מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
אוניברסיטת בן גוריון
יפתחאל 3

http://toibillboard.info/Yiftah_3.pdf

פרופ'אור יפתחאל  Prof. Oren Yiftachel
 Department of Geography  and Environ. Dev.    סביבתיופיתוחלגיאוגרפיההמחלקה
 Ben-Gurion University of the Negev, Beer-Sheva, Israel 84105   בנגבגוריובאוניברסיטת
Email: yiftach@bgu.ac.il; Fax: 972-7-6272821:פקס ;Ph: 972-7-6472011:טל

 
בביתמשפטהמחוזיבבארשבע 
בפניכבודהשופטתשרהדברת 
 
  א.ת .7161/06 
א.ת .7176/06 
א.ת .7275/06 
א.ת .1114/07 
א.ת .1115/07 

בעניין :   סלימאןמחמד -אל עוקביו16אח '

   נגד מדינתישראל

חוותדעתמומחה 
(התייחסותלחוותהדעתשלפרופ'רותקרק )
בעניין תביעתיורשיסלימאן -אל עוקבילבעלותעלחלקותבאל-עראקיבוזחיליקה 

שםהמומחה:פרופסור אורן יפתחאל .ז.ת 54484324
מען:המחלקהלגיאוגרפיהותכנוןסביבתי,אוניברסיטתבן-גוריון,בארשבע,84105
 
תוכןהעניינים  :
.1 עיקריהדברים 
.2 מקדמי
.3 התיישבותועיבודהשטחיםהבדוויםבנגב
.4 המערכתהקרקעיתהבדוויתבמאותה-19וה-20
.5 יחסהשלטונותלבעלותהקרקעהבדווית
.6 אזור -אל עראקיבוקרקעותמשפחתאל-עוקבי
.7 הבדוויםכעםיליד
.8 סיכוםכללי
.9 נושאיםטכניים
.10 נספחים
.א  נספחיחוותהדעתהמקורית(1-41)
.ב  נספחיםשנוספולמסמךהנוכחי(42-71  )2
בהמשך לחוות הדעת הראשית שנתתי בעניין העומד לדיון, ועל-פי החלטת בית המשפט מיום
11.2.2010, נתבקשתי על-ידי התובעיםלתתהצהרה נוספתכהתייחסותמקצועית לשלוש וח ות
הדעתשהוגשועל-ידיהפרופ'רותקרקכתמיכהבטיעוניהמדינהבתיק . הראשונהוהשנייה הוגשו
כחוותדעתמומחהלחלקותבעראקיבוזחיליקה(להלןח 1ד" 2-ו בהתאמה ,) והשלישיתכתגובה
לחותהדעתשלפרופ'יפתחאל(להלןח" .)3ד

.1 עיקריהדברים 
בשלושחוותהדעתשהגישההפרופ'קרקקיימותבעיותמשמעותיותמבחינתהשיטות,החומרים,
רמת הידע והמסקנות . באופן כללי, גישתה של קרק חלקית ו,  מומחיותה לקויה בתחומים
חשובים של גיאוגרפיה משפטית, תרבותית ופוליטית. עקב כך, קרק נכשלת בהצגת תמונה
מקיפה ומקצועית של הנושאים העומדים לדיון, ובמיוחד בנוגע למערכת הקרקעית הבדווית,
לפרטיאזורהתביעהולמעמדםשלהבדוויםכעםיליד.כפישיפורטלהלן,קרקמסתמכתלעיתים
על מקורות בעייתיים ו מדגימה חוסר שליטה בספרות מדעי החברה והגיאוגרפיה בנושאים
הקרדינאליים לחוות הדעת שלה, כמו משטרי מקרקעין, מעבר בין-משטרי, היסטוריה ילידית
וגיאוגרפיה כפרית . חמור מכך, קרק מתעלמת בצורה תמוהה מקיומם של מסמכים מרכזיים,
עות'מאניים ובריטיים, המעידים על הסכמת השלטונות לקיומה של מערכת קרקעית בדווית
מסורתית, ועלתנועהערהשלמכירותוקניותשלקרקעותבחסותהשלטונות. אלהאשררו את
תקפותה של הבעלות הבדווית המסורתית בקרקע, אותה מבקשת כעת הנתבעת לשלול. חוות
הדעתשלפרופ'רותקרקאינהמצליחהלבססאתטענתההגורפתכאילוקרקעותאזורבארשבע
בכלל, ואדמותעראקיב בפרט , היו שוממות, לאמוקצות, לאמעובדותולאמיושבותבתקופות
הרלבנטיות,כבסיסלשלילתזכויותיהשלמשפחתאל-עוקבי בקרקעותיהההיסטוריות .

פירוטהטיעונים 
 
.2 מקדמי 
קיבלתי אתחוותהדעתשל פרופ' קרקרקב 6- בפברואר, 2010, כלומר שישהימיםבלבד לפני
עדותי בביתהמשפט. לאחרמתן עדותי, ביתהמשפטהעניקלי 16 יוםבלבדלהכין אתתגובתי
בכתב, בעוד לפרופ' קרקהוענקו כחמישהחודשיםמאז הוגשהחוותהדעתשלי ב-31 באוגוסט
2009 ועד לתאריך ההגשה ב-31 בינואר, 2010 . חשוב לציין אם כך שקוצר הזמן החריף פגם
ביכולתי להגיע לעומקהנחוץ למען בירור נאותשל הסוגיותהחשובותאותן העלתההמומחית.
חוותהדעתאלהמתייחסתלעשרותמקורות,מפותוחומריםארכיונייםהדורשיםזמןרבלבירור
ובדיקה.

בנוסף ', זכיתי'לכךשפרופ'קרקמסווגתומבטלתאתחוותדעתיכ'פוליטית',וכךהיאגםמתייגת
מקורותמדעייםנוספיםאותםאני מצטט. לכל אדםמעורב ישעמדותערכיותופוליטיות, וכך
יכולתי לטעון כי תמיכה של פרופ' קרק בשלילת זכויות הבדווים על אדמות אבותיהם היא
פוליטיתעדמאד.איןזודרכי.ישלהתייחסלחוותדעתהמומחיםעלסמךאמינותהחומרהמוצג3
בהםבלבד. וכך השתדלתי להיצמד בחוותדעתי לניתוח מקצועי, מקיף ואמין ככל האפשר של
ההתפתחותהמערךהיישוביוהקרקעיבנגבוהשפעותיועלזכויותיהשלמשפחתאל-עוקבי .
 
.3 התיישבותועיבודהשטחיםהבדוויםבנגב 
נתחילבסקירתהשלפרופ' קרקבנוגעלאורחהחייםומצבההתיישבותבנגבבמאותה-19וה .20-
בחלק מרכזי של טיעוניה בנוגע לחוסר הימצאותם כביכול של יישובים או עיבודים בנגב,
משתמשתפרופ' קרקבסדרהשלציטוטיםמיומניהםשלנוסעיםנוצרייםאשרעברובנגבבעיקר
במאה ה-19. זאת כדי להדגים שחלקות התביעה, ולמעשה הנגב כולו, היו ריקים מיישובים
ומעיבודיקרקעאוכפישהיאטוענת:"לאהיהכלישובקבעבשטחהתביעהעצמוואףלאקרוב
אליו"...מןהמקורותעולהכיגידוליםחקלאייםסדוריםהחלובשטחזהרקבתקופתהמנדט..."
ח( " 1ד 4'ע: ).אדגיםכאןאתהטיפולהחלקישלקרקבחומריםאלה .

ראשית, למרותמסקנותיההגורפותשהאזור לאהיהמיושב או מעובד, ציטוטיהמתעלמיםאו
ממעיטיםבערכםשלתיאוריםברוריםשלחקלאותגםבסקירותיהםשלהנוסעים. למשל, ספרו
שלאדוארדווילטוןמ-1863מסכםדוחו"תמהשטח :
"In the south of Gaza… in the same latitude Dr Stewart came up
with some of the Azazme, who were ploughing with camels," while
many camels were feeding on the plain". (my emphasis)
 (Wilton, E. (1863). The Negeb, or "South Country'  of Scripture.
London and Cambridge: MacMillan and co., p. 56-7)
הנוסע אדוארד רובינסון, אותו מצטטת גם קרק, מתאר בבירור תיאור של חקלאות, כעשרה
קילומטר מזרחית לעראקיב, באותו קו רוחב, בו הוא מזהה מחסנים של תבואה המאוגדים
'ב נאטור' כלומר אזור מסודר ושמור למטרהזו זיהוי זהנעשהליד ח'רבתלקייהבמהלך מסעו
מדהרייהלבארשבע :
"… went off to the left towards the N. to a place where the Bedawin
have their magazines of grain, called Nuttar al-Lukiyeh. About 7
o'clock we crossed  a wady running north westerly through the plain;
it was said to be the Khuweilifeh, which after passing the well of that
name bend round to join the wady Seb'a…" (my emphasis). 
Robinson, E. and E. Smith, 1851' Biblical Researches in Palestine,
Mount Sinai and Arabia Petrea, London: John Murray, pp. 305-306.
בנוסףתיאררובינסוןאתגידולהשעורהבכפרהוג',6.7ק"ממשטחהתביעהבזחיליקה,
18-וכ ק"ממעראקיב,לידואדיאל-חסי,היוםנחלשקמה,כאשרהואמפליגבתיאורים
ציורייםשלהמקומייםהעוסקיםבקצירהשעורים.
Robinson, E. and E. Smith, Biblical Researches in Palestine, Mount
Sinai and Arabia Petrea, London: John Murray. 1856, vol. 2, p. 45).

הנוסעההולנדיואןדה-וולדהמצייןאףהואגידוליםביומניולאחרמסעוב-1854 .

"Our course now lay north-north-east by the still remnant
foundations of the city of Beer Sheba, which had last year been used 4
as threshing floors, in consequence of which some part of the grains
of corn that had been left had sprung up of themselves." (my
emphasis)
Van de Velde, C.W.M. (1854). Narrative of a Journey through Syria
and Palestine in 1851 and 1852."vol. II. Edinburgh  and London:
William Blackwood and sons, p. 139.


אךמעברלציטוטיםהמפריכיםאתטיעוניהשלקרקעלהיותהנגבריקמחקלאות,קיימותבעי ות
מחקרית עמוקות יותר. הראשונה שבהן פשוטה: אין ביומני המסעות ראיות שהקרקעות
הנתבעות היו שוממות. היות ולפי דיווחיה של קרק, הנוסעים המדוברים לא עברו בחלקות
המדוברות, מלבד אלואיס מוסיל שעבר כנראה, אך לא בביטחון, בסביבות זחיליקה (ראו דיון
להלן ,) אין בדבריהםמידע על שהתרחשבהן. אםכך, הסתמכותהשל קרקעל תילי-תיליםשל
עדויות של עוברי אורח בנגב שלא היו בקרקעות המדוברות, כגון פאלמר, גורן, קונדר,
טריסטראם, גוטייה , בלדנספרגר, רובינסון ופישר, לא מסייעת לה לבסס שאדמות עראקיב
וזחיליקהלאהיומוקצות,מיושבותאומעובדות .

בנוסף, מתיאורי הנוסעים עולות סתירות ברורות. אדגים אחת מהן : תיאורי הנוף של ה -
(Palestine Exploration Foundation (PEFמלוויםבמפותמפורטותשל אזור התביעהמסוף
המאהה- ,19 שנערכועל-ידיאישהסקרהמלכותיקלודרנייהקונדר.בסקרמ-1880 מתואראיזור
'ח רבת זחיליקה כ- "חורבות…ערימות של חצץ ואבנים, שרידים של צריפים עשויים מבוץ
ואבן..." (ח" 2ו  ע,  ).6'  לעומתזאת, מספר שניםמאוחר יותר -ב,  1897, הנוסע והתיאולוג הצ'כי
אלואיס מוסיל לן ממש בחלקת התביעה בלילה שבין 25 -ו 26 במאי, 1897... "מתיאוריו
המפורטיםעולהכילאהיהדברבחלקותהתביעה...".כדילסבראתהאוזן,אותואלואיסמוסיל
מתואר על-ידי קרק  כ" גדול חוקרי הנגב (..  אשר) תיאורי מפורטים ביותר הן בנוגע לישובים,
מאהליםונדידה,והןבנוגעלחקלאות ח(" 1ד" 7'ע" ).כלומר,אם'גדולחוקריהנגב'לאראהדבר
מאותןהריסות,עדכמהאמיניםתיאוריהםשלהנוסעיםהאחרים?אגב,אלואיסמוסילגםמזהה
כבר בשנת1897 את' -בני עוקבא' באזור צפון הנגב בטבלהבע' 38 של ספרו, אך פרטזהנשמט
מתיאוריהשלקרק .

ברמה עמוקה יותר, קיימת בעיה בהתייחסותה של קרק ליומני המסעות כאל חומר מדעי. יש
לזכורשרובהנוסעיםהיו נוצריםאדוקיםאשרהגיעו לארץישראלכדי למצואעקבותלסיפורי
התנ"ךוהבריתהחדשה.יומניהםאכןמעידיםבדרךכללעלמטרהזו,כאשרהםמבניםמחדשאת
סיפורי התנ"ך ודמויותיו בנוף הנסקר. יש להבין אם כך את היומנים אותם חיברו כחלק
מהתבוננותנוצריתעלהארץולאכסקירהשיטתיתוכוללניתשלהנוףהמיושב.  הנוסעיםגםלא
דיברובדרךכללאתשפתהמקום, ומגעיהםעםהתושביםהיורופפיםומקריים. כלאלההובילו
לתפיסה סלקטיבית ומגמתית של תיאורי השטח. הגיאוגרף המוערך דויד גרוסמן שהתמחה
ביישובהערביבתחילתהעתהחדשהבארץישראל,ביקראתיומניהנוסעים :
5
"היחס(שלכותבי יומני הנוסעים ) אלהבדוויםמבטאבמקריםרביםגישה...
המציגהאתערכי הבדוויםבאופן שלילי. ניתן לכנותאתהגישההרווחתבין
רוב הנוסעים והחוקרים של המאה הקודמת  "כ אנטי בדווית" מובהקת.
ספרותהנוסעיםמספקתדוגמאותאיןספורלגישהשליליתזו ."

[גרוסמן, ד. (1994). "הפלאח והבדווי בשולי המדבר – מערכת היחסים
ואסטרטגיות קיום" בתוך ד:  . גרוסמן וא. מאיר (עורכים , ) היישוב הערבי
בישראל, תהליכים גיאוגרפיים.  -תל אביב, באר-שבע, ירושלים: הוצאת
אוניברסיטתבראילן; 'ע .23

ועודמעירגרוסמןבספר "ו האוכלוסייההערביתוהמאחזהיהודי (" 2004,מאגנס,ירושלים ,) -כי
עולהשאל ה לגבי המהימנותשלתיאורי המסעות: באיזו מידההתיאוריםשקפו אתהמציאות?
היו שעשו קידום מכירות לספריהם והגזימו, או שהכפיפו את המציאות למה שרצו להראות.
התיאורים אינם נקיים ממטענים ערכיים-דתיים והשקפה פוליטית מסוימת, דעות קדומות
ומסקנותנמהרות( 'עע 82-83 ).

בנוסף,קרקאינהמתייחסתלעובדהשרובהנוסעיםבאומצוידיםבתפיסהמערביותלגביצורתם
ומרחביהםשל יישובים, וכך 'סיננו' אתהמידע דרך מסגרותקוגניטיביותאירופאיות. באזורים
מהםבאו,יישוביםהיומקבץשלבתיאבןאוצריפים,הבנוייםבצפיפותיחסית,ולהםגבולחיצוני
ברור. אךהמחקרהגיאוגרפי ההתיישבותי מראהשבתקופהזו היישוביםבאזורי סףהמדברהיו
אחרים,כשהםכולליםבדרךכללמקבציאוהליםהמרוחקיםיחסיתאחדמהשני,ובתוכםרווחים
שלמאותמטרים. האוהליםגםנבנו במספרמיקומיםלפי עונותהשנה. מדי פעםנבנהביתבוץ
(בייקה) או אבן בעיקר עבור השייח'ים, סביב באר, סכר או מוקד פעילות אחר. יישוביםאלה
תיפקדו כמרכזים גיאוגרפיים, משפחתיים, מינהליים וכלכליים לקהילות סביבם. אך אלה לא
נראו כיישוביםבעיני הנוסעיםהמערביים, אשרלאהיו מודעיםמספיקלדפוסיםהמרחבייםשל
חיי הקהילותהבדוויות. הואהדין לגבי חקלאותועיבודים, בהםדמיינו הנוסעיםבדרךכללנוף
מוריקהאופיינילאקליםרבמשקעיםבסגנוןמערבי .

הבעיהאםכךלטעמי נעוצהבתפיסותושיטותהעבודהשלהנוסעיםעצמם, אשרלאהבינו את
המרחבהבדוויואתאורחותהחייםשלאוכלוסייההמקומית,אשרהתארגנהבמרחבלפיכלליה
שלה.  חוסר הבנה זה בולט בטקסטים המתייחסים לבני המקום בזלזול והתנשאות. צורת
הסתכלותמערביתזועלהמרחב,וחוסרההבנהשלתפקודוהפנימי,השפיעהרבותגםעלהמפות
אותם שרטטו האירופאים, ואשר קרק מסתמכת עליהן רבות. גם מפות אלה מציגות פרשנות
אירופאית ונוצרית של המרחב, ולא תמונה מדויקת של הנוף על סף המדבר, ומערכות החיים
המערביותשתפקדובקרבו.עמדתהשלפרופ'קרקבעייתיתבחוסרההתייחסותלסייגיםאלה .

הבעייתיות בתיאור המרחב הבדווי 'הריק' כביכול מיישובים בולטת עוד עקב התעלמותה של
המומחיתמצורתחלוקתהמרחבבנגבל '- דירות (' דיארבערבית)שבטיותבתוכןהתארגנוהחיים,
כוללחקלאותומרעה. והתעלמותזומעלהשאלהמרכזיתאיתהלאטורחתקרקלהתמודד:אם6
לא היו באזור באר שבע יישובים – היכן חיו עשרות אלפי האנשים שגרו באזור בחצי השני
המאההי"ט? היכן התגורר אלה המעבדיםאתאותםשדותחיטה ושעורה המתואריםביומני
המסעות? היכן התגוררו הרועים? נשותיהם וטפם? ומה אכלו החיות בעונות היבשות אם לא
גידוליםחקלאיים ? כפי שתיארתי בחוותהדעתשלי, וכפי שאדגישלהלן, גםאםחלקמהכלכלה
הבדוויתהסתמךעלרעייה,זוסבבהסביבאזורייישובידועים,והתנהלהבתוךמרחביותמוגדרת
יחסית, שכללה עיבודים וחקלאות ככל הנדרש לאוכלוסייה. אזורים היו מוקצים לשבטים
הבדוויםמכוח אחיזתםרבתהשניםבקרקע, ובחסות השלטונות. לאניתן לראותבסוג זה של
מרחב אדמתמוואתשוממת, עזובה, לאמיושבת, מוקציתומעובדת, כפי שמגדיר אותה החוק
העות'מאני .
 
ואכן, כפי שהראיתי בחוות הדעת שלי (נספח  , )1 כבר -ב 1596-7 גבו העות'מאנים  מיסים
חקלאייםמשבטיםשחיובנגב,מעטצפוניתמבארשבעובאזורהכללישלעראקיב.לאניתןלדעת
במדויקאתהמיקוםכי הסימון במפההואסמלי. הטבלההמוצגתבנספחמתבססתעלנתונים
מספרםשלהוטרוטועבדלפתח (Hutteroth and Abdulfattah) שיצאב-1977. גםהביקורתשל
קרקעלאותהטבלה, המתייחסתלפרטי שמותהשבטים, כללאינהמערערתאתהנתון החשוב
הנמצא בה: כבר לפני למעלה מ-400 שנה עיבדו תושבי הנגב הערבים את השטח.  למסמך
הנוכחיצירפתישתימפות מתוךספרםשלהוטרותועבדולפתאח(נספח )66 המראותאתנקודות
הציון של השטחיםמהםנגבו המיסיםואתפריסתהאוכלוסייה. המפותשורטטו בעזרתמפקד
אוכלוסין ולפי מיקוםנקודותאיסוףמיסיםשלאותהשנה. הן מעידות כי השטחצפוניתלבאר
שבע, כולל אזור התביעה , עובד לפחות מהמאה ה-16, בניגוד לטענותיה של קרק . כפי שמראה
הספר התקיים אז באזורים אלה עירוב של קבוצות אוכלוסייה, חלקן נוודיות למחצה וחלקן
כפריות. דפוסגיאוגרפי מעורב זה התקייםלמעשה עד מלחמת1948 בצפון הנגב, ומתקייםעד
היוםבאזוריםשוניםשלהארץכמוהגלילוהשיפוליםהמזרחייםשלמדבריהודה .

בנוסף, קרק מדלגת על הניתוח החשוב אותו מציעים  טהו רות ועבדולפתאח לגבי החקלאות
הבדוויתבנגב באותהתקופה, ולקיומםשל אזוריםגיאוגרפייםמעורביםשל בדוויםוחקלאים.
בעמוד 29לספרםהםמגדיריםאתהישות'מזרעה כ' אזורמעובד,עליוני וגב מיסים,אךכזהשאין
בוהתיישבותקבועה.המחבריםמשעריםשחלקמאזוריםאלההי מה עובד -על ידיבדווים ב. דרום
'נאחיתחברון (' אזורחברוןשכללאתעמקבארשבע , ) היו לפי המחבריםיותרממאה'מזרעות'
כאלה. במפהבעמוד57מצביעיםהמחבריםעלאזורזהכמעובד(כלומרכזהשניגבו ממנו מיסי
חקלאיים , ) אך חסר יישובי קבע . הצלבת המידע הכלכלי, הדמוגרפי והגיאוגרפי מובילה את
המחבריםלמסקנותהמעידותעלמהששוללתקרק – תהליךהתקבעותהבדווים,ניכרכברבמאה
16-ה והיה מלווה בפיתוח חקלאות, ובמעבר לאורח חיים חצי-נוודי, המשלב מרעה וחקלאות
באזורימחייה,שכללוככלהנראהאת'המזרעות .' כך הוטרותועבדלפתאח :
"… from the type of taxes levied on the nomadic jama'a ('community'
O.Y.) we assume there must have stages of development between a
nomadic and an agricultural way of life in the case of some tribes. 7
There are some jama'a's which pay taxes for wheat and other field
crops in exactly the same way as to the villages..." (p. 28). (my
emphasis).

החוקרתיסמיןאבצ'ימוסיפהמחזקתגםהיאאתהיותאזורבארשבעמעובדכברבתקופה
העות'מאנית,כאשרהיאמציינתאתהסיבותלהקמתבארשבעבמיקומההנוכחי :
"More importantly, there was an abundant supply of  water drawn
mainly from seven wells, and the surrounding country had already
been under cultivation." (p. 977) (my emphasis).
Avci, Y. 2009. The Application of Tanzimat to the Desert: the
Bedouins and the Creation of a New Town in Southern Palestine,
1860-1914, Middle East Journal, 45: 6: 969-983.

מעברלכך, קרקמסתמכתעלספרםשלהוטרותועבדלפתאח(יחדעםספרו שלמשהשרון) כדי
לתאראתתהליךהתיישבותהבדוויםבנגבכסדרהשלפלישותוהחרבתכפרים"במאותה 17- עד
סוףה 19- התחזקההתופעהשלפלישותבדוויםלשטחיםהמיושבים, אשרגרמהלנטישתכפרים
רבים, במיוחדבאזורי הספרשגבלו בשטחי המחייהשלהבדווים."אךטענהזו מטעה–בדיקת
מפותההתיישבותוהניתוחהטקסטואליבספרםשלהוטרותועבדלפתאח, המגשראתהמאהה-
20,) 16-ל למשל ע,  '  , )57 כמו גםתיאוריו של משהשרון, מע לה 'כי  פשיטות' הבדוויםהתרחשו
לרוב בשנותבצורתעקב צורך במזון. בנוסף, הן נעו צפונהומזרחהמאזורי השבטיםהנוכחיים
בנגב.מכאןשאיןהםתובעיםכעתקרקעותאליהםכביכולפלשובתקופותמסוימות,אלארקאת
הקרקעותהנמצאותבאזור'הבדווי'מאזהמאהה ,16- דהיינומדרוםלנחלשקמה.אםכךפלישות
הבדוויםאותםמתארתקרק,לארלבנטיות מבחינהגיאוגרפיתלתביעותהקרקעהנוכחי .ות כאן
נשאלתהשאלה:מדועמכבירהקרקמידעעלאותןפלישות, אםאינןרלבנטיותלשטחיהתביעה
ולאזורי המגוריםשל הבדוויםכיוםבנגב? האםמידע זהנוגע כלל לשבטאל-עוקבי?  ואםלא,
האםאיןכאןהכללהמפשיעהופסולה ?

בנושא גיאוגרפי נוסף, פרופ' קרק גם מבטלת בחוות דעתה את תפקודן של ח'רבות כמקומות
יישוב,כשהיאטוענתלהיותהמקוםהרוסולאמיושב. היאמצטטתאתמשמעותהמילהממילון
פשוט, אךאוליאינהמודעתשתפיסתהסותרתאתהידעהגיאוגרפיהקייםהמראהשימושנפוץ
'בח רבותלמטרותהתיישבות.בח" ,9' ע,3ד קרקבעצמהמציינתשח'רבות"שימשוכישובארעי,
כגון הקמת מאהל לזמן מוגבל, על שרידי יישוב..." בתוך כך היא מודה שח'רבת היו מקומות
יישוב.הגיאוגרףהידועדוידגרוסמן,שהתמחהביישובהערביבמאההי"ט,מתארבספרומ - 2004
שצוטטלעיל, כיצד באזור הרחב של סף המדבר נוצרו במשך השניםסוגיםשוניםשל יישובים
אשר תושביהם התגוררו במערות, מקבצים זעירים, מחנות, מאהלים וח'רבות. הוא מתאר גם8
כיצד קבוצות שהתיישבו בח'רבות הפכו אותן לעיתים ליישובים חדשים ומשגשגים, שלעיתים
קרובותלאהופיעובמפותעודעשרותשנים. גםהוטרותועבדלפתאחמצייניםאתקיומןהנרחב
של מאות ח'רבות בפלסטין של המאה ה-16, כאשר חלקן משמש למגורים עונתיים, למרכזים
לעיבודיםחקלאייםאולבסיסלהתיישבותמחודשת 'ע( 31).מכאןברורשהח'רבהבמקריםרבים
לאהייתהמקוםשומםועזוב. 

מבטחטוף על מפתהיישוביםהבדוויםמעלהאכן שח'רבותרבותהפכו ליישוביםגדולים, כגון
'ח רבתלקייה 'ח, רבתאל-ווטן, 'וח רבתזובאלה–בכולםאלפיאומאותתושבים.מידעזהסותר
אתהדרךבהמציגהקרקאתתפקידהח'רבהבמרחב, ומדגיםאתחוסרבקיאותהבהתפתחות
המרחבהיישובי הבדווי . בנוסף, מחקריםרבים אותםציטטתי בחוותהדעתהמקוריתשל , י של
חוקריםכיצחקביילי,יוסףבן-דוד 'ח, לילאבו-רביעה,דוידגרוסמןועארףאל-עארף(המצוטטים
ברשימת המקורות שם) מעידים שתקופות המאה ה-19 והעשרים היו תקופות של האצת
ההתקבעותוהתמסדותהמרחבהיישובי הבדווי, לעיתיםתוךשימושבח'רבות, אךלכךאין זכר
בניתוחאותומציגהפרופ'קרק,דברהמעלהשאלותלגבימידתהתמצאותהבגיאוגרפיההאנושית
שלערבייהנגב .

עלהתפתחותהיישוביםהבדוויםהתקופההאמורהעמדכברהחוקרהידועפרופ'אבינועםמאיר :

"קבוצותאופרטיםמעדיפיםלעבורלמצבשבוהםמתחמיםאתמקומםאואזורם
כךשזהייוחדמבחינתהשימושבולהםבלבד...בדוויהנגבאכןעברותהליךכזהתוך
כדי התקבעותםוהתנתקותםמן הדומיננטיות של רעיית צאן בכלכלתם. התהליך,
בצורתו הפשוטה ביותר, החל כבר במחצית הראשונהשל המאהה- ,19 הואצבר
תאוצהבהמשכה 'ע( 38 )"

"במרחב הנגב הצפוני היו עשויים להיות פזורים אז יישובים בדווים רבים...
שמספרםאמורהיהלשקףלכלהפחותאתמספרהיחידותהשבטיותופלגיהשבטים
שהיו קיימים אז. על פי ברסלבסקי (1946) ואל-עארף (1937) היו בנגב בתוקפת
המנדטהבריטי בין שבעיםלמאהיחידותשבטיות, ואלההיו מפוצלותלמספרגדול
עודיותרשליחידותתת-שבטיות... עלפיצורתהבנהזושלהמציאות, היואמורים
להיות בנגב הצפוני לפחות כמה עשרות מקומות יישוב כאלה..." (ע' 43) (הדגשות
שלי .)י,א,

מאיר, א. 2007 '.  בחינה אלטרנטיבית של שורשי הקונפליקט הקרקעי בנגב בין
הממשלהלבדווים',קרקע,מס'14-51:63 .

כאמור נ,  יתן לסווג את האוכלוסייה הבדווית במאה הי"ט "נוודים למחצה" (עמ' 31-33) ולא
"נוודים" כפי שמתארתקרק. כלומר קהילהשחלקהנודד עםהעדרים, אך חלקההאחר נותר
במקום התיישבות קבועה, בתוך 'הדירה' הקבועה של השבט. על פי הגדרתו של האנתרופולוג
טוביהאשכנזי :9
(" הבדווים בנגב) הם אלה שעזבו את חיי הנדידה הרחוקה, התקשרו לאדמה
והתיישבועליה,אבללאפסקומלעסוקבגידולהצאןוהבקר...הבדוויםבנגב...חדלו
מחיי הנדידההרחוקה. הםנודדיםרקבשטחמוגבלבתוךהיישובוברובםמגדלים
צאן... באזורים מסוימים רכשו להם הבדווים – הנומדים למחצה – קרקעות,
ומעבדים אותן, עתים בעצמם ועל פי רוב על ידי אריסים."  (הדגשים שלי). קרק
אומנם מצטטת בהרחבה את אשכנזי, אך 'שוכחת' לציין את עמדתו כלפי הקשר
שיצרוהבדוויםלקרקעבמאההי"ט,שכללעיבודיםוהתיישבות ".

(אשכנזי ט, .(1956](2000].הבדוויםבארץישראל.ירושלים:הוצאתספריםאריאל,
'ע .35

ולבסוף, קרקמתעלמתגםמכךשהעות'מאניםוהבריטיםהתחשבו באופייםהשונהוהמפוזרשל
היישוביםהבדווים.כךלמשלהחקיקההעות'מאניתוהבריטית,כפישכברציינתיבהרחבהבחוות
הדעתהמקוריתשלי. למשל, פקודתהקרקעותהעות'מאניתלאהגדירה מהו י' ישוב', והתרגום
המדויקשלהחוקמתייחסאליוכאל'מקוםמיושב'(inhabited place)ללאגבולותברורים.גם
הבריטים,ואפילוהממשלההישראלית,הגדירהיישובבפקודתהסדרהמקרקעיןככוללגם'אזור
שבטי'.  קרקאומנםשוללתטיעון זה, אך עיון פשוט בפקודתההסדר, 1928, בתרגומה העברי
הרשמי  'ע( 150),  וההגדרהשהופיעהגםבנוסחפקודתהסדר זכויותבמקרקעין נוסחחדש, -ב
1969,מעידבבירור :
'" כפר'כוללאדמותכפרהמצויותבאזורעירייהאובאזורשבטיאוהגובלותבאותם
אזוריםוכלחלקמאותןקרקעות,וכלשטחקרקעבתוךאזורסידוראשריקבעע י"
פקידמסדרבמודעה ("... הדגשהשלי .)

מסמכים רשמיים אלה מאפשרים הכללת אזורי המחייה הבדווים כיישובים, גם אם שונים
באופייםמאלהשהיונפוציםבתורכיה, סוריהאובצפוןארץישראל. לאסבירעלכןלהשליךעל
החציהשנישלהמאההי"טהגדרותיישוביםעכשוויתשלאהיורלבנטיותלאזורבתקופההנדונה,
ועלפיהןלשלולאתקיומןשלמקומותיישובשלקהילותהבדווים.אלההתיישבו בצפוןהנגב -על
פידפוסיםשתאמואתתרבותםואתהתנאיםהפיזייםבמקום .

סיכוםביניים: הסתמכותהשלפרופ' קרקעליומניהםשלנוסעיםנוצריםשחצו אתאזורבאר
שבע במאות ה 19- וה 20- לוקה בפגמים רבים: יש בה התבוננות נטולת-ספקות וסלקטיבית
בספרות לא מדעית בעיקרה, שהכילה הטיות תרבותיות ודתית, ובמיפוי שיצר פרשנות
קרטוגראפית מוטית לנוף לא ידוע על סף המדבר. אך חשוב מזה --  חוץ ממוסיל, על בעיות
תיאוריו עמדנו לעיל, אף אחד מהנוסעים שאליהם מפנה פרופ' קרק לא עבר כנראה בחלקות
הנתבעות ולכן עדויותיהם לא מסייעות להבנת המצב הקרקעי-יישובי באזור עראקיב, ובודאי
שאיןבהןמשוםראיהלהיותהחלקותהנתבעותשוממותולאמיושבותבתקופההרלבנטית .10
.4 המערכתהקרקעיתהבדוויתבמאותה-19וה-20 
פרופ' קרקמתקשהלנתחבצורהנאותהאתהמערכתהקרקעיתבנגב. בולטבמיוחדשהיאאינה
בקיאהבמערכתהבעלויותהקרקעיתבקרבהבדווים ו, בולטתגםהתעלמותהאואי-היכרותהעם
החלק שנטלו השלטון העות'מאני והשלטון המנדטורי במיסוד ובמתן חסות למערכת הבעלות
המסורתיתבקרקע.העדרבקיאותזו,בתחומיםכהמרכזייםלשאלהשמעוררתהתביעה,מערער
בצורהמשמעותיתאתמסקנותיהלגביחוסרזכויותהמקרקעיןשלהבדווים .

כך למשל, פרופ' קרק קובעת בצורה גורפת ותמוהה כי "לבדווים לא הייתה מערכת קרקעית
מסודרת שיכלה לקבוע בעלויות" (ח" 3ד  ע,  ' 25).  והיא מוסיפה שבמקריםבהםהייתה הכרה
בבעלות,כמולמשלברכישתקרקעותעל-ידיהשלטונותמידיבדווים,היאהייתהבמסגרתאירוע
"נקודתי וייחודי" (ח" 3ד  ע,  ' 16).  אך פרופ' קרק מתעלמת לחלוטין מהמערכת הבדווית, על
מוסדותיה, מסמכיה וצורות הטרנסקציה האופייניות לה. מושגי מפתח כגון 'סנד', 'ראהן',
'שראכה א, ' 'ג'ו  דאר' שכוננו אתהמערכת, לאצוינו כלל בשלושחוותהדעתשהכינה, הכולל ות
למעלה משבעים עמודים.  מבטה על הנגב חיצוני בלבד, והיא אינה מדגימה הבנה של מערכת
הקניין הבדווית, אותההיאפוסלתללאניתוחמינימאלי . זוהי נקודתמבט, שאינני חפץלכנותה
בשם. אסתפקבלומרכי היאמוזרהביותר, כאשרהיאמושמעתמפי מי שמצהירהעלעצמהגם
כחוקרתשל"קהילותילידות ".

אךבניגודלטענתהשלקרק, הראיותההיסטוריותוהממסדיותמצביעותבבירורעלקיומהשל
מערכת קרקעית שהתפתחה לאורך דורות, והחלה להיכתב ולהיות ממוסמכת במאה ה "י- ט,
בחסות ובאישור השלטונות. לדוגמא הבאתי מספר סנדים '( אסנאד' בערבית) ממקומות שונים
בנגב המרוחקיםמעראקיב (נספח 45 ,44). האםיתכן שחוקרתשכתבהעשרותספריםולמעלה
ממאהמאמריםבתחוםלאמודעתלכך?קשהלהניח. עלכולפנים, עובדתקיומהשלהתיישבות
וחקלאותבדוויותבתוךאזוריםשבטייםמוגדרים, סותרתאתטענתהשלהמדינהלגבי סיווגן
שלקרקעותהבדוויםבכלל,והחלקותהנתבעותבעראקיבבפרט כ, לאמיושבות,לאמוקצותולא
מעובדות .

המערכתהבדוויתהפנימיתהתפתחה , כאמורלעיל , כחלקמתהליךההתיישבות שלחברה חצי-
נוודיתמתקבעת, אשר במשך מספר דורותשינתה את כלכלתה מפסטורליזםמעורב לחקלאות
גידולישדה. בבסיסתהליךזהעומדתיציבותיחסית במערכתחלוקתהמרחבבין המטות, אשר
הושגהבתיווךעו מ'ת אניויצרהמערכתאזורישבטיםמתחומים(נספח47).היציבותברמתהמטה
האיצה תהליכי פיצול קרקעיים שכבר החלו לפני כן בין השבטים והמשפחות. מכאן שמערכת
הבעלויותהמסורתיתבנויהעלרציפותרב-דוריתשלקיוםשבטיבאתרספציפי,השולחתשורשים
עמוקאלתוךהתקופההעות'מאנית.  במקבילמתפתחהקשרלקרקע, ההגנהעליהוהסטאטו ס
החברתיהקשוראליה,לדרגותגבוהותבחברההבדווית.חוקריםרביםאףטועניםשערךהקרקע
והטריטוריה הוא החזק ביותר בחברה הבדווית, מעל נקמת הדם, כבוד המשפחה והמסורת
התרבותית.אחדהחוקריםהמוביליםהוארונןשמיר,משפטןוסוציולוג,הטוען :
11
"Historically, Bedouins had their own legal mechanisms for deciding land
ownership disputes and for acquiring, leasing, selling, inheriting, and
marking a given area’s boundaries. The single most important point in all
these accounts is the strong role that land ownership plays in constructing
meaning and power in the lives of the Bedouins” (p. 235)
Shamir, Ronen 1996 'Suspended in Space: Bedouins under the Law of
Israel'. Law and Society Review 30(2):231-257. 

מולמידעזהעלעלייתערךהקרקעבחברההבדוויתבמאותהאחרונות,מציירתפרופ'קרקתמונה
גורפת כאילו במחצית השנייה של המאה הי"ט אותה חברה "התפרנסה בעיקר מגידול גמלים
וצאן, המצריךנדידהעונתיתומפשיטותעלהאזורהחקלאי המיושב"(ח" . )4' ע, 1ד דבריםאלה
משולליםביסוסעובדתיאוהגיוןגיאוגרפיאוהיסטורי .

כך, למשל, מתארברסלבסקי בספרו  ע( ' 146) כיצדכבר -ב 1909 בעתמפגשעםאורחבינלאומי
בשםהאנטינגטוןבחברון,מיהרוהבדוויםששמעועלירידתגשמיםבנגבלעזובאתהמפגשולחזור
לאדמותיהםכדילחרושולזרועדוחןודורה .

ברסלבסקי . י,  1946. הידעתאתהארץכרךב : ' ארץהנגב. תלאביב: הקיבוץהמאוחד ע,  ' 146,
הערה .32

חשוב להזכיר כאן שהחוקר אפשטיין שצוטט בחוות הדעת שלי ציין על סמך המפקד הבריטי
שבשנת 1931 היו בנגב  7,869 משפחות רשומות כ '- בעלים -ו',  2,508 '-כ שוכרים' של קרקעות .
בתור גיאוגרף המתמחהבתהליכי התיישבותועיור, אני יכול להעיד שלאסביר בעליל שמערכת
בעלויותמסועפתומוסדרתשכזאת,התפתחהתוךעשוראחדבלבדמאזהחלתהמנדטהבריטיב-
1921.  אין ספקשהיאדרשהמספר דורותלעיגון, ביסוס, סימון גבולותויצירתמערכתרישום
והסדרה.הידעהגיאוגרפיוההיסטורימעידשסוגמהפךכלכלי-מרחבימהסוגעליומצביעהקרק
מתרחשרקלעיתיםרחוקות, כתוצאהממלחמותאו אסונותטבע. המידעשבידינו עלתקופהזו
דווקאמעידעליציבותיחסיתבדפוסי החייםהבדווים, ולכן אין לי ספקשמהפךכלכלי וקרקעי
שכזהלאיכולהיהלהתרחשבמהירותכ . זו דבריי נתמכיםעל-ידי חוקריםמוביליםבתחום, כך
למשלאבינועםמאיר,שחוקרכברמספרעשוריםאתההיסטוריההקרקעיתשלהבדוויםהמעיר
עלהתפתחותהחקלאותהבדוויתבמאההי" :ט

"בנגב היה זה תהליך הדרגתי... שהתבסס גם, ואולי בעיקר, על מסורת עתיקת
יומיןשהבדוויםצברועודלפניכן.כךלמשלקיימותעדויותכברמשלהיהמאהה-
18עלעיבודחקלאישלבקעתבארשבע(ראוגםגרוסמן, 1994).... חקלאותבנגב
במחציתהמאהה-19לאהיתהאיפהבגדרחידוש ... במחציתהשנייהשלהמאה
19-ה עיבודקרקעחקלאית...לאהיהזרלבדווים (.".. הדגשהשלי )
12
מאיר, א. 2006. כלכלה וקרקע בקרב בדווי הנגב: תהליכים חדשים, תובנות
חדשות.בארשבע:מרכזהנגבלפיתוחאזורי 'ע, .54

זאתועוד  - קביעתהשל קרקכאילו "הבדוויםהתפרנסו בעיקר מנדידהורעייהולאמחקלאות
לפחותעדלתקופתהמנדטהבריטי"(ח" 'ע,1ד ,)16 לארקשלאעומדתבמבחןהמציאותוהניתוח
המקצועי,אלאסותרתגםאתכתיבתהשלה.כךלמשלהיאטוענתבספרהמשנת2002המצוטט
בחוות הדעתהמקוריתשלי, שלמעלה מ-%89 מערביי הנגב התפרנסו ב-1931 מחקלאות. כיצד
יתכן ש"רובהבדווים"התפרנסו ממרעהופשיטות' עד1921ותוךעשוראחדהפךרובםהמכריע
לחקלאים?התשובהכמובןהינהשמהפךזהלאהתרחש,אלאשפרופ'קרקפירשהבצורהמוטעית
אתההיעדרכביכולשלחקלאותומערכתבעלויותבקרקעבתקופההעות'מאנית.כידועממחקרים
רבים,כמואלהשלפרופ'מאירופרופ'גרוסמןהמצוטטיםלעיל,עלייתהחקלאותכאמצעימחייה
החלה שנים רבות לפני כן, ועל בסיסה החלו הבדווים לחלק את הקרקע וכך לקבע את
האוכלוסייהעלבסיסמערכתהבעלויות

בתגובתהקרקאומנםמבקשתלטעוןשהמונח'בעלות'מצויןעלידיחוקריםרביםבטעות,אךלא
בוחנת כלל את תקיפותו של המושג, את מרכיביו המהותיים ואת השימוש הנרחב בו. בניגוד
לדעתה , מחקריימראיםשהמונח'בעלות'עולהבמחקרבצדק ו, שהואמשקףכראויאתהמערכת
הקנייניתשהתפתחהבנגבמאזתחילתהמאההעשרים, בהעיגנו בתי הדין השבטייםאתהנוהג
המסורתי-משפטיבהסדרהשוטפתשלסכסוכיםקרקעיים .

עדויותשלמנהיגיהקהילהאותםראיינתי,ומחקריםכמואלהשלגדעוןקרס 'ח, לילאבו-רביעה,
או אבינועם מאיר, למשל (המצוטטים בחוות הדעת שלי , ) מסבירים ששיטת 'הסנד ('  מסמכי
רכישה) '-וה ראהן ('  חכירה,משכון)החלהלפעולבהדרגה,בעיקרבמכירותלאנשיםזריםשהגיעו
לנגב בעקבות הפיתוח הכלכלי, לתושבי הדרום חסרי הקרקעות  ה'( פלאחים), ולאחר מכן
התפשטהגםלהעברותקרקעיותבתוךהשבטיםהבדווים.עםזאת,העברותהקרקעהיומתועדות
במחברותיהםשלהשייח'יםמזהדורות, ואלההיוהסמכותהעליונהלמצבהקרקעי.כלזאתעד
כניסתהשלטון העות'מאני לנגב עםהקמתבאר שבע. כפי שמתאריםמחקריהםשל נמרוד לו ז
(נספח )57 ויסמיןאבצ ,י' המצוטטתלעיל,בתקופהזוהחלהכינונהשלמערכתמרכזיתיותר,אשר
ביקשה ליצור שליטה עות'מאנית באוכלוסייה המקומית, תוך שמירת דפוסים מרכזיים של
המערכתהחברתיתוהחוקיתהמקומית. מערכתזו, כאמור, מיסדהונתנהחסותלהמשךקיומה
שללמערכתקרקעיתמסורתית,הקיימתלמעשהעדהיום ,

פרופ' קרק כנראה אינה מודעת לכך, אבל כפי שפירטתי בחוות הדעת הראשונה שלי, בידינו
מסמכים מאזור עראקיב המעידים על עיבוד חקלאי כבר מ-1883 ומסמכי רכישה של קרקע
חקלאיתהשייכיםלשבטאל-עוקביכברמ-1911(נספחים ,43(. 42 לאורהאיטיותהאופייניתבה
חודריםדפוסי תיעודכתוביםלתרבויותשהסתמכו באופן היסטורי עלתקשורתוורבאלית, כמו
החברההבדוויתהילידית, ועקב חוסר מסורתשל  תיעוד ושמירתהמסמכיםבחברההבדווית,
סביר מאוד להניח שהיו עיבודים ומכירות קרקעות בשטחי עראקיב שנים רבות לפני תחילת
המנדטהבריטי,ואףלפני1883 .13

סיכוםביניים:קביעותיהשלפרופ'קרקעלהיעדרהתיישבות,חקלאותומערכתבעלותמקרקעין
בדוויתעדלתקופההמנדטהבריטיתבנגבבכללובשטחיעראקיבבפרט,נוגדותאתהידעוהמחקר
הגיאוגרפי.  קיומהשל חקלאותענפהומערכתבעלויותמסועפתכבר בתחילתשנותהשלושים,
מעידה שניתוחיה לגבי שלהי התקופה העות'מאני ת רעועים, ולא עומדים בכל מבחן גיאוגרפי,
היסטוריוממסדיסביר .

.5 יחסהשלטונותלבעלותהקרקעהבדווית 
בהקשרשלהתפתחותהשלמערכתבעלויותקרקעבדוויות,תמוההגםהתעלמותהשלפרופ'קרק
מיחסהשלטונותלמערכתהרגולטיביתהמסורתית. מפליאשפרופ' קרקלאמודעת, או לחלופין
בוחרתלאלציין, אתהמערךהמוסדי שאפשראתשגשוגהמערכתהמסורתית, במיוחדבתקופה
הבריטית.  כדי לעגן את הדברים נתחיל במאמר מרכזי בתחום, אותו ציטטה קרק בהקשרים
אחרים. באותו מאמר מתארים קרסל,  -בן דויד ואבו-רביעה את צמיחת מערכת הבעלויות
המסורתיותבתקופההעות'מאני :ת

"לאחר ייסוד באר שבע (1903), הכירו המוסדות הממלכתיים העו'תמאניים
בהסדריםהאוטונומייםהמיוחדיםלחברההבדווית. הכרהזו היאשהביאהלייסוד
בית הדין השבטי (מחכמת אל-עשאאיר) בבא-שבע. בבית דין זה יישבו שייח'ים,
נציגים של רוב שבטי הבדווים, שלושים ושלושה במספר בישיבות רגילות, למשל
בישיבותשדנובבעלותעלחלקות,נהגולשבתבדיןשלושהמהם:שנייםהיומסנגרים
על כל אחד מהמתדייניםוהשלישי היהזהאשר הכריע (מרג ח' ) בסכסוך, ופסיקתו
הייתהסופי ...ת מןהעדויותעולותשלושעובדות :
.א הבדוויםהחלואזלסחורבאדמותשהיובשליטתם ;
.ב  השייח'יםתיפקדוכפקידיטאבו,בכךשהנפיקואתשטריהמכר(אסנאד) ;...
.ג  לשלטוןלאהיהענייןישירבאדמותהבדווים . 'ע"( )41

(קרסל , .ג,  -בן דוד . י,  ואבו-רביעה . 'ח,  תמורותבבעלותעלהקרקעאצלבדווי הנגב
במאההשניםהאחרונות, 'עע 39-69 ).
המחבריםמצייניםאומנםשהעות'מאניםוהבריטיםלארשמובאופןרשמיאתקרקעותהבדווים
בבעלותם,אךמוסיפיםשעדקוםהמדינהנותרהשאלתהבעלותעלקרקעותמחוזבארשבעבלתי
מוסדרתמבחינהפורמאלית,ושהמערכתהמסורתיתהמשיכהלתפקדעד .אז

גםהחוקרתיאסמיןאבצ ,י' אותהמצטטתקרקבהסכמה,מעידהשב1903הוקמובבארשבעבתי
דיןשבטיים,להםמונושייח'יםמקומיים,אשרמןהסתםשפטולפיהחוקהמסורתיהבדווי,כך
אבצ 'ע(י' 976):14
"An imperial edict, issued in 1903, directed that the Beersheba meclis
should also sit as a Court of the First Instance (bidavet makhemesi) in
cases related to land-holding."
לעומתעדויותאלה, קרקממשיכה ומוסיפה: "להבנתי, גםאםהיה ניתן לראותבהבנותשהיו
לעיתיםביןהבדואיםלביןעצםמסורתשלמערכתפנימיתמסוימת, הרישהיאלאהסדירהולא
נועדה להסדיר אתה '- בעלויותבקרקע'.... 'הסנדים ('  הסכמיםפנימיים) ... אינםיכוליםלהיות
הוכחהלמערכתקרקעיתמתפקדת 'ע(... 25-26 .)

ההתעלמותשל פרופ' קרקמהמערכתהמסורתיתתמוההאף יותר,  כי גםבמחקריהשלה היא
מראה בצורהשאינהמשאירהמקוםלספקאתקיומהשלמערכתבעלויותמסורתיתומתפקדת
היטבשלערבייהנגבעלאדמותיהם.כךבספרהמשנת2004היאמתארתאתהתגבשותהמערכת
בתקופה העות'מאנית, ואת התפתחות רישום הקרקעות הפנימי ב'דפתראות ('  מחברות) אותן
ניהלו השייח'ים, בהמשך היא מציינת כי לא רק שהקרקעות היו "שייכות" לבדווים, אלא
שהממשלה לא הייתה רשאית לרשום אותן על שמה, כלומר שקרקעות אלה לא היו קרקעות
מוואת.כךרותקרק :

"בסוף 1920 . .. נתברר כי כל אדמת הנגב שייכת לשבטי בדווים... אין הממשלה
רשאיתלהעביראתהקרקעותלרשותה, שכן כאן לאבאו מעולםלידי שימושחוק
הקרקעות ותקנת  '-ה מח .'לול מכיוון שהממשלה... לא רצתה לאשר עד אז... אלא
קנייתקרקעותשכברעובדובמשך10שנים,וגםקניותאלוהותרורקבתנאיששבטי
הבדוויםיקבלופיצוייםבעדתביעותיהםעלהקרקעות 'ע(". ,59 הדגשהשלי ).י.א,

ישלציין שמסדרתראיונותשערכתי עםנציגי הכפריםהלאמוכריםבפרויקטתכנון מקיףאותו
אני עורך בימים אלה, מצאתי גם שמערכת הבעלויות המסורתית, בה מזלזלת פרופ' קרק,
ממשיכהלתפקדעדימינו .  כפי שמציין החוקראבינועםמאיר, בחיבורו ב-2006, כשהואמנתח
אתתהליכיהפיתוחבשנותהאלפיים :
"הבדווים מגייסים ואף מעצימים את חוקי הקרקעות הפנימיים המסורתיים
שלהםכדישישמשוכמכניזםהגנהאתניבפניהמדינהוגםבפניחבריהםהבדווים "
'ע( –37 הדגשהשלי ).

הבדוויםככללמכבדיםאתבעלותםשלעמיתיהםבקרקעותעלבסיסמסורתי,ולמרותניסיונות
רביםשלהמערכתהישראליתלמכורלבדוויםקרקעותהנחשבותכשייכותלאחרים,הםמסרבים
בדרך כלל לרכושאותן. מניסיוני הנרחב בתכנון היישוביםהבדוויםלמדתי שמערכתהבעלויות
המסורתיות ממשיכה להתקיים במקביל לחוקי הקרקעות של מדינת ישראל ו,  היא אחראית
לבעיות תכנוניות עמוקות וארוכות טווח הקשורות בניסיונות המדינה לכפות מערכת בעלויות
אחרת.ישלצייןשמערכתהבעלויותהבדוויותצלחהטלטלותלאמעטות,כאשרהיאשורדתאת
שלטונםשלשלושהמשטרים,וממשיכהלהוותעדהיוםאתעוגןמרכזיסביבומסדיריםהבדווים15
את קרקעותיהם . כל זאת, בניגוד לתמונה של מערכת נקודתית ולא רציפה אותה ציירה פרופ'
קרק,תוךהדגמהשלחוסרההתמצאותשלהבתחום.

עדות חותכת לתפקודה של מערכת המקרקעין המסורתית עולה מהדפוסים המרחביים של
התביעות במסגרת הסדר המקרקעין של תחילת שנות השבעים. אז הגישו הבדווים כ-3,220
תביעותעלשטחשלכ - 776,000דונם. יתרבעלי הקרקע, כזכור, גורשו, ברחו ולאהותרו לחזור ,
בתקופת מלחמת תש"ח ואחריה, וקרקעותיהם הועברו לרשות הפיתוח. בידי מצויה מפת
התביעות,המראהעלהתאמהברמהגבוההמאוד,שלהתביעותאחתלרעותה.מידתהסתירהבין
התביעותמזערית(לפיראיונותשערכתיעםבעליתפקידים, רמתהסתירותנמוכהמשניאחוזים
מהשטח) והיאנובעתבעיקרהמעמימותבתרגוםהגבולותהמילולייםלמפותמשורטטות, מאשר
מסכסוכי גבולותאמיתייםבין בדוויםבשטח. הדפוסהמרחבי של תביעותהבדווים, מעיד מעל
לכל ספקעל קיומהשל מערכתקרקעיתמסורתיתמתפקדתומקובלת, שהרי אםהמערכתלא
הייתה מתפקדת, היו מן הסתם מקרים רבים של תביעות סותרות בתקווה להשיג קרקע דרך
בוררותהמדינה.מיותרגםלצייןשמערכתבעלויותמסועפתשכזאתמתארגנתומתמסדתבמשך
מספררבשלדורות,ולכןאיןספקשהיאהתקיימהותפקדהכברבתקופההעות'מאנית .

גורם נוסף הבולט בחסרונו בתיאוריה של קרק הוא חוסר ההתייחסות המפליא ל הכרה אותה
סיפקוהשלטונות הבריטייםלמערכתהקרקעיתהשבטית . כךקובעתקרקבנחרצותכי " בתקופת
המנדטהבריטיחוקקהפקודתהמוואת1921.פקודהזומנעהאפשרותלהחייאתקרקעוגםאינה
עולהבקנהאחדעםטענתו שליפתחאלכאילו הבריטיםהכירו בקניין המסורתי הבדואי, שאינו
מוזכרבה."(ח" 'ע,3ד ).25

לעומתזאת, ובניגודלניתוחשלקרק, לפי כלהעדויות, הבריטיםלאהחילו את פקודתהמוואת
1921 על אזורי השבטים הבדווים. זאת כיוון שלפי ניתוחי, קרקעות הבדווים המוחזקות
והמעובדותסביבבארשבע, והמוסדרותבצורהמסורתית , לאנחשבו בעיניהםקרקעותמוואת.
כברב-29במרץ,1921,כלומרלפניתוםהחודשייםהאמוריםשלפקודתהמוואת,הודיעווינסטון
'צ יל'רצ , השר הממונהדאז על הקולוניותלמשלחתשל שייח'יםבדווים, על המשך קיוםהחוק
המסורתיבאזורבארשבע(נספחים ,51 50).בעשותוזאתשחרראתהבדוויםמהצורךלרשוםעד
16-ה באפריל1921 קרקעבמקרהשקרקעזוהוחייתה.בהמשך,כפישציינתיבעדותי,דברהמלך
ומועצתו  ב פלסטין(Order of Council ()  נספחביססאתהמשךקיומושלביתדין שבטיבאזור
בארשבע(נספח ,)62 ופסיקתביתהמשפטהעליוןשלהמנדטב-1923,אשררהשסכסוכיקרקעות
ביןבדווים,ותהליךבירורזכויותיהםורישומם,יופנולביתהדיןהשבטי,כלומריוכרעועלפיהדין
המסורתי(נספח63).לפידיןזה,כידוע,הקרקעותעליהםישבוהבדוויםהיובבעלותם .

באופן תמוה, קרקפוסחת על מערך משפטי-ממסדי חשוב זה, אשר אינו רקפריטבהיסטוריה
המשפטית של ישראל, אלא בסיס מכריע להבנת ההתפתחות של המרחב ההתיישבותי בנגב  –
נושאעליונתנהפרופ'קרקעדותמומחה.מולפעריםשכאלה,עולהביתרשאתשאלתהמומחיות
שלפרופ'קרקלנושאעליוהגישהאתחוותהדעת .16

זאתועוד, קרקמתעלמתמקיומושלמסמךחשוב, בועונהממשלתהמנדטב-1937לפנייתהשל
הסוכנותהיהודית, ובן-גוריוןבראשה, לאפשרליהודיםלהתיישבבנגב, עלבסיסהחוסרבבעלות
קרקעיתכביכולבקרבערבייהנגב,והימצאותההנרחבתכביכולשלקרקע'מוואת .' תשובתהשל
ממשלת המנדט, הבהירה בצורה חד משמעית שבן-גוריון "לא היה מיודע " למצב הקרקע ,י
ושאדמות אזור באר שבע "שייכות לשבטי הבדווים עקב ישיבתם על הקרקע מזמן קדום".
(נספח  . )52 בעלות זו וחלוקתם של קטעים ממנה למגרשים,  תאפשר להם למכור קרקע גם
ליהודים ו, כךבשפתהמקור :

"The cultivable land in the Beersheba sub-district  is regarded as
belonging to the Bedouin tribes by virtue of possession from time
immemorial… in the past the lands have been occupied entirely as
tribal land, but in recent years the practice of allotting tribal holdings has
come into existence, thus enabling sales to be made to Jewish interests"
(my emphasis).

ואכן,כפישהרחבתיבחוותהדעתהמקורית,יהודיםרביםרכשוקרקעמהבדוויםבשניםשלאחר
1921, כפי שמעיד חירם דנין, פקיד בכיר בקק"ל בבאר שבע בשנות המנדט , אשר עסק רבות
בקנייתקרקעותבנגב,תהליךהרישוםשלקרקעותערביותהיהאפשריגםלאחרפקודתהמוואת
היותומשטרהמנדטהתייחסאליהן כמעובדות, מוחזקותאו מיושבות. הרישוםנעשהעלבסיס
מיפוי מערך הבעלויותהמסורתיות, החתמתשכנים, ורישוםהנכסהערבי בטאבו, כצעד ראשון
לפני מכירתו הנכסליהודים. שיטהזו איששהללאספקאתתוקףהמערכתהקרקעיתהבדווית
שהתפתחהבנגב,כבסיסלמכירותבהןהכירוהשלטונות.עלשיטהזומעידחירםדנין :

"באותההשנהסיימתילרכוששטחקרקעשלכ-400דונםצפונהלביתהקברות
הצבאי,שנרשםבטאבוע"שחברתהכשרתהיישוב.עלחלקמהשטחנמצאכיום
המלון נאותהמדבר. כאשרהוכנו המפותשלאדמתא-צירכולה, החלהעבודת
החתמת הבעלים הבדווים והשכנים על המפות ועל המסמכים הדרושים..
לשייח'יםהיהעלפי רובשטחיותרגדולמאשרלבני שבטם, ולאתמידהשיגו
בקלות את חתימותיהם. כאשר הוחתמו המפות והמסמכים על-ידי הבעלים,
השכניםוהנכבדים, הוגשו לטאבו לשםרישום, ולאחר זמן ניכר ניתנההוראת
הנהלת מחלקת הקרקעות הממשלתי לרשום את הקרקעות בשם הבעלים
הבדווים, ופקיד מיוחד בא מירושליםלרשוםאתהקרקעותבאנגלית ע( ' 172 )
(הדגשהשלי "..)י.א,

[דנין ח, .1990,בארשבעואתריה,זיכרונותמימיםראשוניםבבארשבע,אריאל,
ם-י ,170-178 .
17
כפי שמעידהפרופ' קרקבספרהמ-2002 ' ע( 102 , ) מכירותהקרקעלקק"לבנגב הגיעו  עד 65,000
דונם -ב 1947.רוברובןשלהקרקעותנרכשומבעליםערבייםונרשמועלסמךהעסקהבטאבו.נוהג
נפוץזהחיזק ואיששמספר מרכיביםמרכזייםשלהמערכתהקרקעיתהמנדטוריתבנגב :
א( ) חוסרהתחולהשלפקודתהמוואת,אשראסרהכביכולרישוםחדששלמקרקעיןלאחר
; 1921
)ב(  חוסרתביעתהמדינהלבעלותעלקרקעותשלאנרשמוב-1921 ;
)ג(  המשךתוקפהשלהבעלותהבדוויתהמסורתיתבקרקעוסחרבקרקעעלבסיסה ;
)ד(  התייחסותשלטונותהמנדטלקרקעותמעובדותבנגבכאלקרקעות'מירי', כלומר, בנות
רישוםומכר .

נספח  (53 טבלה 5.7 ה)  לקוחהממחקריו של החוקר האמריקאי הידוע מייקל פישבאך, מדגים
בבירור את תוקף הטענות שלעיל, כאשר כשהוא מראה  -כי 64,000 דונםנרשמו על שמםשל
בעליםערבייםבתקופת המנדט, מעבר למכירות ליהודים . אםהמדינה הייתה בעלת קרקעות
הלארשומות, כפי שטוענתקרק, היאבודאי הייתהדורשתתשלוםעבור המכירה, או מוציאה
מסמךהמוותרעלהבעלות, אךאין זכרבעסקותהמקרקעין ובספרותהמקצועיתלפעולותמעין
אלה.בתעודותשמצאתיבנושאזה(למשל,נספח )64 מצויןגםשסוגהקרקעהנרכשתמידיבעליה
הבדוויהיה'מירי',כלומרשקרקעותשבטיות,שלאעברוסקראורישוםעד1921,הוכרוכמירי.
כידוע סיווג זה היה מאפשר רישום גם בעלות תחת המשטר הישראלי ולטענתי זה המצב בו
נמצאותקרקעותשבטאל-עוקבי.נספח54מעידעלעיבודחקלאינרחבבסךשלשנימליוןדונם
בנגב בשנת 1945, ולכן על האפשרות שכל הקרקעות המעובדות בדרום  צריכות לפי הנהוג
באזוריםאחריםבארץלהיחשבכ '- מירי .'

מולנתוניםאלה, טענתהשלקרקכאילו רישוםערבי התרחשרק"במקריםלארבים... שאינם
יכוליםללמדעלמדיניותמנדטוריתכללית"(ח" ' ע,3ד ,)27 לאעומדתבמבחןהמציאות.מחקרי
מעידבברורשכאשררצוהבדוויםלשדרגאתבעלותםהמסורתיתבקרקע,הכירושלטונותהמנדט
בכך. מצדשני, כאשרביקשו לשמורעלהמערכתהקרקעיתהשבטית, זכו לחסותהשלטון, אשר
הכיר במערכותהמסורתיות, ולאהכריז על מי ממחזיקי הקרקעותשלא נרשמו בטאבו כמסיג
גבול .

לפרופ'קרקאיןהסברלתופעתאישורהבעלותהמסורתיתעלידירישוםקרקעותערביותבטאבו.
טענותיהשהשלטון"היהחלשוחסרמשאבים ," שהוא ג" ילהחוסרענייןמובהקבאזורהנגב ו," כי
"ייתכן ופקידיםמסויימים(שרשמו קרקעותערביות) עברו על החוק" ח( " 3ד  :  , )27 מתחמקות
מההסברהפשוטוהגלוי לעיין  – המנדטהבריטי הכירבבעלותהמסורתיתהבדוויתכקניין לכל
דברועניין.עובדתרכישתקרקעיותיהודיותרבותמבעליםערביים,חושףאתהסתירההפנימית
בטענותיהשלקרק –לאניתן לטעון שקרקעותהבדוויםבתקופההבריטיתהיו מסוג "מוואת"
ו -בו בזמן להכיר בבעלותהיהודיםשקנו מהםבאותהתקופה.  מסמכיםאותםמצאתי בארכיון
הציוני (נספחים 58-61 , ) הכוללים פגישת חירום של הקק"ל בראשות מנחם אוסישקין בנושא
רכישתהקרקעותבנגב, מעידיםבבירורעלהתייחסותהנהגתהיישובהיהודי לבדוויםכאלבעלי
המקרקעין לכל דבר ועניין ועל דאגהמקשיי הרכישה של הקרקעותבאזור. בישיבההמתוארת18
בנספח 58 משנת1926 מעידיהושועחנקין 4'ע( שלהפרוטוקול)שתושביא-סיר"עשוקושאנים ,"
כלומר רשמו את קרקעותיהם בתקופה ההיא, ובכך הוא מדגים שוב שקרקעות הבדוויות
המוחזקותוהמעובדותבאזורלאהיוקרקעותמוואת,שאחרתלאניתןהיהלרשוםאותן!טענתה
שלקרקמתפתלת("השלטון היהחלש, ולאהיהלאעניין בנגב..."), במקוםלומרשהואהתנהג
כראוי, ואפשרלבדוויםלרשוםולמכורקרקעותמעובדות, מוחזקותומיושבות. הסברההמאולץ
שלפרופ'קרקלאעומדבמבחןהעובדות.

ובחזרהלשאלתתקפותהשלהבעלותהמסורתית, אםטענתהמוואתנכונה, אזהקיבוציםשקנו
מקרקעין בנגב בתקופת המנדט צריכים גם הם להיחשב לישובים בלתי חוקיים. ואם טענת
הבעלות הבדווית נכונה, אזי מתמוטט קו הטיעון של פרופ' קרק והמדינה, הממשיכות לטעון
כאילוחוקהמוואתחלעלהקרקעותהנידונות ו, עלפיוקייםצורך'להוכיח' התיישבותועיבודים
לפני1858 . לטענתי,ניתוחגיאוגרפי-משפטישלהמערכתהקרקעיתבנגבמעלהשאףחוק,תקנה
או מדיניות לא התייחסו לקרקעות הבדווים כשוממות או ריקות, ושעל  ישראל, בתור יורשת
המנדט, ובתורמי שאמצהאתמשפטו בכפוףלתיקונו העתידי, לכבדאתהמצבהמשפטי-קרקעי
ששררבנגבלפניקוםהמדינה.עלפימצבזה,בעלותהקרקעהמסורתיתשלהבדוויםבכלל,ושבט
-אל עוקביבפרט,כובדהעלידישנימשטריםששלטובאזוריםהרלבנטייםעדהקמתהמדינה .

מחקרים שנעשו לאחרונה באנגליה, מאששים את גישת המנדט הבריטי למערכת הבעלויות
הבדווית. מבניהם בולט החוקר מנסור נסאסרה שערך סדרת ראיונות ביניהם גם עם 'ג וליאן
אסקווית' שהיהידוע בשם'לורד אוקספורד . ' אסקווית' כיהן בשורהשל תפקידי ניהול בכירים
בממשלתהמנדט, כוללבבארשבע -מ,  1942עד1947 .  כךמתארלורדאוקספורד אתהמדיניות
הקרקעיתבבארשבע :
"We did not oppose Bedouin land ownership, as well  as not forcing
them to register it. They were happy the way they recognised their land,
so we thought not to impose on them something they did not like and
resist. For example, the city of Beersheba land belonged to a very well
known Bedouin tribe (Azazma)." (p. 47). 
(Nsasra, M. (2009). "Bedouin Resistance to the Imperial State:
Memories from the Naqab during the British Mandate  1917-1948."
International Sociology Association: E-Bulletin 12(34-65).)
לבסוף,פרופ'קרקמתעלמתמכךשגםהשלטוןהישראליהכירבהזדמנויותשונותבתקפותהשל
מערכתהמקרקעיןהבדוויתהמסורתית.למשל,כברב-1949 מינההממשלהצבאיביתדיןשבטי
באזור אל-עראקיב, בו ישבו נציגי שלושהשבטים(בהםהשיח' אל-עוקב ) י והפנהלשםסכסוכי
קרקעותביןבדוויםשמןהסתםהוכרעועלבסיסהחוקהנוהג(ראהנספח .)71 בראיונותשערכתי
עםבעליתפקידיםבמערכתהקרקעיתבנגב,מצאתישגםבמסגרת'חוקרכישתמקרקעיןבנגב –
הסכםהשלוםעםמצרים, 1980',  מסמכי הסנד היוו ראייהחשובהשהוכרהעל-ידי המדינה19
עבורחישובפיצויים, וקבלתקרקעחלופית. גםועדתגולדברג, שישבהעלמדוכתשאלתהסדר
ההתיישבות הבדווית ב-2008, המליצה על הקמת ועדת בירור תביעות. אשר תתחשב בחזקה
היסטוריתוהוכחתעיבודלפני1948,כלומר,לפיהמערכתהקרקעיתהמסורתית.  בתורגיאוגרף
המתמחה במשטרי מקרקעין, אני רואה בהמשכיותה של המערכת הקרקעית המסורתית נדבך
חשובביותרלהבין אתהשינוייםהמרחבייםבנגב, ובו-בזמן מתקשהלהבין אתהתעלמותהשל
פרופ'קרקמתשתיתמרכזיתזושלהמערכתהקרקעית,האמורהלהיותתחוםהתמחותה.
סיכום ביניים: התעלמותה של פרופ' קרק בחוות דעתה מתפקיד השלטונות העו'תמאניי ם
והבריטייםבמתןאישורלמשפטהמנהגיביחסלמערכתהבעלותהמסורתיתבנגב,מעוררתתמיהות
מחקריות.בתורחוקרתידועה,פרופ'קרקבחרהשלאלנתחאתהמערךהמשפטי-גיאוגרפי,העומד
בבסיס מערכת הבעלויות. על בסיס רעוע זה, מבקשת פרופ' קרק לשלול את זכויות הבדווים
לקרקעותיהם, בעוד העות'מאנים והבריטים הכירו בתוקף המשפט המסורתי ומערכת הבעלויות
המסועפתוהמתפקדתשהואיצר. פעריםוחסריםאלהבחוותדעתהשלפרופ'קרקמערעריםמאד
אתאמינותטענותיהעלמערךהקרקעות,עיבודןוההתיישבותעליהןבנגב,ומקלוחומרמערערתגם
אתאמינותמסקנותיה .

 
.6 אזוראל-עראקיבוקרקעותמשפחתאל-עוקב  י
חוות הדעת של פרופ' קרק ניתנו בהתייחס לחלקות מסוימות שנמצאו ביישובים 'עראקיב -ו' 
זחיליקה . ' טענתההמרכזיתהיא שכפריםאלהכלללאהיו קיימיםעדקוםהמדינה, ושלאהיו
באזורעיבודיםשיטתייםאו רצופים. למשלבנוגעלעראקיבהיאטוענתשהממצאיםמראיםעל
"היעדר עיבוד בתקופת השלטון העות'מאני"..."במקורות שנלמדו לא נמצאה כל עדות לכך
ששטחיהתביעההוקצולאדםכלשהוא"(ח 'ע,1ד" 12).היאממשיכה ח( 'ע,3ד" )20 לטעון"אינני
מסכימהעםטענותיושליפתחאלבדברקיומוהרצוףשליישובשבט ע-אל וקביערבקוםהמדינה,
ולאחרמכןבדבר'הפינויהכפוי'שלהשבט ".

אךלמרותטענותגורפותאלה,ומעברלניתוחמפותוטקסטיםהיסטוריים,פרופ'קרקלאטורחת
בחוותהדעתשלהלהדגיםידע,  וול ושטחי, בפרטי השטחיםהמדובריםעצמםובתולדותקהילת
-אל עוקבי. לפי דבריה, נראהכאילו לאביקרהבאתריםאו דיברהעםבני השבט. בשלושחוות
הדעת שלה חסרים פרטים רבים על האזור, מאפייניו, ההיסטוריה שלו, ומצבו הנוכחי. קרק
מעניקהלנו'מבטעל'אותוהכינובדרךכללאנשיםהזריםלשטחאולארץכולה.איןבאמירותיה
כלידעמשמעותיעלהקהילהשהתגוררהבמקום ע, להרכבהודפוסיחייה .

התעלמותזומהמקוםהנתבעעצמו מו, אורחחייהםשלהיושביםבו,חוטאתלעקרונותבסיסיים
ביותר של מחקר גיאוגרפי.  אין כאן רקבעיה מתודולוגית או טכנית, אלא כישלון בסיסי של
מחקרהמבקשלבססאולהפריךאתמידתהזכותלקרקעשלקהילהמסוימת .

כיצדלמשליכולהחוקרתמנוסהכמוהלכתוב"לאנמצאהכלעדותלכךששטחיהתביעההוקצו
לאדםכלשהוא ," מבלילראייןאתאנשיהקהילהושכניהםהחייםעדהיום ? מבחינהמדעית,ידוע20
הרישלאניתןלהגיעלמסקנותללאבירורהעובדותמכלהכיווניםהרלבנטיים.פרופ'קרקסברה
כנראהשניתןלעקוףאתהצורךבמחקרמעמיק,והגיעהעקבכךלמסקנותמוטעות . כפישעולה
ממחקרי,לאנשיםאלהעדויותברורותהמפריכותטענהזו.למשל,אחותושלסלימאןאל-עוקבי ,
וואדחה, המתגוררת עדיין ברהט, ואשר חייה שנים ארוכות בעראקיב (נולדה ב-1924 , ) זוכרת
בבירוראתקיומהשלמערכתבעלויות,מכירות,הקצאות,ומגוריםבשטחיעראקיב.עדותחיהזו,
כמו תושביםנוספיםמאזורעראקיבאותםראיינתי, כגון משפחותאבו-פריחואלטורי, סותרים
בבירור אתקביעותיההגורפותוהלא מבוססותשל פרופ' קרק. בנספח ים 70-ו69 אף צירפתי
תצהירים ממשפחת אבו-פריח ואל-הוזייל, המעידים על בעלות שבט אל-עוקבי על המגרשים
בעראקיב .

טענהנוספתונכונהשלקרקהיאששמםשל' -בני עוקבה' מסומן במספרמפותבריטיותמשנות
השלושיםוהארבעים, במרחקשל מעל לקילומטר מזרחיתמהאתר בו נתבעותהקרקעותהיום
בעראקיב. לעניין שני הסברים. (א) החלקותהנתבעותעל-ידי משפחתאל-עוקבי הנמצאתכיום
בישראל נמצאותבחלקהדרוםמערבי שלאזור עראקיב, ולכן נטו לסמן אתשםהשבטבמרכז
האזוראיתוהואמזוהה )ב.( עקבטכנולוגיותקרטוגרפיותלאמפותחות,ועקבהאופיהמפוזרשל
אזוריההתיישבותהבדווים,נהוגהיהלכתובאתשםהשבטתוךהערכהשלמיקומו,אךללאסקר
מדויק. הסקר שערכתי באתר הכפר עצמו, כלל ביקור בשרידי הבתים, אתרי החקלאות ובתי
הקברותשלעראקיב, מיקםאתהכפרבמיקומוהמדויקבחלקהמערבישלאזורעראקיב. עלפי
מידע זה אין שוםספקשהכפר ותושביו נותרו במקומםמספר דורותולכן אין אפשרותשנדדו
בתוךאתרעראקיבלאחרשפורסמוהמפותבשנותהמנדטהבריטי .

בהתאםלגישת המחקר הגיאוגרפית המקובלת, ערכתי שני סיוריםמקיפיםבעראקיב ו,  כאמור
סייעתי לשרטטהמומחהלהכין מפהמדויקתשל האתרים,  המעידהעל גיאוגרפיהוהיסטוריה
קהילתית מגוונת ועשירה, הכוללת שרידי בתים, בארות, בורות מים, 'בייקות', סכרים ובתי
קברות. בעקבותקריאתהדו"חשלה ו,  עקבאיתורהחסריםהבולטיםבו, צירפתי גםאתהמפה
המפורטת של אתרי עראקיב כאן (נספח 49). בנוסף וכדי לענות לטענותיה של קרק על חוסר
רציפות שבטית במקום, הכנתי 'עץ משפחה' של הדורות האחרונים של משפחת א -ל עוקבי
ושרשרתהורשתהבתיםוהקרקעותבעראקיב (נספח48).  ממצאי תואמיםאתהידוע מספרות
וסיפוריםשהועברובעל-פה,עלקיומםשלבנישבטאל-עוקביבצפוןהנגבמהמאהה-17לפחות .

מעברלמפהאותההכיןהשרטטהמקצועיעודהאבו-פריחה,והכוללתעשרותאתריםהמעידיםעל
קיום פיזי של יישוב, גיליתי גם שעראקיב מופיע ברשימת היישובים הבריטיים הרשמית
שפורסמה -ב 1940,עובדההמפריכהאתטענותיהשלקרקעלחוסרקיומו(נספח .)56 בנוסף,קרק
טוענת ביחס להריסת הכפר זחיליקה במלחמת תש" ח(ח  " 3ד  ע,  ' 19): "מאחר ואין עובדות
מחקריותהמבססותאיומו של כפר שכזה, הרי שלאהיהמהלהרוס(שם)". עםזאתהחוקרת
מתעלמתמאזכוריםשוניםשלזחיליקהבקרבחוקריםאותםהיאמצטטת,כמולמשלאל-עארף
'ע( 100)המצייןאתהכפרכמקוםמגוריבני-עוקבה.זאתועוד,פרופ'קרקשובסותרתאתעצמה,
כיוון שהכפרזחיליקהמופיעבתיאוריה-שלהבמסמךאחר ח( 2ד" ' ע,  12). שםהיאמתארתאת
פרטיה של מפה מ-1919 בה מסומנים לדבריה עשרה בתי הממוקמים בזחיליקה ה,  מאורגנים21
בשתישלישיות וארבעהבתיםבודדים,והמוקפיםבמרכיביםאופיינייםאחריםשליישובחקלאי
בדווי.  מעדויות בני הקהילה, כל אלה אכן נהרסו במלחמת תש"ח, והשבט רוכז תחילה כולו
בעראקיבולאחרמכןהועברלאזורחורה.כדאילהזכירגםשעשרהבתימגוריםבחברההבדווית
יכלולהוותמרכזשליישובהמאכלסמאותתושבים .

לגבינסיבותהמעברלכפרבושוכןהשבטהיום,באזור' -אל גריין'בפאתיחורה,קרקמסתמכתרק
עלמידעעקיף.למשל,היאמצטטתאתתושבתושלבן-גוריוןלשאילתא בכנסת , בהטעןכיהשבט
עברמרצונו לאחר שחתםב-17באוקטובר1951עלהסכם, אםכיאיננהמספקתראיותלמסמך
החתום .  בנוסףהיאמפנהלמכתבשלחברקיבוץשובלהמאשרכביכולאתקיומהשלהסכמת
שבט אל-עוקבי למעבר . גם כאן, כמו בחלקים הקודמים של חוות הדעת, נכשלת פרופ' קרק
משמירתהשלמתודולוגיהמדעיתבסיסית,ומתעלמתמעדויותיהם,עמדותיהםותפיסותיהםשל
המפוניםעצמם,כמולמשלמכתבםשלשלושתהשייח'יםהמפוניםהמבקשיםלחזורלאדמותיהם
והמעידיםש "- נכפהעליהם"לעבור. מילתםשלאזרחיםאלהשעברו אתהפינוי בעצמם, נחשבת
בעיני קרק פחותה מעדותםהעקיפה של חבר קיבוץ בסביבה ו,  של פוליטיקאי האחראי העליון
למדיניותהפינוי .

אך למרות האמור לעיל, קרק ממשיכה לטעון כאילו עבר השבט מרצון. קיימים מכתבים
ופרוטוקוליםרביםבהםמוחיםהשייח'יםהבדוויםעל 'המעבר שנכפהעליהם' ומבקשיםלשוב
לאדמותיהם. פירטתי בנושאבחוותהדעתהמקורית, ומיוחד הפניתי לנספח 37 שנכתב שלושה
שבועותבלבד לאחר המעבר הכפוי, ונחתםעל-ידי השייח אל-עוקבי. המכתב מערער על סיבות
המעברשלהשבטיםהחתומים,המבקשיםכבראזלשובלאדמותהמקוריות.אוסיףמסמךחשוב
(נספח )67 נוסף בו כותביםשמונהשייח'ים, ביניהםהשייח'  -אל עוקבי, -ב 1958 לשר המשפטים
בבקשה להסדיר את שאלת הקרקעות ולשוב לכפריהם המקוריים. כך טוענים השייח'ים, תוך
הדגשתהעברתםהכפויהוהערךהעצוםשלהקרקעבתרבותם,עםהרצוןהעזלשובלקרקעותיהם
ויישוביהם :

"... אנו החתומים מטה, המייצגים שבטים שלמים.. הועברנו על-פי צו הממשלה
מאדמותינו... ועד היום יושבים על קרקע לא שלנו. האדמות שמהם הועברנו היו
שייכותלנומדורי-דורות,ועבדנובזיעתאפינו...נבנובתיםוניטעוכרמים.כלזהחרב
וירדלטמיון.עלהאדמותהחדשותעליהןאנויושביםאיןלנוכלזכויות,וכלשנהאנו
נאלציםלחכוראותןמחדש..."

ההתכחשותלקולותיהםשלהקהילותהמקומיותוסיפוריהן , מעידשפרופ' קרקלאמודעת, או
לחלופין לארואהכחשובותאתהנורמותההולכותומתחזקותבמתוקנותשבמדינותבנוגעלידע
ילידי. כך נכנסו למערכת המשפט, ולמערך העדויות הגיאוגרפיות, אנתרופולוגיות והיסטוריות
המוצגות בבתי המשפט, תקנות המאפשרות ואף מעודדות עדויות המבוססות על היסטוריה
אישיתועלמסורותבעל-פהבבתימשפטובמוסדותציבור. נורמותאלהמאלצותאתהמוסדות
ובתי המשפטלהתייחסבמלואהרצינותלעדויותהמתבססותעלמסורתשבטית. מחקריהםשל22
מינס , מורגן, סטרליין -ו,  וויר, למשל, מעידים שבתקופה האחרונה שינו בתי המשפט העליון
בקנדה, אוסטרליה ודרום אפריקה, כמו גם בארצות מתיישבים אחרות, את גישתם לתחום,
והחלובשימועיםבעל-פהובשילובהחוקהנוהגכראייהנורמטיבית.
כךלמשלמעידמינסשביתהמשפטהעליון שלקנדהפסקלאחרונהשבמקריםהנוגעיםלהכרה
בזכויותקנייןהיסטוריתישלקייםתהליךשונהולאפשרלעותריםלהשתמשבנרטיבתרבותיכדי
להשיג את מבוקשם. כלומר , בית המשפט העליון קיבל צורת טיעון זו כקבילה לצורך הגנה
חוקתיתעל זכויותהילידיםוהכליל אותהבמארג של המשפטהמערבי .  המסורתהילידיתשל
העברתמידעבעל-פהחדהאםכךבארצותאלהלזרםהמרכזי,וקיבלהמעמדבבתיהמשפט.אך
גישתה של פרופ' קרק פוסלת גישה זו מכל וכל, ובצורה לא מקצועית מתרחקת ככל האפשר
מהעדים אשר בעזרתם, ורק בעזרתם, ניתן לשרטט את הגיאוגרפיה ההיסטורית של המקום
העומדלדיון .
Means, A. K. (2002), Narrative Argumentation: Arguing with Natives,
Constellations, 9 (2):221-245.
Morgan, M., Strelein, L. and Weir, J. 2004. Indigenous Water Rights
within the Murray Darling Basin. Strelein, L.  http://kirra.austlii.edu.au/au
/journals/ILB/2004/6.html. 

גישהמזלזלתזומוצאתאתביטויהגםבצורהבהמתייחסתפרופ'קרקבחוותהדעתשלה ח( " ,3ד
' עע 17-18 , ) למערכתהמסמכיםהמסועפתאותהמציגהמשפחתאל-עוקבי. קרקמקדישהמספר
שורות בלבד לדיון במסמכים חשובים אלה שנשמרו על-ידי משפחת אל-עוקבי דורות. "....
מסמכים אלה ושכמותם נערכו בין צדדים פרטיים ללא אסמכתא למקור הזכות... מדובר
ברישומיםידנייםשאין בהםלקבוע סיווג של קרקעותאו בעלותעליהם...". המומחית לענייני
מקרקעין,פרופ'קרק,לאמבצעתבתשובתהשוםניסיוןלהביןברצינותאתהכתובבמסמכים,את
צורתהעברתהבעלויות, ההורשה, המכירה, התנאים,  יהב טחונות, או זהותהעדיםהחותמיםעל
מסמכיםאלה. לפי טענתי מסמכיםאלה מהוויםחלק מהמערכת המסורתית הענפה שהתפתה
בנגבוקיבלהכאמוראתברכתהשלטונותדרךבתיהדיןהשבטיים ו, אישורמסמכי'הסנד'לצורך
רישוםבטאבו,אםוכאשרחפצובכךבעליהקרקעותהמקומיים.ההתכחשותלתוכנםותקיפותם
שלמסמכיםמקומייםאלה,מעידהשובעלחוסרההתמצאותשלפרופ'קרקבמערכתהקרקעית
הבדווית, או לחלופין על ניסיון למחיקת ההיסטוריה והזכויות של קבוצת אזרחים ישראליים
ששכנובמקוםבמשךדורותרביםלפניהקמתהמדינה .

בנוסףלהתכחשותלעדויותמקומיות,מתעלמתגםפרופ'קרקמקיומושלידעבסיסיבגיאוגרפיה
אנושית, המדגיש את חשיבות המקום, הכפר והמולדת עבור אוכלוסיות כפריות. כיצד ניתן
להסבירמבחינהגיאוגרפיתשקהילהשרואהאתעברהבמשךדורותרביםבאזור, ושכלרכושה
ומקורמחייתהנמצאיםבו,מסכימהלעבורמרצוןלשטחאחר,רחוק,לאפורהומוזנח?זאתועוד,
רובהקרקעות'שהוקצו' לשבטבאזוראל-גריין היובבעלותםשלשבטיםאחרים, ולכןשבטאל-
עוקבילאיכולהיהלעשותבהןשימוש.מחקריםרבים עלהגירהבחברותכפריות(כגוןהעבודות
שערכה ואיגדה מקדואל (McDowell ) או עבודותיו של   Cresswell מעידים שרוב הקהילות23
האנושיות שוברות באדיקות על היישובים ומקומות המחייה שיצרו, ותזוזה קולקטיבית מהם
מתרחשתכמעטתמיד בתנאיםשלכפייה,צבאיתאוכלכלית,אוכאשרקיימתמשיכהחזקהשל
מקומותאחרים,שאינהקיימתכללבעניינו .
McDowell, L.  (ed) 1997. Undoing Place? A geographical Reader, Oxford:
Oxford University Press.
Creswell, T. 2004. Place – a Short Introduction, Oxford, Blackwell.

החוקרתספאאבו-רביע ה חקרהלעומקאתהקשרבין הבדוויםלאדמותהכפריםמהםהועברו
בכפייהלאחרמלחמתתש"ח. היאמציגהתיאוריםשאינםמותיריםספקשמעברזההיהונותר
כפויעלהאוכלוסייההממשיכה,בניגודלטענותיהשלקרק,לטפחאתהקשרלאדמותיהכמולדת
יקרה.הנהעדותאופייניתמתוךמאמרההמאגדראיונותרביםבעליאופידומה :

" -אל שריעה הייתה אדמתנו, מחג'ורה, בירושה, לא בקנייה. היו 'מלאקין ('  בעלי
קרקע). אך גורשנו, ומאז החיים שלנו נמצאים בצל אובדן האדמה... אנחנו
מתגעגעיםלאדמותינו,וחוזריםאליהםמתישאפשר...מביאיםאתהילדים,שילמדו
עלהמורשת, עלהזהותעלהמולדת(ווטן)... מאז הגירוש, אנו פליטיםבארצנו, אך
לעולם לא נשכח את אדמותינו, את המולדת האמתית, ולעולם לא נפסיק לשאוף
לחזוראליה..( 'עע 102-104,תרגוםשלי)."

Abu-Rabia, S. 2008. Between memory and resistance, an identity shaped
by space: the case of the Naqab Arab Bedouins, Hagar: Studies in Culture,
Polity and Identities, Vol. 8: 2: 93-121.

נכונותהשלפרופ'קרקלמחוקכלקשרשלשבטאל-עוקבילאדמתםמגיעיםאפילואלמתיהשבט
הקבורים באל-עראקיב.  בהקשר זה היא טוענת שבתי קברות ביישוב "אינם מעידים על
התיישבותקבועהוסמוכה" ח( " 3ד : , )28 ומצטטתלשםכךגםאתספרםשלבר-צבי,  -בו רביעה
וקרסל. אך עיון מעמיקיותר בספרםמראהשהניתוח שלהםאחר לחלוטין. הכותביםמציינים
שעםהצטמצמותשטחי הנדידההשתנו מנהגי הקבורהוגברההנטייהלייסדבתי קברותולפקוד
אותם משהתקבעו השבטים, בחרו לקבוראתמתיהםסביבם ע( ' 165)...  מאמצע המאהה "י- ט
העות'מאניםעודדו אתנטייתהבדוויםלהתקבע ו,  בין השבטיםהמתנחליםהתקבלהנוהג לייחד
חלקותלקבורה 'ע(." 167 ).
-בר צבי ש,  . אבו-רביעה ע,  . וקרסל . ג,  1998. קסםהקברים:מנהגי אבלות ופולחן צדיקיםבקרב
בדוויהנגב. -תל אביב,משרדהביטחון .

אםכך,גםהמקורותעליהםמתבססתקרקסותריםאתטענתה.כפישכתבתיבעדותי,ישלראות
בבתיהקבורותהפזוריםבאל-עראקיבעדותבעלתמשקלרבלקיומהשלקהילהשהייתהמקובעת
במקוםדורותרבים .
24
ענייןתמוהנוסףהואניסיונהשלפרופ'קרקלמצואבדיעבדסיבותלהעברההכפויהשלבניהשבט
מכפרםבעראקיבב-1951. סיבהראשונה העולהמהמסמךשהכינההיאתמיכת ו כביכולשלסב
המשפחהבצבאהמצריבמלחמתתש"ח.הסברזהתמוהביותר,כאשרהואמגיעלמעלהמשישים
שנהלאחרהמלחמה. בנוסף, הסילוקמהכפרהתרחשכזכורשלוששניםתמימותלאחרהחזרת
השבט לכפר בעראקיב. האשמת צאצאי שבט אל-עוקבי, שרובם כלל לא נולד בזמן המלחמה,
בחוסרהנאמנותכביכולשלאביהםוסבם,ולאחרשמדינתישראלאישרהבמשךשלוששניםאת
חייהםבכפר, מדיפהריחשלענישהקולקטיבית בדיעבד, בבחינת"אבותאכלו בוסר...". מיותר
לציין שפעולה מסוג זה נוגדת את עקרונות הצדק הבסיסי '.  סיבה' נוספת אותה מציינת קרק
לפינוי בני השבט נעוצה לפי דעתה בניסיונות המדינה 'למנוע הברחות . ' שוב, קביעה זו מוזרה
ביותר, כיוון שאין נלחמיםבדרךנגדהברחותעל-ידי הזזתאנשיםמאתרהרחוקמהגבול, לכפר
הקרוב אליו הרבה יותר. סיבות אלה לא הגיוניות ולא משכנעות ונראות כניסיונות שקופים
'להדביק'נימוקיםבדיעבדלעובדתהסילוקחסרהסיבהשלהשבטמאדמותיו .

סיכום ביניים:  קרק מתכחשת לחובתה המקצועית להכיר, להבין ולנתח את האתר ואת
הקהילות שאת גורלן עדותה מסייעת לחרוץ. קרק 'מדלגת' על מתודה בסיסית זו, כדי להגיע
למסקנות שנויות במחלוקת בדבר היות האזור שומם במאה הי"ט. היא מגיעה גם למסקנות
תמוהותבדבר'פינוי מרצון' למרותעדויותסותרותרבות, ולמרותשמצבזהסותרידעגיאוגרפי
בסיסי עלהתנהלותן שלקהילותילידותחקלאיות  וילידיות. ואםלאדי בכלאלה, פרופ' קרק
מתבלתאתמסקנותיהגםבטכניקההידועהלשמצהשל"האשםאתהקורבן".כלאלהשוחקים
בעיניעדדקאתאמינותחוותהדעתשהגישה .

.7 הבדוויםכעםיליד? 
בחוות דעתי הצגתי את הבדווים כדוגמא ל '- עם יליד ו',  פירטתי את עלייתה של גישה 'הצדק
המעברי'בהתייחסותהבינלאומיתלעמיםאלהתוךהמלצהשישראלתנקוטבגישהזוכמתוקנות
שבמדינות. גישת הצדק המעברי קיבלה הכרה בינלאומית חשובה בהצהרת עצרת האומות
המאוחדותב-2007, כשהיאדורשתממדינותהשולטותבעמיםילידים, כמו ישראל, לשמור על
רצף זכויותיהםההיסטוריות, כולל הזכותלקרקעותיהםההיסטוריות, גםאםלאהיו רשומות
לפיהחוקהחדש .
לפיחוותדעתה,פרופ'קרקמתנגדתלהענקתזכויות'צדקמעברי'לבדווים,ולהגדרתםכעםיליד.
זאתכביכול עקב "היעדר קדימותבזמן והיסטוריה רבתשניםבטריטוריה קודםלהחלתהדין
החדש".ועקב"הכפפתם ה( רצוניתכביכול)שלהבדוויםלמשטרהעות'מאני"אשרלטענתהפוגם
במעמדםכעםיליד. קרק גםטוענתשלאהוחלה בארץ ישראל תפיסת'הארץ הריקה ('   terra
nullius)שאפיינהאתהשלטונותהמיישביםבארצותאחרות,ושקיימתרציפותחוקיתמהתקופה
העות'מאניתעדימינו.קרקמעלהגםהבדליםהקיימיםביןהדוגמאהאוסטרליתבההשתמשתי
לביןהבדווים ח( " ,3ד 'עע 29-31). 
קרק צודקת שקיימם הבדלים בין הבדווים לעמים ילידים אחרים אותם לא פירטתי לעומק
בחוות הדעת עקב קוצר היריעה. הבדלים גם קיימים, כפי שציינה קרק, באגד זכויות הקניין25
אותםמבקשיםהעמיםהילידיםבארצותשונות. עםזאת, הבדליםחשוביםאלה, אינםמשנים
כלל אתסיווג הבדוויםכעםיליד. כמו בחלקיםאחריםשל חוותהדעת, בולטתגםבנושאזה
חוסר ההתאמה בין טיעוניה של פרופ' קרק לבין הידע המקצועי הקייםבתחום. לשםהדגמת
טענותיי, אערוך דיון קצר במושג עצמו ובתקפותו לחברההבדווית, מעבר למהשהצגתי בחוות
הדעת. אראה שקיימתספרותהמחקריתהתומכתבאופן נרחב בסיווגםשל הבדוויםכילידים,
תוךפירוטהתנאיםההיסטוריים, הגיאוגרפים, התרבותייםוהמשפטיים, ההופכיםאתהבדווים
למקרהברורשלעםיליד,אשרזכהבהכרהבינלאומית .
המושג'עםיליד'התגבשכתוצאהמתופעהשכונתה'התעוררותהאתניות (' ethnic revival) -על ידי
החוקר המפורסם אנתו'ני סמית . ' במסגרת תופעה זו התגברה המודעות לגורלם הדומה של
קבוצות בעלות ייחוד היסטורי ותרבותי, הקשורות קשר היסטורי הדוק למקום מסוים
(indigenous),אשר נכבשוועברולשלטוןשלקבוצותאחרות.ההערכותמדברותעלכ-300מיליון
בני אדם הנמנים עם העמים הילידים ב-70 מדינות (WGIP, 2001 . ) עמים, כגון ה ואלסקה
בקנדה, הסאמי בפינלנד ונורבגיה, האבוריג'ינים ותושבי איי מיצריי טורס באוסטרליה, שבטי
הוודה בסרי-לנקה והמאורי בניו-זילנד. אלו כמו גםמרביתהעמיםהילידייםהאחריםבעולם,
שימרו מאפייניםחברתיים שמבדליםאותםבאופן ברורממגזריםאחריםבאוכלוסייתהמדינה
בההםחיים.
(WGIP Working Group on Indigenous Peoples, 2001, Draft Policy for
Indigenous Peoples, Geneva, the United Nations).

בהתחשבבשונותהרבהביןהעמיםהילידים,ארגוןהאומותהמאוחדותפיתחמסגרתהמתפקדת
כעין"הגדרתהעבודה " אותהניסחקובומרטינז(Cobo)בתת-וועדהשלהאו"מב-1986הכוללת :
• חברות שהתפתחו על אדמתם ברצף היסטורי עד להווה, מתקופה שקדמה לפלישות
ולהתיישבותשלשליטיהמקוםהנוכחייםבאזוריםבהםשלטובעבר;
• חברותהמחשיבותעצמןנבדלותושונותממגזריםאחריםבמדינהבההםאזרחים;
• קבוצות שוליות ומוחלשות, לרוב שבטיות, הנמצאות תחת דומיננטיות של שלטון זר,
והנחושותלפתחולהנחיללדורותהבאיםאתאדמתאבותיהם, ואתזהותםהתרבותית,
כבסיסלקיומםהמתמשךכקהילה, עלפי דפוסי התרבותהייחודייםלהם, מוסדותיהם
החברתייםומערכותיהםהמשפטיות;
• חברותהמקיימותרציפותהיסטוריתעדלהווהבהסתמךעלמוצאמשותףעםהבעלים
הקדומיםשל הקרקע, תוך שימור תרבותייחודית; שפה נפרדתאו ניב ייחודי ו;  חיים
הקשוריםבחלקמסויםשלהארץ .
מחקריםהעוסקיםבמצבםשלעמיםילידיםובמדיניותהציבוריתכלפיהם,מצביעיםעלדמיוןרב
בין המקרים, תוך התחשבות בשונות המקומית. הדמיון שורר בחשיפה לתהליכים של עקירה
פנימית וחיצונית, שלילת זכויות היסטוריות לקרקע ושלטון עצמי, אפליה חוקית וחברתית,
הזנחה, בידוד והתבדלות. עםזאת, מאז שנותה - 60 של המאה ה - 20 החלהתחייהפוליטית,26
תרבותית, משפטית וכלכלית בקרב העמים הילידים כתוצאה מדמוקרטיזציה עולמית. עם
התפתחותו שלשיחהיסטורי מתקן, גדלהההכרהכי ישלפצותעמיםאלהעלדורותשלהדרה
ודחיקה, כדי שימשיכו קיומםהתרבותי-מרחבי בכבוד ובשוויון.  מכאן התפתחה גישת'הצדק
המעברי'עליההרחבתיבחוותהדעת .
-ב 1982 נוסדהכאמור קבוצתהעבודהשל העמיםהילידים(WGIP) באו"םאשר עבדהבמשך
עשורוחציתוךשיתוףקהילותמכלהעולם,עלניסוח'הצהרתהזכויותשלהעמיםהילידים ' אותו
אמצההאסיפההכלליתשלהאו" ם בספטמבר2007.הפורוםהקבועלנושאיילידיםקם -ב 2002
וקיבלב-2007לשורותיואתנציגיהבדוויםמישראל אשרהשתתפוגםבאופןפעילבשתיועידות
רשמיותבג'נבה -ב,  2005כמועמדים הפורוםהקבועלנושאיילידים  Permanent Forum for)
(Indigenous Issues קם -ב 2002 -בו 2005 החלו נציגי הבדווים מישראל להשתתף דרך קבע
בדיוניהפורוםהשנתייםהנערכיםבניו-יורק. הפורוםמכיןבקביעותדוחותעלמצבזכויותאדם
של עמיםילידים, אשר העלו אתמצבםשל העמיםהילידיםוהפגיעהבזכויותיהם ל, סדר היום
הבינלאומי .
חשוב לציין שהקרקע הנה ציר מרכזי ביותר של מאבקהעמיםהילידים, וזאתבגלל חשיבותה
העליונהלתרבויותהילידיות,ועקבהנישולהנרחבאותוחווהעמיםהילידיםברחביהעולם.היחס
לקרקע אינו מתמצה בערכה הקנייני לפרט, אלא בהיותה מולדת לקהילה כולה. האדמה היא
הקושרתביןהקהילהלביןכלתחומיהחייםולכן,המשמעויותהמיוחסותלההןעמוקותביותר.
הקרקע היא מולדת, תרבות, רוחניות, מסורת, קברי אבות וסביבה, המעניקה תשתית לזהות
הקהילתיתהנמשכתדורותארוכים(ראו Tsotsie, 2001). 
המדיניות כלפי העמיםהילידיםבמדינות מתיישביםאינה אחידה, אך ניתן לומר בוודאות, כי
רבותמהןנמצאותבשלבזהאואחרשלתהליךההכרהבעמיםהילידים.למשל,קנדהוניוזילנד
הןמהמתקדמותביותר,אךגםבברזיל,מקסיקווהודוהוכרוזכויותעמיםאלהבהכרהבאמצעות
חקיקותוהחלטותמדיניות(ראו  – Coates, 2004). ישראל, אפוא, יוצאתדופן בסירובהלהכיר
בעמיםהילידיםהחייםבה,גורםהמשפיעבצורהמשמעותיתעלזכויותיהםבקרקע .

Abu-Saad I. (2008) Spatial Transformation and Indigenous Resistance:
The Urbanization of the Palestinian Bedouin in Southern Israel,
American Behavioral Scientist, Vol. 51(12), pp. 1713-1754
Al-Krenawi A., Graham J. R. (2008) Helping Professional Practice With
Indigenous Peoples, University Press of America: Rowman &
Littlefied 
Berman G. S. (2006) Social services and indigenous  populations in
remote areas, International Social Work, Vol. 49(1), pp., 97-106
Coates K. S. (2004) A Global History of Indigenous Peoples: Struggle
and Survival, Houndmills: Palgrave Macmillan, pp. 185 27
Tsosie, R. (2001). Land, culture and community: Envisioning native
American sovereignty and national identity in the 21 century. Hagar:
International Social Science Review, 2(2), 183-200. 
7.1תפיסהעצמיתשלהבדוויםכעםיליד 
היות וקרק מרוחקת מהחברה הבדווית, היא אינה מודעת לכך שארגונים בדווים פנו, תוך
הסתמכות על הסכמה קהילתית, בשנת 2005 לפורום הקבוע לעמים ילידים באו"מ בבקשה
להשתתף בדיוני הפורום ל( התקבל כעםיליד . ) האו"םנעתר ואף העניקמלגה לנציגה שנשלחה
לדיונים. לשםכך ה,  עלו אתמאפייניהםהילידייםהבאים:הכרהעצמיתכעםיליד;אורחחיים
פסטורלי וחצי-נוודי; תרבות מסורתית נבדלת; ישיבה ממושכת ורצופה על אדמות הנמצאות
בבעלותמסורתית,דחיקהושוליות,ואיהכרהעל-ידיהדיןהישראליהמודרני. 
ניתן לראות בטבלה הבאה את מידת ההלימה בין עקרונות הא "ו מ לגבי עמים ילידים לבין
העקרונותהמאפייניםאתהחברההבדווית :
עקרוןכללי  החברההבדווית 
תפיסהעצמית  ארגוניםוראשיקהילותבדוויםנוהגיםלצייןכי
הבדוויםהםהחברההילידיתשלהנגבומעורבים
בפעילותהאו"םבנושאילידים: Negev
Coexistence Forum For Civil Equality (2006)
 RCUV (2004)  (; 2009)רביעה-אבו;
המשכיותהיסטוריתעםהחברהשקדמהלחברה
המיישבת 
בדוויהנגבהינםצאצאימטותושבטיםשחיובנגב
מאותשנים,ובכלמקרהקודםלהקמתמדינת
ישראל  .
קשרחזקלטריטוריות,לאדמותההיסטוריות
ולמשאביםהטבעייםבסביבה 
הבדוויםמשמריםאתזיקתםלאדמותהמרעה
והחקלאותהמסורתיות,לבורותובארותהמים
ולכפריםששימשואתאוכלוסייתהנגבטרם1948
(הגםאםיששנאלצובסוףשנותה-40ותחילתשנות
-ה 50להעתיקאתמקוםמגורם  )
מסורותונוהגיםחברתיים,כלכלייםופוליטיים
המבדליםאותםמהקבוצההדומיננטיתבחברה 
לבדוויםמערכתחברתיתהמבוססתעלזיקה
אגנאטית,משפטמסורתינוהגי,ואףבמקריםרבים
שימורכלכלותמסורתיות(מרעהוחקלאות
אקסטנסיביים,וכןמערכותקואופרטיביותרב
גרעיניותברמתהמשפחההמורחבת  )
שפה,תרבות,חוק,ומערכתאמונותהמבדלתאותם
מהקבוצההדומיננטיתבחברה 
לבדוויםניב,מסורותואמונותהמייחדיםאותם
כתת-קבוצהבפניעצמם. 
קבוצהמוחלשתבחברה  הבדוויםמהוויםאתאחתמהקבוצותהמוחלשות
ביותרבחברההישראליתבאופןעקבימאזכינון
המדינה  .
נחישותלשמרבחזקתםאתמרחבאבותיהםואת
זהותםהנפרדת 
הבדוויםפועליםבמישורהאזרח ,י הפוליטי
והמשפטי,להשיבאליהםאתריבונותםבקרקעות
המסורתיותעלמשאביהן.הםשומריםעלעצמאות
תרבותיתבנושאימשפחהונוהג.הםמשמריםאת
ייחודםבמערכתחינוךנפרדתואינםשותפים
לפרויקטכור-ההיתוךהיהודי  .

 28
הסכמהרחבהלגביהיותהבדוויםעםיליד 
בניגודלדבריהשלקרק, אנשי אקדמיהומומחיםבתחוםהעמים ה ילידיםרואיםבבדוויםחלק
מקבוצת עמים  . זו ראשית, אחד המומחים הבינלאומיים המוכרים ביותר, המקסיקאני פרופ'
רודולפו סטאבנהאגן, לשעבר הדווח המיוחד, מעין 'מיניסטר בכיר' האו"ם (  Special
Rapporteur) לנושא עמים ילידים, שהוא התפקיד המוביל בתחום בארגון הבינלאומי הענק,
מצהיר בפירושעל היותםשל הבדוויםעםיליד (ראו אתהצהרתו המפורטתבנספח68). פרופ'
סטאבנהאגןביקרבישראלמספרפעמיםובדקאתהנושאלעומק.הצהרתואינהמשתמעתלשתי
פנים :
"The history, culture, ecology, economic and social organization of the
Negev shows that  Bedouins fall under the definition of indigenous
peoples. The emerging international law of indigenous peoples, including
its human rights provisions, certainly applies to the Bedouin population,
and should be so considered by government authorities and legal experts."
חוקריםומומחיםנוספיםמצטרפיםלקביעהזו. כך למשל, 2004)Coates) שצוין לעיל, המכהן
כפרופסורודיקןמאוניברסיטתססצ'ואןבקנדהמצייןאתהבדוויםבנגבכעםיליד
(
שם,עמ'185).
פרופ' אבו-סעד (abu-Saad,  2008) דן רבותבמאפייני הבדוויםכחברההילידיתבנגב. Berman
(2006 מ) אוניברסיטתאלסקהדןבהיבטיםשוניםשלאספקתשירותיםלבדוויםכחברהילידית.
באופן דומה, החוקריםal-Krenawi -ו 2008)Graham) מנתחיםיחסיםחברתייםבקרבחברות
ילידים בדגש מיוחד על בדווי הנגב. קיימות דוגמאות רבות נוספות אך אין ספק כי מרבית
החוקריםהעוסקיםבנושאתמימידעיםכיבדווייהנגבאומנםמהוויםחברהילידית .

abu-Saad I. (2008) Spatial Transformation and Indigenous Resistance: The
Urbanization of the Palestinian Bedouin in Southern Israel, American
Behavioral Scientist, Vol. 51(12), pp. 1713-1754
Graham J. R. and al-Krenawi A., (2008) Helping Professional Practice
with Indigenous Peoples, University Press of America: Rowman &
Littlefiel 
Berman G. S. (2006) Social services and indigenous populations in remote
areas, International Social Work, Vol. 49(1), pp., 97-106

כעתאתייחסבקצרהלטענותיההמפורטותיותרשלקרק, המבקשותלפסולאתמעמדהילידות
מהבדווים .
29
7.2  היעדרקדימותבזמן? בניגודלעמדתההלאמבוססתשלקרק, אין כלספקשהבדווים
היוו את הקהילה המקומית בנגב מאות שנים לפני הגעת האוכלוסייה היהודית, ומכאן
קדימותםבזמן. כברעמדתיבחוותהדעתעלקיומןשלעדויותברורותלקיומםשלהבדווים
בנגבמאותבשנים,תוךשהםמבססיםחברהמסורתיתמסועפתומתפקדת,שהשתרעהגםאל
חצי האי סיני דרום עבר הירדן, ושיפולי הר חברון.  נספחים 2 -ו 66 מעידים על עיבודים
חקלאייםבאזורכברבמאהה .16-
אין בספרותתמימותדעיםלגבי תאריכי הגעתםהמדויקיםשל הבדוויםלנגב, כאשר קשת
התיארוכיםנמתחתמימי הכיבושהערבי במאההשביעיתלספירה, ועדהמאותהי" "י-זו ח.
נסיבות ההגעה קשורות בדרך כלל לחיפוש אחרי מים ומרעה, ביטחון מרדיפות, התפלגות
שבטים ונדידה על רקע סכסוכים, ותהליכים היסטוריים 'גדולים' כגון הכיבוש הערבי,
הממלוכי, העות'מא , ני המצרי, הבריטי והישראלי.  עארף אל-עארף למשל, אותו מצטטת
בהרחבהגםקרק, טוען אפילו שהבדוויםחיו בנגב"אלפי שנים"(Aref, 1934: 231-7). גם
משה שרון (11-30 :1975), אותו מצטטת קרק בהרחבה, מתארך את הגעת הבדווים לנגב
בשלושהגליםהמתחיליםבעלייתהאסלאםלפני כ-1300שנה, וטוען שצבאותיו שלמוחמד
הורכבומלוחמיםבדוויםשנשארובמקום,תוךשהםמביאיםגםאתמשפחותיהם.גםהחוקר
אבו-רביע מצטרף לתיאור הגעתהבדוויםלנגב בגלים, מאז עלייתהאסלאם( 'abu-Rabi , a
.(2002, A Bedouin Century, London Berghahn Books:  2-1

הקשרביןגליהכיבושיםותנועותהאוכלוסייהחיוניכמובןלהבנתהגיאוגרפיהשלהנגב.וכאן
חשוב להזכיר גם גורם מרכזי אותו משמיטה קרק, והוא הכיבוש הישראלי אשר הוביל
לתנועהמאסיביתהפוכה,כלומרלגירושהבדוויםמהנגב.בנימוריס,בספרולידתהשלבעיית
הפליטיםהפלסטינים -1947 49, עםעובד, 1989 ,) מעריךשכ - 106,000בדוויםהוברחו מהנגב
בעקבותמלחמתתש"חונהפכו לפליטים, בעיקר לעזהולירדן.  קרקמצידהטורחתלאזכר
מקורות שונים, ללא ביסוס אימפירי, הטוענים שהבדווים הגיעו לנגב "בגלי פשיטות,
והשתלטותאלימה"במאותה 17- וה - ח(3 " 18ד 'ע: ,)30 אךבאותומסמךהאמורלאמוצאת
לנכון לתאראתהכיבושהישראלי שלהאזוררקלפני שישהעשוריםוהשלכותיו העמוקות.
השמטהזושובמערערתאתאמינותהשלפרופ'קרקכחוקרתמקיפהורציניתשלהשתנות
המרחבבנגב .

לבסוף, קביעתה של קרק כי אין לבדווים קדימות בזמן, מעמידה בסימן שאלה את
התמצאותהבמאבקםשלעמיםילידיםובהכרההבינלאומיתבו.אלהקובעיםבדרך-כללאת
'ילידותם' אלמולהשלטון הנוכחי ולאמשטריםקודמים. עמיםילידיםרבים, כמו הסאמי,
האינו, האינדיאנים, הזפטיסטאס (במקסי )קו , הבושמנים (בדרום אפריקה) הדארפורים
(בסודן)אוהמאורים,חיותחתשלטונותמשתניםלאורךהשנים.הגדרתםומאבקםבהווהאו
בעברהקרובכעמיםילידיםהתגבשו אלמולאתגרי הזמן הנוכחי, אלמולהמשטרהשולט
הנוכחי. משטר זה נתפס כזר, ובמיוחד מול שלטונות מערביים, אשר לא רק השתלטו על
האזורצבאיתוכלכלית, אלאגםנישלואתהעמיםהילידיםמרובמשאבי הקרקעוהתרבות.30
זהוהמצבהרלבנטיכמובןלבדוויםהמביניםאתמצבםכעםילידאלמולהשלטוןהישראלי,
ולאמולזההעות'מאני. 

7.3  רציפותהחוק?קרק ח( " 3ד 'ע: )29 טוענתשהבדוויםהיגרולנגבבמאותה 18- וה 19- -ו
'הכפיפו עצמם' לאימפריה העות'מאנית, ושלאחריה נרשמה רציפות חוקית דרך המנדט
והמשטר הישראלי. לכן, היא טוענת, אין כאן מצב משפטי הדומה לעמיםילידים אחרים,
בהםהוחלףהחוקעםכניסתהמשטרהחדש .
בטיעוןזהמספרכשליםרציניים.ראשית,כאמורלעיל,היסטורייתההגירהוההתיישבותשל
הבדוויםבנגבלפי חוקריםרביםחוזרתלימי כיבושי מוחמד. סבירלהניחאםכך שחלקים
מהחברההבדוויתהתגוררו בנגבמאותשניםלפני כיבושי העות'מאנים. שנית, כפי שמעידה
יסמין אבצ (י ' Avci) במאמרה, במאותה-17-19היו תקופותארוכותבהן לאשלטה למעשה
האימפריההעות'מאנית בנגב מדרוםלאזור דרוםהשפלה. כך היאכותבתעל שלהי המאה
"הי (ט 'עע 970-971) :
"… The Bedouin community, as a social and political organization, had
all the attributes which the state claimed for itself, namely loyalties and
allegiances, a code of conduct, and a system of arbitration and justice.
Therefore, the Bedouins obviated any effective government."

ואכן, מן המפורסמותהוא, וכפי שהעידו חוקריםרבים, כגון  -אל עארף, שמיר ואבו-רביעה
שצוטטואצלקרק,הבדוויםפיתחושיטתממשלעצמיתבמשךמאותרבות,שמרובקנאותעל
עצמאותם המנהגית-חוקית. אבצ'י וחוקר ידוע נוסף ,Eugene Rogan מנתחים כיצד
התמקד המשטר העות'מאני בשלהי המאההי"טותחילתהמאההעשריםבניסיונותלחדור
אלמערכותהכוחהמנהליות, החינוכיותוהפוליטיותבקרבהבדווים, ולהכפיףאתהבדווים
למרותם;וכלזאתבהצלחהחלקיתבלבד . אםכך, אין להתייחסלבדוויםכללכאלקבוצה
'ש הכפיפה' עצמה לשלטון העות'מאני. כיוון ההיסטוריה היה למעשה הפוך  – האימפריה
ניסתה להשליט עצמה על הבדווים  – בדיוק כפי שהתרחש במקרים האחרים של עמים
ילידים .

Rogan, E. 1996, 'Asirat Mektebi: Abdulhamid II's School for the Tribes,
1892-1907', IJMS, Vol. 28, p. 84

חוסר השליטה האפקטיבי של האימפריה העות'מאנית בנגב נמשך במשך מאות שנים. גם
ספרםשל הוטרותועבדולפתאח המצוטטלעיל מראה בסדרה של מפותכיצד תחוםגביית
המיסיםוהמפקדהעות'מאניהגיערקעדהקוחברון-רפיח,ועבר(בצורהמפותלתמעט -כ) 20
ק"מ צפונית לבאר שבע, באזור נחל שקמה של היום.  עניין זה מעלה נקודה גיאוגרפית-
משפטיתחשובהביותר --  -ב 1858, היאשנתהכרזתפקודתהמקרקעיןהעות'מאנית,החוק31
העות'מאניכלללאהוחלבמרחביהנגב,ולאהיהשוםניסיוןלאוכפובמשךלמעלהמארבעים
שנה.הריבונותהאפקטיביתהייתהלפחותעדתחילתהמאההעשריםשלהבדווים.היבטזה
מערערעלטיעוניהשלקרקכאילו 1858היאהשנההקובעת, וכליישובאו עיבודשהתרחש
אחריהנחשבכ '- מוואת' אםלאנרשםב-1921. לעניותדעתיהמקצועית,וכפישנטעןגםעל-
ידיהחוקראבינועםמאירשצוטטלעיל,לאניתןלהביןאתהתפתחותהמרחבהבדוויבשלהי
המאההי"טותחילתהמאההעשרים,ללאהתחשבותבאוטונומיההקרקעיתהנרחבתממנה
נהנתה הקהילה, ובחוסר הרלבנטיות של חוקי המקרקעין העות'מאניים שנחקקו ונאכפו
במחוזותאחרים .

שלישית, וחשוביותר, למרותשבאופן רשמי אימצו המנדטהבריטי והשלטון הישראלי חלק
מהחוקים העות'אמניים, הרי שרוב רובה של המערכת החוקית שונה ללא הכר בתקופה
הישראלית. זהו כמובן הרקע לאיוםעל קרקעותהבדוויםנגדהעותרתמשפחתאל-עוקבי.
למרותשהנתקבין החוקהישראלי לעות'מאני חל בתחומיםרבים, נזכיר פהרקאתעניינו
המרכזי – חוקי המקרקעין. כפי שהסברתי לעומק בחוות הדעת המקורית, וכפי שהראה
חוקריהמשפטהידועיםמרטיןבאנטון,סנדיקדרוג'רמיפורמן,הבריטיםשינובמהותהאת
פקודתהמוואת. זאתעל-ידי תוספתקריטיתלסעיף103, אשרהפכהאתמשמעותהחוק –
מכזה המעודד החייאת קרקעות ורישומן על שם המעבד החדש, לכזה השולל את הזכות
להחייאה,וההופךאתהמחזיקיםבקרקעללארישוםלמסיגיגבול .
 Forman, G. and Kedar, A. 2003. 'Colonialism, Colonization and Land
Law in Mandate Palestine: The Zor al-Zarqa / Barrat Qisarya Land
Disputes in Historical Perspective'.  Theoretical Inquiries in Law
4/2 (July 2003), pp. 491-539.. 
Kedar, A. (2001). The legal transformation of ethnic geography: Israeli
law and the Palestinian landholder 1948-1967. NYU J. of
International Law and Politics, 33(4), 997-1044.; Bunton, M. 2007.
Land Policies in Palestine 1917-1936, London: Oxford University
Press.

עם זאת, כפי שתואר לעיל, הבריטים המשיכו במקביל לאפשר לבדווים לנהוג על פי הדין
המסורתיבקרקע,ולאיישמואתפקודתהמוואתהחדשהבנגב.השינויהעמוקברצףהחוקי
מתרחש עם כניסת השלטון הישראלי, שהפעיל לראשונה בצורה משמעותית את פקודת
המוואתהבריטית, למעלהמארבעיםשנהלאחרשנחקקה, ושללבמקבילאתהשימושבדין
הבדוויהמסורתי.שילובזהשלחוקהמאפשרסיווגאנשיםהמחזיקיםבקרקעדורותכמסיגי
גבול, ושלילתהדין המסורתי, מזכירמאודאתדוקטרינתה'אדמההריקה' (terra nullius)
אשרהכריזהכיהמחזיקיםהילידיםשלהקרקעאינםבעליההחוקיים,ואפשרהלאוכלוסיות32
הלבנותלהשתלטכלשטחיםנרחבים.עלנושאזהנסובכמובןהמשפטהנוכחי.נראהשעיניה
של פרופ' קרק סמאו מלראות שבעצם עדותה כמומחית מטעם המדינה כנגד הבעלות
המסורתיתבקרקע, היאמסייעתלשבירתהרציפותהחוקית, וכך ומאששתאתקיומםשל
הבדוויםכעםיליד  .

חוסר מולדת? נקודה אחרונה הזקוקה לתגובה, היא טענה המופרכת של קרק שהבדווים
מאופיינים"בהזדהותבסיסיתעםשבטולאעםמקום"(תוךהפנייהלמאמרשליצחקביילי
-מ 1968 ,) ושהםמשמריםתודעהקולקטיביתבנוגעל'מולדתם'בחציהאיערב ח( " 'ע,3ד 30).
טענה זו מופרכת מכמה טעמים. ראשית עיקר מאבקם של הבדווים בעשורים האחרונים,
שקשורקשראמיץלתודעתםהקולקטיבית,הואלהישארעלאדמותיהם,ולשובלאדמותמהן
גורשו.מחקריםשוניםהדגישושובושובאתהקשרהאמיץ,הדתיבמהותו,שלהבדווילאזורי
מחייתוואדמתו. עצםנוכחתםשל45כפרים'לאמוכרים' עלקרקעותיהם,תוךחייםבתנאי
מחייהקשים, ללאמים, חשמל, מרפאותומוסדותציבור, מעידהעלהערךהעצוםאותו הם
מקניםלאדמה ול, קשרהאמיץשלהבדוויםלמולדתםהנתפסתכאזורהכפרהמקורי .

על הקשר המבני והעמוקלקרקע המולדת, עמדה החוקרתספאאבו-רביעה שכבר הוזכרה
לעיל :
 “The Arab-Bedouin memory is based on belonging, tradition, history
and practices of  connection to the tribal lands… It follows that their
profound identity based memories will focus on the  fundamental tribal
source represented by the land, the lives they lived upon it in the past,
and  its significance and meaning for them before they were forced to
leave it” (p. 100) (my emphasis)  

שנית, כפי שמעלים אנתרופולוגים, סוציולוגים וגיאוגרפים, כגון עארף אבו-רביע, אסמעיל
אבו-סעד ואבינועם מאיר, הבדווים מדגישים שוב ושוב בכתיבתם, שיריהם וסיפוריהם,
ובתודעתםהיומיומיתאתהקשרהאמיץלאזורי המחייהשלהם, לאדמותיהםוכפריהם. ומי
טוביותרלבטאזאת,וכךלהנגידאתטענותיהשלקרק,מאשריצחקביילי,בוהשתמשההיא
בעצמה.כךבייליבמאמר -מ 1979 :
"אנימרשהלעצמילעשותאתההשוואההזאתביןהדתהיהודיתלביןהבדווים
שמקיימים אורח חיים מסוים, ויש להם ערכים מושרשים מקודשים במשך
דורות, להתעלם מערכים אלה זה כמו להמיר אותם על דתם ... הבדווי נולד
בשטחוזהחלקמהווייתו."

ביילי .י, 1979.בדואיםכמיעוטבמדינתישראל,
http://www.snunit.k12.il/beduin/arti/1003.html
33
סיכוםביניים:ניסיונהשלפרופ' קרקלטעוןשהבדוויםאינםעםילידמתפורראלמולהעדויות
ההיסטוריות, המשפטיות, התרבותיות והקרקעיות. עדותם של מומחים, כולל הדווח המיוחד
לשעברשלהאו"םלעמיםילידים,כמוגםחוקריםערביםויהודים,מעידיםשהבדוויםמושרשים
בחייהנגבמאותאואלפישנים,ושהנגבהואמולדתםהיחידה.טיעוניהשלקרקבנוגעלרצףחוקי
מהתקופההעות'מאניתמתברריםגםהםכריקים, מול חוקי המקרקעין שישראל הנהיגהאשר
הפכו את כוונתם של החוקים הקודמים ושללו את המערכת הקרקעית המסורתית. טענותיה
הכושלותשל פרופ' קרקבפרקזהמעידותאםכך כאלף עדיםעל חוסר מומחיותהבתחוםבו
הגישהאתעדותהלביתהמשפט. 

.8 סיכוםכללי  :
תגובתי הראתהבפירוטשניתוחיהשלפרופ' קרקחלקיים. והיאנשענתעלמקורותלאמדעיים ,
חיצונייםועקיפים, ועלסמךאלהיוצאתבהכללותגורפותבנוגעלמצבהקרקעבאזורי התביעה
ובתקופותהרלבנטיותכשוממה, לאמיושבת, לאמוקציתולאמעובדת. היארותמתמידעחלקי
ממחקריםמדעייםלאששאתמסקנותיההגורפות,אותןהיאמעלהללאהפגנתידעגיאוגרפיעל
האתרים עצמם ו,  ללא כל ניסיון להבין את קורות שבט אל-עוקבי, ההיסטוריה שלו במקום,
והמערכתהקרקעיתוהחקלאיתשהונהגהבאתריםהעומדיםלדיון .

שיטותהמחקרהחלקיותשלגורמותלפרופ'קרקלהתעלםבצורהתמוההולאמקצועיתמארבעה
גורמי מפתח: מבנה משטר המקרקעין הבדווי, ההסדרים השלטוניים שאפשרו לו להמשיך
ולהתקיים,מאפייניהןשלקהילתאל-עוקביואזורעראקיב,ומעמדםשלהבדוויםכעםיליד.אם
נצליבגורמיםאלהעםהידעהגיאוגרפיוהתרבותישנאסףלגבישטחיהתביעהוקהילותיהם נ, ראה
שהחלקותהנדונותהיו מיושבות, מוקצות ו,  עובדו במשךדורות.  עקבבעיותמבניותאלה, ועקב
כישלונהשלפרופ' קרקלספקמידעהולם, מקיףואמין עלמערכתהקרקעותבנגב, חוותדעתה
מעוררתסימני שאלהלגבי מומחיותהבתחום.  לאמצאתי כלראיותאו נימוקיםבחוותדעתה
שיסיטו אותי ממסקנתי שהקרקעות הנתבעות הוקצו, פותחו ויושבו תחת המערכת הבדווית
המסורתיתשקיבלהחסותשלטונית,ולכןאינן ו, מעולםלאהיו,קרקעות'מוואת .

מתוך התנצלותעל שאולי אני נכנסלזירה לאלי, אסייםבעניין ערכי– לפי הבנתי תפקידו של
המשפטהואעשייתצדקבמסגרתהחוקהקיים.צדקהואגםמונחבסיסיבתרבותהיהודית,עליה
נלחמו יהודיםבמשךדורות. שלושתהמסמכיםאותםחיברהפרופ' קרק, בשםמדינתהיהודים,
מבקשיםלעניותדעתילעגןאי-צדק, ולמחוקאתהקשרשלקהילתאזרחיםהגונהעםאדמותיה
ההיסטוריותהיקרותלה.חוותהדעתמשתמשותבשללטענותמופשטותופורמאליות,הקשורות
במערך משפטי מורכב ומסובך. אין עוררין, גםבקרב שלטונות המדינה, שהשבט ישב באדמתו
ברשותעד1951,כשהואשורדאתהאימפריההעות'מאניתוהבריטיתומעבדאתאדמותהמקום.
למיטב ידיעתי חוקי המדינהמאפשריםהכרהבקשר ההיסטורי והרגשי אמיץ בין משפחתאל-
עוקבי לאדמותיה אותן ירשה בדין מדורותיה הקודמים, ועליהן ישבה מדורי דורות.  השבת
האדמותלמשפחתאל-עוקבי לאתפגע באיש. אםימצאביתהמשפטדרך להשיב למשפחהאת
אדמותיה,הואיעשהצדקשאיןבסיסיממנו.34
.9 נושאיםטכניים  :

9.1 טעויותושגיאות  :
הטקסטשלפרופ'קרקרצוףטעויותטכניות.לאהייתימטריחאתביתהמשפטבהצבעהעל
טעויותאלה,אלמלאהקדישהפרופ'קרקמקוםנכבדלציוןהטעויותהטכניותבחוותהדעתאותה
הגשתיאנוכי.מיותרלצייןשאךטבעיהואשבכלעבודההמעבדתחומרכהרבנופלותטעויות
טכניות .
הטעויותבטקסטיםשהגישהפרופ'קרקכוללת,ביןהשאר :
• בח" ,1ד עמוד ,8 היאמציינתשהנוסעויקטורגורן"יצאמערבהמעזהועדבארשבע...".
ישלהניחשהחוקרתהתכוונה'מזרחה ..' טעותזוחוזרתעלעצמהגםבח" .8'ע,2ד
• לאורךשניהמסמכיםקייםבלבולבאיותהמונח'בדווי .' לעיתיםהיאמאייתתאותוכ-
'בדואי',לעיתיםכ '- בדוי'ואףכ '- בדווי .' טעויותאלהתמוהות,היותוהמונח'בדווי'
מרכזיביותרלחוותהדעתשנתנההמומחית.
• בח" 'ע,1ד ,12 קיימתהפנייהלמאמר(קרק,1984)שאינומופיעברשימתהמקורות.
• טעויותבכלליציטוטביבליוגראפי;בדקתירקאתחוותהדעתהשלישית,בהפזורות
טעויותכגון:
o חסרהשנתפרסוםבספרושלגרדוס ח(, " ,3ד עמ' )16 ;
o פירסומושלאשכנזיחסרכותרת ח(, " 3ד 'ע: ;)25
o בכותרתמאמרהשלAvciחסרהמילתמפתח ח( " 'ע,3ד )16
o מאמרושלביילייצאב-1985ולא1980 ח(, " 'ע,3ד )29
o שניהציטוטיםמספרםשלהוטרותועבדלפתאח ח( " 'ע,3ד ,)13 לאנמצאן
במקומותשצוינו;
o ציטוטימספריהאוכלוסיןהלקוחיםמאותוספר ח( " ,ע,3ד )14 נמצאושגויים.
• הסתמכותעלמקורשלאפורסםח" 3ד 'ע: (27 מאמרהשלקרקעםסת'פראנצמןעליו
מצוין"נשלחלשיפוט").
• קיימותכפילויות,כאשרחלקיםגדוליםבמסמכיםשוניםנמצאו זהיםלחלוטין.למשל,
ח" 'ע,1ד ,12 זההלח" 'ע,2ד 14;מסקנותיהםשלהפרקיםבח" 'ע,1ד 16ובח" 'ע,2ד ,18
זהותלחלוטין,מילהבמילה .

9.2 תגובותותיקונים  :
בנוסף,חוותהדעת3שלפרופ'קרקהעלתהמספרטעויותטכניותהטעונותתיקוןבחוותדעתי
המקורית,בעיקרבנוגעלפריטיציטוטומראימקומות.אנימודהלהעלכך,ולמעןהסדרהטוב
צירפתיאתחוותהדעתשליעםכלהתשובות(נספחא).חשובלצייןעםזאתשהתאמותאלהלא
שינוכללאתטיעונייואתמערכתהראיותאותהפיתחתיבמסמךהמקורי .
ואלההתיקוניםשבוצעו:
• 6'ע :איותשמושלהנוסע'תומפסון'שונהל'תומסון',ותוקנובהתאםהפרטים
הביבליוגראפיים .35
• 6'ע :איותשמושלהנוסע'גוארין'שונהל'גורן',ותוקנובהתאםהפרטים
הביבליוגראפיים.
• 6'ע :הוספהקישוריתלמסמךשלסלמאןאבו-סיתה--
http://www.plands.org/store/writing/Appendix_BeerSheba_Land_Document
s with attachments.pdf
• 6'ע :פרטימכירותהקרקעעבורהקמתבארשבעתוקנוושובצההתעודההמתאימה
• הוסרההכפילותבצילוםאחדהנספחים ,16(, )2 וכעתכלאחדמופיעפעםיחידה.
• ברשימההביבליוגראפיתתוקןאיותשמושלעורךדוחותהמשפטשלפלסטין
McDonnell .
• 7'ע :ההפניהלהצהרתושלוינסטוןצ' 'רצ ילמ-1921שונתהותוקנובהתאםהפרטים
הביבליוגראפייםונוספההפנייהלפסקהדיןהמתאיםב ,Law Report of Palestine
1923.
• 7'ע :תוקןניסוחההפניהלטבלתהמיסיםהעו'תמאנים1596בהדגשתהמשכיות
האתרים(ולאהשמותהשבטים).
• רשימתהנספחיםעברהתיקוניםקליםלפיהערותפרופ'קרק(ספרור,סדר,והכלתכל
המקורותוהמסמכים ).

עלהחתום


2010,פברואר28    -------------------------
פרופ'אורןיפתחאל36

פרופ'אורןיפתחאל 
 
רשימתהנספחים 
 
עדותמומחה 
משפטיורשיסלימאןאל-עוקבי 

.א  חוותדעתמקוריתעםתיקוניםטכניים,בתגובהלהערותפרופ'קרק
.1 רישוםמיסימקרקעיןבתקופההעותומאנית(מקור,abu-Sitta 2009 )
.2 נספח -2 הסכםעותומאני–רכישתקרקעותבארשבע,1901(מקור,גרדוסושטרן,1979 )
.3 הסכםתווךלקראתרכישתקרקעערביתבנגבביןשליחיקק"ללמתווךערבי(מקור:ארכיוןמשפחת
-אל עוקבי).
.4 הסכםקרקעותבתוךשבטאל-עוקבי,ביןשיח'סלימןלאביוחג'מוחמד,1937(מקור:ארכיוןמשפחת
-אל עוקבי).
.5 הסכםקרקעותבתוךשבטא -ל עוקביביןחג'מוחמדלבנוסלימןלבנייתסכר,1935(מקור:ארכיון
משפחתאל-עוקבי).
.6 "דו חפדיוןמסמעשרמבני-עוקבהבאזוראל-עראקיב,1927-8(מקור:ארכיוןמשפחתאל-עוקבי).
.7 מפתרכישתהקרקעשלקק"לבנגבעד1947(מקור,פורת,1996)
.8 שמותבעליהקרקעותהבדוויםמהםנרכשואדמותמשמרהנגב,מתוךמפתדובינסקי,1936(מקור:
ארכיוןקיבוץמשמרהנגב)
.9 עדותעלרכישתמקרקעיןבאזורא-סיר(מקור:ארכיוןקיבוץמשמרהנגב)
.10 צילוםאוויר–אל-עראקיב 5, ינואר1945(החלקותהנתבעותמסומנות)(מקור:מרכזלמיפויישראל ).
.11 צילוםאוויר–כפראל-עראקי ,2ב 2.10.1949:(מקור:מרכזלמיפויישראל ).
.12 מסמךפינוי:צוהעברהשלכלבנישבטאל-עוקבימשטחעראקיבהשוניםליישוב'המקורי'בעראקיב
(2 מקור:ארכיוןמשפחתאל-עוקבי ).
.13 דףמתוךרישומיהמקרקעיןשלהממשלהצבאי(מציין'מולק'לידקרקעותאל-עוקבי)(מקור:ארכיון
צה" ל 233-834/1953 ).
.14 מסמךהפקעהשלרשותהפיתוח–הגדרתהקרקעכמירי(עמודהשישיתמימין)(מקור:ארכיון
משפחתאל-עוקבי ).
.15 החלטהשל17שייחיםעלקרקעח'רבתכרכור,1883(מקור:ארכיוןמשפחתאל-עוקבי ).
.16 הסכםהשלטוןהעותמאניוהשייח'יםעלגבולותהשבטים,1891(מקור:abu-Sitta, 2009).
.17 מכתבמהמושלהצבאילשיח'שבטאלעוקבי–דרישהלהתרכזבמקוםהמקורי – 19.7.1949(מקור:
ארכיוןמשפחתאל-עוקבי).
.18 מכתבמהמושלהצבאילשיח'שבטאלעוקבי–דרישהלהגשתדוחזריעתאדמות(קרקעותנוכחים
ונפקדים –) 19.7.1949.(מקור:ארכיוןמשפחתאל-עוקבי).
.19 קבלהלסלימןאלעוקביעבורמסמעשר,28.8.1950(מקור:ארכיוןמשפחתאל-עוקבי).
.20 תעודתביתספרעראקיבנוריאלעוקבי(חסןסלימןאלעוקבי –) משרדהחינוך25.12.1950(מקור:
ארכיוןמשפחתאל-עוקבי).
.21 קבלותלסאלםבןחג'מוחמדאלעוקביולסליםסאלםאלעוקביתשלוםתמורתחריש – 24.1.1950
שתיהן(מקור:ארכיוןמשפחתאל-עוקבי).
.22 מכתבהמפרטאתהשטחיםשימסרולשבטאלעוקביעדאשריוחזרו21.10.1951(מקור:ארכיון
משפחתאל-עוקבי).
.23 מכתבמהמדינה,האפוטרופוסלנכסינפקדים–דרישהלמסוריבול25.11.1950(מקור:ארכיון
משפחתאל-עוקבי).
.24 מפתאזורחברוןובארשבע(בשניחלקים –) 1933.(מקור:ספרייתהמפות,אוניברסיטתבן-גוריון).
.25 מפתברסלבסקי,נגבצפוני,1946(מקור:ספרייתהמפות,אוניברסיטתבן-גוריון).37
.26 פרוטוקולממשלצבאיישיבהבנוכחותשיח'ים4– 8.11.1951'ע( התבטאותסלימןאלעוקבי).(מקור:
ארכיוןצה"ל233-834/1953).
.27 מכתבשלהמשרדלרישוםהמיעוטיםללמ"ס,19.11.1951(מקור:ארכיוןצה"ל1953/54-848)
.28 מכתבלראשהממשלהומשרדהביטחוןלויאשכולמ-17שייח'ים,20.6.1966 – דרישהלפתרוןבעיית
הקרקעות(מקור:ארכיוןצה"ל117-72/1970).
.29 תזכירממשלצבאי(סודי –) בעייתהקרקעשלבדוויהנגב,12.7.1966(מקור:ארכיוןצה"ל-87
72/1970).
.30 מכתבמשייח'סאלםאלעוקבילמושלצבאי–פטורממיסויכפול21.8.1950(מקור:ארכיוןמשפחת
-אל עוקבי).
.31 מכתבמלשכתהממשלהצבאילשייח'אלעוקבי–דרישהלדוחותחקלאות21.7.1949(מקור:ארכיון
משפחתאל-עוקבי).
.32 סנד–הסכםמכירתאדמהזחאליקה5.9.1935134,133(מקור:ארכיוןמשפחתאל-עוקבי).
.33 ראהן–הסכםמכירהעלתנאי,מסלאמהאלעוקבילסלימןאלעוקבי,עראקיב ,28.9.1945 6(מקור:
ארכיוןמשפחתאל-עוקבי).
.34 סנד–הסכםמכירתשתיחלקות,עראקיב .1,2 מחג'מוחמדלבנוסלימן,8.12.1942
.35 רשימתמשלמימסמעשר,עראקיב,בליתאריך(מקור:ארכיוןמשפחתאל-עוקבי).
.36 רשימתמשלמימסמעשר,זחאליקה,1927-28(מקור:ארכיוןמשפחתאל-עוקבי).
.37 מכתבשלושהשייח'יםלמושלהצבאיבקשתחזרה – 18.11.1951(מקור:ארכיוןצה ,ל" 281-834/53)
.38 הסכםהשכרתקרקעביןסלימןאל-עוקבילחוסייןאלטורי(עראקיב )2 'היג רה1944 – 1362(מקור:
ארכיוןמשפחתאל-עוקבי).
.39 הסכםחלוקתאדמהביןחג'מוחמדלחמשתבניופלוסבןאברהים,1930(מקור:ארכיוןמשפחתאל-
עוקבי).
.40 מזכרשמאותהכנסהבריטי,אזור-הרבתאל-רעיאן (, גובלבערקיב )3 בעליםמוחמדסלימןאבו-
מליח(שכן,חבר)1944(מקור:ארכיוןמשפחתאל-עוקבי).
.41 מזכרשמאותהכנסה,אזורארמלי,אבו-קרינאת,בעליםח'לילאל 'ע- נאמי,1943(מס' ,66 65אצל
כרךעורכידין)
.42 הסכםמכירהביןמוחמדסלאמהאל- 'מע יירבילמוחמדבןסאלםאלעוקבי,1911(מקור:ארכיון
משפחתאל-עוקבי ).
.43 סנדעראקיבאבו-שילחה1911(מקור:ארכיוןדר 'ח' לילאבו-רביעה ).
.44 סנדמאזורערערה,1946(מקור:ארכיוןדר 'ח' לילאבו-רביעה ).
.45 סנדמאזורשדהתימן,1945(מקור:ארכיוןדר 'ח' לילאבו-רביעה ).
.46 מפתסוגיקרקעותעראקיבוזחיליקה(מקור:מפהקרקעותישראל,מכוןוולקנ ,י 1975)
.47 מפותשמעוני–גבולותהשבטיםוהסדרמקרקעיןבריטי(מקור:שמעוני1947).
.48 תרשיםדורותובתיםאל-עוקבי(מקור:עיבודפרופ'יפתחאל,מתוךראיונותוסיורשטח).
.49 מפתעראקיב–עודהאבו-פריחה(מקור:המודדאבו-פריחהוסיורשטח ).
.50 הצהרתצ' 'רצ ילעלתקפותהחוקהמסורתי(מקור:Public Records,  C.O. 73312, folio 77
( Office
.51 החוקרסטייןעלתקפותהחוקהמסורתי(מקור:Stein, 1984 )
.52 תשובתהבריטיםלסוכנותהיהודיתבנוגעלקרקעותהבדווים(מקור:תיקיהממשלההבריטיתבארץ
( Government of Palestine, 1937, DCF/ 32-72),ישראל
.53 טבלאותרישוםבעלותקרקעהאו"םFishbach(מקור,Fischbach, 2002 ).
( Government of Palestine, 1945:מקור) Village statistics – פלסטין,הכפריםסטטיסטיקת 54.
(Government of Palestine, 1945 :מקור) Survey of Palestine פלסטיןסקר 55.
Government Gazette, Jerusalem, :מקור)localities list 1940'רשומות'יישוביםרשימת 56.
( 1940
.57 ציטוטיםנבחריםמחוקריםבנוגעלקרקעותהבדווים(מקורות:מחקריםשונים,מצוטטיםבנספח ).38
.58 פרוטוקולישיבהשכינסאוסישקין "יו( רהקק )ל" לגביההתיישבותבנגב,23.11.1925(מקור,הארכיון
(KKL5/1551-19הציוני
.59 מכתבמעו"דהחברהלהכשרתהיישובלקק"לבנוגעלרכישתקרקעותאל-סיר25.5.1927(מקור,
(KKL5/1551- 113הציוניהארכיון
.60 מכתבמהחברהלהכשרתהיישובלקק"לבנוגעלרכישתקרקעותאל-סיר,12.1.1927(מקור,הארכיון
(KKL5/1551- 115הציוני
.61 מכתבמיהודהבוילינגרלקק"לבנוגעלרכישתקרקעותלידרוחמה,3.9.1943(מקור,הארכיוןהציוני
(KKL5/1551-132
.62 דברהמלךומועצתו,פלסטין(Order of Council, Palestine 1922)–ארץ-ישראל,פרקחמש,
המקיםאתביתהדיןהשבטיבאזורבארשבע.מקור:ממשלתהודמעלתווחברהלאומים.
.63 פסקדיןשלביתהמשפטהגבוהשלפלסטין/ארץ-ישראלמ-1923,היוצרתקדיםומפנהאתסכסוכי
המקרקעיןבאזורבארשבעלביתהדיןהשבטי,מקור:Law Report of Palestine ,  . p 458.
.64 תעודתרישוםקרקעעלשםתושביםבדווים,1935,מקור:הארכיוןהציוני.
.65 רשימתמוכריהקרקעהערבייםבאזורבארשבע,1939(מקור:הארכיוןהציוני3332)
.66 מפותתפרוסתגבייתמיסיםחקלאייםופריסתהאוכלוסייהבנגבהצפוני1596,מקור Hutteroth
and Abdulfattah, 1977: karte 3.
.67 מכתבהשייח'יםלמשרדהמשפטים,1958 (, מקור:גנזךהמדינהתיק3520 )פ/
.68 הצהרתושלפרופ'סטיבנהאגן,לשעברדווחהאו"םלנושאיעמיםילידים.מקור–פרופ'סטאבנהא ..גן
.69 מכתבמסאלמהאבופריחואחרים,המאשראתבעלותושלשבטאל-עוקביעלקרקעותעראקיב,
1973(מקור:ארכיוןמשפחתאל-עוקבי).
.70 מכתבסלמאןאל-הוזיילואחרים,המאשראתבעלותושלשבטאל-עוקביעלקרקעותעראקיב,1973
(מקור:ארכיוןמשפחתאל-עוקבי).
.71 מסמכיהקמתביתדיןשבטיבהשתתפותשיח' -אל עוקביעל-ידיישראל,1949.(מקור,ארכיוןצה"ל
ומע'הביטחון 1447/52/80).
מקורותלנספחים:
גרדוס .י, ושטר א, .(עורכי)1979.ספרבארשבע,ירושלי,הוצאתכתר .
פורת .ח, 1996.מישימולאר&נושבת,רכישתקרקעותוהתיישבותבנגב,ירושלי:ידב( .צבי
Abu-Sitta, S. 2009. The Denied Inherittance, copy with author and submitted.
Fischbach. M. 2003. Records of Dispossesion, New York, Columbia University Press.
Government of Palestine, 1937, Jerusalem: Office of the Commissioner on Special Duty DCF/
32-72.
Public Records Office, 1921, C.O. 73312, folio 77, London.
Stein, K. 1984, The Land Question in Palestine 1917-1939, Chpple Hill, University of Northern
Carolina Press.
Survey of Western Palestine, 1945-46, prepared for the Anglo-American Commission of
Inquiry. Full text available:
http://www.archive.org/stream/surveyofwesternp00conduoft/surveyofwesternp00conduof
t_djvu.txt
Village Statistics of Palestine, 1945, issued by the Government of Palestine, Jerusalem.


חזרה ל "אוניברסיטת בן גוריון"שלח תגובה
חזרה לראש הדף
    האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
    מבקרים: 241427273שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
    blueweb