Home
Search
עברית
Board & Mission Statement
Why IAM?
About Us
Articles by IAM Associates
Ben-Gurion University
Hebrew University
University of Haifa
Tel Aviv University
Other Institutions
Boycott Calls Against Israel
Israelis in Non-Israeli Universities
Anti-Israel Petitions Supported by Israeli Academics
General Articles
Anti-Israel Conferences
Lawfare
Anti-Israel Academic Resolutions
Lectures Interrupted
Activists Profiles
Readers Forum
On the Brighter Side
How can I complain?
Contact Us / Subscribe
Donate
Tel Aviv University
Response to Prof. Elihu Katz concerning the IAM posting on Prof. Rivka Feldhay

Editorial Note

The following comment arrived in response to our previous posting:

One can only infer that what was planned was a showcase illustrative of a program of academic collaboration (Minerva) between Germany and Israel.  It was turned into a paranoid intervention by Security(!) officials and now by your equally embarrassing approval. This failure to honor a performance of academic  fellowship deserves  condemnation, not defense.   The intervention is an insult to Netanyahu, and to the rest of us.  For a change, you should be on the other side!  Professor Elihu Katz

Professor Katz is correct to state that Minerva is a collaboration between Germany and Israel, but would like to say we disagree with him on a number of other points.
We demonstrated many times, the program -mainly under influence of Adi Ophir,- has became the center of radical critical scholarship whose goal's seems to be to tarnish the image of Israel which go beyond legitimate criticism of the state's policies.  Ophir and many of his disciples specialize in what can be defined as "nazifcation of Israel," that is making invidious comparisons between the behavior of Israel and that of Nazi Germany.
 
Mindful of the phenomenon of radical anti- Zionism, in 2004, the European Union Monitoring Center (EUMC) included anti-Zionism in its "Working Definition of anti-Semitism". "Nazification of Israel" is listed among the seven categories of the EUMC's "Working Definition" which has been adopted by the EU.  IAM reported that the "Working Definition" was at the center of a law suit brought by Ronnie Fraser against the British University and College Union (UCU).  Fraser is represented by the distinguished British jurists Anthony Julius, a leading expert on anti-Semitism and academic freedom.  During the recently concluded trial, Julius contended that "nazification of Israel" as opposed to legitimate criticism of Israel should not be protected by academic freedom.  In Germany, the EUMC definition has been routinely used in the court of law.
 
As we pointed out, working with her mentor Yehuda Elkana and on her own, Feldhay has engaged in a fair share of "nazification of Israel."  Ironically, had she worked in Germany or Great Britain, her academic freedom on the subject would have been curtailed by the EUMC ruling.  The Executive Summary of Academic Freedom in Israel in Comparative Perspective makes the point clear. 
 
The involvement of the National Security Adviser General Amidror is fully justified.  The event was organized by the Foreign Ministry and not the Minerva Center, The "disinvitation" of Professor Feldhay was clearly a failure of the Embassy to do due diligence, leading to an embarrassing incident; to have her on a panel with Prime Minister Netanyahu and Angela Merkel would have been a far greater embarrassment.  Among its many duties, the National Security Adviser has to manage the public image of Israel at a time where a systematic and well- organized campaign of delegitmization - based on the type of virulent anti-Zionism defined by the EUMC - has been waged against Israel.  For comparatives purposes, it would have been inconceivable for Thomas Donilon, the National Security Adviser to President Obama to approve a round table with Angela Merkel featuring Noam Chomsky or some other radical critic of the United States. 
 
Finally, let us make a larger point about Professor Katz's feedback.  For months now, the IAM has tried to put the debate on academic freedom in a comparative perspective.  We have repeatedly quoted the Executive Summary of Academic Freedom in Israel in Comparative Perspective in hope that the academic community could discuss the issue in a more informed manner.  Academic freedom is not unlimited; the models of balancing academic autonomy with social and national responsibilities - have been developed in Germany, Great Britain and the United States - countries with long academic traditions - should be beneficial to the Israeli discourse.
 
It saddens us to report that those who wrote us did not bother to read the Executive Summary; at best they try to shame us, as Professor Katz did, or as Or Kashti in his Haaretz blog suggesting that IAM is being an Im Tirzu wolf hiding under the academic equivalent in sheep's clothing; 
at worse they call us unprintable names.



על הרדיפה

אור קשתי | 08.12.2012 | 21:13

הסיפור שפרסם ברק רביד לפני כמה ימים בדבר פסילתה של פרופ' רבקה פלדחי מאוניברסיטת תל אביב מלהשתתף במפגש בין אנגלה מרקל לבין בנימין נתניהו עם אנשי אקדמיה משתי המדינות במסגרת ביקורו של ראש הממשלה בברלין, הזכיר לי נשכחות. לפי הדיווח של רביד, היועץ לביטחון לאומי של נתניהו, האלוף במילואים יעקב עמידרור, הטיל וטו על השתתפותה של פלדחי במפגש כיוון שחתמה לפני כארבע שנים על עצומה אשר הביעה תמיכה בחיילים שסירבו לשרת בשטחים.

האם ליועץ לביטחון לאומי אין מה לעשות חוץ מאשר לפסול אנשים על רקע דעותיהם הפוליטיות? ומדוע בכלל מתעסק אותו יועץ בשאלה איזה פרופסור ישתתף במפגש חגיגי בין מנהיגי גרמניה וישראל, שנועד להעניק כבוד – ולו למראית עין – לתחומי מדע שונים? ואז נזכרתי ב"אם תרצו".

אחת הפרקטיקות האהובות על "אם תרצו" היא נבירה בארכיון האין-סופי שמציע האינטרנט, כדי למצוא אויבים מדומיינים, כלומר – כאלה שמחזיקים בדעות הפוכות לראשי הארגון. הדו"ח שפרסם הארגון הימני במאי 2010, תחת הכותרת "הסתה, הדרה והטייה פוסט-ציונית באוניברסיטאות", הוא דוגמה לכך. את שמה של פרופ' פלדחי אפשר למצוא בנספח ו' בדו"ח, הכולל רשימה, מסודרת לפי שיוך אוניברסיטאי, של אנשי אקדמיה "החתומים על עצומה בתמיכה במרצים וסטודנטים המסרבים לשרת בשטחים הפלסטיניים". מוחות דגולים, כמו אלה של עמידרור וראשי "אם תרצו", כנראה חושבים באופן דומה.

לפני כחודשיים וחצי פרסמה פרופ' פלדחי מאמר ביקורתי ארוך על האיום של ועדת המשנה ב"מועצה להשכלה גבוהה" לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. הדברים שכתבה רלבנטיים גם במקרה האישי שלה: "דומה כי אנו ניצבים עתה בפני רגע של אמת. מי שסבר כי פעילותם של גופי ימין קיצוניים כמו 'אם תרצו' מסתכמת באיום ובהפחדה לשם סתימת פיות ומניעת ביקורת – עלול לגלות כי מדובר ביותר מזה: בהנפת גרזן ממש על המשך קיומה של מחלקה באוניברסיטה…בשנים האחרונות הולך ומיטשטש הגבול בין ביקורת לרדיפה, בעידודם של גופים פוליטיים".

 פלדחי כותבת עוד כי הכניסה של אנשי "אם תרצו" לכיתות הוראה באוניברסיטאות כדי לפקח על מרצים, כמו גם המעקב של ארגון "מוניטור האקדמיה בישראל" אחר מרצים המזוהים עם השמאל, הן דוגמאות "לרדיפה של קולות ביקורתיים בחסותם של גורמים פוליטיים המופעלים או מגובים על ידי השלטון". נדמה כי יש מקום לעדכן מעט את ההתרשמות הזו: חיסול כל מימד ביקורתי, החורג מגבולות האמת האחת המוכתבת מגבוה, איננו של גורמים חוץ-ממשלתיים, אלא של השלטון עצמו.


Back to "Tel Aviv University"Send Response
Top Page
    Developed by Sitebank & Powered by Blueweb Internet Services
    Visitors: 243597615Send to FriendAdd To FavoritesMake It HomepagePrint version
    blueweb