Home
Search
עברית
Board & Mission Statement
Why IAM?
About Us
Articles by IAM Associates
Ben-Gurion University
Hebrew University
University of Haifa
Tel Aviv University
Other Institutions
Boycott Calls Against Israel
Israelis in Non-Israeli Universities
Anti-Israel Petitions Supported by Israeli Academics
General Articles
Anti-Israel Conferences
Lawfare
Anti-Israel Academic Resolutions
Lectures Interrupted
Activists Profiles
Readers Forum
On the Brighter Side
How can I complain?
Contact Us / Subscribe
Donate
General Articles
Friday Special: Government Guidelines on 'Pluralism', Mount Scopus or Mount Olympus? הסתה מופרכת, האשמות אוטומטיות, תגובה

 

http://chronicle.com/article/article-content/125263/


November 4, 2010
News of Government Guidelines on 'Pluralism' Alarms Israeli Academics
By Matthew Kalman
Jerusalem
Israel's education minister, Gideon Sa'ar, has reignited a debate
about academic freedom in Israel by announcing the imminent
publication of a "docu'ment of guiding principles" for faculty at
Israeli institutions of higher education.

He said the Council for Higher Education, a body comprising government
and academic officials that he chairs, was conducting "a wide-ranging,
serious, and responsible discussion" in preparation for drafting the
doc'ument.

Critics of the minister fear he is trying to suppress dissent in
Israeli universities in an attempt to re-enforce Zionist ideology. Mr.
Sa'ar recently banned a high-school history textbook that was deemed
too sympathetic in its portrayal of the Palestinians.

Addressing the Education, Culture, and Sports Committee of Israel's
Knesset, or parliament, on Tuesday, Mr. Sa'ar said that employment of
faculty should continue to be dependent on "academic excellence" but
insisted that "pluralism in study material used in different
disciplines" was also essential.

"Calling for a boycott of Israel or a boycott of Israeli academia is
unacceptable because it undermines academic freedom itself," said the
minister, referring to an international campaign that has gained some
traction abroad but is publicly supported by only a handful of Israeli
academics.

The Knesset-committee discussion followed the publication of two
reports by right-leaning think-tanks that accuse Israeli faculty of
fostering "post-Zionist" ideology among students that undermines
traditional Israeli historical narratives about the conflict with the
Palestinians. The reports also said some professors were intimidating
students who did not accept that interpretation of events.

Politicized History
The teaching of politics and history is highly politicized in a
country that has yet to determine its final borders or its relations
with its neighbors more than 60 years after gaining independence.

Earlier this year, Mr. Sa'ar was widely criticized after he suggested
he might consider legislation to regulate the political activities of
university professors.

Bashaar, an unofficial body representing more than 700 faculty members
across the country, denounced what it called "politically-driven
intervention into the academic affairs of Israel's universities."
Bashaar described the involvement of professors in the anti-Israel
boycott campaign as "a negligible and marginal phenomenon that in no
way justifies the frontal, sometimes wild, attacks on Israeli
universities."

The Haaretz newspaper said that "from the spirit of the debate" in
Tuesday's committee meeting, "it appears that the code of ethics is
meant to force academic institutions to teach 'Zionist' viewpoints ...
and restrain the freedom of researchers and lecturers to criticize
government policy. Sa'ar's proposal will probably be enforced under
the threat of withholding government funding from departments that
don't toe the line."

But Menahem Ben-Sasson, president of the Hebrew University of
Jerusalem, who was present during Tuesday's committee meeting, told
The Chronicle that Mr. Sa'ar had not threatened the imposition of any
code.

"The Council of Higher Education can recommend things from time to
time, and they are welcome," said Mr. Ben-Sasson. "The council has
been very, very careful throughout almost half a century not to
interfere in academic decisions, and this has continued under the
present minister of education."

Rivka Carmi, president of Ben-Gurion University of the Negev, in
Beersheba, and the current chairwoman of the Council of University
Presidents, said she welcomed the discussion.

"I think Gideon Sa'ar is doing the right thing," Ms. Carmi told The
Chronicle. "He wants to bring the discourse to the Council for Higher
Education, and to me this is the most appropriate place to discuss
this kind of thing because this is the highest regulatory authority in
Israel."

She said that every university should have an ethical code
guaranteeing freedom of expression, pluralism, balanced teaching, and
fair treatment for students. But she added that the outcome of the
debate initiated by the minister could well be that it would be
inappropriate to create a national do'cument.


==============================================

http://navonsblog.blogspot.com/2010/11/mount-scopus-or-mount-olympus.html
TUESDAY, NOVEMBER 9, 2010
Mount Scopus or Mount Olympus?
On November 2nd, 2010, the Knesset’s Education Commission hosted a
special hearing under the title: “The Exclusion of Zionistic Positions
in Academia.” The event was chaired by MK Zevulun Orlev and attended,
among others, by Education Minister Gideon Saar, by members of Knesset
from various political parties, by high-ranking representatives of
Israeli universities, by Israeli NGOs, and by ordinary citizens.

Two Israeli NGOs, the Institute for Zionist Strategies (IZS) and Im
Tirtzu, were asked to present the main conclusions of their study on
what they claim to be the growingly post-Zionistic narratives of
Israel’s political science and sociology departments. In October 2010,
the IZS published a 122 page doc'ument called “Post-Zionism in
Academia.” Im Tirtzu, for its part, published in May 2010 a 64 page
do'cument called “Anti-Zionistic Incitement and Bias in Universities.”
Both publications include an extensive review of syllabi, and both
reach the conclusion that students are mostly taught a one-sided and
derogatory description of nationalism in general and of Zionism in
particular. Im Tirtzu’s report also includes testimonies of students
about what they claim to be the one-sidedness and political
intolerance of their professors, as well as a review of the political
petitions signed by Israeli academics.

Instead of addressing the issues raised by the IZS and by Im Tirtzu,
Israel’s academic establishment has reacted with scorn and arrogance.
At the Knesset hearing, BGU Rector Prof. Zvi Hacohen interrupted the
IZS’s presentation, calling it “nonsense” and claiming (without
proving it) that the IZS’s paper does meet the most basic criteria of
academic research. Tel-Aviv University Rector Prof. Aharon Shai also
claimed that the IZS’s paper is not a research paper (without
explaining why) and added that adopting an academic ethical code (as
proposed by Education Minister Gideon Saar at the beginning of the
hearing) would “destroy Israeli Academia.”

Members of Knesset, for their part, were divided. Meretz MKs Haim Oron
and Nitzav Horowitz claimed that the alleged political bias of
Israel’s political science departments should be discussed at the
Higher Education Committee (HEC) and not at the Knesset. To which
Kadima MK Ronit Tirosh replied that expecting the HEC to discuss the
issue is naïve at best and hypocritical at worst: since the HEC is
mostly composed of University professors, it automatically circles the
wagons around its peers. Tirosh, of course, could have added that, as
the body that represents tax-paying citizens, the Knesset is entitled
to check if the tax money it levies from citizens and transfers to
universities is used to pay the salaries of professors who call for
the international boycott of Israel.

Two days after the Knesset hearing, Ha’aretz came out to the defense
of the universities by claiming that adopting an ethical code would
harm academic freedom. Ha’aretz wrote that Gideon Saar proposed such a
code as a result of the lobbying of Im Tirtzu. But, in fact, the idea
of an academic ethical code for Israel was first proposed by Prof.
Amnon Rubinstein, himself a renowned Israeli academic with impeccable
liberal credentials. Moreover, BGU does have an ethical code (it is
the only Israeli university to have one). Did BGU adopt an ethical
code to “destroy Israeli Academia?”

Amnon Rubinstein advocates the adoption of an ethical code for Israeli
universities in his article “Academic Freedom of Expression” to be
published this month in the IDC’s journal Law and Business (a draft of
the article is posted on Rubinstein’s personal website). The article
addresses, among other things, the question as to whether calls from
certain Israeli academics to boycott Israel are part of academic
freedom of expression.

Rubinstein argues that professors enjoy a special status because their
students have to listen to them and take their exams in order to
succeed (certainly for mandatory classes). So professors have
obligations precisely because they have privileges. Rubinstein is of
the opinion that there is no appropriate legal mechanism in Israel to
ensure that professors do not abuse their freedom of expression and do
respect the obligations that stem from their privileges.

Thus does Rubinstein recommend the adoption of an academic ethical
code in Israel in order to clearly define what constitutes and what
does not constitute academic freedom of expression. In the United
States, such a code was adopted in 1940 by the American Association of
University Professors (AAUP) and it has been revised and updated ever
since. The AAUP’s code states, among other things, that professors
“should at all times be accurate, should exercise appropriate
restraint, should show respect for the opinions of others.”

Those in Israel who oppose the adoption of an academic ethical code
would do a service to the public debate by presenting sound arguments
instead of claiming that such a code would “destroy Israeli Academia”
and that Gideon Saar is a pawn of Im Tirtzu. Until they do, one will
have reasonable reasons to assume that they have a problem with
accuracy, restraint, and respect for the opinions of others.
Posted by Emmanuel Navon



======================================================


http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1197790.html
Date: Thu, 11 Nov 2010 12:38:22 
אורן יפתחאל | הסתה מופרכת נגד האקדמיה



בעקבות דיון בכנסת על דו"ח המכון לאסטרטגיה
ציונית, שפורסם בתחילת הקיץ
ועורר דיון סוער, סנט ישראל הראל
באוניברסיטאות ("המתנשאים בעם", "הארץ",
4.11). טענת הדו"ח היתה שלאחר "מחקר מקיף
ושיטתי" נמצא שמדעי החברה
בישראל לוקים ב"הטיה אנטי ציונית חמורה". זו
משתקפת בתוכנם המוטה כביכול
של רשימות הקריאה, הפרסומים והכנסים
בקמפוסים.

ועדת החינוך של הכנסת, טען הראל, ביקשה פשוט
לברר את המצב לאשורו ונתקלה
בהגנה תמוהה של ראשי האוניברסיטאות
("המתנשאים") על החופש האקדמי
במוסדות. הראל מיתמם כמובן. הוא שוכח
להזכיר לקוראים שהדו"ח שהונח על
שולחן הכנסת פורסם על ידי מכון שהוא עומד
בראשו, ומבקש מהקוראים להאמין
שאותו דו"ח "מחקרי" מתאר נאמנה את המצב.
האומנם? קבוצה של מרצים בפקולטה
למדעי החברה באוניברסיטת בן-גוריון בדקה
את הדו"ח בכלים מקצועיים. ומה
מצאה? שדו"ח המכון (בדומה לפרסומי "אם תרצו"),
מלא סילופים ועיוותים,
ושמחבריו כנראה לא היו עוברים קורס בסיסי
בשיטות מחקר. אין כוונתי לטעון
שהאוניברסיטאות חסינות מביקורת. להיפך, אך
זו חייבת להיות עניינית. נראה
בעליל שמחברי הדו"ח סימנו את המסקנה לפני
עריכת המחקר. הנה מספר קטן של
דוגמאות.

ראשית, נבחרו מדגמים סלקטיביים שהבטיחו את
התוצאות הרצויות; כך למשל
נבדקו רק שליש מהקורסים (היותר ביקורתיים)
במחלקה לסוציולוגיה; נסקרו רק
תשעה אירועים של מרכז הרצוג לחקר המזה"ת,
תוך התעלמות מ-20 אירועים בעלי
אופי שונה; נכללו רק שלושה פרסומים של מרכז
הנגב לפיתוח אזורי, תוך
התעלמות מ-76 פרסומים אחרים; נבדקו שבעה
תלמידי מחקר שעבדו עם החתום מטה,
שאימצו ובדקו את מושג האתנוקרטיה, אך לא
הוזכר אף אחד מ-28 התלמידים
שנקטו גישה אחרת. הבחירה הסלקטיבית בולטת
מכל עמוד בדו"ח.

שנית, בספירת המקורות ברשימות הקריאה של
הקורסים שנבדקו (שיטה בעייתית
בפני עצמה) סווגו רק ארבעה סוציולוגים
כ"ציונים", בעוד 14 סוציולוגים
עכשוויים סווגו כ"פוסט-ציונים"; שני שלישים
מהמקורות סווגו כ"גבוליים"
ולא נספרו. שיטה זאת מבטיחה כמובן את
התוצאה הרצויה של "הטיה
פוסט-ציונית" כביכול. אך כנראה שגם לאחר
העיוות הנ"ל, התוצאה לא סיפקה את
מחברי הדו"ח, שמצאו לנכון לנפח את המספרים.
הם דיווחו על 91 מקורות
פוסט-ציוניים בקורסים שנבדקו באוניברסיטת
בן-גוריון, בעוד שספירה חוזרת
מצביעה רק על 67. מקרי?

שלישית, הדו"ח מתעלם לחלוטין מאופי ההוראה
והמחקר ברוב המחלקות במדעי
הרוח והחברה, שבהן בולטות גישות מסורתיות
או ליברליות, כי הדבר היה הופך
את מסקנותיו על ראשן. רביעית, לכל אורך
הדו"ח פזורות טענות כי המחקרים
הביקורתיים "משמשים להצדקה של פעולות
טרור". באיזו קלות הופכים "חוקרי"
המכון עימות אקדמי ואינטלקטואלי להסתה
בוטה.

בנוסף, דו"ח המכון אינו מציע התמודדות עם
תוכנם של המחקרים הביקורתיים,
שזכו להצלחה מדעית, ומציג בפחדנות את עצם
קיומם כסטייה מדרך הישר. בולט
במיוחד בכי המרורים של הראל על תיאורה של
ישראל כמדינה קולוניאליסטית,
כאשר הוא עצמו כותב את מאמרו מהתנחלות
השוכנת בשטח כבוש על אדמה פלסטינית
פרטית.

עיוותי דו"ח המכון בולטים גם בהשוואה
למחקרים אחרים. כך למשל חקר דוד
בלומנפלד באוניברסיטת בר-אילן (בהנחיית
פרופ' אשר כהן) את כל תזות
הדוקטורנט שאושרו ב-2000-2007 במדעי החברה בכל
האוניברסיטאות. מתוך 362
עבודות, נמצאו 65% מוטות לכיוון הציוני; 28%
נייטרליות; ורק 7% מוטות
לכיוון הפוסט-ציוני. התמונה ברורה, אך לא
איש כהראל יתבלבל מהעובדות.

כך מתבררת כוונתם האמיתית של מחברי הדו"ח -
לבחוש בעולם המחקר על ידי
הפחדת כל מי שאינו תומך בהשקפת עולמם. הראל
נתפס כשעל ראשו בוער כובע
הכזב וההתחסדות. המכון מצטייר בעקבות הדו"ח
כזרוע של ציבור המתנחלים
והכוחות הלאומניים בישראל, המבקש לנפץ את
המראה כדי להתעלם מהנשקף ממנה,
ולהפוך את כולנו למתנחלים.

לבסוף, אוניברסיטת בן-גוריון היא מוסד
פלורליסטי שהגיע להישגים מכובדים
במדע ובפיתוח החברה בנגב. המוסד נותן במה
לכל מי שעומד בקריטריונים
המדעיים, והוא ימשיך להגן על החופש האקדמי
מכל הסתה והפחדה. החוקרים
הביקורתיים הם אמנם מיעוט קטן, אך אל מול
מסע ההכפשה הנוכחי, חיוניותם
לחברה הישראלית ברורה אף יותר.

פרופ' יפתחאל מלמד גיאוגרפיה פוליטית
ותכנון עירוני באוניברסיטת בן גוריון
בנגב


========================================

   מאמרו של ד"ר חנן מוזס, כותב מחקר
האקדמיה של המכון לאסטרטגיה ציונית:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1198541.html 

פורסם ב - 00:09 15/11/10
עדכון אחרון - 18:24 15/11/10


חנן מוזס | האשמות אוטומטיות

מאת חנן מוזס

"בתום השירות הצבאי נרשמתי ללימודי
היסטוריה ומדע המדינה באוניברסיטת תל
אביב... בהשראת מורי באוניברסיטה, ראיתי
בהסכמי אוסלו מהלך מניפולטיבי ישראלי
שנועד להמשיך את הכיבוש באמצעים כלכליים".
עדות זו של ד"ר בעז נוימן - במאמר שפירסם
במארס השנה בכתב העת "ארץ אחרת" תחת הכותרת
"מדוע שבתי אל הציונות", מצטרפת לשלל
עדויות, שרק חלק קטן מהן מגיע לידיעת
הציבור. 

היא חושפת את קצה הקרחון של האוריינטציה
האנטי-ציונית שהשתלטה על חלק מהפקולטות
למדעי הרוח והחברה בישראל. במיוחד אמורים
הדברים ביחס למחלקות לסוציולוגיה, למדעי
המדינה ולמשפטים, שבהן יש שיתוף פעולה פורה
בין המשפטנים לעתיד לארגוני השמאל
הרדיקלי, דוגמת בצלם, מחסום-ווטש ועדאלה. 

העדויות המצטברות על הצהרות אנטי-ישראליות
חריפות של מרצים בקורסים, הן רבות
ומשמעותיות מכדי שאפשר יהיה לפטור אותן
בטענה שהעלאתן לשיח הציבורי מהווה "הסתה",
כפי שקובע פרופ' אורן יפתחאל ("ההסתה
המופרכת נגד האקדמיה", "הארץ", 10.11). לכך
נוספות עדויות על זלזול והשתקה של
סטודנטים המעזים לערער על טענות המרצים, על
שיפוט מוטה של עבודות אקדמיות, על חסימת
קידומם של חוקרים שאינם מתיישרים עם הקו
הרדיקלי השולט וכמובן - ייזום וקידום חרמות
מסוגים שונים על מדינת ישראל ואף על
האקדמיה הישראלית. 

טענתו המרכזית של יפתחאל היא, שסיקור
הקורסים והמעקב אחר הסטודנטים היו
סלקטיביים ומוטים. הוא טוען, למשל, כי נבדקו
רק שליש מהקורסים במחלקה לסוציולוגיה.
טענתו חסרת בסיס. יפתחאל משכיח את העובדה
שסוציולוגיה היא תחום רחב, המשיק לתחומים
רבים ומגוונים, שהקשר ביניהם לבין חקר
החברה הישראלית והסכסוך הישראלי-הפלסטיני
אינו קיים. וכי ציפה יפתחאל שמחקר הבודק אם
קיימת הטיה אנטי-ציונית בחוגים
לסוציולוגיה יכלול קורסים כמו
אנתרופולוגיה של אירופה, אספקטים תרבותיים
וחברתיים בחקר האמנות, גיוס ומיון עובדים
או "מזון למחשבה: אנתרופולוגיה של אוכל"? 

גם במכוני המחקר נידונים עניינים ונושאים
נוספים, שאינם קשורים לסוגיה הציונית.
במחקר נבדקו רק כנסים אלו, ובכולם נמצאה
אכן הטיה חריפה בדמות כנסים "במעמד צד אחד"
(פוסט-ציוני מובהק) במקרה הרע, או הטיה
שמאלנית (בלבד) במקרה הפחות גרוע. 

מופרכת גם הטענה כאילו תלמידי המחקר
שנבדקו נבחרו באופן סלקטיבי. כמעט לכל חוקר
אקדמי יש יותר מתחום התמחות אחד ועבודות
הסטודנטים המתמחים אצלו עוסקות בקשת רחבה
של נושאים. פרופ' יפתחאל עצמו עוסק בתחומים
נוספים וחשובים, בנוסף להפצתה של תיאוריית
האתנוקרטיה מבית מדרשו. על כן נבדקו רק
עבודות אקדמיות ופעילויות של הסטודנטים
שהתייחסו ישירות לסכסוך היהודי-הערבי
ובכולן אכן מככבת תיאוריית האתנוקרטיה. 

יפתחאל טוען שמספרים נופחו בדו"ח באופן
שרירותי, אך הוא עצמו מפריח מספרים שאינם
מוזכרים בדו"ח. כך, הוא כותב שהדו"ח מדווח על
91 מקורות פוסט-ציוניים במחלקות
לסוציולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, וטוען
שבפועל מצויים רק 67 מקורות כאלה. הדו"ח
מצביע על 26 מקורות ציוניים בקורסים
האמורים, לעומת 100 מקורות פוסט-ציוניים. 

"לכל אורך הדו"ח פזורות טענות כי המחקרים
הביקורתיים משמשים כהצדקה לפעולות טרור",
מקונן יפתחאל. אכן, הדו"ח כולל ביקורת
עניינית ולגיטימית על פעילותם של מרצים
אנטי-ציוניים בחו"ל ומובאים ציטוטים
ועדויות על השימוש שעושים גורמים
אנטי-ישראליים בחומר אקדמי ישראלי להצדקת
פעילותם העוינת. הדו"ח, שהמלצותיו טרם
פורסמו, אינו כולל קריאה לנקוט סנקציות נגד
המרצים הללו או לשלול מהם את החופש האקדמי.
הזעקות האוטומטיות על "מקארתיזם" ו"הסתה",
המושמעות מכיוון השמאל הרדיקלי נגד כל
ביקורת עניינית, חוזרת ומעלה את התהייה
מיהו המקארתיסט האמיתי. 

ד"ר מוזס, המתמחה במדע המדינה, ערך את מחקר
האקדמיה בעבור המכון לאסטרטגיה ציונית

=====================================
Response to "Prof' Yuri Pines supports Palestinian stone throwers at
Israeli cars"

I FIND IT INTERESTING THAT A MAN AS, PRESUMABLY, WELL EDUCATED AS PROFESSOR
YURI PINES  IS, SHOULD SHOW, WHAT MUST BE, EITHER HIS INNATE PREJUDICE,
FROM HIS PARENTS, AGAINST ZIONISM AND THE STATE OF ISRAEL, WHICH HAS GIVEN HIM
SHELTER FROM RUSSIAN ANTI-SEMITISM; OR ELSE HIS QUITE AMAZING LACK OF
KNOWLEDGE OF THE HISTORY OF THE STATE OF ISRAEL, WHICH WAS ATTACKED BY SEVERAL ARAB
ARMIES FROM THE VERY DAY OF ITS BIRTH, DETERMINED TO "THROW ALL THE JEWS INTO THE
SEA"! AND, MOREOVER, THAT THIS ATTITUDE OF "HATRED OF THE JEWS" STILL
PERVADES (YEA, AND EVEN  DOMINATES), EVERY ASPECT OF MODERN MUSLIM
POLITICAL ATTITUDES AND THOUGHT.    IN SPITE OF HIS OBVIOUS KNOWLEDGE OF
ANCIENT CHINESE HISTORY, HE CLEARLY DOES NOT KNOW, OR DOES NOT WISH TO
KNOW, ANYTHING ABOUT HIS OWN JEWISH HISTORY, OR THE SUFFERING OF, AND
DISCRIMINATION AGAINST JEWS IN ARAB LANDS UNDER MUSLIM RULE FROM THE TIME
OF MUHHAMMAD, FOUNDER OF ISLAM, RIGHT UP TO THE PRESENT DAY.  HE SHOULD
READ, AMONG MANY OTHER BOOKS ON THE SUBJECT, SIR MARTIN GILBERT'S LATEST
EXCELLENT PUBLICATION, "IN ISHMAEL'S HOUSE" (FOURTEEN CENTURIES OF
HATRED).  IT MIGHT,  ONLY MIGHT, INFLUENCE HIM, AS A JEW HIMSELF, TO
LEARN ABOUT THE EVERLASTING MUSLIM HATRED TOWARDS THE JEWISH PEOPLE AS A
WHOLE, AND THE CONSEQUENT SUFFERING EXPERIENCED BY JEWS OF THE MIDDLE EAST
AND NORTH AFRICA, 850,000 OF WHOM WERE PERSECUTED, SLAUGHTERED AND EXPELLED
BY THESE COUNTRIES AS A DIRECT REPRISAL AGAINST THE DECLARATION BY DAVID
BEN-GURION OF THE STATE OF ISRAEL.   HE MIGHT ALSO LEARN ABOUT THE OFFER
OF FRIENDSHIP AND PEACE EXTENDED BY BEN GURION AND THE THEN NEW GOVERNMENT
OF ISRAEL, AND BY, WITHOUT EXCEPTION, EVERY GOVERNMENT OF THE STATE OF
ISRAEL FROM THEN UNTIL TODAY.  OFFERS WHICH ARE REGULARLY, CONSTANTLY AND
SCORNFULLY REJECTED BY THE ARABS IN FAVOUR OF VIOLENCE, WAR, LIES AND
HATRED AGAINST, NOT MERELY ZIONISM AND ISRAEL, BUT AGAINST ALL JEWS IN THE
WORLD, NOT EXCLUDING PROFESSOR YURI PINES HIMSELF.  HE SHOULD BE UNDER NO
ILLUSION ABOUT THAT ! 
MICHAEL SHERBOURNE         

Back to "General Articles"Send Response
Top Page
    Developed by Sitebank & Powered by Blueweb Internet Services
    Visitors: 243605824Send to FriendAdd To FavoritesMake It HomepagePrint version
    blueweb