ישראל, בגלל רוב פוליטי מפוחד, שמעדיף התאבדות זוחלת על פני איטנרס לאומי.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו. יכול להתנער משלטון המיעוט, לטובת קואליציה ממלכתית ולאומית. הוא יכול להחזיר לישראל את הדמוקרטיה, ולהעביר אותנו, ואת עצמו, תהליך גמילה מהמיעוטוקרטיה. הוא יכול למנוע את ההתאבדות הזוחלת. אם הוא לא יעשה מעשה, אם הוא לא יחזיר את ישראל למסלול השפוי - ההיסטוריה לא תסלח לו.

חזרה ל "מאמרים כלליים"שלח תגובה
חזרה לראש הדף
    האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
    מבקרים: 243073721שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
    blueweb