Home
Search
עברית
Board & Mission Statement
Why IAM?
About Us
Articles by IAM Associates
On the Brighter Side
Ben-Gurion University
Hebrew University
University of Haifa
Tel Aviv University
Other Institutions
Boycott Calls Against Israel
Israelis in Non-Israeli Universities
Anti-Israel Petitions Supported by Israeli Academics
General Articles
Lawfare
Activists Profiles
Readers Forum
Photographs
Anti-Israel Conferences
How can I complain?
Contact Us / Subscribe
Donate
Number of visitors to IAM
Tel Aviv University
[TAU, Geography] Radical activists Tovi Fenster and her student Chen Misgav active in trying to legalize illegal construction in Arab areas

 


Articles follow bios

Prof. Tovi Fenster

 

Prof. Tovi Fenster is one of the academic instructors for the Planning, Community, and Law Clinic and is a senior lecturer in the Department of Geography and Human Environment at Tel Aviv University.   She also is the founder and head of PEC-Planning Environmental and Communities Lab.  Fenster is the editor of Gender, Planning, and Human Rights, in addition to publishing a book with Prof. Haim Yacobi entitled “Israeli City or City in Israel: Questions of Identity, Meanings, and Power” and another book entitled “The Global City and the Holy City: Narratives on Planning, Knowledge and Diversity.”   

 

On top of this, Fenster is one of the founders of Bimkom.   In fact, between 1999 and 2003, Fenster was the chairwoman of Bimkom.   Nevertheless, despite the fact that Fenster is no longer the chairwoman of Bimkom, she is still very active in the organization, for according to Al Quds University, Fenster and other Bimkom activists have been actively involved in trying to stop Israel from engaging in construction projects in the abandoned Palestinian village of Liftah, claiming that the place should be preserved as a memorial for Palestinian memory, as recently as May 2011.   According to NGO Monitor, Bimkom has been active in trying to legalize illegal construction in Arab areas, has published a study claiming that the Security Barrier was built as part of a “land grab in order to annex territory” and ignored the “context of terror,” and has been involved in petitions completely not related to planning policies, such as petitions against “collective punishment in Gaza” and petitions to the Israeli Supreme Court claiming that “Israel attacked medical teams and ambulances” in Palestinian areas.  

 

Fenster has been on the board for the Association for Civil Rights in Israel between 1994 and 1999.   According to NGO Monitor, the Association for Civil Rights in Israel has filed a petition labeling Road 443 to be an “apartheid road,” claims that house demolitions of Palestinians constitute collective punishment, argues that the Security Barrier is a violation of international law, asserted that the annexation of East Jerusalem was illegal, and is against defining Israel as a Jewish state.  

 

In 2011, Fenster co-authored an article entitled “In the shadow of the wall and separation: every day life in East Jerusalem.”   In this article, she argues that East Jerusalem is occupied territory, that Israel discriminates against East Jerusalem residents, that the Security Wall was built in order to Judaize space, claims that the Security Barrier is an “object of exclusion,” and that the wall marginalizes Palestinians.   She also was critical of house demolitions and Jews living in Arab areas of East Jerusalem.   Fenster also signed onto a petition that was adopted by the Palestine Solidarity Campaign that opposed Israeli security measures in Palestinian areas.                 

 

 

 





Chen Misgav

 

Chen Misgav is a PHD candidate studying under Prof. Tovi Fenster in the geography and human environment department at Tel Aviv University.  He is writing his thesis on “activism for justice in space: body, identity, and memory in the urban environment.”  Misgav is also working as a PEC Lab Coordinator. He completed his MSC at the Technion in Urban and Regional Planning, while Misgav received his BA from Tel Aviv University in Geography and General History. 

 

On his facebook profile, Misgav claims that he has radical political views and asserts that he likes the music of DAM, which is a Palestinian music group that sings about how Israel is a terrorist state.  He is also a facebook fan of the Sheikh Jarrah Solidarity Movement, Hadash, Nabi Saleh Solidarity, Yesh Gvul, Amira Hass, the Third Palestinian Intifada, the BDS Movement, Solidarity against Fascism, I support a no fly zone over Palestine, the International Solidarity Movement, One Million Strong for a Free Palestine, Refuse: Western Supported Occupation and Apartheid, the Coalition of Women for Peace, Yesh Din, B’tselem, Israeli Committee against House Demolitions, Palestine Solidarity Project, Anarchists against the Wall, Gisha, Ta’ayush, Machsom Watch, Bimkom, Physicians for Human Rights, etc.

 

On top of this, Misgav has been active in demonstrating against Israel in Bil’in, Silwan, and Sheikh Jarrah.   In fact, according to an article that he wrote on behalf of the Sheikh Jarrah Solidarity Movement, Misgav has been “religiously making the journey to Jerusalem every Friday” in order to demonstrate in Sheikh Jarrah.  In this article, he argued that the living conditions for Arab residents of Silwan are worse than the shanty-towns surrounding Rio de Janeiro, that East Jerusalem Arabs are denied basic human rights, that Israel is racist and discriminates against Arabs, and that the Border Police use stone-throwing as an excuse to bully and attack demonstrators with full force.  Misgav has signed onto a petition published in the 972 Magazine entitled “Young Mizrahi Israelis Open Letter to Arab peers.”   In this petition, the signatories asserted that they are Arab Jews, condemned other Mizrahis’ supposedly for being ashamed of their Arab heritage, asserted that Israel does not represent huge sections of her population both within the green line and in the “occupied territories,” and accused Israel of creating “racist barriers against Arab Jews, the Arab people, and Arabic culture.”   These radical young Mizrahim who signed this petition claimed that they are in solidarity with Israeli Arabs fighting against “racism” and Palestinians fighting against the “occupation.”   And Misgav also signed onto a “Boycott from Within” petition addressed to Randy Harrison, calling upon him not to participate in the Israeli-government supported LGBIQ events.   This petition referred to Silwan as occupied territory, claimed that Israel was racist, that Israel uses live ammunition on unarmed Arab civilians, that Israel uses the homosexual community in order to pink-wash its crimes, that the siege of Gaza is illegal and inhumane, that settlements are illegal, and that Israel deprives Palestinian refugees of their basic rights.            

          




גיאוגרפיה וסביבת האדם

0691.1588.01 – מבוא לגיאוגרפיה חברתית-תרבותית
פרופ' טובי פנסטר, מר חן משגב סמסטר א' שו"ת  ד'  14:00-12:00  יד אבנר  120

 


Tovi Fenster at University of Haifa conference on YouTube 2006 (Hebrew) http://www.youtube.com/watch?v=VbHwan4bZCk&feature=player_embedded#at=389

 


Al-Quds Univeristy

http://www.alquds.edu/en/jerusalem/jerusalem-news/2739-Groups-battling-to-save-a-Jerusalem-village-that-time-forgot.html

 

Groups battling to save a Jerusalem village that time forgot

A number of petitioners are looking to stymie the sale of land in the abandoned Arab village of Lifta, saying the move would destroy a gem at the entrance to the capital.


Petitioners are hoping to block an auction of land over the site of an abandoned Arab village on the outskirts of Jerusalem, and are making headway with the courts.

Lifta, once a pastoral village at the entrance to the city, was abandoned after 1948.


The petitioners, who are hoping to foil the sale of the land entirely, include a number of nonprofit associations such as Rabbis for Human Rights, the Jafra Association, and a number of private individuals, some of whom lived in the village before 1948.

Sociologist Daphna Golan, a senior lecturer at the Hebrew University of Jerusalem and a social activist, is also among the petitioners as a "concerned Jerusalemite," as she wryly puts it.

The petitioners have had some success: Judge Yigal Mersel recently gave the Israel Lands Administration two weeks to say whether it will go ahead with the tender, or give in to experts' recommendations and cancel the tender. An answer is due on May 22. Meanwhile, the court issued a temporary injunction, and bids submitted to the ILA for the Lifta land have been left in unopened envelopes for the time being.

Golan says they should at least postpone the tender, taking preservation of the site into account.

Lifta's buildings have stood empty since Israel's War of Independence, an untouched - if crumbling - time capsule of the era.

But preserving the unique site could diminish the value of the property. Therefore, as the petitioners point out, before the ILA even thinks of selling any of the land in Lifta, formal processes defining the extent and nature of preservation need to be completed.

Otherwise, they argue, the Israeli authorities could face lawsuits from the buyers of the land. If the state rushes to hawk the land, the say, it might eschew preserving this iconic site because of fear of lawsuits.

A developer who buys a plot of land in Lifta, before the formalization of preservation and planning for the area would expect to build on the site according to the master plan for the region. Should the buyer be told that preservation requires him to leave the original building as is, and add nothing, he could sue the state for his loss of theoretical income because of the changes.

Indeed, the master plan for the area states that before any land is auctioned off, preliminary procedures need to be carried out, including thorough documentation of the buildings in the village and its surroundings.

Meanwhile, until the land is sold by auction, the state remains the formal owner in Lifta, under the law governing abandoned property.

Passing on the problem

The petitioners appended an opinion signed by architects and professors, including Amnon Bar Or, Moshe Margalit, Rasem Khameyseh, Michal Firestone and Shmuel Groag.

"It is obvious why the ILA is hastening to hold the auction," they wrote, saying that the ILA is hoping to pass on the problem of preservation - and dealing with the Antiquities Authority - to the new owners. "We hope for the sake of the latter that they took these elements into consideration when bidding," the opinion continues.

Based on their experience, say the letter's authors, the moment a private owner gains hold of an asset marked for preservation, he will make use of it as he sees fit. If the state wants to preserve the asset for public use after its sale, it will usually face either heavy investment or some other cost.

They cite the example of Frumin House, the building that used to house the Knesset. The state had to enact a special law and regain possession in order to preserve it after its accidental sale to private developers, they wrote.

There is precedent for starting the preservation process before selling. In the case of the south Kirya-Sharona tender in Tel Aviv, the ILA marketed the land only after preservation issues were settled.

Nor are tenders typically issued for buildings which clearly should remain accessible to the public, and when they are, the buyers are clearly advised as to their preservation duties.

Planners' about faces

A master plan (No. 6036 ) including Lifta was finalized in 2006. The plan was formulated by the architectural offices of Shmuel Groag and Gabriel Kertesz. Their plan calls for the construction of 212 housing units and 2,000 square meters of commercial space. In late 2010 the ILA issued a tender for 10 sites in the village based on their recommendations, though both architects have backtracked on the plan.

Groag, who is active in the nonprofit association Bimkom, signed the opinion submitted together with the petition. Kertesz declined to be interviewed for this article, but said the plan was an old one and needed discussing with the ILA.

Neither would explain the change of heart.

When the master plan was submitted, groups, including the Zochrot association and Bimkom, filed objections: Lifta should be developed as a memorial of the Palestinian memory, they argued. Before 1948, the village had housed 2,500 people, some of whom now live in East Jerusalem. But their objections were overruled and the master plan was approved.

Beyond the political issue, Lifta is a unique attraction for visitors. It is within walking distance from Jerusalem, and has not only ruins from 1948 but a spring. If sold, the village would become another exclusive complex for the rich.

The plan calls for just 212 housing units, a very small number given the size of the village, and is not expected to take pressure off Jerusalem's squeezed housing market.

It could be argued that the tiny number of housing units is a deliberate attempt to preserve the site, but any intervention at all would irreversibly change its character.

Lifta's development would add nothing to the attraction of Jerusalem; it won't help the housing problem there; all it would achieve is to destroy a unique gem, argues Tel Aviv University Prof. Tovi Fenster, a co-founder of Bimkom.

Put on the brakes

Fenster thinks the site should be left as is. "It is charming," she says, and housing could be built in plenty of other areas. If the site is to be touched at all, it should be done so delicately, "almost surgically." Lifta is a village that could be used to show how people lived, she says.

Naomi Tsur, deputy mayor of Jerusalem for planning, environment and preservation, says that when the master plan for the site was approved, much effort had been put into preserving the natural elements of the area, such as water sources, and the historical character of the village. It begs investment for tourism purposes, she says.

While the master plan has already been approved, Tsur says the city of Jerusalem can still slam on the brakes - insofar as it may - when necessary. "I as a municipality cannot void an approved [master] plan, but I can do the utmost to fix it, using the tools at my disposal," she said. "We in the preservation committee are very strict. No developer will receive a building permit without meeting our preservation requirements."

It would be lovely if Israel had enough land for all historic sites to be fully preserved, Tsur says. But it doesn't, and what remains is to find the balance between honoring the past and present needs.

The ILA commented that it markets plans that have passed the phase of the planning committees. "In this case too, preservation rules were laid down in the plan. Developers must adhere to them," the ILA said.


Haaretz report on 16.5.2011


=======================================


----- Forwarded Message ----
From: Chen Misgav  chenmisg@post.tau.ac.il
To: AATW 
Sent: Sat, 11 June, 2011 21:26:34
Subject: [againstwall] Beit Ummar report 11/6/11


The weekly  peaceful demonstration in Beit-Ummar set off as almost every week in the last  few weeks outside the village on the walkway up to the agriculture zone near the settlement Carmei-Zur.In the march took part approx 15 Palestinians, few internationals and 10 Israelis (from Tel-Aviv, Jerusalem and Haifa), holding nations flags and signs. At the middle of the path, about 150 meters walking the IOF soldiers waited and tried to stop the march, the protesters terned into the grove and then were stopped by the soldiers between the trees. The soldiers were aggressive, allow the protesters to say a few words but not to move forward, and when some people tried to do so they stopped them violently. After that the protesters worked symbolically for 10 minuets deforestation stones from the agriculture area. After that we felt our message delivered and we left the area.

Chen Misgav
Ph.D Candidate

Tel Aviv University
PEC LAB  - Planning for the Environment with Communities
Department of Geography and Human Environment
Tel: +972 54 7922946
E-Mail: chenmisg@post.tau.ac.il



http://www.justjlm.org/1349

סולידריות בקמפוס ת”א: תם אך לא נשלם/ חן משגב

ביום רביעי הקרוב יקיים תא סולידריות בקמפוס אוניברסיטת תל אביב את האירוע הציבורי האחרון לסמסטר זה. האירוע שכותרתו “לא מאוחדת ולא נעליים – מבט אחר על ירושלים” יתקיים ביום בו מציינים בישראל את הפיקציה המכונה “יום איחוד ירושלים”. אנו בתא סולידריות באוניברסיטת ת”א נבקש להציג נרטיב שונה של ירושלים, של המאבקים המתרחשים בה ושל הסיקור העיתונאי והתקשורתי שלהם, נשמע נשים שחיות בעיר, משתתפות ומנהיגות את המאבקים בה ומסקרות אותן, הן פלסטיניות והן ישראליות-יהודיות. אירוע זה שאנו מקווים שיהיה מוצלח ועתיר משתתפים כמו הקודמים לו יחתום סמסטר ושנה גדושים בעשייה ופעילות בקמפוס ת”א, ננסה לסכם היכן היינו ומה עשינו ולהפנות מבט לעתיד ולשנה האקדמית הבאה, בה נמשיך בוודאי את הפעילות המוצלחת, את הרחבת השורות והמאבק נגד כיבוש, גזענות דיכוי ואפליה.

תא סולידריות הוקם בתחילתה של השנה האקדמית הנוכחית, באופן אישי הצטרפתי לפעילות התא בתחילת הסמסטר השני ומצאתי תא פעיל, חיוני ונמרץ המבקש להרחיב את השורות ואת הפעילות, על כן הצטרפתי והתחלתי לפעול בארגון אירועים ובהפצת המסרים של תנועת “סולידריות” בקרב קהל הסטודנטים והציבור התל-אביבי המבקר באוניברסיטה.

 בסמסטר זה ערכנו “מסע”, גם גיאוגרפי וגם פוליטי בין מקומות, מאבקים ונושאים שונים הקשורים לפעילות המתרחבת של תנועת “סולידריות” ברחבי ישראל/פלסטין. פתחנו את הסמסטר באירוע מוצלח בנושא המאבק בשייח ג’ארח – שמענו סקירה אשר שזרה את העוול שנעשה לתושבים הפלסטינים של השכונה יחד עם ההיסטוריה של השכונה והפעילות של סולידריות במקום מפיו של הפעיל הוותיק אבנר ענבר, המשכנו בסקירה משפטית מרחיבת דעת של עו”ד לאה צמל, וסיימנו בסיפור האישי של נאסר ראווי תושב השכונה הפלסטיני אשר פונה מביתו והפך פעיל במאבק המשותף. משיח ג’ארח המשכנו במסע הגיאוגרפי לחצר האחורית של גוש דן – לערים לוד, רמלה ולכפר הלא מוכר דהמש. שמענו סקירה מרתקת על עוולות התכנון והשימוש בכלי התכנוני לאפליה של המיעוט הפלסטיני מפי אדריכלית בות’ינה דביט וכן שמענו את סיפורן האישי של הנערות ממשפחת אבו-עיד אשר בתיהן נהרסו והן נשארו ללא קורת גג. מהחצר האחורית של גוש דן המשכנו לערב בנושא שיתוף מאבקים וצפינו בסרט “בלעין חביבתי” שלאחריו קיימנו דיון עם דניאל דוקרביץ’-ארגו ויוצר הסרט שי פולק. מהמרחב הגיאוגרפי הממשי עברנו למרחב הוירטואלי וקיימנו ערב בנושא “תג מחיר- בלוגרים פוליטיים חושפים את מה שהתקשורת מסתירה”, בערב זה עסקנו בתופעת “תג המחיר” ואלימות המתנחלים דרך העדשה של הבלוגים הפוליטיים – ערב אשר זכה להתעניינות והשתתפות עצומה! בשבוע שעבר חזרנו למרחב הממשי וקיימנו ערב מרתק אשר דן בסוגיה של “ייהוד” העיר יפו תוך דחיקתם ואפלייתם של תושביה הפלסטינים, בערב הזה שמענו את קולם וקולן של התושבות והתושבים הפלסטינים של יפו – זה היה ערב מרגש במיוחד בו עלו לדבר בזה אחר זה גברים ונשים צעירות וצעירים תושבי יפו הפלסטינים וסיפרו לנו על האפליה, הניכור והעוול אותו הם חשים בחייהם היומיומיים בעיר ה”מתייהדת”. רבים מאלו שישבו באולם בוודאי חשבו לעצמם כי רק הקשבה לאותם אנשים, בני גילנו, אשר אנו ממעטים כל כך לפגוש, עשויה להביא להבנה ולאמון שיביא, בתקווה, לשיתוף פעולה עתידי.  הערב הקרוב, כאמור, יעסוק בירושלים הלא מאוחדת, וגם בו נשמע דעות ונקודות מבט שונות אותן לא שומעים לרוב כשדנים בעתיד העיר “המאוחדת”.

במהלך הסמסטר ראינו עניין גובר והולך בפעילות שלנו בקמפוס, אם בהשתתפות באירועים הציבוריים שקיימנו ואם ברצון ללמוד ולדעת אותו חווינו במהלך הפעלת דוכני הפצת מידע במרחב הציבורי של הקמפוס או בעת חלוקת פליירים לאירועים. אבל בה בעת ספגנו גם ביקורת, התנכלויות וקשיים, אם ממחלקת הביטחון של האוניברסיטה שהערימה קשיים על חלוקת הפלאיירים, כוחות עלומים אשר תלשו והשחיתו את הפוסטרים שלנו ועד לביקורות של אנשים אשר העדיפו לבחון את העשייה שלנו מבעד למסך המחשב ומבלי להשתתף בפעילות. על אף הביקורת, שבמקרים מסוימים הייתה בלתי הוגנת ובלתי נכונה בעליל, הקפדנו להיות נאמנים לעקרונותינו, לתת ביטוי שיוויוני לפלסטינים, ליהודים, לנשים ולגברים, לבעלי בריתנו במאבקים השונים ולפעילי התנועה המסורים שמחוץ לקמפוס תל-אביב.

בסיכומו של סמסטר גדוש פעילות, סמסטר בו הורחב משמעותית מעגל המשתתפים באירועים שלנו ובעיקר, והחשוב מכל, הורחב מעגל הפעילים האקטיבים בתנועת סולידריות מבין הסטודנטים באוניברסיטת ת”א, אנו מקווים להמשיך את הפעילות, ולעודד אנשים נוספים להצטרף הן לפעילות בקמפוס והן לפעילות הארצית של “סולידריות”. אנו נמשיך, כמובן, יחד עם הסטודנטים הרבים שהצטרפו לפעילות, להפיץ את המסרים של של תנועת “סולידריות”, להילחם בפשיזם, בגזענות ובכיבוש גם בקיץ ובוודאי בשנה האקדמית הבאה.

שנת הלימודים באוניברסיטה  אוטוטו תמה, אבל עבודה רבה עוד לפנינו ואיננו מתכוונים לנוח על זרי הדפנה. תא סולידריות באוניברסיטת ת”א הוא כיום אחד התאים הפוליטיים הפעילים, האינטנסיביים והמשפיעים באוניברסיטה וככזה הוא מהווה מודל ודוגמא לתאים אחרים כאן ובאוניברסיטאות אחרות. כולנו תקווה כי בשנה הבאה יפתחו תאי סולידריות גם באוניברסיטאות ומכללות אחרות ואנו נהיה הראשונים לסייע להם. אנו גם מודים בהזדמנות זו לכל חברי התנועה שעזרו במהלך השנה לפעילים בקמפוס, אם בארגון, בסיוע פיננסי, אדמיניסטרטיבי או רעיוני, ללא עזרתכם לא היינו מצלחים בפעילותנו.

בסולידריות!

לא מאוחדת ולא נעליים: מבט מפוקח על ירושלים / יום ד’, 1/6, 18:00, ת”א

להצטרפות לפעילות סולידריות בקמפוסים כתבו ל: campus@solidarity.org.il



 

 

 

Back to "Tel Aviv University"Send Response
Top Page
    Developed by Sitebank & Powered by Blueweb Internet Services
    Visitors: 98959623Send to FriendAdd To FavoritesMake It HomepagePrint version
    blueweb