Board & Mission Statement
Why IAM?
About Us
Articles by IAM Associates
Ben-Gurion University
Hebrew University
University of Haifa
Tel Aviv University
Other Institutions
Boycott Calls Against Israel
Israelis in Non-Israeli Universities
Anti-Israel Petitions Supported by Israeli Academics
General Articles
Anti-Israel Conferences
Anti-Israel Academic Resolutions
Lectures Interrupted
Activists Profiles
Readers Forum
On the Brighter Side
How can I complain?
Contact Us / Subscribe
Hebrew University
HUJ Alon Harel and Ethics Code: Misrepresenting Academic Freedom
Editorial Note:    

A recent proposal by Ariel University to pass Ethics Code (eventually postponed to the following year) created a firestorm on the Social Science Network.

Alon Harel has led the charge against the “totalitarian” Ariel University, describing two paragraphs of the proposed Code as “scandalous.” One stipulates that faculty’s conduct should not be injurious to the good name of the university.  The other pertains to the duty of faculty to provide students with a balanced presentation of controversial subjects by 1) offering a wide variety of views on the issue; - 2) teaching about the sources of the controversy.  

Harel’s position reflects the view of a large segment of liberal arts faculty in Israel.  As Academic Freedom in Israel: A Comparative Perspective found, Israeli academics have fought the notion that academic freedom should be balanced with academic duty. Conversely, public universities in Germany, Great Britain and the United States have Ethic Codes that require faculty to behave in a way that would not tarnish the good name of their institutions.  Given that taxpayers fund higher education, sensitivity to public image is part of the larger theme of accountability to the public and its elected representatives.

Harel’s argument sounds particularly callous when it comes to sexual misconduct of faculty, a topic of a recent report by the Comptroller General.    Yaacov Bergman (HUJ), who helped with the report, pointed out that Professor Eyal Ben-Ari who was fired by Hebrew University for sexual misconduct was accused of tarnishing the good name of his employer.  The transcript of the internal trial of Ben Ari  mentions "harming the University's good reputation" on seven occasions. Bergman observed that Harel's dismissive approach to the values of institutional reputation contradicts the stand of his university.

Harel’s opposition to a balanced teaching of controversial subjects is equally puzzling.   While professing to accept the Wilhelm von Humboldt’s vision of a classroom as a “marketplace of ideas  - a pedagogy used in liberal arts in the West - he warns that such a Code will punish faculty who do not follow this practice. Needless to say, Harel's position contradicts Resolution 1109/11 of The Council for Higher Education (CHE) which requires that Israeli universities follow the “classroom as a market place of ideas” model.  Thus, it is mandated that students in liberal arts (social sciences and humanities) be “exposed to a wide-range of ideas,” a “variety of knowledge,” and to “relevant claims.” 

Overwhelming opposition to Ethics code is not limited to Harel.  Maltz Committee Report on Higher Education of January 18, 2000 urged creating Ethic Codes, however most universities ignored the recommendation because of faculty opposition.  

Harel’s shopworn warnings that limiting academic freedom in Israel would hurt higher education are disingenuous at best and deceptive at worst.  Israeli liberal arts are trending well below Western averages, not least because the expansive interpretation of intramural freedom makes it easy on tenured faculty to cease publishing in their field to engage in pseudo research to push a political agenda.  IAM has repeatedly illustrated that neo-Marxist, critical scholars have switched from researching in the field for which they were hired to engaging in political pamphleteering.  The International Committee of Evaluation under Professor Thomas Risse noted that most faculty in the Department of Politics and Government at Ben Gurion University known little about core political science fields and publish in marginal academic venues.

Harel and his peers should know that resisting all efforts to improve liberal arts education comes with a price.  The state budget is not a bottomless barrel;  when painful cuts are necessary the taxpayers and their political representatives can rightly ask why should they support underperforming programs.  This is not a hypothetical question - it was announced last week that, as part of the Maltz Report quest for efficiency,the Hebrew University will eliminate a large number of liberal arts courses.   

Alon Harel should realize that such moves are the proverbial "writing on the wall." Most economic estimates predict a decade of slow growth in the economy and more cuts.  Humanities and social sciences are not going to be exempt from the general trends and will be forced to implement the Maltz Report, bringing Israeli universities in line with global trends.

בכירים באקדמיה: תקנון אוניברסיטת אריאל יפגע בחופש אקדמי

התקנון, שיובא השבוע לאישור, מחייב את המרצים "לשמור על שמו הטוב" של המוסד, ומגביל את שיקול דעתם "בנושאים המצויים בוויכוח אקדמי"

  • ירדן סקופ, כתבת החינוך של "הארץ"
  • 26.05.2013
  • 09:44

התקנון החדש של אוניברסיטת אריאל, שיובא השבוע לאישור, מעורר התנגדות בקרב מרצים בכירים באוניברסיטה ובמוסדות אקדמיים אחרים בישראל. חברי סגל אקדמי מביעים חשש כי מספר סעיפים בתקנון עלולים לפגוע בחופש האקדמי שלהם.
הסעיפים שבמחלוקת עוסקים בחובות הסגל האקדמי. אחד מהם קובע כי “בפעילותו הציבורית ידאג חבר הסגל לקדם את שמה הטוב של האוניברסיטה ויישמר שלא לפגוע בה”, סעיף אחר קובע כי “בפעילות הוראתית בנושאים המצויים בוויכוח אקדמי, יציג חבר הסגל בפני תלמידיו את העמדות השונות ואת מקור חילוקי הדעות”.התקנון החדש של אוניברסיטת אריאל, שיובא השבוע לאישור, מעורר התנגדות בקרב מרצים בכירים באוניברסיטה ובמוסדות אקדמיים אחרים בישראל. חברי סגל אקדמי מביעים חשש כי מספר סעיפים בתקנון עלולים לפגוע בחופש האקדמי שלהם.

החשש המרכזי של חברי הסגל באוניברסיטה הוא שסעיפים אלה יפגעו באופן ממשי בחופש האקדמי שלהם, מכיוון שלכאורה, אם התקנון יעבור, מי שיפר סעיפים אלה יצטרך לעמוד בפני ועדת משמעת של האוניברסיטה שבסמכותה לפטרו, גם אם יש לו קביעות.

המרצים סירבו להתבטא בנושא בפומבי, אך כמה מהם אמרו שינסו להתנגד לסעיפים הללו בהצבעה הקרבה. גם בקרב חברי סגל מאוניברסיטאות אחרות התעורר חשש כי אם התקנון יעבור באריאל, ישונו תקנוני אוניברסיטאות אחרות בישראל ברוח דומה.

התקנון יובא להצבעת הסנאט של האוניברסיטה ביום רביעי הקרוב. בסנאט - הסמכות האקדמית העליונה במוסד - חברים עד 71 חברים מהסגל הבכיר. התקנון נכתב על ידי ועדה שמינה הסנאט, וכבר בעת כתיבתו התגלעו חילוקי דעות, שאף הביאו לפרישת אחת הפרופסוריות מהוועדה.

הפרופ’ אלון הראל מהפקולטה למשפטים והמרכז לחקר הרציונאליות באוניברסיטה העברית הסביר כי “הדרישה מחבר סגל לקדם את השם הטוב של המוסד היא דרישה עמומה, שאפשר להשתמש בה בכל מיני אופנים. ההגנה הזו על השם הטוב של המוסד, עלולה להביא להשתקה של אנשים שיבטאו ביקורת כלפי ההנהלה”.

לדבריו, “המרכיב השני שנראה בעייתי מתערב באופן גס בשיקול הדעת של המרצה. בוודאי שמרצים צריכים להציג עמדות שונות, אך הגדרת הדבר כעבירת משמעת או כדרישה של המוסד היא פרועה. בכל תחום יש ויכוחים אקדמיים שמרצה מתייחס אליהם ויש כאלה שלא. האופן שבו זה ייושם בפועל, יהיה נתון לגמרי לשרירות לבם של מי שימונה על ידי ההנהלה. זו דוגמה למנטליות צנטרליסטית שלא תואמת מוסד אקדמי חופשי”.

עו”ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, הוסיף כי “הסעיף העוסק בהצגת כל הזוויות אינו עניין לוועדות משמעת, ודאי שמרצה לא יכול להקיף את כל הזוויות ובכל נושא”. לדבריו, “אין זה מתפקידו של מוסד אקדמי לדאוג לשמו הטוב באמצעות סנקציות בדין המשמעתי". יקיר הסביר כי "דווקא מוסד אקדמי צריך להיות פתוח יותר ממוסדות אחרים לחשיבה ביקורתית ולאמירות ביקורתיות כלפי החברה בכלל ולרבות כלפי המתרחש בין כתליו. אין מקום להטיל מגבלות על חופש הדעה של מרצים באמצעות הליך משפטי”.

שני סעיפים נוספים המעוררים מחלוקת ודיון נמצאים בחזון העמותה המנהלת את האוניברסיטה, שהוא האני מאמין שלה, שלא יועלה להצבעה, אך הסנאט יכול לבקש לדון בו. סעיפים אלה קובעים כי העמותה “מציבה לפניה כחזון את היעדים כדלקמן: להיות מוסד אקדמי מהמובילים בעולם, מוסד ציוני ורב?תחומי; להוביל במחקר, בחינוך וביצירת מנהיגות לעם היהודי”.

הפרופ’ דוד אנוך מהפקולטה למשפטים והחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, הסביר כי “הערכים שמוסד אקדמי צריך להיות מחויב אליהם הם הערכים של מצוינות אקדמית”. הוא ציין כי “זה בסדר שאנשי סגל מסוימים יהיו מחויבים לאידיאולוגיות מסוימות, וחלילה שמוסד אקדמי ידכא את הביטוי שלהם” והציג דוגמה לבעייתיות של הסעיפים הללו: “נאמר שבאים שני אנשי סגל בתחום המשפט, אחת מהן יהודיה ואחת ערביה, האם ועדת מינויים צריכה לשקול את השיקול הזה? הרי אחת לא מתאימה למנהיגות יהודית, כי היא אינה יהודייה. המוסד אמור לבחור את המועמדת הטובה ביותר, ולא להתעסק בשיקולים אחרים”.

הפרופ' אנוך הציג דוגמה נוספת: "נאמר שבאים שני פילוסופים של המוסר, אחד ציוני ואחר שמאמין שכל תורה לאומית מנוגדת לעקרונות המוסר, האם המוסד צריך לפסול את המועמד שמתנגד לתורות ולתנועות לאומיות משום היותו מוסד ציוני?" לפי אנוך, "הדבר מנוגד לשאיפה שיהיה דיון חופשי ברעיונות. מוסדות אקדמיים צריכים להתאפיין במחויבות לאיכות העבודה האקדמית, ולא לדוקטרינה כזו או אחרת".

מאוניברסיטת אריאל נמסר בתגובה: “אנו גאים בכך שחברי הסגל הבכיר שלנו מציעים להציג את מגוון הדעות ולא רק דעה אחת כפי שקיים כידוע בחלק מהאוניברסיטאות. מתחילת דרכה כמכללה, האוניברסיטה רואה את עצמה כציונית והכריזה על כך בעבר. האוניברסיטה תמשיך לקיים ולקדם גישה זו. אנו רואים כחלק מתפקידינו את חינוכה של ?האליטה המשרתת? שממנה תצמח בעתיד מנהיגות העם היהודי".

עוד נמסר בתגובה כי: "הכיוון החינוכי לפעילות של אוניברסיטת אריאל ברוח זו אינו מפריע ואף מעודד הצטרפות של אלפי סטודנטים וחברי סגל אקדמי בכיר בעלי מגוון של השקפות חברתיות ופוליטיות מהעדות והקבוצות האתניות השונות המרכיבות את מדינת ישראל: יהודים וערבים, חילונים ודתיים עולים חדשים וותיקים מכל חלקי ארץ ישראל".

Back to "Hebrew University"Send Response
Top Page
    Developed by Sitebank & Powered by Blueweb Internet Services
    Visitors: 256885654Send to FriendAdd To FavoritesMake It HomepagePrint version