מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
אוניברסיטת תל אביב
דיכוי בהרדמה - זאב צחור, מוסף תרבות, ידיעות אחרונות

דיכוי בהרדמה
"חרושת הישראליות" של משה צוקרמן מציע מבט שונה בשיח הניאו מרקסיסטי

זאב צחור

הספר הוא סיכומה של תיאוריה, המסבירה את השיטה שבאמצעותה מסמא המעמד השליט את היחיד ואת החברה. הטענה היא, שהחופש ואפשרות הבחירה בין אין ספור ערוצי תקשורת עצמאיים אינם אלא אחיזת עיניים. השלטון שולט ללא מצרים בכל ערוצי התקשורת ובאמצעותם הוא מונע היווצרות קולות אחרים. הדיכוי מתבצע בהרדמה, בדרך נעימה וללא צורך להפעיל אמצעים וולגאריים.

שורשיה הרחוקים של תיאוריה זו נטועים בהגות המרקסיסטית של המאה התשע עשרה. מאז היא הותאמה למציאות המשתנה. בהשפעת פרויד הוסיפה לה אסכולת פרנקפורט את המימד הפסיכואנליטי. במחצית השניה של המאה העשרים התאימו לה הורקהיימר ואדורנו את התפתחות התקשורת האלקטרונית והאמנות המערבית.

זהו לקט מאמרים של משה צוקרמן, ראש המכון להיסטוריה גרמנית באוניברסיטת תל אביב. המכנה המשותף שלהם הוא הניסיון להתאים תיאוריה זו למציאות הישראלית. הספר מתמקד בשלושה נושאים עיקריים: זיכרון השואה, השימוש בסיסמת השלום ודרכי ההבניה של הזהות הקולקטיבית. תחילה נראה שלפנינו עוד חיבור מהסוג המוכר לעייפה, שלפיו קיים בישראל מנגנון סמוי מן העין, המגייס את התודעה הקולקטיבית לשירות הרעיון הציוני. בראשית שנות השישים טען מרטין בובר, שהשימוש הפוליטי שעושה ישראל בשואה הוא גס וזול, וסופו שיביא לוולגריזציה של השואה. גם הטענה בדבר השימוש שעושה השלטון בחרדה מפני הפלשתינים משומשת. באותן שנים רחוקות תיאר אורי אבנרי בפירוש את שיטות העצמת החרדה הלאומית מפני הערבים וגיוסה למטרות פוליטיות.

לאחר עשרות שנות דיון אינטנסיבי קשה להוסיף משהו חדש על הטענות בדבר גיוס השואה והביטחון לצורכי אינדוקטרינציה ציונית, כפי שקשה לחדש גם בטיעונים המפריכים אותן. מיספרן הרב של עבודות הדוקטור הנכתבות עתה באוניברסיטאות בישראל, שבכותרתן מופיעות המילים "זהות", "זיכרון" או "הבנית התודעה" מלמד, כי נושאים אלה עדיין אופנתיים.

ומה עם מסעודה משדרות?

והנה, למרות שלמקרא ראשי הפרקים בפתח הספר נדמה שנושאי הדיון מוכרים ונדושים, הספר מציע מבט שונה מהמקובל היום בשיח האנטלקטואלי. אצל צוקרמן לא הכל יחסי. קיים סולם תרבות הירארכי, יש תרבות "נמוכה" ויש תרבות "גבוהה". לדוגמא, בתחום הביטוי האמנותי לשואה - סדרת "שואה" ההוליוודית היא "נמוכה", מעליה ניצב סרטו של סטיבן שפילברג "רשימת שינדלר" ומעליו עדויות השואה שצילם קלוד לנצמן. הרחק מהם, בצמרת התרבות ה"גבוהה", ניצב שירו של פול צלאן "פוגת המוות".

כאשר הספר מתאר את השיטה שבאמצעותה מתפעל המימסד את החינוך, את התרבות ואת התיקשורת לצרכיו, הוא נע עדיין במסלול הפוסט-מודרניסטי הצפוי. אולם כאשר הוא מנתח את תמונת המצב לעומק, הוא מבצע לפתע מעקף לאחור, אל מה שנחשב בעיני מעצבי האופנה האינטלקטואלית למיושן מאוד. הניתוח מעלה מהאוב את צמדי המילים שרווחו בימים רחוקים כמו "מדכאים ומדוכאים", "מנגנוני ניכור", "ערך חליפין", "פרספקטיבה מונוליטית". מושגים אלה מצטרפים למשפטים ארכאיים מסוג "קטל חיי אדם בהשראת ובהנחיית ארצות הברית עצמה, המתרחש באזורים שונים באמריקה הלטינית" (עמ' 56), או "האינטרסים המובהקים של ההון" (עמ' 152). כך מקים המחבר לתחייה את המרקסיזם, שה"פוסטים" לגוניהם אוהבים לתעב.

המחבר מתמקד בסיפור הישראלי, אולם ההתבוננות שלו אינה מקומית. לטענתו, ניכוס השואה לצרכים פוליטיים מאפיין את חרושת התרבות של המערב כולו. כך גם מכבסת המילים: מה שעושים לנו הוא רצח, מה שאנחנו עושים לאחרים זה התגוננות. כך אצלנו, כך, בהיפוך כמובן, אצל הפלשתינים, וכך בכל מקום שיש בו מאבק דמים. דיכוי האחרים לא התחיל בהתנחלויות הישראליות היושבות על טריטוריה פלשתינית. צוקרמן מרחיק לאחור עד הצהרת זכויות האדם והאזרח של המהפכה הצרפתית. אפילו הצהרה זו, הנחשבת לביטוי האולטימטיבי לחופש אחווה ושיוויון, מהווה בעיניו כלי דיכוי בידי החזקים.

קטילת המהפכה הצרפתית, התרבות המערבית, התיקשורת והקפיטליזם היא קרע לקטילת אוסלו, אהוד ברק ותוכניות השלום של ישראל. השלילה המוחלטת של מה שיש בארץ ובעולם היא ההתחלה, האמצע והסוף. מעתה ברור לקורא מה לא טוב: הכל, בעצם. לא ברור מה החלופה. הקורא מסיים את ספר וחצי תאוותו בידו.

משה צוקרמן, חרושת הישראליות, הוצאת רסלינג, 261 עמ'

חזרה ל "אוניברסיטת תל אביב"שלח תגובה
חזרה לראש הדף
    האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
    מבקרים: 242908986שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
    blueweb