Board & Mission Statement
Why IAM?
About Us
Articles by IAM Associates
Ben-Gurion University
Hebrew University
University of Haifa
Tel Aviv University
Other Institutions
Boycott Calls Against Israel
Israelis in Non-Israeli Universities
Anti-Israel Petitions Supported by Israeli Academics
General Articles
Anti-Israel Conferences
Anti-Israel Academic Resolutions
Lectures Interrupted
Activists Profiles
Readers Forum
On the Brighter Side
How can I complain?
Contact Us / Subscribe
Tel Aviv University
TAU Ariel Handel Replacing Adi Ophir at the Minerva Humanities Center Without Any Notice


Editorial Note

In November 2015 the Minerva Humanities Center at TAU revealed that Ariel Handel replaced Adi Ophir as the new director of the Lexicon for Political Theory, Ophir supervised Handel's Ph.D along with Tovi Fenster.  Replacing Ariella Azoulay in the Photo-lexic project is her Ph.D student Ruthie Ginsburg.

Handel's CV is quite revealing, he has been in a post-doc positions since 2010, earning grants from Rosa Luxemburg Foundation among others. In 2013 he was a visiting scholar at the department of Geography at the University of Cambridge  working with Prof. Ash Amin, member of the board of the Durham Palestine Educational Trust, a British charity "aims to contribute to the social and economic development of the Palestinian Authority . The DPET offers master degree scholarships at Durham University for Palestinian graduates."  Handel is also a political activist. For instance, in 2002 he signed the petition Courage to refuse

For the summer of 2016, Handel has applied to the Antipode Foundation for their "Scholar-Activist Project Awards" which provides scholarship in the field of "radical geography". Antipode's "Awards are intended to support collaborations... that further radical analyses of geographical issues." Handel's listed his research as "Critical Studies in Israel/Palestine." 

Particularly troublesome is the circumstances of Handel's appointment, which contravened accepted procedures of publishing in the slot and seeking competitive candidates. To appoint Ophir's P.hD student to replace him is quite unethical. Tel Aviv University should be more vigilant about the appointment protocols in Minerva. Handel is a classic neo-Marxist, critical activist, a theory which is well overrepresented in the academy. As a public institution, Tel Aviv University has a responsibility to the public who is funding it.  IAM has repeatedly emphasized that the hiring of political activists masquerading as academics is detrimental to the standing of social sciences in Israel that have a particularly poor scores in the key comparative higher education indices. 

Academic Director: 
Dr. Ariel Handel

Lexicon for Political Theory: Encyclopedia in the Making

The Lexicon group studies foundational concepts in political theory and initiates the writing of original essays in the field. The project’s gradually expanding compilation of concepts will include traditional concepts drawn from the canon of political theory alongside concepts imported from other disciplines; concepts that have seeped into our language and perception from everyday experiences or concepts extracted from local or foreign political histories; and invented concepts, designed to enable the description of new phenomena. Through the critical interpretation and redefinition of these concepts the group seeks to broaden the horizons of the theoretical thought and at the same time to shed light on present political conditions. The selection of the concepts and their networking – the various ways in which they will be linked and intertwined, weaving and unraveling coherent discourses – is one of the group’s main preoccupations.
Against the backdrop of present-day relations between power, state, market, and religion, and in light of the new conflicts that are related to them, the Lexicon project seeks to reintroduce a series of basic questions about the essence of government and the boundaries of the political act; the reciprocal relations between mechanisms of the state, and the market; political theology and religious politics; the institution of citizenship and the distinction between citizens and non-citizens; the global political order and the new forms of rule it engenders; and more. The discussion of these issues carries a particular importance in the state of Israel, whose establishment was never anchored in a strong tradition either of political theory or of constitutional law, and in which still today there is hardly any critical thinking about the most basic foundational political questions and assumptions. The research conducted as part of the Lexicon group feeds on a close observation of the Israeli predicament, attempting to explore the imprint that it leaves upon the theoretical thought. However, the theoretical thought itself is not centered on Israel and is directed also at a global discourse community engaged in political-critical thought.
The research in this project is guided by a return to the most ancient philosophical question – “What is X?” – posed here for the purpose of testing common expectations and widely accepted theoretical frameworks. The lexical investigation does not seek definitions that reconstruct and summarize the history of the use of a particular concept under discussion, nor does it presume to seal the debate regarding this concept; on the contrary: it encourages new and original answers, welcomes multiple perspectives and interpretive disagreements, and strives to bring to the fore both cultural and disciplinary differences. This discussion takes place in full awareness of the fact that every explication of a concept must necessarily address a whole combination of concepts that are interconnected either within a single discourse or across discourses; the (re)definition is put forth in order to problematize this combination and discuss it critically.
The framing question “What is X?” fun'ctions as a formal common denominator of the various individual studies the project will initiate and compile. In content, the only feature common to these lexical essays, or definitions, is their emphasis on the political aspect of the concepts they present and explain. However, the project neither presupposes nor seeks to impose any one conception of the political: its nature will emerge anew, implicitly or explicitly, with each new definition of a concept and with the links that form between these definitions.
The project’s two avenues for exposure are a series of conferences and a journal. The conferences, held twice a year, host researchers from all areas of the humanities and social sciences interested in rethinking the basic concepts of their field and considering in particular the political aspect of these concepts. Papers presented at the conferences are submitted for publication in Mafte’akh, an online academic journal that will appear twice a year and fun'ction as a lexicon in the making. Papers submitted for publication in Mafte’akh undergo the usual procedures of academic evaluation. The journal’s editing is carried out by a class of M.A. students. Its first issue has appeared in Hebrew in January, 2010. An English version is scheduled to appear several months later, and beginning in 2011 the journal will appear regularly in both languages, providing a platform for researchers worldwide.
The Lexicon project is affiliated with several other research groups, which will promote lexical studies in areas of particular interest:
A research group on political economy, led by Dr. Noam Yuran. The group examines the unique form of the current economy, tracing political concepts in the writings of contemporary economists and interpreting them critically. This work is understood as a perquisite for the rebuilding of a conceptual language in the field of political economics, in light of the estrangement in recent decades of critical scholarship from economic issues.
Photo-lexic is an international research group led by Dr. Ruthie Ginsburg. More than half of its members are non-Israelis and it operates primarily online. The group studies and develops concepts relating to photography, both as image and as practice, with a special focus on the ways in which people – those who take pictures, those who appear in them, and those who look at them – use photography. Photography is perceived in this context as a possible instrument of power and government as well as a civilian practice that challenges the sovereign power and disrupts its field of vision. By exploring photography as a form of being-together, the group seeks to rethink central concepts of political philosophy from the point of view of the ruled rather than the rulers.
A research group on the political and philosophical theory of space, led by Ariel Handel, operated between 2009 and 2013. The group studied and developed concepts relating to the political construction of space and spatial aspects of politics. The group’s goal was to rethink space not just as an object of research and an element of the political but also as a research tool that stands to broaden and enrich our understanding of the political matter and the political field.

Nov 24, 2015

Fellows – Lexicon for Political Theory

Ariel Handel is the director of the Lexicon for Political Theory project at the Minerva Humanities Center since 2015. His main interests are critical political geography and political theory. Handel published numerous journal papers and book chapters on issues of space, politics, power and violence. His recent publications include “Gated/Gating Community: The Settlement Complex in the West Bank” (Transactions of the Institute of British Geographers, 2014); “Wine-Washing: Colonization, Normalization and the Geopolitics of terroir in the West Bank’s Settlements” (Environment and Planning A, 2015); “What is occupied in Palestine” (Political Geography, 2015). Handel is the editor-in-chief of The Political Lexicon of the Social Protest (Hakibutz Hameuchad, 2012), and the co-editor of Normalizing Occupation: Making of the Jewish Settlements in the West Bank (Indiana University Press, 2016).
Adi Ophir, former director of the Lexicon for Political Theory research project at The Minerva Humanities Center, is professor at The Cohn Institute for the History and Philosophy of Science and Ideas at Tel Aviv University. Ophir’s main interest is political theory, political theology, and modern and contemporary continental philosophy with special emphasis on critical theory. In the early nineteen nineties Ophir founded and edited Theory and Criticismthe main Hebrew journal for critical theory; in 2008 he founded The lexicon Project, which later became part of the Minerva Humanities Center, together with its online peer review journal, Mafte’akhLexical Review for Political Thought. He wrote on twentieth-century thinkers like Arendt, Foucault, Lyotard, Derrida, Levinas, and Agamben, and about various aspects of Israeli politics, culture, and society. In his Order of Evils (Zone Books, 2005) he presents an outline for a “moral ontology” based on an understanding of the social production and distribution of “evils” (losses, damages, injuries, suffering, and risks), and proposes a new interpretation of the concepts of evil and injustice. Working for the Present (Avodat Hahove, Hakkibutz Hameuchad, 2001) is a collection of deconstructive readings of some major texts and events in contemporary Israeli culture. In 2002 he published with Ariella Azoulay Terrible Days (Yamim Raim, Resling), a collection of critical essays on the political situation in Israel. The One State Condition, his most recent book, co-authored with Azoulay (Resling 2008 in Hebrew; Standford 2012), is an historical survey and a comprehensive anatomy of the Israeli rule in the Occupied Palestinian Territories and its impact on the Israeli political system. Ophir is also the editor, together with Michal Givoni and Sari Hanafi, of The Power of Inclusive Exclusion: Israeli Rule in the Occupied Territories (Zone Books, 2009), a volume dedicated to the study of various aspects, techniques, and apparatuses involved in the Israeli rule in the Occupation Territories. Ophir’s forthcoming book, Divine Violence: Two Essays on God and Disaster (The Van Leer Jerusalem Institute) reconstructs different models of theocracy in the Hebrew Bible and juxtaposes the role of disaster in biblical theocracies with its role in modern state governance.

המרחבי הוא הפוליטי
  הדס צור
21 במרץ 2016
כיצד התנועה במרחב משמשת מנגנון שליטה וייצור סמכות? וכיצד היקבים בגדה המערבית ובגולן תורמים לתיאור האזור כבעל אופי ייחודי המקדם את תעשיית היין והטריטוריה כאחד?אריאל הנדל חוקר את הגדה המערבית מפרספקטיבות של גאוגרפיה חברתית-אנושית וחוזר משם עם תובנות גם לגבי העיר.
בגדה המערבית יש מערכת מסועפת של כבישים, מחסומים שונים, אזורי מחיה מוגדרים לקבוצות שונות וכלכלה מורכבת של שייכות ושל פחד לכלל החיים במקום. המרחב בגדה כפוף לסכסוכים פוליטיים, לחלוקה אתנית ולתפיסות דת ולאום שונות המעצבות אותו. מחקרו של ד"ר אריאל הנדל מתמקד באופן בו קבוצות שונות נעות במרחב.
 "לכל אחת מהקבוצות בגדה – המתנחלים, הפלסטינים, הצבא, התקשורת, ארגוני הסיוע (NGOs) – יש מסלולי תנועה שונים. לא מדובר רק בכבישים שונים אלא גם במשטרים שונים המבוססים על  פחד ואי ודאות, כן, גם המתנחלים סובלים מפחד, זה חלק מכלכלת התנועה שלהם", מסביר הנדל. "בעבודת הדוקטורט התמקדתי בתנועה האנושית בגדה המערבית וברצועת עזה בשנות האינתיפאדה השנייה. המוטיבציה למחקר הייתה כפולה, ראשית לערוך מחקר אמפירי על האופן שבו אנשים נעים במרחב, ובעיקר במרחב "מעורבב" לכאורה, שבו ההפרדה בין האוכלוסיות מתקיימת בעיקר על בסיס של מסלולי התנועה ושל מהירותה. כלומר, כבישים עוקפים או כאלה שבהם תנועת אחת האוכלוסיות אסורה ומוגבלת; מסלולים נפרדים במחסומים שאליהם מתנקזת תנועת שתי האוכלוסיות".
המוטיבציה השנייה שהניעה את הנדל, גאוגרף עם רקע עשיר בפילוסופיה, במחקר היא תיאורטית: הוא ביקש דרך המחקר האמפירי לחזור עם תובנות הנוגעות לתיאוריה. המחקר של אזור מסוכסך, שמשתנה תדיר בהתאם להחלטות פוליטיות, ביטחוניות, צבאיות, מאתגר מושגים קבועים בגאוגרפיה כגון טריטוריה, גבולות ואף מדידת מרחקים, המשתנים מדי יום בהתאם לתקנות והגבלות התנועה. "אחד הדברים הדומיננטיים בניתוח מערכי התנועה הוא חוסר הוודאות והשינויים המתמידים של היום יום, יש מחסומים  שהמיקום שלהם משתנה כל יום, תקנות המעבר משתנות כל יום, החיילים משתנים כל יום וכל אחד בוחר איך להפעיל את הסמכות שלו. זה יוצר מרחב של חוסר ודאות ובתוך זה צריך בכל זאת להגדיר דפוסים של תנועה של שימוש במרחב. בעקבות המצב נוצרת בעיה תיאורטית-מרחבית, שהרי איך ניתן למפות את המרחבים הלא יציבים הללו ולנסות בכל זאת להגדיר את משטר התנועה, כל זאת בידיעה שהוא לא יציב ולכן גם דפוסי התנועה אינם יציבים? כל מיפוי המתבסס על היציבות של המרחב נתקל בקושי. זה דורש ניסוח  מחדש של חלק מהכלים הגאוגרפיים, למשל איך משרטטים מרחק כאשר אין מרחקים קבועים. כל מיני כלים שרגילים להשתמש בהם לא בהכרח משתפים פעולה עם הסיטואציה".
מתוך כך צמחה אצל הנדל ההבנה שהן התאוריה הפוליטית והן הגאוגרפיה הפוליטית הקלאסית בוחנות בעיקר מרחבים יציבים וקבועים יחסית: טריטוריות, גבולות וכדומה. "הן עוסקות פחות בסוגיות של שליטה וניהול דרך תנועה. הכוונה היא שלא רק שהתנועה עצמה מנוהלת, נשלטת, כפופה לאילוצים של רגולציה וליתרונות או לחסרונות של תכנון מרחבי מוצלח יותר או פחות – אלא לכך שהתנועה עצמה היא גם כלי שבאמצעותו שולטים, מנהלים ומייצרים סמכות במרחב?.
לא מדובר בתופעה חדשה, גם הדרכון המודרני, אם חושבים עליו כך, משלב למעשה כוח, שליטה בתנועה, עיצוב זהות לאומית ויצירת גבולות טריטוריאליים, מסביר הנדל. "ההגבלה, האישור או ההתניה של התנועה הופכים לחלק מהכלים שבאמצעותם המדינה מייצרת ומיישמת את כוחה". לדבריו זהו תחום מחקר מתפתח בשנים האחרונות, במיוחד על רקע הגלובליזציה, תנועות ההגירה הטרנס-לאומיות, ותיירות ההמון, ולכן כיום חוקרים רבים עוסקים "בתנועה ובזרימה של אנשים, סחורות ורעיונות והאופנים בהם התנועה נמצאת בלב מערכי הכוח וייצור הזהויות החברתיות והגאוגרפיות של היומיום?. מספיק לחשוב על גלי הפליטים שמבקשים להגיע לאירופה והגבלות התנועה שלהם כדוגמא לחיבור בין תנועה, מערכי כוח, עיצוב זהות ושליטה.
הגדה המערבית כבית גידול יינות בוטיק
מחקר נוסף לו הוא שותף עוסק בענף הצומח של יקבים בגדה המערבית שהחלו לקום בשנות התשעים והם ממשיכים להתרבות. "יקבי בוטיק באופיים, אשר הבינו את היתרונות הרבים בגידול ענבי יין באזורים אלה. יקבים כמו גבעות, שילה, פסגות, טורא, גוש עציון ואחרים מייצרים יין שאי אפשר להתעלם מאיכותו" כותב מבקר היין חיים הלפגוט.1 מחקרם של הנדל ושותפיו מתמקד בגידול היין בגדה המערבית וברמת הגולן ובאופן בו הם תורמים לעיצוב אופיו של האזור כייחודי, אורגני, אנין, המשתלב עם הסביבה ותנאיה הטבעיים הייחודים, מה שמכונה בז'רגון היין 'טרואר':
"טרואר (terroir) הוא מונח צרפתי המתאר את סך המרכיבים של אזור גיאוגרפי מסוים – אקלים, מאפייני קרקע ומסורות גידול – הבאים לידי ביטוי בטעמם הייחודי של המוצרים הגדלים באזור זה, בייחוד יין, אבל גם, באופן הולך וגובר, שמן זית, דבש, קפה, שוקולד ועוד. מושג ה"טרואר" משחק תפקיד בשיווק היין והטריטוריה עצמה כאחד.2 השימוש במושג זה מדגיש מצד אחד את המקום הספציפי שבו מיוצר היין, אך מצד שני מתווך אותו לקהל התל אביבי כמקום של הנאה ושל טעם טוב. הדבר המעניין במקרה הייחודי הזה, הוא הקשר שנוצר בין כמה מהמאחזים ומההתנחלויות האידאולוגיות השוכנות בגב ההר ובין השפה האנינה שמאפיינת בעיקר ציבור ממעמד בינוני-גבוה, תוך שזירה של שיח אקולוגי-אורגני, ביטחוני והיסטורי כאחד". תופעה זו איננה רלוונטית רק לגדה המערבית כפי שמסביר הנדל, "למחקר זה יש השלכות רחבות גם על מקרים אחרים בעולם שבהם ישנם יינות ומוצרים נוספים הגדלים באזורי סכסוך כגון קפריסין, גבול הונגריה-סלובקיה, ועוד. על כן זה מחדד את הקשר שבין לאומיות, גלובליזציה וכלכלת צריכה מודרנית?.
המתודולוגיה בה הוא הוא נוקט לצורך מחקריו מושתתת על מקורות שונים הנעים מסטטיסטיקות רשמיות, לצד בלוגים עכשוויים של פלסטינים, ראיונות עם אנשי מקצוע וקצינים בכירים, ראיונות מהעיתונות, וספרות אקדמית בתחום הפסיכולוגיה והסוציולוגיה. באמצעות ריבוי מקורות זה הוא מבקש ליצור תמונה מורכבת הכוללת את המבט מלמעלה-למטה ומלמטה-למעלה בו זמנית. "אני משתדל להצליב ולהשלים בין הדברים, ללכת לראיין את הקצין אחרי שיש לי את הפרספקטיבה של אישה פלסטינית, ולהפך. אני מנסה לראות איך הדברים עובדים יחד, מתוך נקודת מוצא המניחה שהמציאות עצמה מורכבת מכדי "לציית" לשיטת מחקר אחת. אתנוגרפיה בלבד או סטטיסטיקות בלבד לא מסוגלות לתאר את ההשפעות המורכבות של המציאות. על כן אני מאמין שצריך לשלב יחד מתודולוגיות ותיאוריות שונות, כדי להצליח לתאר בו זמנית הן את טכניקות השליטה והן את ההתנגדויות לה – תהליכים המעצבים זה את זה, וכמובן גם את המרחב שבתוכו הם מתקיימים.
ניכר כי הרקע האינטרדיסציפלינרי של הנדל מסייע לו בפיתוח של מעברים וחיבורים מגוונים בין התיאורטי לאמפירי. חברותו רבת השנים בפרויקט הלקסיקון לתיאוריה פוליטית במרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב שכיום הוא עומד בראשו, מתמקדת בחשיבה מחדש על מושגים שגורים בתיאוריה הפוליטית. כך למשל הם עוסקים בחשיבה על  מושגים כגון "מדינה", "אלימות", "גבול" ועוד, והתוצרים מתפרסמים בכתב העת מפתח: כתב עת לקסיקלי-פוליטי. במסגרת זו ערך הנדל מחקר על מיפוי והגדרת טריטוריות אשר הוביל אותו להעמיק במושג ה"ס?פ?ר".3 כפי שהוא מסביר המאמר התבסס על חקר הפרקטיקות באזורי ספר, והוביל אותו להמשיג מחדש את החשיבה על ספר לא כאזור מוגדר וכמצב נתון אלא כתהליך. התפיסה המקובלת מגדירה אזורי ס?פ?ר כמצויים בשולי האזור המיושב ומתארת את ההיסטוריה שלהם לפי רגעים של "פתיחה" (עם חדירת אוכלוסייה פולשת למרחב נתון) ושל "סגירה" (כאשר הקולוניזציה, או הדה-קולוניזציה, הושלמה והמרחב "הוסדר"). בפועל ניתן לראות כיצד מרחב נתון עובר גלים חוזרים ונשנים של הרס ובנייה מחדש, שניתן לכנות "ספריזציה". "יש לכך השלכות משמעותיות להבנת חלק מהתהליכים העירוניים של בנייה, הרס ובנייה מחדש – ובעיקר לאופן שבו ניתן להבינם כחלק מתהליך מורכב שיש לו היבטים כלכליים, חברתיים, סימבוליים ופוליטיים כאחד?.
מהמרחב האורבני אל הלא-אורבני ובחזרה
?אני חושב שאחד ההיבטים המעניינים בהקשר של כתב העת המקוון אורבנולוגיה" אומר הנדל "הוא האופן שבו התיאוריות נודדות מהמרחב האורבני ללא-אורבני, וחזרה". זו סוגיה שמעסיקה את הנדל לא מעט. כך למשל, בעבודתו על מרחבי התנועה בגדה המערבית השתמש בתיאוריות רבות שצמחו מהעיר כגון גאוגרפיה של פחד, תחושות שייכות, התנגדות של יומיום ועוד. אלה תרמו והפרו את עבודתו אבל לטענתו הן גם הובילו אותו להתבוננות מחודשת על תופעות עירוניות כגון קהילות מגודרות וסלאמס, בעיקר בערי הדרום הגלובלי. "הקהילות המגודרות מנותקות לחלוטין מהמרחב העירוני הסובב אותם, שנתפס כאלים ומסוכן, ובתמיכה עירונית וממשלתית הן יוצרות לעצמן גם מרחבי תנועה נפרדים ובטוחים, אם בצורה של כבישים עוקפים של ממש, ואם בהגבלות על תנועה של אנשים מהאזורים העניים למרחבי התנועה של בעלי האמצעים". גידור החורג מגבולות הקהילה הוביל אותו ליצור את ההגדרה gated/gating community, "דהיינו מצב שבו החיבור בין הקהילות המגודרות הבודדות יוצר מערך שלם שמגדר ומדיר החוצה אוכלוסיות גדולות בהרבה".4
לסיום, מסביר הנדל מדוע הניסיון להבין את הסכסוך הישראלי-פלסטיני מבעד לסוגיות מרחביות הוא חשוב כל כך. "זה סכסוך או סיטואציה שהמרחב משחק בה תפקיד כל כך משמעותי, המחקר דרך המרחב חושף תובנות רבות". בשנות השמונים הוא מסביר, מחקרים רבים נעשו מהפריזמה הכלכלית וזאת משום שקשרי העבודה היו כה משמעותיים. העובדים הפלסטינים היו חלק מהמערכת הישראלית ולכן הממדים של יחסי העבודה והיחסים הכלכליים היו מרכזיים במערך היחסים בין הישראלים לפלסטינים. "אך מאז אמצע שנות התשעים, ובעיקר מאז האינתיפאדה השנייה, מספר העובדים הפלסטינים צנח באופן דרסטי. היום מדובר על כמה עשרות אלפי עובדים פלסטינים ברישיון, העובדים ברוב המוחלט של המקרים במתחמים סגורים ונפרדים בתחומי החקלאות והבנייה. כך שהיום, בניגוד למצב עד לפני כעשרים שנה, אין כמעט חיכוך ומפגש בין ישראלים ופלסטינים במקומות עבודה או במרחב הציבורי. זו רק דוגמא לשינוי בין הזיקות בין החברות, נדמה לי שהיום ההיבט העיקרי שבו היחסים מתקיימים והסכסוך נמשך הם דרך המרחב."
בניגוד למציאות התקשורתית שלרוב מציגה את הקבוצות בנפרד, והשיח הפוליטי שבו מתנסחים יחסים לעומתיים, של "אנחנו" מול "הם", דווקא ההתבוננות דרך המרחב מגלה זיקות משותפות וחושפת את חוסר האפשרות להפריד בין הקבוצות. מבעד לבחינת משטרי התנועה נחשפות כל הקבוצות הפועלות ומתנהלות במרחב ומנהלות כלכלת תנועה, שייכות, פחד ואי ודאות משותפים.

 כפי שפורסם במגזין WINET 193, מרץ 2015 ↩
Ariel Handel, Galit Rand and Marco Allegra, 2015. "Wine-Washing: Colonization, Normalization and the Geopolitics of terroir in the West Bank's Settlements", Environment and Planning A47(6), 1351-1367. ↩
 אריאל הנדל, 2011. "ס?פ?ר". מפתח: כתב עת למחשבה לקסיקלית-פוליטית 4, 143-166 ↩
 Ariel Handel, 2014. "Gated/Gating Community: The Settlement complex in the West Bank",Transactions of the Institute of British Geographers 39, 504-517. ↩
הדס צור
הדס צור עורכת המשנה של "אורבנולוגיה". דוקטורנטית במעבדה לעיצוב עירוני, בעלת תואר ראשון בקולנוע ומגדר בהצטיינות ותואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. מחקרה הקודם עסק בזנות ועירוניות, היום היא שותפה למחקר אינטרדיספלינרי בנושא 'ערים חכמות' ועבודת הדוקטורט שלה מתמקדת בהשלכות החברתיות של 'ערים חכמות' על קבוצות


Back to "Tel Aviv University"Send Response
Top Page
    Developed by Sitebank & Powered by Blueweb Internet Services
    Visitors: 256768450Send to FriendAdd To FavoritesMake It HomepagePrint version