מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
מי אנחנו
מוניטור האקדמיה הישראלית בזמן השרון של מעריב

 


http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/363/223.html?hp=54&cat=874&loc=59


האישה שרודפת אחרי מרצים שמאלנים קיצונים באקדמיה

מרצה שמאלני קיצוני באקדמיה? תיזהר. דנה ברנט מאבן יהודה רודפת אחריך. ברנט, שתעשה הכול כדי למנוע מהשמאל הרדיקלי להרים ראש, מכריזה: "אנחנו יוצאים נגד מי שקורא להרוס אותנו"

זיו גולדפישר | 1/5/2012 14:04

לפני מספר ימים יצא ההיסטוריון פרופ' שלמה זנד מאוניברסיטת תל אביב למסע הרצאות בבולגריה. הוא אף התראיין לערוץ הטלוויזיה של איראן, וטען כי לישראל אין זכות לגיטימית על האדמה הפלסטינית.

בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק

כאשר מנכ"לית אגודת מוניטור האקדמיה הישראלית, דנה ברנט, תושבת אבן יהודה, ראתה את הראיון, היא לא התפלאה. היא גם הפסיקה להתעצבן מהטענות החד צדדיות והמוטות של זנד ושל אנשי אקדמיה נוסף מהשמאל הרדיקלי.
צילום: אסף פרידמן
דנה ברנט צילום: אסף פרידמן

אחרי שמונה שנים של מעקב צמוד אחרי גילויי של אנטי ציונות באוניברסיטאות הישראליות, ברנט כבר מכירה את המרצים החותרים תחת הלגיטימיות של המדינה: אלה הקוראים לחרם, אלה הטוענים כי ישראל היא מדינת אפרטהייד ואלה המשתתפים בהפגנות לצד ארגוני טרור פלסטינים. בכל פעם שאיש אקדמיה ישראלי מתבטא באופן אנטי ציוני, ברנט ממהרת לפרסם את דבריו

באתר של העמותה, במטרה להפעיל לחץ על התורמים לאוניברסיטאות.

"אנחנו יוצאים נגד מי שקורא להרוס אותנו", היא אומרת. "לכל אחד יש זכות לחשוב מה שהוא רוצה, אבל זכותנו גם לחשוב שמי שקורא לחרם על המדינה הוא לא בסדר, ולכן אנחנו מפרסמים את דבריו. בסך הכול, אנחנו רוצים לשפר את האקדמיה בישראל ולהחזיר אותה לייעודה המקורי".

איך את מתכוונת לשפר את האקדמיה, באמצעות פיטורי המרצים?
"אני לא נותנת את התשובה מה לעשות איתם. מה גם שיש בעיה לפטר אותם. אבל יש כאלה שאפשר למנוע מהם תוספות בגין נסיעות לחו"ל כשאלה קשורות בפעילות נגד ישראל".

אז בשביל מה את פונה לתורמים ולאנשי חבר הנאמנים של המוסדות האקדמיים, כדי שהם יפסיקו את התרומות?
"לא. חלילה וחס. אני פונה אל התורמים כדי שהם יפעילו לחץ על המוסד האקדמי. הפנייה שלנו היא בעיקר לחבר הנאמנים, שהם התורמים".

 

ביקורת לא לגיטימית

בשנת 2004 סיימה ברנט את עבודתה כצלמת טלוויזיה בערוץ הכנסת. משהו בעבודה הזאת שעמם אותה, והיא התחילה להתעניין בפוליטיקה. באותה תקופה היא החלה לתרגם את מאמריו של ההיסטוריון היהודי-אמריקאי, דניאל פייפס, שייסד את הקמפוסווטש - אתר שעוקב אחר הטיות אנטי ישראליות ואנטי אמריקאיות במחלקות ללימודי המזרח התיכון בארצות הברית.

בעקבות כך החליטה ברנט להקים את מוניטור האקדמיה. בהנהלת העמותה חברים אנשי אקדמיה, בהם פרופ' אלי פולק העומד בראש האגודה לזכות הציבור לדעת וד"ר מוטי קידר מאוניברסיטת בר אילן.

כל מאמר אקדמי שתוקף את ישראל, כל התבטאות בתקשורת וכל הצהרה ציבורית של מרצה היוצא נגד המדינה, ואפילו תכתובות מהדואר האלקטרוני של חוקים מהשמאל הרדיקלי, מתפרסמים באתר העמותה.

"מבחינתנו, כל ביקורת לגיטימית, אבל היא הופכת ללא לגיטימית כשאתה רואה שמי שכותב מנסה לפגוע שלא מתוך כוונה טובה", מבהירה ברנט. "אנחנו לא מפרסמים כל דבר שכותבים חוקרים מהשמאל. רק אם זה נופל בקטגוריה שלנו זה מתפרסם".

איפה הגבול מבחינתכם? מהצד הפעילות שלכם נראית מקרתיסטית: מי שלא מתיישר עם הקו שלכם, אתם מנגחים אותו.
"איך אנחנו יכולים להיות מקרתיסטים? אין שום קשר בין שני הדברים. מקרתיזם היא תופעה שבה הממשל עוקב אחרי אנשים ללא סיבה אמיתית. אנחנו לא הממשל, אנחנו גוף שנועד למען האוניברסיטאות מפני אנשים שפועלים נגד המדינה ונגד מוסדותיה. אנחנו גם לא עוקבים אחריהם, אנחנו מפרסמים דברים גלויים".

רוב החוקרים שזוכים לטיפולה של ברנט הם אנשי אקדמיה מתחום מדעי החברה והרוח - היסטוריונים כמו אילן פפה ושלמה זנד, פילוסופים כמו ענת מטר, אנשי מדעי המדינה כמו ניב גורדון ועוד. בגלל אופיים של החוגים שבהם עובדים החוקרים האלה, דעותיהם הפוליטיות משפיעות גם על מסקנותיהם האקדמיות ועל החומר הנלמד בכיתה. "יש כאן קבוצה שבה חבר מביא חבר, וכולם שייכים לאותה קליקה", אומרת ברנט.

אפשר אולי להבין את הפעילות שלכם נגד חוקרים המביאים את דעותיהם לחדר הכיתה. אבל במקרה של ד"ר קובי סניץ ממכון ויצמן, המזוהה עם האנרכיסטים, אין שום קשר בין דעותיו לבין הקריירה האקדמית שלו בביולוגיה. מדוע אתם מבקרים גם אותו? יש לו את כל הזכות להיות עם דעות משלו, גם אם הוא בשמאל הרדיקלי.

"נראה לך סביר שאדם שקורא לחרם נגד מכון ויצמן ימשיך לעבוד שם? אם הבוס שלך היה יודע שמאחורי הגב שלו אתה קורא לאנשים לא לקנות את העיתון שבו אתה עובד – האם הוא היה ממשיך להעסיק אותך?".

יש לאנשים זכות להחזיק בדעות, גם אם הן רדיקליות.
"הבעיה היא שהם משתמשים במעמד האקדמי שלהם כדי לפעול נגד האקדמיה. הפלסטינים משתמשים בקובי סניץ כאיש של מכון ויצמן לצרכים שלהם".

יצא לך להתעמת עם החוקרים שאתם כותבים עליהם?
"לא ממש, וזה גם לא ישנה. העימות לא ישנה את דעותיהם כי המניעים שלהם הם גם אידיאולוגיים וגם פרסונליים, עם רווח בצדם".

מה הרווח?
"פרופ' ניב גורדון, מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון, קרא לחרם נגד ישראל חצי שנה אחרי שפרסם את ספרו על הכיבוש הישראלי. הוא קרא לחרם כדי לקדם את הספר שלו. שלמה זנד מתראיין אצל האיראנים וקורא להחרים את ישראל כדי למכור את הספר שלו, והוא מצליח לעשות הרבה כסף. הוא מפרסם את השטויות שלו וגוזר קופונים. הקהל בישראל והתורמים היהודיים צריכים להיות מודעים למה שקורה באוניברסיטאות".

צילום: יהודה לחיאני
אוניברסיטת בן גוריון. מעקב צמוד אחר ניב גורדון צילום: יהודה לחיאני
תחקירנים בכיתות

כחלק מפעילותה ברנט מעסיקה תחקירנים המדווחים לה על הנעשה בחדרי הכיתות. "היה מקרה שסטודנטית שעבדה אצלנו חטפה על הראש ממרצה", היא מספרת. "הסטודנטית למדה אצל פרופ' אורן יפתחאל מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון, והוא דיבר כל הזמן נגד המדינה. היא ניסתה להתרעם על כך, אבל לא נתנו לה לדבר. היא פנתה אלינו וכתבה את הסיפור הזה. זה גרם לכעס גדול עליה".

ברור למה.
"לי זה לא ברור. מי שנותן ביקורת צריך לדעת לקבל ביקורת. הוא כותב על האפרטהייד הזוחל. עקבנו אחרי הפרסומים שלו עם הבדווים. הוא מנסה לקדם את האג'נדה הבדווית שהנגב שייך לבדווים ולא לאף אחד אחר".

מה התופעה הכי קיצונית שנתקלת בה?
"הקריאות לחרם וכל הדה לגיטימציה נגד המדינה. אני מתכוונת לחוקרים כמו ענת מטר ורחל גיורא. אני מתכוונת גם לחוקרת החינוך נורית פלד-אלחנן, שמפברקת נתונים כדי לנגח את ישראל".

היית מגדירה אותם אנטישמים?
"לא. יש כאלה שמגדירים אנשים כאלה כבעלי שנאה עצמית. אני באופן אישי חושבת שיש כאן בעיקר רצון לקידום אישי. הם מעוניינים לקדם את עצמם ומפגינים חוסר אי אכפתיות וזלזול במי שעלול להיפגע".

אז מה את אומרת, שצריך לחוקק חוק נגדם?
"אנחנו מדינה דמוקרטית ואני תומכת בכל מה שהמדינה תחליט. אני רק חושבת שאי אפשר לעבור על התנהגות כזאת לסדר היום. האוניברסיטה צריכה לפעול נגדם".

מבוקריה של דנה ברנט לא ממש מתלהבים מהביקורת שנמתחת עליהם מימין. "מדובר בזבל בלתי אמין, קשקוש בקומקום. היא סתם מבלבלת במוח", אומרת פרופ' ענת מטר מאוניברסיטת תל אביב. "אנשי מוניטור הם אנשים אובססיביים וחסרי מקורות שמנפחים את הדברים".

פרופ' ניב גורדון מאוניברסיטת בן גוריון: "מדובר בעמותה מקרתיסטית שמשתמשת במנגנוני פעולה של משטרים אפלים כמו סוריה ואיראן, כדי לעשות דה לגיטימציה לחברי סגל שלא מסכימים לעמדותיה. הם טוענים שהם לא פוליטיים, אבל הם לא כותבים על אף ימני. רק האויבים הפוליטיים של דנה ברנט נכנסים לאתר. ככה נוהגים במשטרים אפלים".



 
חזרה ל "מי אנחנו"שלח תגובה
חזרה לראש הדף
    האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
    מבקרים: 243898952שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
    blueweb