Home
Search
עברית
Board & Mission Statement
Why IAM?
About Us
Articles by IAM Associates
Ben-Gurion University
Hebrew University
University of Haifa
Tel Aviv University
Other Institutions
Boycott Calls Against Israel
Israelis in Non-Israeli Universities
Anti-Israel Petitions Supported by Israeli Academics
General Articles
Anti-Israel Conferences
Lawfare
Anti-Israel Academic Resolutions
Lectures Interrupted
Activists Profiles
Readers Forum
On the Brighter Side
How can I complain?
Contact Us / Subscribe
Donate
General Articles
Van Leer Jerusalem Institute is Not an Academic Institution

15.02.16

Editorial Note
The Marker, the economical magazine of Haaretz, published an article in Hebrew by Tali Heruti-Sover, an adjunct lecturer at the Department of Management BGU, about two Israeli NGOs that have the word academic or academy in their title.  One group is the Academic Council for National Policy, formally, Professors for a National and Economic Strength, which comprises right-wing academics.   The article informs the readers that the group has not filed their financial reports as required by the Amutot (NGOs) Registrar.  The other organization mentioned is an institution called the Academic College B.E. that assists students with learning difficulties such as Asperger or Autism in their quest to obtain a BA degree at the Open University. The author contended that this is a breach of the Council of Higher Education regulations since the group use the word "academic."   

If the author is interested in a non academic institution pretending to be academic, here is a suggestion for her. Van Leer Institute in Jerusalem houses Van Leer's Polonsky Academy.  Its fellows appear in academic conferences along with faculty from other universities. For example, a call for paper to a conference in the University of Helsinki included a keynote speaker Sinai Rusinek of Van Leer Jerusalem Institute.

On a different note, Van Leer already hit the news recently because of a speech by Itzhak Galnoor, a professor emeritus of political science at the Hebrew University, a senior fellow at Van Leer, a chairman of Shatil, a member of the board of New Israel Fund as well as a former civil service commissioner.  Maariv quoted Galnoor as declaring that he supports boycotting products from the settlements and that he had contacted various countries encouraging them to do so. "I personally, and I speak in my name," boasted Galnoor, "urge the world to do the same (to boycott products from the West Bank). They endanger me, my life and my family." 
 
Van Leer is a prime example of an organization that would run afoul of the CHE prohibition of misusing the "academic" credential.   

 



האקדמיות המומצאות: המל"ג נלחם ב"מועצה האקדמית למדיניות לאומית" וב-"מכללה האקדמית BE"

זוכה פרס נובל הפרופ' ישראל אומן הוא חבר ב-"חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי", אלא שבעצם מדובר בעמותה גרעונית, ללא דוחות או אישור ניהול תקין ■ גם "המכללה האקדמית" של בית אקשטיין משווקת כאקדמיה, מבלי שתחזיק באישורים המתאימים
טלי חרותי-סובר
11.01.2016 15:30

לאחרונה נוסד ארגון חדש בארץ העונה לשם "המועצה האקדמית למדיניות לאומית". על אף השם - המרמז על היותו חלק מן האקדמיה או המדינה - הרי שמדובר בעמותה שאין לה קשר לזה או לזה. בראש ה"מועצה" עומד רונן שובל, מי שהקים את ארגון הימין "אם תרצו". בימים האחרונים נחת על שולחן העמותה, שאינה רשומה בשם זה אצל רשם העמותות - על אף שהיא מציגה את עצמה ככזו, מכתב מטעם המועצה להשכלה גבוהה, המזהיר אותה מפני שימוש בשם.

הכינוי "אקדמיה" מוגן על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה, שקובע כי "לא ישתמש מוסד חינוך באחד הכינויים האלה - אוניברסיטה, טכניון, מכון טכנולוגי, פקולטה, אקדמיה, בית ספר גבוה, מכללה אקדמית, השכלה גבוהה או חינוך גבוה - בין בנפרד ובין בסמיכות ובין בצירופו כשם או כתואר לכינוי אחר, אלא אם המוסד הוכר, או שהכינוי ניתן לו בחוק או שקיבל עליו אישור מאת המועצה להשכלה גבוהה". מכאן דורשים במל"ג "לקבל התייחסותכם בכתב לסוגיית השימוש בכינוי 'אקדמיה' בשמה הרשמי של העמותה, בתוך 14 יום".
 
בירור נוסף מעלה כי השם הבעייתי הוא הבעיה הקטנה של העמותה החדשה. העמותה, שהוקמה על חורבותיה של עמותה אחרת מוכרת יותר – חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי – היא גוף המאחד 350 אקדמאיים, כך טוען שובל. הבולט בין אנשי האקדמיה הוא זוכה פרס נובל בכלכלה ישראל אומן.

הגוף הזה, הגובה דמי חבר מחבריו, אמור היה לפעול לחיזוק חוסנה הכלכלי והמדיני של מדינת ישראל, אלא שמסתבר שהחברים - הפרופסורים עצמם, לא תרמו ממש לחוסנה של העמותה. על פי נתוני רשם העמותות הגוף איננו בעל אישור ניהול תקין, ועל אף שהעמותה הוקמה על פי אתר הרשם ב-1994, הגישה רק דוח כספי אחד מאז ומעולם, בשנת 2008. בשנה זו הייתה העמותה בגרעון, ומאז לא ברור מה קרה עם הכספים המגיעים אליה.

שובל מכיר את המצב ולטענתו נקרא כדי לטפל בו והוא עושה זאת בהתנדבות. "אנחנו בשלב מיתוג" הוא מסביר את השם החדש, שאינו נמצא כלל ברשם העמותות. "אכן בעבר בהתנהל החוג לפרופסורים לחוסן מדיני תחת מצוקת משאבים שלא איפשרה לו להחזיק ברואה חשבון צמוד שיטפל בענייני הדוחות הכספיים. לפני חודשים ספורים גייסנו משאבים ומאז סוגיית הדוחות החסרים נמצאת בטיפול אצל משרד רו"ח. הטיפול אמור להסתיים בקרוב".

בנושא השם החדש שגרר את מכתב המל"ג מוסיף שובל כי "אין כל בעיה בשמנו החדש שכן החוק דורש במפורש ממוסד חינוכי לבקש אישור כדי לצרף לשמו את המילה אקדמיה, ואנו לא מוסד חינוכי ופעילותנו אינה חינוכית".
 
מל"ג: "המכללה האקדמית" של בית אקשטיין אינה אקדמיה

מכתב נוסף ששיגרה המל"ג נחת השבוע גם על שולחנה של המכללה האקדמית BE השייכת לבית אקשטיין. על פי פירסומיה, מדובר במכללה שמציעה תארים אקדמיים לליקויי למידה - אלא שגם כאן מדובר בעבירה על החוק. ה"מכללה" של בית אקשטיין אינה מכללה אקדמית שקיבלה אישור מן המל"ג, וממש כמו ה"מועצה האקדמית" של רונן שובל, לא ברור אם מותר לה להשתמש במושג אקדמיה.

מכללת BE קיבלה גם היא מכתב דומה לזה שקיבל שובל, ובו נדרשה להסביר בתוך 14 יום מדוע אימצה את המושג אקדמיה לשמה. בדיקה של הנושא העלתה כי מדובר במושג שיווקי לחלוטין. אנשי בית אקשטיין יסייעו למטופליהם ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, מה שלא הופך את בית אקשטיין עצמו למוסד אקדמי, או למכללה, אלא לגוף מסחרי שנותן עוד שירות ללקוחותיו. זה לא מנע מבית אקשטיין לפרסם את עצמו כפי שפירסם, והוא יצטרך להסביר למל"ג מה הקשר בין השירות שהוא נותן לשם שניתן לו.

בית אקשטיין מסר בתגובה: "בית אקשטיין הינו הארגון הגדול, המקצועי והמוביל בארץ בתחום מתן שירותים לאנשים עם צרכים מיוחדים מזה למעלה מ-20 שנה. בשנה האחרונה פועל הארגון לפתיחת מכללה שתאפשר לבעלי לקויות למידה מורכבות וכן לאנשים עם אספרגר ואוטיזם ללמוד לתואר ראשון ולהשתלב בשוק התעסוקה. התואר שבכוונתנו להעניק לבוגרים, הינו תואר ראשון של האוניברסיטה הפתוחה, כאשר התכנים המקצועיים יועברו על ידי סגל האוניברסיטה הפתוחה, והצוות המקצועי של בית אקשטיין עתיד לספק ליווי צמוד לסטודנטים בהמשך היום, בהתאם לצרכים הלימודיים הייחודיים של כל אחד ואחת מהם, במטרה לסייע להם לסיים את התואר בהצלחה. למיטב הבנתנו, המכללה זכאית להיקרא מכללה אקדמית, בהיותה מוסד מלמד של האוניברסיטה הפתוחה. מכל מקום, הנושא יובהר מול המל"ג ובהתאם לדרישותיו".


=============================================================





קול קורא // כנס: שינוי מושגי בהיסטוריה [הלסינקי 09/16] דדליין=31.3.16
 
מקום: הלסינקי, פינלנד
מועד: 22-24.9.2016
דדליין: 31.3.2016




snait gissis gissis@post.tau.ac.il

Conceptual Change in History
Conference at the University of Helsinki
September 22-24, 2016

 
 
Organised by
 
The Oulu Centre for Theoretical and Philosophical Studies of History http://www.oulu.fi/centreforphilosophyofhistory/
 
The research project ‘Reinventing the foundations of the European Legal Culture 1934-1964’ foundlaw.org
 
Keynote speakers
Theodore Arabatzis (University of Athens)
Martti Koskenniemi (University of Helsinki)
Sinai Rusinek (Van Leer Jerusalem Institute)
Benjamin Straumann (New York University)
Paul Thagard (University of Waterloo)
 
It is often suggested that historiography deals with change in time. If nothing ever changed, it would hardly make sense to do historical research. The nature of conceptual change has been an object of acute interest in recent years in the history and philosophy of science, cognitive science, Begriffsgeschichte, the history of ideas, legal history and other fields. Although a seemingly simple notion, the term ‘conceptual change’ hides a complex set of questions and problems.
 
First, ‘conceptual change’ may be seen to imply a number of different claims. It could mean a change of a particular concept or a replacement of that concept by another. It could also refer to the emergence of an entirely new concept. On the other hand, the reappearance, circulation and mutable application of alleged ´perennial´ concepts in historical writing would seem to undermine the idea of any abrupt ´change´ in conceptualizing history. Concepts operate within their intellectual context, where issues such as tradition have an impact within conceptual change and permanence. Especially in normative contexts such as law and legal tradition, concepts and their interrelationship take on a formative and constructive character.
 
Second, one is consequently entitled to ask what ‘change’ is in history. Ultimately it is a question of how historians have understood invariance, change and replacement in their texts. It may appear that invariance is the prerequisite of variance. When we speak about a change of X, something would need to stay unchanged. If there is no invariance whatsoever, the case would appear to be that of a replacement of X, rather than of a change. The problem becomes visible when one tries to understand the emergence of an entirely new concept. Does it presuppose discontinuity with respect to the tradition that precedes it? Or does it rather imply continuity, as Collingwood suggested: “Any process involving an historical change from Pto P2 leaves an unconverted residues of P1 incapsulated within an historical state of things which superficially is altogether P2” (AnAutobiography, 2002, 141)?
 
Third, how should the concept of concept be understood in the context of historiography? That is, what is the anatomy of this tool of representation? On the one hand, many different philosophical traditions have put forward theories of concept, but often their notions appear unsuitable for describing changes in history. On the other, many schools of history deal with concepts, but they often define them only vaguely or assume implicitly. Thus it is necessary to ask, for example, what the relation of concepts to language is and whether they should be seen as atomistic units or as composable to smaller elements. In addition, contributions from educational science, neurobiology and cultural studies challenge historians to rethink whether concepts should be perceived as mental or social entities. Sociolegal studies have challenged the normative value and permanence of concepts and examined the way that change in political, intellectual and legal contexts is reflected in conceptual change.
 
We invite contributions on the topic of Conceptual Change in History from both junior and senior scholars and from various fields.  The papers may deal with the semantic problems of conceptual change: How should change, stability, replacement and emergence of concepts in history be understood? What kind of theory of concepts does historiography require? Contributions may also address the question of the modelling of conceptual change. What are the mechanisms of conceptual change and how can they be presented? What is the relationship between concepts and normative orders and such as law and legal culture? In addition, papers may describe specific cases of conceptual change in history, which illuminate some philosophical, legal and theoretical aspects of conceptual change.
 
This international conference is organized by the Oulu Centre for Theoretical and Philosophical Studies of History and the research project ´Reinventing the foundations of the European Legal Culture 1934-1964´. The three-day conference hosts presentations by keynote speakers and additionally invites submission for plenary papers.
 
Please email submissions to Heta Björklund (foundlaw@gmail.com) by March 31, 2016. The maximum length of abstracts is 300 words.
 
 
 
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
Jouni-Matti Kuukkanen
Associate Professor in Philosophy
 
The University of Oulu
FIN-90014
Oulu, Finland
Tel. +358 294483203
 
The Oulu Centre for Theoretical and Philosophical Studies of History



========================================================



נציב שירות המדינה בעבר: "תומך במרי אזרחי"

נציב שירות המדינה לשעבר, פרופ' יצחק גל-נור, הודה בכנס במכון ון ליר כי הוא פונה למדינות בעולם וממליץ להן להחרים מוצרים מיו"ש: "הם מסכנים אותי, את חיי ואת משפחתי"

מיכאל טוכפלד | 3/2/2016 0:29

במכון ון ליר בירושלים התקיים אמש (יום ג') פאנל מיוחד שעסק בארגון השמאל הרדיקלי "שוברים שתיקה". אחד מהדוברים בכנס היה פרופסור יצחק גל-נור, לשעבר נציב שירות המדינה, שבמהלך נאומו, שהיה הראשון בכנס, התגאה כי קרא לממשלת ברזיל לא לקבל את מינוי דני דיין לשגריר וכי הוא תומך בהחרמת מוצרים מההתנחלויות ואף סיפר כי פנה למדינות בעולם, כדי שאלו יחרימו מוצרים ישראליים מיהודה ושומרון. 

"אני אישית, ואני מדבר בשמי", התגאה גל-נור, "קורא למדינות בעולם לעשות אותו הדבר (להחרים מוצרים מיו"ש, מ"ט). הם מסכנים אותי, את חיי ואת משפחתי, אז שלא ישחקו איתי משחקים ויגידו 'מה אתה מערב פוליטיקה', ושלא יגידו 'הם לא ידעו להבחין בין השטחים למדינת ישראל', הכל נכון. 

צפו: פרופ' יצחק גל-נור במכון ון ליר 
 
את המוצרים שלהם (של ההתנחלויות, מ"ט) צריך להחרים", המשיך גל-נור, "וטוב שנקרא להם לעשות את זה. וכן, אנחנו נצא לעולם ונתחיל להשפיע גם דרכם". הוא גם יצא נגד הקריאות שלא להעביר את הדיון אל מחוץ לגבולות המדינה ואמר: "קודם כל זה מגוחך היום, השאלה הזאת של 'לכבס את הכביסה בחוץ', באמת אפילו שרה נתניהו לקחה את הכביסה". 

הפרופסור, יליד ברזיל בן ה-76, שמשמש גם כחבר ב"קרן החדשה לישראל", הודה גם במסגרת הדברים שנשא כי הוא אחד מהבכירים הישראלים שפנו לממשלת ברזיל להפיל את מינויו של דני דיין לשגריר בברזיליה, לאחר שנודע דבר המינוי. "שאלו אותי האם היה ראוי שאזרחים במדינת ישראל יפעלו לסיכול מינויו של דני דיין לשגריר בברזיל. השבתי, שכנציב שירות המדינה זה לא בסדר, אבל כאזרח אני סבור שעשו דבר טוב ופטריוטי מצוין, כיוון שרצו למנות אדם שאינו גר בשטח מדינת ישראל". 

הוא הצדיק את דבריו בכך שמבחינתו שטחי יו"ש אינם חלק ממדינת ישראל. "לא מדובר במדינת ישראל, מדובר בשטח שהוא לא של מדינת ישראל. תנסו להסביר פעם למישהו את המעמד החוקי של מה שנקרא יהודה ושומרון. לראש הממשלה השוודי תנסו להסביר איזה מצב יש, אם זה במדינת ישראל הוא שואל? לא, זה לא מדינת ישראל. "מה עם היהודים שם?", המשיך גל-נור, "הם כן אזרחי ישראל. אז זה לא שייך בכלל למדינת ישראל, אנחנו מדברים על משהו שלא קורה במדינת ישראל, שלא קורה בשטח ישראל, אז זו זכותנו המלאה. 

"אני אישית תומך במרי אזרחי, כדי להחזיר את העטרה הדמוקרטית ליושנה. מרי שקט ולא אלים", הוסיף גל-נור, שבהמשך דבריו אף תקף את חובשי הכיפות בציבור הישראלי. "המשותף ליונה אברושמי (רוצחו של אמיל גרינצווייג ב-1983, מ"ט), ברוך גולדשטיין, בן שימול (ירה רקטה על אוטובוס של ערבים בשנת 1984, מ"ט), יגאל עמיר, שורפי הילד משועפאט, רוצחי דומא והציונים שכורתים עצי זית, הוא שכולם חובשי כיפות. הרבנים הם הראשונים שצריכים היו להילחם בהם. אלה עשבים שותים, בתי"ו - השותים את דברי הנאצה של רבנים ומנהיגים חשוכים". 

בכינוס, שהיה סוער, השתתפו גם פרופסור מרדכי קמינצר, פרופ' משה צימרמן, פרופ' אשר כהן והעיתונאי דרור אידר, ודוברי הימין שוסעו בו שוב ושוב על ידי הקהל שהיה במקום. השתתפה בו גם יולי נובק, מנכ"לית "שוברים שתיקה", שטענה כי הארגון בראשותה הפך לנרדף ושחברי הארגון מזועזעים בעקבות חדירה של סוכני הימין לשורותיהם, בין השאר כפי שקרא בתחקיר עובדה על "בצלם" ועזרא נאווי. היא האשימה כי מדובר בשיטות פשיסטיות והבהירה כי שום דבר לא ירתיע את הארגון. 

*** 
הבהרה: בידיעה זו שובץ בטעות ציטוט של יולי נובק שלא נאמר על ידה, ולכן הוא הוסר.








Back to "General Articles"Send Response
Top Page
    Developed by Sitebank & Powered by Blueweb Internet Services
    Visitors: 243636633Send to FriendAdd To FavoritesMake It HomepagePrint version
    blueweb