Board & Mission Statement
Why IAM?
About Us
Articles by IAM Associates
Ben-Gurion University
Hebrew University
University of Haifa
Tel Aviv University
Other Institutions
Boycott Calls Against Israel
Israelis in Non-Israeli Universities
Anti-Israel Petitions Supported by Israeli Academics
General Articles
Anti-Israel Conferences
Anti-Israel Academic Resolutions
Lectures Interrupted
Activists Profiles
Readers Forum
On the Brighter Side
How can I complain?
Contact Us / Subscribe
General Articles
Two Reports Concerning Future Science in Israel


Editorial Note 

Two reports were published recently, focusing on the future success of Israeli sciences. One was conducted by Samuel Neaman Institute for National Policy Research, which finds that the number of published papers in academic journals has grown in the last decade but not at the rate of other countries.  In other words, Israel’s relative ranking has declined.  Neaman researchers found that in mathematics, psychology and brain science, Israel is ranked between 15 and 20 among the 37 countries. Energy, environment and engineering also do poorly compared to other countries.  

Still, the Neaman report found that Israel was doing well in the Information Technology sector. Some fields such as computer science were given high priority in terms of state investments and it bore fruits since Israel is ranked 4. 

The second report was conducted by the Israeli Academy of Sciences which found that the number of scientific papers published per capita has declined since the 1980s from number 1 to 30 today. 

Some scholars argue that publishing voluminous articles and books does not lead to better scholarship and that this measurement should be abolished. The main concern, however, of this report was the decline of investments in labs.  The government chief scientist Alexander Bligh stated he would seek improvements in this area.

The Israel Academy of Science report included a chapter on social sciences, a topic of major concern to IAM. A sub-committee evaluating social science and Humanities was elected from within the Israel Academy of Science; it  included Prof. Yohanan Friedmann as chair; Prof. Yoram Bilu; Prof. Avner Holtzman; Prof. Yosef Kaplan; and Prof. Israel Finkelstein as an advisor. 

Their report notes that the field is in decline globally and states that "This collective enterprise [social science] is recently in a state of continuous crisis and is worsening and this, of course, is not only in Israel. A proof for it, is the steady decline in the number of social science students, the so dangerously close to a single-digit percentage of all students in Israeli universities. As a direct result of this, a depreciation of the share of social science in the University's overall stake, and this is having an effect on the attitude of University administrations to these faculties, as it is translated in the allocation of jobs and money. Departments were merged, programs were closed, positions and grooming of young staff are reduced, and some fields of knowledge are facing real 'extinction'. This is a self-inflicting vicious cycle: as the caliber of courses and curricula being lowered, it diminishes their attractiveness for prospective students, which should have produced future researchers, and so on."

Interestingly, however,  the social science report also paid attention to the global post-modern trends. It states that, 
The 'Linguistic Turn' and the 'Cultural Turn', which were bought to the American and European Academy in the last quarter of the 20th century, challenged prevailing convictions in various fields in the social sciences and was spearheaded by subjects relating to history. The Deconsructive trend has questioned the validity of meta-narratives which ruled western historiography since the beginning of modern historiography. Instead of searching for 'historical truth' post-modern historians put in the center of discussion the examination of competing narratives that reflect different ideological positions, or social and cultural values, that compete them. Post-modern trends, sparked passionate debates in many universities in the Western world and also reached the intellectual sphere in Israel. National meta-narrative, which played a formative role in Israeli society since the beginning of Zionism, was heavily criticized from various angles and had significant repercussions on the historiographical debate. Unfortunately, social science faculties did not play a leading role in these discussions or guided them. Growing challenges of post-modernism, in its various aspects, were not utilized for intellectual reinvigorate in the appropriate departments of social sciences and was hardly reflected in the curriculum of Israeli universities. This reality has created the impression that the Academy lacks proper intellectual leadership and does not fulfill a leading role in debates in the social sciences or culture. This situation has negative ramifications on the status and image of the social sciences in Israeli society and their appeal to the public, especially among the younger generation.

In other words, the sub-committee embraces post-modern trends and advises Israeli social science faculty to follow suit. 

This advise seems strange considering the growing criticism of post-modern trends in American and British universities.  In fact, following the Brexit vote and the election of Donald Trump, this criticism took center stage. 

A number of liberal intellectuals pointed out that the liberal arts which embraced far- fetched left-wing trends and elevated "political correctness" to a defining academic truth, turned colleges into isolated islands where students are "coddled" from reality.   As a New York Times article explained, in the nineteenth and first half of the twentieth century the term elites connoted class. But at the twenty first century, the public considers intellectuals and academics to be an elite totally detached from social reality.  In this sense, the populism of Brexit and Trumpism is a reaction to left-wing elitism.

More to the point, social sciences in the West have been looking for ways to make their offerings more applicable to students needs.  Subjects like networking, cyber analysis, and sociology of complex organizations, are very much in demand in the twenty first century market place.  Israeli social sciences should broaden their expertise to make themselves more attractive.   

Report casts doubt on future of Israeli science and technology
12/27/2016 00:51
Number of scientific publications dwindles, labs are inadequate.

The state is resting on its laurels from decades ago when it comes to science and technology and the number of Nobel Prize winners. The per-capital rates of scientific papers published has declined from first in the world in the 1980s to No. 30 today.

These are among the findings of a new report by the Israel Academy of Sciences and Humanities to the Knesset Science and Technology Committee. The 71-page document also said that university humanities courses and departments are increasingly closing, because students prefer those that lead to well-paying jobs and that investment in scientific infrastructure such as labs and equipment has declined significantly.

“This is a very important document that reflects what exists, what we can do and should do,” United Torah Judaism MK Uri Maklev said. “The goal is the future, and the report points to the gap. We know very well the capabilities and human capital that we have and the investment and the resources we allocate for this.

Even the crisis in the humanities speaks volumes, as the field is almost gone.”

Academy president Prof. Nili Cohen added: “We see the achievements, but also the needs and gaps.

Regarding the humanities, the field is vital. It is inconceivable that major research areas of Judaism and knowledge of the history of neighboring countries will disappear.”

Zionist Union MK Yael Cohen Paran said, “The report may not be aggressive enough.” 

The report presented many achievements of Israeli academia over the years, including awards in all fields.

It also noted an impressive increase in the participation of women students in graduate studies. But the report also showed gaping holes between Israel and the rest of the advanced world when it comes to investment in science and research and the expensive infrastructure required.

Israeli science depends too much on research carried out with scientists in other countries, the report said. It also noted a slowdown in growth of the number of doctoral students over the past decade.

Zionist Union MK Manuel Trajtenberg, an economist, urged the deepening of the relationship with academics in China and India, which have invested heavily in science and research.

Prof. Alexander Bligh, chief scientist in the Science, Technology and Space Ministry, said: “I join those worried about the situation of infrastructure.

Future recipients of Nobel prizes in 30 years must be sitting now in laboratories, and I’m not sure the existing labs are suitable and worthy.”

Outgoing academy director Dr.Meir Zadok bemoaned the fact that academics “don’t know how to get along with the political system. We are professionals. MKs can be our messengers.”


Israeli Scientific Output Falling Behind in World Rankings
The study by the Neaman Institute also finds that the quality of research is in relative decline and warns of an impact on the country’s tech industry.

Ruti Levy Dec 28, 2016 4:25 AM
Despite major investments in Israel’s universities, the relative output of Israeli scientists globally declined over the last decade and threatens to undermine the country’s status as a technology leader, a study by the Samuel Neaman Institute for National Policy Research released on Tuesday found.
The output of Israel’s scientists and researchers – as measured by how often they publish papers in academic journals – has grown over the past decade, but the growth pace in other countries has been faster, so Israel’s ranking has declined, the report said.
The institute found that in areas where Israel has given high priority, including mathematics, psychology and brain science, Israel only managed a ranking between 15 and 20 among the 37 countries in the study. Israel’s strongest performance was in computer science, where it ranked fourth. In areas that have received low priority, like energy, environment and engineering, Israel performed poorly.

The relative decline should concern anyone interested in the future of the country's high-tech industry because colleges and universities train the next generation of engineers and are valuable sources of innovation, warned Prof. Zehev Tadmor, the institute’s chairman.
“The success of the Israeli high-tech industry is generally attributed to the big investment in security, the Israel Defense Forces technology units and Israel’s entrepreneurial nature. But the central contribution of Israeli academia,  without which the industry could not have arisen, is less well recognized,” he said.
“A small number of professors at the Technion and Hebrew University laid the foundations of several academic disciplines – computer science, electrical engineering and aeronautical engineering – which are the foundation of high-tech industry, and trained thousands of engineers and scientists.”

The research, which was conducted by Dr. Daphne Getz, Dr. Noa Lavid and Ella Barzani, surveyed scientific publications from 2010 to 2014. They assessed Israeli scientists’ influence with metrics like number of publications per million of population (Israel ranked 14th) and absolute number of papers (Israel ranked 32nd).
By comparison, from 2000 to 2004, Israeli scientific publications accounted for 0.92% of all scientific papers around the world, which put the country in 21st place. In 2010-14, the number was 0.68% – still impressive in that it’s seven times Israel’s share of the world population. But that still left Israel down 11 notches in the world rankings, according to Neaman.
Israel has been suffering slow growth in the number of scientific academic papers published – an increase of just 3.8% in 2010-14, at the lower end among countries surveyed. Developing countries like Malaysia, India and China showed growth rates of 62.5%, 45% and 35% respectively. Even Iran increased its number by 38%.
Developed countries also outpaced Israel, with Denmark and Sweden showing growth of 30% and 20% respectively.
Based on measurements like the number of times a publication was cited by others, appearance in the best academic journals and collaborative work with overseas researchers, Israel also showed a relative decline. In 2010-14, it ranked 16th in the world, down five places from 2000-04, Neaman said.
The reason was that other countries, among them the Scandinavian countries, the Netherlands and Australia significantly improved. Asian countries like Singapore and Hong Kong showed a dramatic improvement.
However, the Neaman report did find that Israel was doing well in some areas. More than a quarter of all Israeli scientific publications appeared in leading journals during the period, and cooperation between Israeli academia and industry – mainly the high-tech sector – was strong, especially in computer science.
In fact, Israel was among the world leaders in joint scientific research between academia and business, measured by scientific papers: 3.3% of all Israeli publications were in joint undertakings, versus 5% for Switzerland, the world leader in the category, and 1.3% on average worldwide.
Neaman found that during the period 412 papers had been jointly written by academic and business researchers in Israel, nearly all of them on the business side with researchers at the approximately 200 multinational research and development centers operating in Israel.
Microsoft was the hands down leader in joint papers, with 351. Other big partners were Intel (85), HP (67), Google (55) and Alcatel Lucent (31). Among Israeli corporate partners, the biggest two were the Israel Electric Corporation (16) and the arms maker Rafael (11).


בתוך 30 שנה: ישראל צנחה מהמקום ה-1 ל-30 בפרסומים מדעיים לנפש
מדו"ח "מצב המדע בישראל" עולה כי למרות שהיה גידול במספר המאמרים המופקים בישראל מדי שנה, קצב ייצור המאמרים העולמי כמעט והוכפל בתוך 10 שנים, והביא לכך שחלקה היחסי של מדינת ישראל הצטמצם. מחברי הדו"ח מביעים דאגה לגבי תחום מדעי הרוח
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הגישה היום (ב') לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת את "דו"ח מצב המדע בישראל" - תשע"ז / 2016. הדו"ח התלת שנתי המסכם את תמונת מצב המדע בישראל בגזרת התשתיות הלאומיות, מדעי הרוח והחברה, המחקר, האקדמיה ואוניברסיטאות. הנתון הקשה העולה מהדו"ח הוא כי מאז שנות ה-80' של המאה הקודמת ישראל הדרדרה מהמקום ה-1 ל-30 בדירוג הפרסומים המדעיים.
בדו"ח נכתב כי בשנות ה-80' דורגה ישראל במקום הראשון בעולם במדד מספר הפרסומים המדעיים לנפש. "עם הזמן חלה ירידה הדרגתית בנתון זה, שנמשכה עד לזמן האחרון", נכתב בדו"ח. ב-2010 דורגה ישראל במקום ה-13, ב-2013 הופקו בישראל כ-11,300 מאמרים בשנה, המהווים כ-0.5 אחוזים מסך המאמרים המדעיים בעולם. נתון זה הציב את ישראל במקום ה-30 בעולם. כלומר, למרות שהיה גידול במספר המאמרים המופקים בישראל מדי שנה, קצב ייצור המאמרים העולמי כמעט והוכפל בתוך 10 שנים, והביא לכך שחלקה היחסי של מדינת ישראל הצטמצם".
שיעור ההוצאה על מו"פ בהשכלה הגבוהה מתוך כלל ההוצאה הלאומית על מו"פ לפי שנים

בנוסף, כך עולה מהדו"ח, חלה ירידה מסוימת גם באיכות הפרסומים, הנמדדת לפי מספר הציטוטים הממוצע לפרסום. דירוג ישראל בקרב המדינות המפותחות ירד מהמקום העשירי בשנים 1988-1984, למקום ה-13 בשנית 2008-2004. עם זאת, נכתב בדו"ח כי מספר הציטוטים הממוצע למאמר ישראלי גדל מ-2.85 בשנים 1988-1984 ל-5.57 ב? 2008. בדו"ח של האקדמיה למדעים נכתב כי "אלה נתונים מדאיגים, המחייבים תיקון כדי לא לסכן את מעמדנו בעולם".
עוד מצביע הדו"ח על ירידה דרסטית בהשקעה במחקר ופיתוח בהשכלה הגבוהה וכן על סכנה להעלמות חקר הפיזיקה הגרעינית בישראל שעה שבתוך שלושה עשורים נותרו בישראל חמישה אנשי סגל אקדמי בלבד, לעומת 40 אנשי סגל בשנות ה-80. בתחום מדעי הרוח מצביע הדו"ח על סכנה גדולה לעתיד מדעי הרוח, כאשר אין מנוס מהאחדת חלק מהתחומים בישראל ובכלל זה הקמת תכניות בין?אוניברסיטאיות.  
יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב, אמר כי "מדובר במסמך חשוב מאוד שמשקף את מה שקיים, מה אנחנו יכולים לעשות ומה צריך לעשות. המטרה היא העתיד, הדו"ח מצביע על הפער הקיים ומוכר לנו היטב בין היכולות וההון האנושי שיש לנו ובין היישום, ההשקעה והמשאבים שאנחנו מקצים עבור כך. יש פער גדול מאוד גם ביחס לצרכים שלנו וגם בהשוואה למקומות אחרים. גם המשבר במדעי הרוח אומר דרשני, תחום שכמעט נעלם. יש מה לעשות, צריך לעשות ותפקידנו לפעול".
נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' נילי כהן, הוסיפה: "אנו רואים שיש הישגים אבל גם צרכים ופערים. במקביל לכתיבת הדוח ות"ת עמלה על התוכנית התקציבית ה-6 שנתית. התוכנית היא הישג למחקר. לעניין מדעי הרוח הם בנפשנו. לא יעלה על הדעת שתחומי מחקר מרכזיים של יהדות והכרת היסטוריה של מדינות שכנות יעלמו".
המדען הראשי במשרד המדע, פרופסור אלכסנדר בליי, אמר: "אני מצטרף למודאגים ממצב התשתיות, מקבלי פרסי הנובל בעוד 30 שנה כבר צריכים לשבת במעבדות ואני לא בטוח שהמעבדות הקיימות מתאימות וראויות. לצד כך נשמח ליזום קרן משותפת עם האקדמיה לעידוד מדעי הרוח".

דו“ח תת?הוועדה למצב
מדעי הרוח והחברה

פרופ‘ יוחנן פרידמן - יו“ר
פרופ‘ יורם בילו
פרופ‘ אבנר הולצמן
פרופ‘ יוסף קפלן
יועץ: פרופ‘ ישראל פינקלשטיין
א. כללי
( - מייצרים ומפתחים ידעHumanities- אשר מכונים בלשונות אחרות ‘מדעי האדם‘ ) מדעי הרוח
בדוק, חקור ושלם ככל האפשר על האדם, תולדותיו ותרבותו. הם שואפים להגיע לתיאור ולניתוח
של האנושות מראשיתה )או, ליתר דיוק, מן התקופות הקדומות ביותר שלגביהן קיים תיעוד(. הם
עוסקים בחקר ההיסטוריה, הפילוסופיה, הספרות, הלשונות וכל היבט אחר הנוגע לחיי האנושות.
מדעי הרוח שואפים לתאר את העולם האנושי הסובב אותנו, ולנתח כל סוגיה מכל היבטיה הרבים
והמורּכבים. הם מפתחים מודע?ות לכך שכדי להבין סוגיה לאשורה, עלינו להעניק משקל ראוי לכל
היבט והיבט שלה. נעשה ניסיון מּודע לתאר את מגוון בני האדם - על השקפותיהם, אמונותיהם,
מנהגיהם ואורח חייהם. לגישה כוללנית זו נודעת חשיבות רבה בחיי המעשה, ולא רק בעניינים
תיאורטיים: ניסוחים בהירים, שקולים וזהירים המבוססים על בירור העובדות הנוגעות לסוגיה
מסוימת חיוניים לשם קבלת החלטות מושכלות בכל עניין חברתי, מדיני או כלכלי. החשיבה
הביקורתית - לחם חוקם של אנשי מדעי הרוח - אמורה להבטיח שכל עניין ייד?ון לגופו לאור
שיקולים הנוגעים לו; אנשי מדעי הרוח עושים מאמץ מּודע להוציא ממערכת השיקולים כל מה
שזר לסוגיה הנדונה.
אחד התפקידים החיוניים של מדעי הרוח הוא העיסוק הביקורתי בתרבות הלאומית, בתרבות
העמים האחרים ובקשרים בין התרבויות שנתפסים כבעלי חשיבות מרכזית - במיוחד בתקופה
שבה חלקי העולם השונים שזורים זה?בזה, וכל מה שמתרחש באזור אחד משפיע באופן מידי על
אזורים אחרים. אחד הכלים החיוניים לעיסוק זה הוא לימוד וחקר שפות זרות, המאפשר הּכרה
מכלי ראשון של תרבויות זרות והבנה עמוקה שלהן.
התחומים העיקריים שבהם עוסקים מדעי הרוח והחברה הם לימודי וחקר ההיסטוריה, הארכאולוגיה,
הפילוסופיה, הבלשנות, הספרות, הדתות והאמונות, מבנים חברתיים, התנהגות יחידים והקשר
ביניהם בהיבטים החברתיים והנורמטיביים. תחומים אלה שזורים זה?בזה ומזינים זה-את-זה.
לדוגמה, ידיעת שפות זרות חיונית לחקר התחומים האחרים, כשם שידיעת היסטוריה של תקופות
שונות חיונית להבנת הפילוסופיה של אותן תקופות. כל תחום נדון הן בהקשר הלאומי המקומי
והן בהקשר הבין?לאומי העולמי, תוך דגש על הקשרים ועל יחסי הגומלין בין השניים. לא יעלה על
הדעת לחקור היסטוריה לאומית במנותק מהיסטוריה של עמים שכנים. העיקרון הוא לבחון את
התחומים השונים בהקשר רחב ככל האפשר, ולזהות את קווי הדמיון והשוני בין תופעות בנות-
השוואה באזורי עולם שונים. גם תחומי הידע השונים שזורים זה?בזה: הקשרים בין היסטוריה,
סוציולוגיה, פילולוגיה, לימוד ספרות ועוד מתחזקים והולכים.
בדור האחרון גוברת ההּכרה בחשיבותם של מחקרים בין?תחומיים המשלבים תובנות מתחומי מדעי
דו“ח תת?הוועדה למצב מדעי הרוח והחברה
20דוח מצב המדע בישראל תשע"ז | 2016
הרוח עם שיטות מחקר וחוקרים מתחומי מדעי הטבע. כיווני מחקר כאלה מאפיינים, לדוגמה,
את הארכאולוגיה המודרנית העוסקת בנושאים כמו תיארוך בעזרת ‘שעונים‘ מתחום הפיזיקה,
שהידוע ביניהם הוא פחמן 14 - דנ“א קדום שמסייע למיפוי אוכלוסיות העבר ושחזור תנועתן;
בדיקת שארים מולקולאריים בכלי אגירה עתיקים כדי לזהות דפוסי סחר, וכן שחזור אקלים ככלי
לשם הבנת תהליכים יישוביים ודמוגרפיים בימי קדם ובפרהיסטוריה. שיטות מתחום מדעי הטבע
הולכות ונעשות נפוצות הן במחקר של כתובות קדומות - לדוגמה, צילום מּולטי-ספקטרלי של
תעודות שקריאתן קשה - והן בפיתוח שיטות מתחום מדעי המחשב לשם השוואה של כתבי יד
ושל טקסטים.
מדעי הרוח במיטבם הם תחום תובעני המצריך כישורים רבים ומגוונים: שליטה בשפות זרות,
כושר ניתוח וניסוח, השכלה וידע רחבים ועוד. העיסוק במדעים אלה הוא מרתק וחשוב, ומשפיע
בתחומי מעשה רבים.
ב. מדעי הרוח בישראל
המכון למדעי היהדות נחנך על הר הצופים בדצמבר 1924, טרם פתיחתה הרשמית של האוניברסיטה
העברית בירושלים. מגרעין צנוע זה צמחה ?ב?רבות השנים הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה
העברית, וכן כלל מערכת המחקר וההוראה הישראלית במדעי הרוח, המעוגנת כיום בעשרות
מוסדות - בראש ובראשונה באוניברסיטאות המחקר. מאות חוקרים ומורים אקדמיים יצרו ויוצרים
נכסים בני-קיימה בכל התחומים של תולדות המין האנושי, הגותו, לשונותיו, יצירתו האמנותית
לענפיה, דתותיו ואמונותיו, תרבותו הלאומית ותרבויות העולם. ?פ?רותיו של ידע מגוון זה הונחלו
לדורות של סטודנטים, והם מחלחלים לכל מקום ואתר, מעצבים את דמותה של החברה שבה אנו
חיים ומגביהים שיעור קומתה.
מפעל קיבוצי זה מצוי לאחרונה במצב של משבר מתמשך ואף מחריף, וזאת כמובן לא רק בישראל.
העדּות המובהקת לכך היא הירידה העקיבה בשיעור הסטודנטים למדעי הרוח, עד כדי התקרבות
מסוכנת לאחוז חד-ספרתי מתוך כלל תלמידי האוניברסיטאות בארץ. כתוצאה ישירה מכך פחת
הנתח של מדעי הרוח בתוך העוגה האוניברסיטאית הכוללת, והדבר נותן את אותותיו בהתייחסותן
של הנהלות האוניברסיטאות לפקולטות אלו כפי שהיא מיתרגמת בהקצאת תקנים ותקציבים.
חוגים אוחדו, תכניות לימודים נסגרו, אפשרויות הקליטה והטיפוח של סגל צעיר צומצמו, תחומי
ידע אחדים עומדים בפני ‘סכנת הכחדה‘ ממשית. מדובר במעגל המזין את עצמו: ככל שמונמכת
קומתם של חוגים ותכניות לימוד כך פוחת כוח המשיכה שלהם בעבור תלמידים פוטנציאלים
שמהם אמורות לצמוח עתודות החוקרים, וחוזר חלילה.
תחושת החירום ביחס למצבם של מדעי הרוח באקדמיה הישראלית הולידה בשנים האחרונות
יוזמות שונות לשימורם ולשיקומם, במסגרות מוסדיות וכלל?ארציות. ב?2007 יזמה האקדמיה
הלאומית הישראלית למדעים דו“ח אשר התייחס לבעיה, ואשר הציע כיווני פעולה. בעקבות זאת
הוקמה בין השאר קרן משותפת למל“ג ויד הנדיב לפיתוח מדעי הרוח. דוגמה להיערכות בקנה מידה
מוסדי היא הרפורמה המתבצעת לאחרונה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים
- בסימן של מיפוי צרכים, איגום משאבים, ייעול וארגון-מחדש של תכניות לימוד. דוגמה ליזמה
בהיקף כלל?ארצי היא פרסומו של דו“ח מצב מדעי הרוח בישראל מטעם הוועדה הקבועה של
ות“ת למדעי הרוח )2016( - מיזם רחב?היקף ורב?משתתפים שהוכן תחת הנהגתה של פרופ‘ מלכה
רפפורט-חובב. עיקר חשיבותו של דו“ח זה הוא בהעמדת מסד נתונים מוסמך ומפורט על מצב
מדעי הרוח בכל המסגרות שבהן הם נלמדים ונחקרים, לרבות מסגרות החינוך התיכוני. בהמשך
לאותו מאמץ שוקדת המל“ג על תכנית חומש חדשה, ובה שלל הצעות מעשיות להעלאת קרנם של
מדעי הרוח. הדו"ח הנוכחי מבקש גם הוא לתרום למהלך זה.
21ג. מגמות עולמיות והתייחסות אליהן בארץ
‘המפנה הלשוני‘ ו‘המפנה התרבותי‘, שקנו לעצמם שביתה באקדמיה האמריקנית והאירופית החל
ברבע האחרון של המאה ה?20, ערערו מוסכמות רווחות בתחומים שונים במדעי הרוח, ובראש
וראשונה במקצועות הקשורים לתחום ההיסטוריה. המגמה ה‘דקונסטרוקטיבית‘ העמידה בסימן
שאלה את תקפותם של מטה?נרטיבים ששלטו בכיפה בהיסטוריוגרפיה המערבית מאז ראשיתה של
ההיסטוריוגרפיה המודרנית. במקום החיפוש אחר ‘האמת ההיסטורית‘ העלו היסטוריונים פוסט-
מודרנים למרכז הדיון את בחינת הנרטיבים המתחרים המשקפים עמדות אידיאולוגיות שונות או
זיקה לערכים חברתיים ותרבותיים מתחרים. המגמות הפוסט-מודרניות, שעוררו ויכוחים ע?רים
באוניברסיטאות רבות בעולם המערבי, לא בוששו לבוא, והגיעו גם אל העולם האינטלקטואלי
הישראלי. המט?ה?נרטיב הלאומי, שמילא תפקיד מכונן בחברה הישראלית מאז ראשית הציונות,
ספג ביקורות נוקבות מכיוונים שונים, והיו לכך השלכות ניכרות על הדיון ההיסטוריוגרפי. לצערנו,
הפקולטות למדעי הרוח לא מילאו בדיונים אלה תפקיד מוביל ומנחה. קריאות התיגר של הפוסט-
מודרניות, על היבטיה השונים, לא נוצלו לריענון אינטלקטואלי בחוגים המתאימים במדעי הרוח,
וכמעט שלא השתקפו בתכניות הלימודים באוניברסיטאות הישראליות. מציאות זאת יצרה את
הרושם כי האקדמיה נעדרת מנהיגות אינטלקטואלית ראויה לשמה, וכי אינה ממלאת תפקיד מוביל
בוויכוחים על הסוגיות המרכזיות במדעי הרוח והתרבות. למצב זה נודעות השלכות שליליות על
מעמדן ותדמיתן של הפקולטות למדעי הרוח בחברה הישראלית ועל כוח המשיכה שלהן בציבור
ובעיקר בקרב הדור הצעיר.
ד. מדעי החברה
מדעי החברה עוסקים בחקירת היבטים שונים של החברה האנושית, התנהגות היחידים כללי:
המרכיבים אותה והקשר בינם לבין המסגרות החברתיות והסביבות שבהן הם חיים. קווי המ?תאר
של מדעי החברה אינם חדים, משום שלתחומי ידע נוספים קיימת זיקה ברורה אליהם. מערכות
המושגים, המודלים המסבירים ופ?רות המחקר של מדעי החברה מזינים קשת רחבה של תחומים
מקצועיים מתמחים - כמו משפט, חינוך, רפואה ובריאות, מנהל עסקים, עבודה סוציאלית
ועיתונאות. מדעי החברה צמחו כאשכול תחומי מובחן מתוך מדעי הרוח, אך האוריינטציה של
תחומים ותת?תחומים לא מעטים בתוכם נעה שיטתית כלפי מדעי הטבע. ממיקום זה בתווך, בין
מדעי הרוח למדעי הטבע, נגזרים א?פיונים משמעותיים של התחום הנושאים משמעויות עיוניות
מגוון הגישות והשיטות במדעי החברה רחב, ונע בין קוטב ‘פוזיטיביסטי‘ )מהותני גיוון פרדיגמטי:
( - שבו מערכי המחקר וכליו מושפעים ממדעי הטבע: גזירת השערות בנות הפרכהessentialist -
ממודלים תיאורטיים מוגדרים, ובדיקה כמותית שלהן בתנאים מבוקרים - לבין קוטב ‘פרשני‘
(, המדגיש משמעויות סמליות וחוויות סובייקטיבי?ות ומציית להגדרהconstructionist )הבנייתי -
רכה יותר של ‘מדעיּות‘. גיוון פרדיגמטי זה ניּכר בהשוואה בין תחומי הידע, אך לא פחות מכך בתוך
כל אחד מהם. המ?נעד הרחב בין פסיכולוגיה ביולוגית החוקרת מוח והתנהגות לבין פסיכולוגיה
קלינית המפרשת עולם פנימי לא-מודע; בין גאוגרפיה פיזית לגאוגרפיה היסטורית-חברתית, ובין
אנתרופולוגיה פיזית לאנתרופולוגיה סוציו?תרבותית, מדגים גיוון תוך-תחומי זה. גיוון פנימי זה
מאתגר את קווי המ?תאר ואת רמת הגיבוש המחלקתית במדעי החברה.
המחקר המודרני בתחומים רבים של מדעי החברה הוא מתודולוגיה אינטגרטיבית ואקלקטית:
אינטגרטיבי - משלב שיטות מחקר כמותניות ואיכותניות כאמצעים משלימים להפקת מידע על
מציאות חברתית הנתפסת כמורּכבת ורב?ממדית.
דו“ח תת?הוועדה למצב מדעי הרוח והחברה
22דוח מצב המדע בישראל תשע"ז | 2016
תחומי מחקר מתרבים והולכים במדעי החברה חוצים גבולות של תחומי ידע רב?תחומיות:
( היא מגמה בולטת במדעיםinter-disciplinarityומשלבים תחומים נבדלים. בין?תחומיּות )
בכלל, ובמדעי החברה היא ניּכרת במיוחד לנוכח מיקומם כגשר בין מדעי הרוח ומדעי הטבע
והאופי המורּכב והרב?ממדי של המציאּות החברתית. הזיקה למדעי הרוח ניכרת בתחומים שונים
המדגישים מחקר חברתי מנקודת מבט היסטורית, תרבותית, לשונית או דתית; בצמיחת תחומי
מחקר אזוריים משולבים )כגון לימודי אירופה או לימודי המזרח הרחוק(, וכן בתחומי לימוד
חדשים )כגון מ?גדר ולימודי תרבות(. הזיקה הגוברת למדעי הטבע ניּכרת בתחומי ידע כמו סוציו?
ביולוגיה, ביו? ונוירו?פסיכולוגיה, ביו?כלכלה ורפואה חברתית. ייסוד תכניות לימודים ומרכזי
( - לימודיים אזוריים, חקר הרציונליּות, קבלת החלטות,multi-disciplinaryמחקר רב?תחומיים )
חישוביּות, מוח והתנהגות ועוד - משקף את התחזקות המגמה של בין?תחומיּות, אך גם מאתגר את
המ?בנה המחלקתי הקיים במדעי החברה וטומן בחובו את הצורך בהיערכויות חדשות.
העלּות הגבוהה של תשתיות ושל תקציבי מחקר בתחומים מובהקים של מדעי החברה הנשענים 
על מדעי הטבע: מעבדות, ציוד ומ?כשור מתוחכמים, קבצי נתונים גדולים.
ערעור הגיבוש המחלקתי לנוכח השונּות הפרדיגמטית התוך-תחומית וההתמחות הגוברת בתוך 
כל תת?תחום.
ערעור קווי המתאר המחלקתיים לנוכח צמיחת תכניות מחקר ומרכזי מחקר רב?תחומיים. 
המתח המובנה בין תחומים עיוניים ומחקריים מובהקים לבין תחומים פרופסיונליים )בתי ספר 
מקצועיים( - כמו פסיכולוגיה קלינית, לימודי ארגון, ראיית חשבון ועיתונאות.
פיזור ההשכלה הגבוהה בין מוסדות רבים. הצמיחה המטאורית של מכללות בישראל מאתגרת 
את מדעי החברה הרבה יותר מאשר את מדעי הרוח ומדעי הטבע; זאת משום שרוב תחומי
הלימוד במכללות קשורים למדעי החברה. תנאי הקבלה ורמת הלימודים במכללות נמוכים מאלה
של האוניברסיטאות; אך תנאי הקבלה לתארים מתקדמים - בעיקר באוניברסיטאות ?שווים.
כפועל יוצא, התחרות על משיכת סטודנטים למחלקות של מדעי החברה באוניברסיטאות
הופכת קשה יותר.
ניווט נאות של המחקר העוסק בחברה בישראל - מחקר המהווה רכיב משמעותי של המחקר 
החברתי בכלל - ב‘שדה המוקשים‘ של חברה רבת-שסעים, המקוטבת פוליטית, חברתית,
תרבותית ואידיאולוגית, שהאוניברסיטאות שלה נשענות במידה רבה על תמיכה כספית
ה. המלצות
פיתוח מדעי הרוח ושמירה על מעמדם הראוי במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מדעי הרוח:
חיוניים לדמותה התרבותית של המדינה, ליכולתה להבין את העולם הסובב אותה, להּכרה ביקורתית
ומעמיקה של התרבות היהודית והישראלית, ולהבנה יסודית ופתוחה של תרבויות אחרות. הדברים
אמורים בעיקר בתרבויות שא?תן העם היהודי בא במגע במשך הדורות - התרבות הקלסית, התרבות
הנוצרית, התרבות המערבית המודרנית, תרבות האסלאם והמזרח הרחוק.
המשבר במדעי הרוח עשוי לדרדר את תרבותה של המדינה ולהוציא אותה מרשימת העמים
התורמים תרומה משמעותית להבנת התרבות האנושית.
כדי להשיג את המטרות הללו, מוצע לנקוט צעדים אחדים:
הקמת ועדה משותפת לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולמועצה להשכלה גבוהה, 
שתכלול גם איש מדעי הרוח בכיר או שניים מחו“ל.
תפקידי הוועדה:
זיהוי תחומים במערכת האקדמית אשר בהם רכשה ישראל לעצמה מעמד בין?לאומי מוביל, 
אך אשר מצויים בסכנה בשל מצוקת תקנים ותקציבים. תחומים אלה יזכו לתוספת ת?קצוב
ייעודי. ייתכן שהוועדה תמצא שההצטיינות בתחום מסוים נמצאת באוניברסיטה מסוימת,
ובמקרה כזה אין להירתע מתמיכה ייחודית באוניברסיטה זאת. תמיכה מסוג זה תינתן לתקופה
קצובה: המוסד יתחייב להשתמש בתקציבים אלה בעיקר להרחבת הסגל הקבוע באמצעות
מינוי חוקרים מצטיינים, ולהמשך העסקתם גם אחרי תום תקופת התמיכה, אם יעמדו בתנאים
הדרושים למתן קביע?ות. התקציב הזה יתוסף לתקציב הרגיל, ולא יהיה חלק ממנו.
זיהוי תחומים חיוניים אשר נמצאים בסכנת הכחדה בשל מצוקה תקציבית ומיעוט תלמידים. 
מספר תלמידים הוא רק שיקול אחד, ולא העיקרי, באוניברסיטאות מחקר. מספרי תלמידים
מתאפיינים בתנודתיּות רבה, ולכן לא ראוי שמיעוט תלמידים בשנים מסוימות יהיה שיקול
עיקרי בחלוקת המשאבים לאוניברסיטאות המחקר. גם תחומים אלה יזכו לת?קצוב ייחודי.
השיקול של מספר התלמידים חייב להיות שונה במכללות ובאוניברסיטאות המחקר.
קיימים תחומים אשר אי-אפשר יהיה לקיימם במלוא ההיקף בכל האוניברסיטאות. במקרים 
אלה, יש להקים תכניות בין?אוניברסיטאיות ולהקל על הרשמת תלמידים באוניברסיטאות
אחדות. הדבר מחייב הסכמה בין האוניברסיטאות על חלוקת כספי ות“ת שיינתנו בעבור
תלמידים הלומדים ביותר ממוסד אחד. שיתוף פעולה מסוג זה חיוני כדי למנוע הכחדה של
תחומים שלמים וחשובים מהמערכת האקדמית הישראלית.
ראוי להמשיך ולקיים את הקרן לקידום מדעי הרוח המשותפת למל“ג ול‘יד הנדיב‘. קרן זו תרמה 
תרומה משמעותית לחדשנּות במחקר ובהוראה, שלא הייתה באה לעולם בלעדיה.
מדעי הרוח סובלים ממחסור מתמשך בתקציבים הדרושים לשם מחקרי תשתית מקיפים. 
אנו ממליצים כי ות“ת תקים תכנית ייעודית למימון מחקרי תשתית במדעי הרוח. המדובר
במפעלים בעלי היקף רחב, כמו מילונים מדעיים גדולים, המבוססים על טקסטים בלשונות
מרכזיות לתרבות הישראלית, כגון העברית והערבית.
מחקרי תשתית במדעי הרוח עשויים להיות מוסדיים או אישיים. במדעי הרוח קורה לא פעם
שחוקר בודד יוזם מחקר בעל אופי תשתיתי - תופעה שונה מהמצב המקובל בדרך כלל במדעי
הטבע - ויש לקחת זאת בחשבון. מחקרי תשתית במדעי הרוח מצריכים תקציבים קטנים הרבה
יותר מאשר אלה במדעי הטבע, אך בוודאי שגם הם ראויים לת?קצוב מתאים.
מומלץ להקים גוף מתא?ם קבוע בין הפקולטות למדעי הרוח לצורך התייעצות שוטפת, התוויית 
מדיניות, ייזום וניהול של תכניות בין?אוניברסיטאות ותיאום קווי פעולה מול המל“ג והות“ת.
הפגישה המוצלחת של ?דקני מדעי הרוח )שנערכה באקדמיה הלאומית למדעים במרס 2016(
ממחישה את הפוריות והאפקטיביּות של פורום כזה.
מומלץ לבחון מחדש את מודל התקצוב של ות“ת ולהציע שיפורים שיתקנו את הקיפוח המובנה 
בו ביחס למדעי הרוח. בעיקר, קיים צורך להכין דירוג עדכני של כתבי העת הבולטים בכל
תחום, ולתת משקל ראוי לפרסום ספרים אקדמיים אשר חשיבותם במדעי הרוח מהותית אך
אשר אינם מובאים בחשבון במודל התקצוב הנוכחי. ראוי לתת את הדעת על הענקת משקל
דו“ח תת?הוועדה למצב מדעי הרוח והחברה
24דוח מצב המדע בישראל תשע"ז | 2016
לכתבי עת אקדמיים בעברית, שבתחומים אחדים במדעי הרוח )במיוחד במדעי היהדות( הם
הבמות החשובות והמובילות גם בקנה מידה עולמי.
מומלץ לעודד ולתמרץ את המגמה המסתמנת באוניברסיטאות אחדות למסד את לימודם 
של קורסים נבחרים במדעי הרוח כחלק מלימודי יסוד כלל?אוניברסיטאיים, לצורך העשרת
השכלתם הכללית של הסטודנטים בכל המקצועות. הדבר יגביר את חשיפתם של מדעי הרוח
לכלל אוכלוסיית הסטודנטים, ויחזק את מעמדם בתוך האוניברסיטאות.
מומלץ ליצור ולטפח מסגרות של שיתוף פעולה בין הפקולטות למדעי הרוח לבין מערכת 
החינוך הכללית: לאפשר לתלמידי תיכון מתקדמים להשתתף בקורסים נבחרים במדעי הרוח
ולקבל בעבורם נקודות זכות אקדמיות; ליצור מסגרות השתלמות קבועות או חד?פעמיות
למורי המקצועות ההומניסטיים; לכונן קשר שוטף עם המפמ“רים ויושבי-ראש ועדות המקצוע
במשרד החינוך; להגביר את החשיפה של מורים ותלמידים לשלל הפעילויות המתנהלות
בפקולטות, כגון כנסים וימי עיון.
מדעי החברה:
תקציבי מחקר: לנוכח העלות הגדלה והולכת של התשתיות והמחקר השוטף במדעי החברה, 
יש להגדיל באופן משמעותי את השיעור היחסי של מענקים המיועדים למדעים אלה מקרנות
. צורך זה ניּכר במיוחד בתחומים הנשענים על מעבדות,ISF מחקר תחרותיות חיצוניות, דוגמת
טכנולוגיות ומערכי מחקר הקרובים למדעי הטבע.
graduateדוקטורנטים: נדרשת תמיכת ות“ת בכינון מסגרות ממוסדות ללימודי דוקטורט ) 
( במדעי החברה באוניברסיטאות המחקר, כדי להבטיח תנאים אופטימליים לצמיחתschools
דור העתיד של חוקרים במדעי החברה בישראל. במצב הנוכחי, מקורות המימון לדוקטורנטים
ממלגות תוך - וחוץ-אוניברסיטאיות וממענקי המחקר של חוקרים-מדריכים אינם מספיקים.
הגדלת מענקי המחקר במדעי החברה נחוצה גם לצורך זה, ובמיוחד כשבמדעים אלה שיתוף
הפעולה המחקרי בין חוקרים לתלמידיהם, המניב ?פ?רות מתגמלים לחוקרים בצורת פרסומים
משותפים, הדוק פחות מאשר במדעי הטבע.
מרכזים בין?תחומיים: לנוכח ההשתנות המהירה של קווי המתאר של תחומי הידע במדעי 
החברה והשילובים הבין?תחומיים המתרבים, יש מקום לטפח תכניות לימודים ומרכזים בין?
תחומיים, שהביקוש להם גדל במהירות בעולם הידע ובשוק העבודה. תכניות או מרכזים כאלה
חוצים בחלקם גבולות שהיו מקובלים בעבר בין פקולטות מדעיות. דוגמאות: חקר המוח,
קוגניציה והתנהגות אנוש כיחידים וכחברות; חקר הרציונליּות; אתיקה, פילוסופיה, כלכלה
ופוליטיקה; משפט, פוליטיקה וחברה; חברה, פוליטיקה, כלכלה וסביבה.
תיחום וחלוקת עבודה בין אוניברסיטאות מחקר ובין מכללות: בתחום מדעי החברה במיוחד, 
קיימת תחרות על תלמידים בין אוניברסיטאות ובין מכללות אקדמיות בתנאים לא שווים.
למכללות תפקיד מרכזי, שמן הסתם יגדל וילך, בהקניית תואר ראשון בתחומים רבים במדעי
החברה. משום כך, יש לחתור להקפדה על גיוס מסה קריטית של סגל איכותי בכל מכללה
ולא להסתמך על מורים מזדמנים מן החוץ, וכן לאיחוד בין מכללות כדי לצמצם את השונּות
באיכותן; יש להותיר תכניות לימודים מחקריות לתארים גבוהים בתחומי האוניברסיטאות.
תכנית למימון מחק?רי תשתית לאומית במדעי החברה: מתבקשת תמיכה ממשלתית להקמת 
תשתית מתודולוגית לצורך איסוף בסיסי נתונים גדולים על החברה והפוליטיקה בישראל; זאת
באמצעות סקרים ומדדים קבועים ומתמשכים. מחקרי דעת קהל, ערכים חברתיים והשתתפות
(, מדד הדמוקרטיה ומדד אי?שוויון חברתי -INESפוליטית - כמו מחקר הבחירות הישראלי )
רלוונטיים בהקשר זה. תחום חשוב המתפתח במהירות, שראוי להכלילו בתכנית, הוא הניצול
המחקרי השיטתי של קבצי נתונים גדולים המתקבלים מפעילויות יום-יומיות של משתמשים
מקרב הציבור במערכות אלקטרוניות, בכל תחומי החיים.

Back to "General Articles"Send Response
Top Page
    Developed by Sitebank & Powered by Blueweb Internet Services
    Visitors: 257082104Send to FriendAdd To FavoritesMake It HomepagePrint version