Home
Search
עברית
Board & Mission Statement
Why IAM?
About Us
Articles by IAM Associates
Ben-Gurion University
Hebrew University
University of Haifa
Tel Aviv University
Other Institutions
Boycott Calls Against Israel
Israelis in Non-Israeli Universities
Anti-Israel Petitions Supported by Israeli Academics
General Articles
Anti-Israel Conferences
Lawfare
Anti-Israel Academic Resolutions
Lectures Interrupted
Activists Profiles
Readers Forum
On the Brighter Side
How can I complain?
Contact Us / Subscribe
Donate
Tel Aviv University
TAU Galia Sabar's Demand to be Promoted on the Basis of her Political Activism - a New Front in Academic Entitlement

09.06.13

Editorial Note:     

Prof. Galia Sabar, a senior lecturer and head of African Studies Department at Tel Aviv University is a political activist who promotes rights of African refugees to settle in Israel.  For her work she received the Unsung Heroes award by Dalai Lama.

IAM has repeatedly emphasized that academics-like other Israeli citizens -  have the right to engage in extra-mural activities. What attracted our attention was her claim to be promoted on the basis of her political work.  Sabar did not publicize her award out of fear that it would jeopardize her promotion procedure and lamented that the university does not recognize public involvement as a legitimate factor in promotion.  Amir Paz-Fuchs, another high profile activist, who brought the case of Sabar to the attention of the social science network, agreed with her, calling the case "sad." 
 
Sabar's publications are paltry, even by the standard of a third rate college, let alone a respectable research university.  Her choice of research topics is even more brow raising: in a recent article she reports on African restaurants in Tel Aviv as a measure of immigrant adaptation.   Africa is a vital continent and Israeli students who choose to specialize in Africa studies deserve better than a faculty who chooses to focus on African culinary establishments in Tel Aviv.

IAM has regularly reported on activist faculty that spend their time and energies on political causes of their choice. The case of Sabar stands out because she strongly demands that the Israeli tax payer should fund her activities. Regrettably, such a view is prevalent view among many academics who, like Paz-Fuchs,  are genuinely puzzled why this should not be the case. 
 
For all those, here is something that Stanley Fish, a professor and public intellectual with a leftist pedigree, wrote in his book Save the World on Your Own Time: "I am not saying that putting pressure on South Africa or Israel or agitating for workers rights are not legitimate political actions. I'm just saying that political actions are what they are, which means that not everyone (either in the polity or the academic community) would approve them, which means that in endorsing them a university aligns itself with a partisan position, which means that sectors of the general public will come to regard the university as a special-interest lobby and decline to support it."

Indeed, this is what has happened in the United States where the neo-conservative movement rode a wave of public outrage against political activists in state (public) universities.  Israeli taxpayers deserve the same consideration than their American counterparts.
 

2013/5/26 Amir Paz-Fuchs <amirpazfuchs@gmail.com>
An article well-worth reading for many (sad) reasons, but also for this bit, just at the end:

ב-2009 זכתה צבר בפרס Unsung Heroes של הדלאי למה על עשייה ציבורית, פרס שמחולק פעם בארבע שנים ל-100 אנשים מכל העולם. הזוכים מקבלים את הפרס בזכות פעילות שמובילה לשינוי בעולם, ועל כך שהם לוקחים את המיומנות שלהם לשדה החברתי?פוליטי. "כשקיבלתי הודעה במייל על הזכיה בפרס, הייתי בטוחה שמדובר בעוקץ הניגרי", היא מספרת. "כשהתברר שזה אמיתי שמרתי את זה בסוד, כי בדיוק התחילו התהליכים לקראתי קבלת תואר פרופסור ופחדתי שזה יפגע בי, שזה יהיה עוד כלי בידי המלעיזים שיגידו שאני לא מפרסמת מספיק. כל השנים אני משלבת בין עבודות מחקר לעשייה ציבורית, ובאקדמיה אתה משלם על זה מחיר כבד, גם בגלל משאב הזמן מצומצם וגם מפני שיש איזושהי הסתגרות במגדל השן, ועשייה חברתית כאילו מורידה מהכבוד. מצד אחד האקדמיה מעודדת עשייה חברתית באמצעות מלגות לסטודנטים, אבל כשבאים להעריך לחבר סגל את העלאת הדרגה, מה שעשית בשדה הציבורי - אף שהוא תולדה של פעילות מחקרית - נכנס תחת 'שונות', סעיף שאיש לא מסתכל עליו.



http://www.ingentaconnect.com/content/bloomsbury/fcs/2013/00000016/00000002/art00002

Remembering the Past and Constructing the Future over a Communal Plate: Restaurants Established by African Asylum Seekers in Tel Aviv

Authors: Sabar, Galia; Posner, Rachel

Source: Food, Culture and Society: An International Journal of MultidisciplinaryResearch, Volume 16, Number 2, June 2013 , pp. 197-222(26)

Publisher: Bloomsbury Journals (formerly Berg Journals)

 

 

Abstract:

Since 2005, asylum seekers from Eritrea and Sudan have been immigrating to Israel via the Egyptian-Israeli border. By February 2011, approximately 33,000 asylum seekers resided in Israel, most of them in the southern neighborhoods of Tel Aviv. Literature has focused on legal and political aspects of this new wave of migration, but little research has documented their social, religious and economic institutions and none has considered their self-established restaurants. This study examines asylum seekers' foodways and culinary establishments, revealing the importance to asylum seekers of preparation and consumption of familiar foods as part of their daily struggles for survival in a foreign land. By combining both anthropological and biological perspectives (that is, the evolutionary and adaptive significance of human behaviors, taking into consideration the biological mechanisms underlying these behaviors), we show how the triggering of memories by the sensorial experience of cooking and eating is an important component in the construction and management of identity in the context of forced migration.

Document Type: Research article

DOI: http://dx.doi.org/10.2752/175174413X13589681351692

Publication date: 2013-06-01


This is the ending part of the article

http://www.themarker.com/markerweek/1.2028595

הפרס מהדלאי למה: "הייתי בטוחה שזה עוקץ ניגרי"

לצד עבודת המחקר בחוג ללימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' גליה צבר מקיימת פעילות חברתית התנדבותית. היא היתה שנים רבות חברת הנהלה ב"פרויקט איידס ירושלים", עמותה שעוסקת בחינוך למניעת איידס בקרב בני נוער בישראל ובעולם. בנוסף היא פועלת במרכז הרפורמי לדת ומדינה, המעניק סיוע לאנשים בשולי החברה, וכן פועלת במוקד סיוע לעובדים זרים שעוסק גם בפעולה לשינוי חקיקה.

ב-2009 זכתה צבר בפרס Unsung Heroes של הדלאי למה על עשייה ציבורית, פרס שמחולק פעם בארבע שנים ל-100 אנשים מכל העולם. הזוכים מקבלים את הפרס בזכות פעילות שמובילה לשינוי בעולם, ועל כך שהם לוקחים את המיומנות שלהם לשדה החברתי?פוליטי. "כשקיבלתי הודעה במייל על הזכיה בפרס, הייתי בטוחה שמדובר בעוקץ הניגרי", היא מספרת. "כשהתברר שזה אמיתי שמרתי את זה בסוד, כי בדיוק התחילו התהליכים לקראתי קבלת תואר פרופסור ופחדתי שזה יפגע בי, שזה יהיה עוד כלי בידי המלעיזים שיגידו שאני לא מפרסמת מספיק. כל השנים אני משלבת בין עבודות מחקר לעשייה ציבורית, ובאקדמיה אתה משלם על זה מחיר כבד, גם בגלל משאב הזמן מצומצם וגם מפני שיש איזושהי הסתגרות במגדל השן, ועשייה חברתית כאילו מורידה מהכבוד. מצד אחד האקדמיה מעודדת עשייה חברתית באמצעות מלגות לסטודנטים, אבל כשבאים להעריך לחבר סגל את העלאת הדרגה, מה שעשית בשדה הציבורי - אף שהוא תולדה של פעילות מחקרית - נכנס תחת 'שונות', סעיף שאיש לא מסתכל עליו.

"כשהתפרסם שזכיתי בפרס, קרה דבר מדהים. האוניברסיטה שיווקה את זה בחום. זה הרי מצטלם מאוד יפה. היום אנחנו קבוצה של חוקרים, בעיקר חוקרות, שנאבקים על שינוי דמותו של איש הרוח והמחקר באקדמיה הישראלית. אחד הדברים שאנחנו מבקשים לשנות הוא האופן שבו האקדמיה מוקירה ומעריכה את חוקריה, בין היתר לתת לגיטימציה לחוקרים שבוחרים לקחת את תחום המחקר למקום של תרומה חברתית ולהפוך את זה לאחד הסעיפים - רק אחד מיני רבים - שעליהם אפשר יהיה לקבל הערכה מבחינת הקידום שלנו. לצד הפרסומים המדעיים, שהם ליבת העשייה שלנו, אנחנו מבקשים לכלול גם את זה".




Back to "Tel Aviv University"Send Response
Top Page
    Developed by Sitebank & Powered by Blueweb Internet Services
    Visitors: 243606839Send to FriendAdd To FavoritesMake It HomepagePrint version
    blueweb