Home
Search
עברית
Board & Mission Statement
Why IAM?
About Us
Articles by IAM Associates
Ben-Gurion University
Hebrew University
University of Haifa
Tel Aviv University
Other Institutions
Boycott Calls Against Israel
Israelis in Non-Israeli Universities
Anti-Israel Petitions Supported by Israeli Academics
General Articles
Anti-Israel Conferences
Lawfare
Anti-Israel Academic Resolutions
Lectures Interrupted
Activists Profiles
Readers Forum
On the Brighter Side
How can I complain?
Contact Us / Subscribe
Donate
Ben-Gurion University
Complaint by Prof. Rivka Carmi to the Knesset Ethics Committee

02.08.2017
Editorial Note

On May 24, 2017 the Knesset Committee of Education, Culture and Sports has held a quick hearing questioning BGU's support in BDS. The hearing was initiated by MK Anat Berko (Likud), MK Amir Ohana (Likud) and MK Bezalel Smotrich (Habayit Hayehudi) and titled "Fears of continued support of Ben Gurion University in BDS".  MK Berko explained that ”There is a problem in Ben-Gurion University's Politics and Government Department, where they call Israel a 'shaved-headed state'."  MK Smotrich argued that professors sign petitions with the title professors at Ben-Gurion University, unrelated to academic freedom. ”Freedom of expression, yes, but do I have to fund these people? Of course not”. 

Professor Rivka Carmi, President of Ben-Gurion University rejected these accusations as ”false” and ”detached from reality. ” She added  that Ben Gurion University ”is at the forefront of the fight against the BDS movement.” Carmi also said that professors who voice support for BDS do so on their own behalf and do not represent the university's views. 

Education Committee Chairman MK Yakov Margi (Shas) said, ”I had no doubt that Ben-Gurion University does not support or encourage BDS activity... There is no doubt that there is agreement on the need to fight the BDS movements, and this is why we called on the Council for Higher Education to examine how to do this through policy, while allowing a variety of opinion to be heard in [university] courses.” 

But shortly after the hearing Professor Carmi has filed a complaint with the Knesset Ethics committee. She wrote that the title of the hearing did the university a great injustice, since the university is "one of the leaders in the struggle against the BDS movement," and certainly does not support BDS activities.

There are apparently deep seated grievances that Prof. Carmi has against the hearing.  She has apparently felt that the hearing served as a cover to publicize the position of Mr. Michael Gross, one of the members of the Board of Governors of the University.  Mr. Gross has been critical of the university's handling of lecturers and activities that seemed to support BDS.   According to him, the university retaliated by trying to remove him from the Board and returning his donation. In her complaint to the Ethics Committee, Professor Carmi singled out MK Yoel Hasson.    Although MK Hasson disclosed during the hearing that he had received financial support from Mr. Gross in the primaries in 2009, he also attacked the university for its attitude to Mr. Gross. MK Hasson demanded that the university not remove Mr. Gross from the Board of Governors.  
In conclusion, Carmi noted that "it is difficult to avoid the feeling that a member of the Board of Governors" ostensibly "bought" a hearing of a committee of the Knesset using a "baseless political pretext and contempt of the university, in order to prevent what he thought was a move to remove him from the Board of Governors."

After serious considerations the Ethics Committee concluded as following: 

1. Indeed, in the headline proposed by the initiators could cause damage to the university when official bodies of the state hold a hearing at the Knesset with such a title, and it could even damage the Israeli struggle against BDS supporters, with the title of an official hearing in the Knesset as well as Knesset members claiming that an Israeli university itself supports BDS. Indeed the title of the hearing was intended to defame the university and to attribute it, as an institution, support in BDS - something which had no grounds in the findings presented to the Education Committee.   

2. The BDS issue did serve as a platform for discussion of Mr. Gross's case, Mr Gross's case was not even mentioned in the proposal which lead to the hearing. It would have been appropriate to present it to the Knesset presidency in their detailed request prior to the hearing. 

3. The Ethics Committee found that MKs Berko and Smotritch violated Rule 1A(5) of the Rules of Ethics, according to which "Member of Knesset will carry out his duty in the Knesset with responsibility and fairness." Yet the Committee did not find it necessary to impose sanctions on them.  Regarding the claim concerning MK Hasson, who did not initiate the hearing and even objected to the claim that the university supports BDS, the Committee concludes that MK Hasson did not violate the ethics rules. 

4. But the Committee also commented to the university administration, that they must also maintain appropriate manners toward Knesset members, they were wrong to have alleged "buying" a hearing, while the three initiators of the hearing have expressed that they did not receive any contribution from Mr. Gross. Also the university's rector, Prof. Zvi Hacohen, inappropriately expressed his opinion toward the Knesset members.

As expected, the Ethics Committee focused on the narrow question of the ethics of the hearing, including its provocative title.   Thus, the conclusions should be viewed within the narrow mandate of the Committee.   Unfortunately, the personal conflict between Mr. Gross and Ben Gurion University has actually distracted from the broader issue at stake here.  
 
The Department of Politics and Government at BGU has a long history of radical political activism which, in many ways, is equally damaging to calls for BDS.  In 2012 an International Evaluation Committee created by the Council of Higher Education (CHE) produced a devastating review of the Department and its offerings.  The Council actually threatened to shut down the Department, a move that created a firestorm in the academic community at home and abroad.  At the time, Professor Carmi and the Dean of Social Sciences David Newman called upon the international community of scholars to protest the censure.  Following thousands of petitions and threats of boycott by a large number of professional associations, the CHE caved in.   After reaching an agreement based on a face saving formula of alleged changes, the Department was allowed to operate with small changes in the curriculum with the same activist faculty.

The abysmal failure of the CHE vis-a vis the Department ended virtually all efforts to impose higher standards on social science departments of Israeli universities.  As IAM has repeatedly documented, Israeli social sciences, staffed by devotees of neo-Marxist, critical scholarship, offer outmoded courses and lag badly behind international standards.  Similarly, an Evaluation Committee of the Sociological Department of the Hebrew University found a paucity of courses in quantitative methods and other cutting-edge subjects.

With few exceptions, Israeli universities are public institutions supported by the tax payers and accountable to the elected representatives of the public. The tax payers should expect better than an outmoded paradigm of teaching and research that does not train students for the competitive economy of the twenty first century.









Translated from Hebrew by Google

Decision No. 02/41
Decision of the Ethics Committee
In the complaint of Prof. Rivka Carmi, President of Ben-Gurion University of the Negev
From July 26, 2017
The complaint
1. On 24.5.2017, the Education, Culture and Sport Committee held a quick hearing entitled "Concern for the continued support of Ben-Gurion University for BDS activities."
On 25.6.2017, Prof. Rivka Carmi, President of Ben-Gurion University of the Negev, addressed the Ethics Committee and complained against the initiators of the hearing, MKs Anat Berko, Bezalel Smotrich and Oded Forer and MK Yoel Hasson, who participated in the hearing.
According to the complaint, Prof. Carmi believes that the title of the hearing caused the university a great injustice, since the university is "one of the leaders in the struggle against the BDS movement," and certainly does not support BDS activities. However, Prof. Carmi chose to focus the complaint on the grounds that the title of the hearing served as a cover for clarifying the arguments of one of the members of the Board of Governors of the University, Mr. Michael Gross, with whom the university was involved in a dispute, inter alia because of Mr. Gross's claims regarding the university's handling of lecturers and activities that seemed to support BDS.
Prof. Carmi also complained against MK Yoel Hasson that although he mentioned in the hearing that Mr. Gross donated money to the primaries in 2009, he attacked the university for its attitude to Mr. Gross and demanded that the university not remove him from the board of Governors, and not return to Gross his donation to the University.
In conclusion, Prof. Carmi noted that "it is difficult to avoid the feeling that a member of the board of Governors" ostensibly "bought" a hearing of a committee of the Knesset on a baseless political pretext and contempt of the university, in order to prevent what he thought was a move to remove him from the board of Governors ..."
The response to the complaint
2. MK Anat Berko wrote a detailed response to the Committee, which said that this was a "false complaint, a distorted complaint ... which reveals the contemptible attitude of Prof. Carmi ... towards the House of Representatives." 
Regarding the claim of "buying a hearing," MK Berko noted that Mr. Gross did contribute to many bodies in Israel, but did not contribute anything to her (she did not contend for the primaries and did not raise donations).
MK Berko wrote that she is constantly involved in the struggle against BDS and was exposed to complaints about lecturers from Ben-Gurion University in this regard, including Mr. Gross's appeal. "My colleagues and I sought to clarify the various complaints, Gross pointed out to them as being intended to remove him from the university's board of Governors for exposing the actions of lecturers against the State of Israel. Thus, it was not only within our authority, but mainly it was our duty to convene a hearing on this subject. The hearing does not have a hidden nor revealed layers, as Prof. Carmi claims unjustly, but rather a practical discussion of the unacceptable behavior of lecturers..."
MK Berko also noted that the hearing has dealt not only with Mr. Gross's membership of the university's board of Governors - "The Committee also discussed the issue in which it convened and as part of it in attempts to remove Mr. Gross from the Board of Governors because of his opposition to the remarks of the problematic lecturers and the disregard of the Board of Governors to this".
3. MK Betzalel Smotrich wrote in his response that this was "a baseless complaint ... in an attempt to shut the mouths of Knesset members and prevent the Knesset from conducting super-legitimate hearings concerning a public institution ..."
MK Smotrich added that "the allegations against Ben-Gurion University and its improper ties with organizations that are part of the BDS movement and are working against the State of Israel, are not new, and unfortunately have more than legs ..."
In regards to the hearing itself, MK Smotrich wrote that it was "the most serious and parliamentary debate in the Knesset ... This is a legitimate and serious discussion that raised a very painful issue which involves also other aspects, and indeed I see this as a personal aspect of his, and I see nothing wrong with it. As I said, I had no previous contact with Mr. Gross and I only heard about the hearing (I have no primaries and I do not raise funds).
MK Smotrich added that "the issue of dismissing Gross is directly related to the debate topic since, to the best of my knowledge (and I have no prior contact with Mr. Gross), Mr. Gross and Mr. Carmi's murky relations are based on Mr. Gross's claims and actions against the university because of its ties with Organizations supporting the BDS and its actions against the university administration because of this ... Nothing was hidden and nothing was done in the dark "...
4. MK Yoel Hasson gave the Committee a detailed response and even appeared before it, saying that the argument that Mr. Gross "bought" the hearing was "baseless and without any ground." He was not one of the initiators of the hearing on the BDS issue and therefore did not identify with its title at all.
Regarding the contribution he received from Mr. Gross, MK Hasson noted that he mentioned this, because he wanted to act transparently, but this is not a personal matter or a matter that prevents him from participating in the hearing, as this was a contribution given legally almost 10 years ago.
MK Hasson wrote to the Committee that "the only argument I raised during the hearing is that it is inappropriate for a university to take steps to remove a member of its Board of Governors in the context of a political debate ... In this context, Mr. Gross argued that the president of the university, Prof. Carmi, is advancing an amendment to the Governors bylaws which will allow the dismissal of him from it. I asked if Mr. Gross's claim was correct "...
MK Hasson told the Committee that he views the complaint, as well as a letter from the chairman of the Board of Governors circulated to the members of the Board of Governors, in which he claimed that Mr. Gross has "bought" the meeting because of "a campaign of slander," and that "at least Carmi should apologize to me and to the Board of Governors for this farce, and to clear my name from the serious and flagrant accusations that were hurled at me."
5. In view of the fact that the complaint focused on the argument that the hearing served as a cover for dealing with Mr. Gross's case and not on a predetermined subject, and since MK Oded Forer, who was one of the initiators of the hearing, did not deal with Mr. Gross's case, but the topic of the hearing, the Committee did not ask for his comment to the complaint.
The Committee's decision
6. At the outset, the Ethics Committee wishes to emphasize that no basis has been found for the serious allegation by Prof. Carmi that the hearing was "bought" by Mr. Gross, and that it might even be implied that Mr. Gross donated money to Knesset members, and in return they acted to advance his interests. The three hearing initiators did not contend in primaries and therefore did not raise funds, and in the matter of MK Hasson, who stated that he had received a donation from Mr. Gross, he did not initiate the hearing but only participated in it (see further comment on this matter below in Section 10.)
7. However, the Ethics Committee did find truth that the BDS issue served as a platform for discussion of Mr. Gross's case and the dispute between him and the university, and the university president's claim that the title of the hearing was intended to defame the university and to attribute it, as an institution, support in BDS - something which has no grounds in the findings which were presented to the Education Committee by the initiators of the hearing.
8. As to the claim that the title of the hearing actually served as a cover for another hearing - A review of the explanatory notes to the proposal for a quick hearing submitted to the Knesset by the initiators of the hearing shows that Mr. Gross's case was not even mentioned at all, whereas a review of the minutes of the Education Committee's meeting shows that the Committee did deal with the BDS issue, But the Committee believes that since the minutes of the Education Committee hearing and the responses of MKs Berko and Smotrich to the Ethics Committee inquiry indicate that they planned in advance to devote an important part of the hearing to the dispute between Mr. Gross and the university, that he and his son were even invited by them to participate in it, it would have been appropriate to present it to the Knesset presidency in their detailed request, as well as to the university itself, which was invited to discuss the BDS issue without knowing that a significant part of the hearing would deal with another issue related to it. In this context, it should also be noted that the presidency does not approve rapid hearing on personal matters, and therefore it is doubtful whether such a hearing would have been approved if the bidders had presented such statements in advance.
9. As for the claim that the title of the hearing is defamatory to the university - a perusal of the initiators speeches at the hearing of the Education Committee shows that neither they nor other participants in the hearing, presented any findings to support that Ben-Gurion University as an institution supports the boycott of the State of Israel or BDS activities. The initiators and some of the invitees argued for the extreme and infuriating statements by a small number of lecturers, based on a report by the Im Tirtzu movement, but in no way can they be inferred from, that the university supports BDS, as expressed by the title of the hearing. The Committee is of the opinion that indeed, in the headline proposed by the initiators, "the fear of Ben-Gurion University's continued support for BDS activity" (MK Berko even suggested that the hearing be titled "Ben-Gurion University supports BDS activity" without the word "fear"), of the university, and it could even cause damage to the university when official bodies of the state hold a hearing at the Knesset with such a title, and it could even damage the Israeli struggle against BDS supporters, with the title of an official hearing in the Knesset as well as Knesset members claiming that an Israeli university itself supports BDS.
10. Regarding the claim concerning MK Hasson, who, as noted, did not initiate the hearing and even objected to the claim that the university supports BDS, but after declaring that Mr. Gross contributed to his primaries, he attacked the university for its attitude to Mr. Gross - the question of whether it is appropriate to impose restrictions on a Knesset member in promoting the interests of those who contributed to him for the primaries, is a question that has not yet been discussed and which the Committee believes deserves examination in principle. , However, even if such limitations were set, it would appear that this is not the appropriate case to apply them, since this is a contribution given long ago, in 2008 (prior to the primaries held in 2009); MK Hasson talked about it in the opening of his speech in a proper disclosure as expected, he did not initiate the hearing in the Education Committee; And his activity for Mr. Gross was not done in a business-economic context, but in a public context. Therefore the Committee believes MK Hasson did not violate the ethics rules in the said event. 
11. In conclusion, the Ethics Committee believes that MKs Berko and Smotritch violated Rule 1A(5) of the Rules of Ethics, according to which "Member of Knesset will carry out his duty in the Knesset with responsibility and fairness." However, in light of the fact that this is the first time that the Ethics Committee has made a decision in their matter, the Committee did not find it necessary to impose sanctions on them, but shall be satisfied with noting the very fact that they did violate the rules of ethics.
12. Finally, the Committee wishes to comment to the university's heads, that while their just demand for fairness in the Knesset debates, they must also maintain appropriate attitude towards the Knesset and its members, and therefore, by raising a serious charge of buying a hearing, even though the three initiators of the hearing have expressed that they did not receive any contribution from Mr. Gross, also the university's rector, Prof. Zvi Hacohen, expressed his opinion toward the Knesset members during the hearing, are not appropriate.
The decision will be placed on the Knesset table.












החלטה מס '02/41 
 
החלטת ועדת האתיקה 
בקובלנה של פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב
מיום ג' באב תשע"ז - 26 ביולי 2017
 
 
 
הקובלנה
 
1. ביום 24.5.2017 התקיים בוועדת החינוך, התרבות והספורט דיון מהיר שכותרתו "החשש להמשך תמיכת אוניברסיטת בן גוריון בפעילות BDS".
 
ביום 25.6.2017 פנתה פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב, לוועדת האתיקה וקבלה נגד יוזמי הדיון, חברי הכנסת ענת ברקו, בצלאל סמוטריץ 'ועודד פורר ונגד חה"כ יואל חסון, אשר השתתף בדיון.
 
מהקובלנה עולה כי פרופ' כרמי סבורה שכותרת הדיון גרמה לאוניברסיטה עוול גדול, שכן האוניברסיטה היא "ממובילות המאבק נגד תנועת ה-BDS", ובוודאי לא תומכת בפעילות ה-BDS כפי שעולה מהכותרת. אולם, פרופ' כרמי בחרה למקד את הקובלנה בטענה לפיה כותרת הדיון שימשה כסות לבירור טענותיו של אחד מחברי חבר הנאמנים של האוניברסיטה, מר מייקל גרוס, אשר עימו נקלעה האוניברסיטה לסכסוך, בין היתר בשל טענות של מר גרוס בקשר לטיפולה של האוניברסיטה במרצים ובפעילויות שלטענתו יש בהן כדי תמיכה ב-BDS.
 
עוד קבלה פרופ' כרמי כנגד חה"כ יואל חסון, על כך שעל אף שציין בדיון כי מר גרוס תרם לו כסף לפריימריס ב-2009, הוא תקף את האוניברסיטה על יחסה למר גרוס ודרש מהאוניברסיטה שלא להדיחו מחבר הנאמנים, ושלא להחזיר למר גרוס את הכסף שתרם לה.
 
לסיכום הקובלנה ציינה פרופ' כרמי כי "קשה להימנע מהתחושה שחבר בחבר הנאמנים "קנה", לכאורה, דיון בוועדה של כנסת ישראל באמתלה פוליטית חסרת שחר ותוך ביזויה של האוניברסיטה, וכל זאת על מנת למנוע מה שנראה לו כמהלך להוצאתו מחבר הנאמנים..."
 
התגובה לקובלנה
 
2.            חה"כ ענת ברקו כתבה לוועדה תגובה מפורטת, שלפיה מדובר ב"תלונת שווא, תלונה מסולפת... החושפת את יחסה המזלזל של פרופ' כרמי ... כלפי בית הנבחרים ."
 
 
 
לעניין הטענה בדבר "קניית דיון", ציינה חה"כ ברקו כי מר גרוס אכן תורם לגופים רבים בישראל, אך לא תרם לה דבר )היא לא התמודדה בפריימריס ולא גייסה תרומות.(
 
לגוף הטענות כתבה חה"כ ברקו כי היא עוסקת תדיר בתחום המאבק ב-BDS, והיתה חשופה לתלונות על מרצים מאוניברסיטת בן גוריון בהקשר זה, ביניהן פניה של מר גרוס .לדבריה, "אני וחבריי ביקשנו לברר את התלונות השונות, כמו גם את הפעולות שמר גרוס הצביע עליהן כמיועדות להדירו מחבר הנאמנים של האוניברסיטה בשל חשיפת מעשי מרצים כנגד מדינת ישראל. הנה כי כן, זה לא היה רק בסמכותנו, אלא בעיקר היה מחובתנו לזמן דיון בנושא הזה. אין לדיון רובד סמוי ורובד גלוי, כפי שטוענת שלא בצדק פרופ' כרמי, אלא זה דיון ענייני בהתנהגות בלתי מקובלת של מרצים"... .
 
חה"כ ברקו אף ציינה כי הדיון לא עסק רק בחברותו של מר גרוס בחבר הנאמנים של האוניברסיטה - "הוועדה דנה גם דנה בנושא בגינו התכנסה וכחלק ממנו בניסיונות לסילוקו של מר גרוס מחבר הנאמנים, בשל התנגדותו להתבטאויותיהם של המרצים הבעייתיים והתעלמותם של חבר הנאמנים מכך".
 
3.            חה"כ בצלאל סמוטריץ' כתב בתגובתו כי מדובר ב"תלונה מופרכת... בניסיון לסתום את פיותיהם של חברי הכנסת ולמנוע מהכנסת לנהל דיונים סופר-לגיטימיים הנוגעים למוסד ציבורי"...
 
חה"כ סמוטריץ' כתב עוד כי "הטענות כנגד אוניברסיטת בן גוריון וקשריה הפסולים עם ארגונים ששותפים בתנועת ה-BDS ופועלים נגד מדינת ישראל אינן חדשות, ולמרבה הצער יש להן הרבה יותר מרגליים..."
 
לגבי הדיון עצמו כתב חה"כ סמוטריץ' כי הוא היה "דיון פרלמנטרי ודמוקרטי מהרציניים והענייניים ביותר שזכורים לי בכנסת... מדובר בדיון לגיטימי ורציני שהעלה נושא כאוב מאד שמערב אכן לצד האספקטים הכלליים הרבים שלו גם אספקט פרסונלי, ואיני רואה בכך כל פסול. כאמור לא היה לי שום קשר קודם עם מר גרוס ועניינו נודע לי רק סביב הדיון )אין לי פריימריס ואני לא מגייס תרומות.("
 
חה"כ סמוטריץ' הוסיף כי "סוגיית הדחתו של מר גרוס קשורה במישרין לנושא הדיון שכן למיטב ידיעתי )ואין לי כל קשר מוקדם עם מר גרוס(, יחסיהם העכורים של מר גרוס ופרופ 'כרמי נסובים סביב טענותיו של מר גרוס כנגד האוניברסיטה בשל קשריה עם ארגונים תומכי ה-BDS ופעולותיו נגד הנהלת האוניברסיטה בשל כך... שום דבר לא הוסתר ולא נעשה במחשכים"...
 
 
4.            חה"כ יואל חסון העביר לוועדה תגובה מפורטת ואף הופיע בפניה. לדבריו, הטענה שלפיה מר גרוס "קנה" באמצעותו את הדיון היא "מופרכת ומשוללת יסוד". הוא לא היה בין יוזמי הדיון, ואף הבהיר בדיון כי אין לו טענה נגד האוניברסיטה בנושא ה-BDS ולכן כלל לא הזדהה עם כותרתו.
 
לעניין התרומה שקיבל ממר גרוס, ציין חה"כ חסון כי הזכיר זאת שכן ביקש לפעול בשקיפות, אך לא מדובר בעניין אישי או כזה המונע ממנו להשתתף בדיון, שכן מדובר בתרומה חוקית ופומבית שניתנה לפני קרוב לעשור.
 
חה"כ חסון כתב לוועדה כי "הטענה היחידה שהעליתי במהלך הדיון היא שאין זה ראוי שאוניברסיטה תפעל להרחקת חבר מחבר הנאמנים שלה על רקע ויכוח פוליטי... בהקשר זה טען מר גרוס שנשיאת האוניברסיטה, פרופ' כרמי, מקדמת תיקון לתקנון חבר הנאמנים שמטרתו לאפשר את הרחקתו ממנו. ביקשתי לברר האם טענתו של מר גרוס נכונה"...
 
חה"כ חסון אמר לוועדה כי הוא רואה בקובלנה, כמו גם במכתב של יו"ר חבר הנאמנים שהופץ לחברי חבר הנאמנים ובו טענה ל"קניית" ישיבת ועדת החינוך בידי מר גרוס ,משום "מסע הכפשות והשמצות", וכי "לכל הפחות מצופה מפרופ' כרמי להתנצל בפניי ובפני חבר הנאמנים על הפארסה הזאת, ולנקות את שמי מההאשמות החמורות והמופרכות שהוטחו בי".
 
5.            לאור העובדה שהקובלנה התמקדה בטענה לפיה הדיון שימש כסות לעיסוק בעניינו של מר גרוס ולא בנושא שהוגדר מראש, והואיל וחה"כ עודד פורר, שהיה בין יוזמי הדיון, לא עסק בדבריו בעניינו של מר גרוס, אלא בנושא הדיון ,הוועדה לא ביקשה את תגובתו לקובלנה.
 
החלטת הוועדה 
 
6.            כבר בראשית הדברים ועדת האתיקה מבקשת להדגיש כי לא נמצא בסיס לטענה החמורה של פרופ' כרמי, שלפיה הדיון "נקנה" על ידי מר גרוס, ושממנה אף עלול להשתמע כאילו מר גרוס תרם כספים לחברי הכנסת, ובתמורה הם פעלו למען קידום ענייניו. שלושת היוזמים לא התמודדו בפריימריס ולכן גם לא גייסו תרומות, ובעניין חה"כ חסון אשר הצהיר כי קיבל תרומה ממר גרוס, הוא לא יזם כלל את הדיון אלא רק השתתף בו )וראו התייחסות נוספת בעניין זה להלן בסעיף 10(.
 
7.            עם זאת, ועדת האתיקה כן מצאה ממש בטענה שלפיה נושא ה-BDS היווה למעשה פלטפורמה לדיון בעניינו של מר גרוס ובמחלוקת שבינו לבין האוניברסיטה, וכן בטענה של נשיאת האוניברסיטה כי כותרת הדיון נועדה להכפיש את האוניברסיטה ולייחס לה ,כמוסד ,תמיכה ב-BDS, עניין שאין לו בסיס בממצאים שהוצגו לוועדת החינוך על ידי יוזמי הדיון.
 
8.            אשר לטענה כי כותרת הדיון שימשה למעשה כסות לדיון אחר - עיון בדברי ההסבר להצעות לדיון מהיר שהוגשו לנשיאות הכנסת על ידי יוזמי הדיון, מעלה כי עניינו של מר גרוס כלל לא הוזכר, ולו ברמז, ואילו עיון בפרוטוקול ישיבת ועדת החינוך מעלה כי אמנם הוועדה עסקה לא מעט בסוגיית ה-BDS, אך חלק לא פחות חשוב מהדיון נסב סביב הסכסוך שבין מר גרוס לבין האוניברסיטה .
 
הוועדה סבורה כי הואיל ועולה מפרוטוקול ועדת החינוך וכן מתגובותיהם של חברי הכנסת ברקו וסמוטריץ' לוועדת האתיקה ,כי הם תכננו מראש להקדיש חלק חשוב מהדיון לסכסוך שבין מר גרוס לאוניברסיטה, שהוא ובנו אף הוזמנו על ידם להשתתף בו ,מן הראוי היה שהדברים היו מוצגים הן לנשיאות הכנסת במסגרת בקשתם המנומקת והמפורטת ,והן לאוניברסיטה עצמה, שהוזמנה לדיון בעניין ה-BDS  מבלי שידעה שבעצם חלק משמעותי בדיון יעסוק בעניין אחר הנוגע אליה. 
 
בהקשר זה אף יש לציין כי הנשיאות אינה נוהגת לאשר דיונים מהירים בנושאים פרסונליים, ולכן ספק אם דיון שכזה היה מאושר לו המציעים היו מציגים מראש את הדברים כהווייתם.
 
9.            אשר לטענה כי כותרת הדיון יש בה כדי להכפיש את האוניברסיטה - מעיון בדברי יוזמי הדיון בישיבת ועדת החינוך עולה כי לא הוצג על ידם או על ידי משתתפי הדיון האחרים כל ממצא שלפיו אוניברסיטת בן גוריון כמוסד תומכת בחרם על מדינת ישראל או בפעילות ה-BDS. היוזמים וחלק מהמוזמנים טענו לאמירות קיצוניות ומקוממות של מספר מועט של מרצים, זאת בהתבסס על דוח של תנועת "אם תרצו", אך בשום אופן לא ניתן להסיק מהן על תמיכת האוניברסיטה ב-BDS, כפי שעולה מכותרת הדיון. 
 
הוועדה סבורה איפוא כי אכן בכותרת שהציעו היוזמים, "החשש להמשך תמיכת אוניברסיטת בן גוריון בפעילות BDS" )חה"כ ברקו אף הציעה שהדיון יוכתר בכותרת "אוניברסיטת בן גוריון תומכת בפעילות BDS", ללא המילה "חשש"(, יש כדי להבאיש את ריחה של האוניברסיטה ,והיא אף עלולה לגרום לה נזק, כאשר גופים רשמיים של המדינה מקיימים דיון שזה כותרתו. הדבר אף עלול לגרום נזק למאבק הישראלי בתומכי ה-BDS, כאשר כותרת של דיון רשמי בכנסת וכן חברי כנסת טוענים שאוניברסיטה ישראלית בעצמה היא תומכת BDS.
 
 
 
 
10.        אשר לטענה הנוגעת לחה"כ חסון, אשר כאמור לא יזם את הדיון ואף התנגד לטענה כי האוניברסיטה תומכת ב-BDS, אך לאחר שהצהיר כי מר גרוס תרם לפריימריס שלו תקף את האוניברסיטה על יחסה למר גרוס 
 
השאלה האם יש מקום להטיל מגבלות על חבר כנסת בקידום ענייניו של מי שתרם לו לצורך הפריימריס, היא שאלה שטרם נדונה, והוועדה סבורה כי היא ראויה לבחינה עקרונית. על כל פנים, גם לו היו נקבעות מגבלות שכאלה, נראה כי לא זה המקרה המתאים להחילן, שכן מדובר בתרומה שניתנה לפני זמן רב ,בשנת 2008 )לקראת פריימריס שהתקיימו ב-2009(; חה"כ חסון מסר אודותיה בפתח דבריו "גילוי נאות" כנדרש; לא הוא יזם את הדיון בוועדת החינוך; ופעולתו למען מר גרוס לא היתה בהקשר עסקי-כלכלי, אלא בהקשר ציבורי. לפיכך הוועדה סבורה כי חה"כ חסון לא הפר את כללי האתיקה באירוע המדובר.
  
11.        סיכומם של דברים, ועדת האתיקה סבורה כי חברי הכנסת ברקו וסמוטריץ' הפרו את כלל 1א)5( לכללי האתיקה, לפיו "חבר הכנסת ימלא את שליחותו בכנסת באחריות ...
ובהגינות ."
 
עם זאת ,נוכח העובדה שזו הפעם הראשונה שבה ועדת האתיקה מקבלת החלטה בעניינם, לא מצאה הוועדה לנכון להטיל עליהם סנקציה, אלא להסתפק בעצם הקביעה כי הפרו את כללי האתיקה.
 
12.        לבסוף הוועדה מבקשת להעיר לראשי האוניברסיטה, כי לצד דרישתם המוצדקת להוגנות בדיוני הכנסת, גם עליהם להקפיד על יחסם כלפי הכנסת וחבריה, ולכן העלאת האשמה חמורה על קניית דיון בכסף אף ששלושת יוזמי הדיון ציינו בדיון כי לא קיבלו תרומות ממר גרוס, וכן אופן התבטאותו של רקטור האוניברסיטה, פרופ' צבי הכהן, כלפי חברי הכנסת במהלך הדיון, אינם ראויים.
 
ההחלטה תונח על שולחן הכנסת.                                                                       

חבר הכנסת יצחק וקנין  
יושב ראש ועדת האתיקה
 
 
==================================================================================





THE TIMES OF ISRAEL
Ben-Gurion University: MKs who called a hearing against us were ‘bought’
Institution says lawmakers convened meeting under false pretenses to protect a friend and donor — board member Michael Gross, who fears ouster
BY MARISSA NEWMAN
June 2, 2017, 3:03 pm 1   
Marissa Newman is The Times of Israel political correspondent.
Ben-Gurion University of the Negev on Thursday accused Knesset members of calling a hearing in the parliament on false pretenses in a bid to obstruct purported attempts by the university to oust an outspoken university board of governors member — British businessman Michael Gross — who is a friend, and in one case a donor, of the lawmakers.
The university suggested that lawmakers had been “bought” by Gross’s influence to convene the Knesset meeting last week on trumped-up charges that the Beersheba-based institution supports Israel boycott efforts.
Gross said he was involved in convening the meeting, but said it was strictly about Israel boycott trends at the university, rather than a personal matter.
On May 24, the Knesset’s Education, Culture, and Sport Committee held a meeting at the request of Jewish Home MK Bezalel Smotrich, Likud MK Anat Berko, and Likud MK Amir Ohana. The hearing was headlined “Fears that Ben Gurion University is continuing to support BDS,” a reference to the Boycott, Divestment, and Sanctions movement.
It was not the first hearing on the matter — nor is it unprecedented for the Knesset to investigate possible anti-Israel bias on the part of universities — but it was the first in recent years.
According to the text of Smotrich’s request, that hearing — which coincided with Jerusalem Day — was convened due to a report in the Israel Hayom tabloid that said a workshop on photographing arrests and political protests was advertised on the university’s student union page; because the institution was giving college credit to students volunteering at anti-Israel organizations; and over comments by various professors critical of the state of Israel.
But the university said the allegations raised in the hearing were disguising efforts by lawmakers to block the university board from voting on amendments to its policies that were seen as targeting Gross.
Gross — a controversial figure who in 2009 emailed a Ben-Gurion University professor and wished he would “perish” — attended the Knesset hearing with his son. (That email came after the latter, Professor David Newman, took part in a UK documentary about the hidden influence of Britain’s “Israel lobby” that was later accused of anti-Semitic undertones.) Earlier this year, Israeli media reports said Gross withdrew a $1 million donation to the university after learning it was hosting a conference featuring the controversial Breaking the Silence NGO, which documents alleged abuses by Israeli soldiers against the Palestinians. The university said, however, that no such pledge by Gross had been received. Last year, the university also refunded a $100,000 donation by Gross.
In a letter sent by chairman Alex Goren to the board of governors on Thursday, a copy of which was obtained by The Times of Israel, the university condemned the “disgraceful, outrageous, and mainly absurd” allegations that it supported boycott efforts, noting that Shas MK Yaakov Margi, the committee chairman, backed them up unequivocally at the end of the session. The university is at the forefront of combating BDS, not supporting it, it said.
The Knesset meeting was originally scheduled to coincide with the university’s board of governors meeting, during which the staff were set to vote on an amendment to allow for the removal of members. With some effort, the university managed to postpone that Knesset hearing to a later date, the letter said.
That amendment, seen as targeting Gross, was approved two weeks ago, but no further steps were taken against him since that time, according to a university official.
But the originally planned timing of the Knesset meeting by lawmakers — backed up by right-wing Im Tirzu activists who receive donations from Gross — was intentional, Goren alleged.
“There were two levels to the meeting: the overt level and the covert level. For the hidden agenda – ‘ensuring’ Michael Gross’s position in the BGU Board of Governors – empty claims were raised as part of the overt agenda, allowing for ‘the ends to justify the means.’ The elected officials’ precious time was enlisted to the matter without most of them even knowing that there was a hidden agenda in the discussion,” the letter charged.
“It is, therefore, difficult to ignore the feeling that a member of the Board of Governors allegedly ‘bought’ a meeting in the Israeli Knesset’s Education Committee on a baseless, political pretense, while degrading the university, in order to prevent what seemed to him as an attempt to remove him from the Board of Governors. My heart goes out to the Members of Knesset who came to a meeting supposedly with a certain topic (contrived though it may be), and were actually tools at the hand of a person with means, intending to promote his own personal interests,” the letter said.
“The university intends to appeal to the Israeli Knesset’s Ethics Committee regarding this matter,” it added.
In the letter, the board chairman noted that Berko and Yisrael Beytenu MK Oded Forer stated on the record that they were acquainted with Gross, and that Zionist Union MK Yoel Hasson was a former recipient of a primaries donation from the British businessman, as he also stated on-record during the meeting. All expressed concern at the meeting about attempts to remove Gross from the board.
However, while the letter said that Berko and Forer initiated the meeting, according to a statement from the Knesset committee, Berko, Smotrich, and Ohana were in fact the ones who requested it.
Gross told The Times of Israel that while he is personally acquainted with the lawmakers, after decades of working with government figures to bring long-term social housing to Israel, the meeting was strictly about the boycott allegations.
“This specific meeting was called in response to the level of BDS at Ben-Gurion University. Im Tirzu are involved, and reserve soldiers were involved, and lots of people were involved,” he said. “Of course I was involved… These are issues of public concern,” he added.
“The truth to the matter is these people are encouraging and fostering the BDS at the university, and I’m the one person who is prepared to say [something], so they don’t like it,” he said. “I obviously can’t control the Knesset. Four Knesset members from four different parties decided to bring it there and these people are hard-left, self-hating anti-Zionists. And that’s what the university is under the control of at the moment. So what am I supposed to do?”
“One person stands up and of course these people attack him,” he maintained.
In response to the accusation, Berko defended her stance, saying university donors should be allowed to express their opinions.
“I think it is unacceptable to remove members from the board of governors for expressing their opinions… whoever donates should get the right to express their opinion,” she said in a statement. A spokesperson added that Berko’s position stands “with no connection to the fact that she knows him [Gross].”
Smotrich’s spokesperson denied he was personally acquainted with Gross.
During the hearing, the Jewish Home MK told Ben Gurion University President Rivka Carmi he had no say in when the hearing would be scheduled, and did not plan to have it originally coincide with the board of governors meeting.
“You asked about the timing. I don’t work for anyone,” Smotrich said last week.
At the same time, Smotrich maintained he sought to preempt the amendment and link it to his accusations that Ben-Gurion University lecturers were providing a tailwind for BDS, as “if freedom of speech is upheld for lecturers, than certainly, certainly, it must be upheld for Mr. Gross.”
He also distanced himself from comments attributed to Gross, saying he “greatly disapproves” of the statements.
A spokesperson for Hasson, who called Gross a “dear friend” during the hearing, similarly denied any connection between the meeting and Gross’s donation to his primary campaign.
“Certainly there is no connection, the donation was in 2008!” the spokesperson said.
During the hearing, Hasson described the university as “wonderful” and in no way supportive of Israel boycott efforts.
“But I am coming and asking, if we are in favor of freedom of speech, why can’t Michael Gross express his opinion as a member of the board of governors?” said Hasson. “You are in favor of academic freedom, pluralism, democracy. You have a member of the board of governors who thinks differently than you do. Don’t expel him, don’t suspend him, because that’s what you want to do.”
Asked by Smotrich directly, Carmi told the Knesset panel there were no attempts to remove Gross, a claim Gross dismissed as a “baldfaced lie.”
“I wouldn’t have even considered bringing Mr. Gross up, although he is sitting here,” Carmi said in the May 24 hearing, addressing Hasson. “They say that we, as a university, are ‘silencing’ Mr. Gross.
“Mr. Gross is the one who wished a faculty member that he should die, who called Prof. Shimon Glick, the father of MK Yehudah Glick, ‘judenrat,’ who called me, indirectly, a kapo,” she said. “This is the way Mr. Michael Gross has addressed the university, in the most besmirching manner — and I wouldn’t have mentioned this unless it was raised.”




https://knesset.gov.il/spokesman/eng/PR_eng.asp?PRID=13433


 
To the Knesset Web Site in English To the Knesset Website in Hebrew To the Knesset Website in Arabic decoration
decoration
    Press Releases
 

Education Committee chairman: 'I had no doubt Ben-Gurion University does not support BDS'



Publicized: May 24, 2017 

Does Ben-Gurion University support BDS or not? This question was at the center of a debate held by the Education, Culture and Sports Committee on Wednesday. 

MK Anat Berko (Likud), who initiated the discussion along with MKs Amir Ohana (Likud) and Bezalel Smotrich (Habayit Hayehudi), said ”I cannot detach this debate from the Nakba festival at Tel Aviv University and from the Hebrew University's decision not to play the national anthem (at a graduation ceremony). There is a problem in Ben-Gurion University's Politics and Government Department, where they call Israel a 'shaved-headed state.' Is this any way to talk about the State of Israel? Some students there are afraid to make their voices heard.” 

MK Ohana said, ”We are talking about institutions which seek public funds. A person can say whatever he wants privately, but these are public institutions which support the BDS movement and boycotts of the one Jewish state.” 

Alon Schwartzer of Im Tirtzu presented the claims against Ben-Gurion University and named a number of its professors as supporters of BDS, while Liran Baruch, a soldier who lost an eye in battle, said: ”I hear these professors who speak against the State of Israel, and I think that David Ben-Gurion must be turning in his grave.” A student at Tel Aviv University said students there did not receive authorization to wave Israeli flags opposite a rally in support of the hunger-striking Palestinian security prisoners. 

Ben-Gurion University President Rivka Carmi rejected the accusations and said the university ”is at the forefront of the fight against the BDS movement.” She called the claims against the university ”false” and ”detached from reality.” Carmi said the professors who voice support for BDS do so on their own behalf and do not represent the university's views. 

MK Manuel Trajtenberg (Zionist Camp) said, ”There is a witch hunt within the State of Israel. You mark domestic enemies instead of dealing [with anti-Israeli activity abroad]. One of the things I am proud of is freedom of expression. I say to them, look at what is happening in Turkey, where those who speak out are thrown in jail. I am proud that the State of Israel allows freedom of expression also to those who give me the shivers.” 

MK Yoseph Yonah (Zionist Camp), a member Ben-Gurion University's faculty, said it is an ”open and tolerant” school which operates ”according to Ben-Gurion's vision of making the Negev flourish.” He complained that the Im Tirtzu report was not brought to the attention of all the MKs prior to the meeting. 

MK Nachman Shai (Zionist Camp) called the Hebrew University of Jerusalem a ”stronghold of democracy” and said the academia in Israel is ”at the front line” of the battle against the BDS movement. ”If there is any chance of winning this fight on campuses around the world, it is because the academia is running this battle,” he said. 

MK Tamar Zandberg (Meretz) said she is a ”proud graduate” of Ben-Gurion University, Tel Aviv University and Hebrew University. ”In a few years we will be ashamed that this debate took place,” she said. 
MK Smotrich argued that when professors sign petitions with the title of professors at Ben-Gurion University, it goes beyond academic freedom. ”Freedom of expression, yes, but do I have to fund these people? Of course not,” he said. 

Education Committee Chairman MK Yakov Margi (Shas) said, ”I had no doubt that Ben-Gurion University does not support or encourage BDS activity, but as soon as the Knesset Presidium approved the motion for a quick debate, I decided to hold the meeting, as I usually do. Freedom of expression is sacred, and it is a shame that the fear for the fate of freedom of expression is often heard in this House from only one side.” 

Addressing organizations which call for a boycott of the State of Israel, MK Margi said, ”There is no doubt that there is agreement on the need to fight the BDS movements, and this is why we called on the Council for Higher Education to examine how to do this through policy, while allowing a variety of opinion to be heard in [university] courses.” 





State Symbol - Menora and Olive Branches 
© Copyright 2016, all rights reserved to the State of Israel or to third parties as detailed in this link. 
We welcome your Suggestions and Comments. Email: feedback@knesset.gov.il 
 
=======================================================================


הכנסת העשרים

מושב שלישי
 
 
 
פרוטוקול מס' 407
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, כ"ח באייר התשע"ז (24 במאי 2017), שעה 09:00
 
סדר היום:
החשש להמשך תמיכת אוניברסיטת בן גוריון בפעילות BDS
 
נכחו:
חברי הוועדה:
יעקב מרגי – היו"ר
אמיר אוחנה
מנואל טרכטנברג
עודד פורר
 
חברי הכנסת:
ענת ברקו
תמר זנדברג
יואל חסון
יוסי יונה
בצלאל סמוטריץ'
 
 
מוזמנים:
נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון
פרופ' רבקה כרמי
רקטור, אוניברסיטת בן גוריון
צבי הכהן
יועצת משפטית, אוניברסיטת בן גוריון
תמר מונד
ממ"ח פרסומים ודוברות, אוניברסיטת בן גוריון
אסנת איתן
ר' תחום בכיר אקדמיה, המשרד לנושאים אסטרטגיים
יעקב דלאל
סמנכלית בינלאומיות, מל"ג
ליאת מעוז
לשכה משפטית, מל"ג
עומרי גולן
מנכ"ל תנועת "אם תרצו"
מתן פלג
נציג תנועת "אם תרצו"
אלון שוורצר
יו"ר פורום נכי צה"ל למען ישראל
לירן ברוך
תורם
מייקל גרוס
מוזמן/ת
דיויד גרוס
מוזמן/ת
לירן שצ'וקין
מוזמן/ת
אודליה סיטבון
מוזמן/ת
אלון פרידמן
מוזמן/ת
עופר רוזנבאום
 
מנהלת הוועדה:
יהודית גידלי
 
 
רשמת פרלמנטרית:
שרון רפאלי

החשש להמשך תמיכת אוניברסיטת בן גוריון בפעילות BDS
 
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 24 במאי 2017, כ"ח באייר התשע"ז, יום שחרור ירושלים. באמת השתחררנו גם מהביקור של טראמפ. אנחנו יכולים לנסוע חופשי ולבוא.
 
דוד המלך בתהילים: "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך, עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים. ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו". במדרש ר' יהושע בן לוי בתלמוד ירושלמי אומר: "מה זה ש"חוברה לה יחדיו"? שעושה כל ישראל חברים". אז, הנה, קישרנו גם את ירושלים לדיון הזה.
 
אמיר אוחנה (הליכוד):
 
דיון חברי.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אני לא אתן שזה לא יהיה חברי. הנה, אני אומר לכם, ראו הוזהרתם. מי שמכיר את הדיונים פה – כל אחד יקבל רשות דיבור, אבל בכבוד רב ובמתינות ובכבוד הראוי. לכן מצאנו קישור – "כל ישראל חברים" אף על פי ש"כפי שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות". לכן אנחנו נדע לכבד כל דעה. הדיון פה הוא כדי לברר. אני רוצה לומר שהדיון היום הוא דיון מהיר שאושר על-ידי נשיאות הכנסת. חברי הכנסת המציעים: חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', ענת ברקו ועודד פורר. הנושא הוא "החשש להמשך תמיכת אוניברסיטת בן גוריון בפעילות BDS", ואני מוסיף – לכאורה.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
חשש.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
ודאי. נשיאות הכנסת מאשרת לפי הנושא שמוצג על-ידי חברי הכנסת. לפעמים מעדנים פחות או יותר.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
או שלא.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
או שלא.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
ובצדק.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
ובצדק.
 
ראשון המציעים חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה.
 
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברים, משתתפים. אני רוצה לומר בפתח הדיון, קודם כול, חג שמח. ראוי לפתוח ביום הזה, ישועה גדולה שבאה לעם ישראל בימים האלה. מכיוון שקיבלנו כל מיני ריקושטים סביב הדיון אז לי חשוב לומר שאני אישית מגיע לדיון הזה פתוח לחלוטין ובנפש חפצה מתוך מגמה אמתית לברר ולשמוע. מצד אחד נפרשה בפני תמונה עובדתית מטרידה מאוד. צבר של מרצים, אנשי סגל, פעולות וקשרים כאלה ואחרים לאוניברסיטה לאורך השנים. ברור שמן הצד השני יש עמדתה של האוניברסיטה. מן הראוי לשמוע אותה קשב רב. לכן אני רוצה לבקש, אדוני, את עמדתי לגופו של עניין לומר אחרי שנשמע גם את הטענות וגם את התשובות. הרי לא באתי עם דעה מגובשת. באתי לשמוע. אני רק אומר שרק נפרשה בפני, והיא תיפרש, כנראה, על-ידי אחרים, תמונה מטרידה בשנים האחרונות. הכנסת וועדת החינוך בראשותך, מן הראוי שתבקש את התשובות. קראתי את הדברים הכתובים שהועברו לדיון הזה גם לוועדה וגם לכלי תקשורת שונים, תגובתה של האוניברסיטה. התגובה הזאת תצטרך לעבור כאן את כור ההיתוך של העובדות כדי לראות האם הטענות האלה מתכתבות עם העובדות. אני אשמח מאוד לצאת מן הדיון הזה רגוע, ולדעת שמדינת ישראל לא מממנת דרך המערכת האקדמית שלה את מי שמייצר דה-לגיטימציה למערכת האקדמית שלה, ולמעשה כורתת את הענף שהיא יושבת עליה. שוב, אני אשמח אחרי שנשמע את הדברים להתייחס.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
חברת הכנסת המציעה, ענת ברקו.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
תודה, אדוני היושב-ראש, אני לא יכולה לנתק את מה שקורה ואת הדיון הזה ממה שנחשפנו אליו אך שבוע קודם לגבי אי השמעת ההמנון באוניברסיטה העברית ופסטיבל הנכבה באוניברסיטת תל-אביב. אני מקבלת פניות מחיילים משוחררים, מסטודנטים שמתלבטים - -
 
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):
 
מה אמרת על אוניברסיטת תל-אביב?
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
פסטיבל הנכבה. אה, לא נחשפת לזה?
 
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):
 
באוניברסיטת תל-אביב?
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אתם רוצים לנהל דו-שיח ביניכם? אין בעיה. יש לי חדר יפה מאחורה.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
היה פסטיבל נכבה באוניברסיטת תל-אביב. כן. היה שם אם אתה לא יודע. הם מציינים את היום הזה. עוד מעט נגיע למצב - -
 
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):
 
ענת, אמרת משהו. אוניברסיטת תל-אביב לא מציינת את יום הנכבה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
מנו.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
היה פסטיבל נכבה באוניברסיטת תל-אביב.
 
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):
 
אמרת משהו. אני מבקש ממך שתחזרי ממה שאמרת. אוניברסיטת תל-אביב לא מציינת את יום הנכבה.
 
 
אמיר אוחנה (הליכוד):
 
אחר כך אתם תטענו על סתימת פיות.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
- - -
 
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):
 
- - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
מנו טרכטנברג, אני קורא אותך לסדר.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
אמרתי שהיה פסטיבל נכבה באוניברסיטת תל-אביב, ואכן היה פסטיבל נכבה באוניברסיטת תל-אביב.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
ענת, אני מבקש לדבר לגוף הנושא.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
ועכשיו אנחנו נגיע לאוניברסיטת "בן-גוריון".
 
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):
 
- - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
פרופ' טרכטנברג.
 
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):
 
מכתימים מוסד - -
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
מי שלא שר את ההמנון מכתים את עצמו.
 
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):
 
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
 
פרופ' טרכטנברג, אני קורא לך לסדר פעם שנייה.
 
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):
 
- - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
מנו, אני אקרא אותך לסדר.
 
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):
 
בואו נחסל את האוניברסיטאות במדינת ישראל.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
יגיע התור שלך לעשות את  ההבחנה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
ענת.
 
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):
 
וואו, לאן הגענו. פשוט לא ייאמן.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
מנו טרכטנברג, אתה רוצה לצאת? תצא בלי שאוציא אותך.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
הוא מגן על החופש האקדמי.
 
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):
 
- - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
לא, אתה לא תפריע לי. אני קורא לך ארבע פעמים.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
- - ועל חופש הדיבור. הוא מאוד ליברלי. אנחנו רואים את זה - - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
ענת, אל תפריעי לי. כשאני מדבר אף אחד לא יפריע לי.
 
מנו, זאת הייתה הפעם האחרונה שאתה מתפרץ. אני אומר לך, הבית הזה מסוגל לשמוע דברים שהופכים את הקרביים. אז אני מבקש לתת לה לדבר, לא להפריע. פעם אחרונה שהפרעת.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
החופש האקדמי יקר ללבי לא פחות ממה שלכל אחד מהיושבים כאן. הוא באמת יקר ללבי. אני מאלה שנתנו הרצאות הרבה פעמים בחו"ל, וחיכו קבוצות של טרוריסטים או אנשים שפוצצו הרצאות רק בגלל שאני ישראלית ויהודיה. זאת הסיבה היחידה, שום דבר אחר. הרצאות אקדמיות לחלוטין שבהחלט העשירו את הידע בתחום של טרור.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
ועכשיו לגופו של דיון.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
 עכשיו אני רוצה להגיד שלאחר ששזרנו את כל האירועים שהיו לאחרונה – ואנחנו כל הזמן מנסים להתמודד עם BDS בחו"ל, אנחנו מבינים שיש לנו בעיה כאן בארץ. יש בעיה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. אנחנו רואים את זה בהתבטאויות איומות של חברי סגל, אלה שאנחנו מממנים אותם.
 
חופש הביטוי? אין בעיה. רוצים לבקר את האוניברסיטה, רוצים להעביר ביקורת על כולם – אפשר לעשות את זה בדרך מכובדת כשמאפשרים לכל הצדדים להביע את דעתם. אבל יש השתקה, יש סתימת פיות, ויש התבטאויות שהן מאוד לא בז'רגון האקדמי. קוראים לאנשים ולאישים "גלוחי ראש", מדינה גלוחת ראש? אתם יודעים מה, אני לא אציין את השמות של הפרופסורים הללו כי בעיני הם בשורה האחרונה. ככה לדבר על מדינת ישראל? מדינה של גלוחי ראש? או לשבור את המפרקת לפעילי הימין? אנשים שמגיעים מאוניברסיטאות מחו"ל אחרי שהם עשו שם תקופה הם הופכים להיות אקטיביסטים נגד מדינתם. אפשר לתת במה להרבה מאוד ארגונים, אפשר לתת במה לכל מיני אנשים, אבל אי אפשר לנצל באופן ציני את המימון הציבורי נגד מדינת ישראל.
 
יושב כאן מר מייקל גרוס, תורם בחבר הנאמנים באוניברסיטת בן-גוריון, שאחרי למעלה 40 שנה שהוא מימן ותרם לאוניברסיטה שהתחילה בשדה-בוקר כמדרשה, רוצים להדיח אותו מחבר הנאמנים רק בגלל דעותיו. המכתב שהוא מקבל הוא מה פתאום הוא מכבס את הכביסה המלוכלכת החוצה כשהוא מתנגד לפעילות של BDS ושל "שוברים שתיקה".
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
ענת, תסכמי. יש עוד דוברים.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
אני רוצה לסכם – התחושה היא שיש השתקה, יש שיח שמכתים את המדינה באופן מאוד קשה, לא מאפשר להביע דעות – גישה בלתי פלורליסטית לחלוטין. אני יודעת שפרופ' כרמי ביטלה כנס של "שוברים שתיקה", ידוע לי העניין. אבל הקולות שנשמעים היום מאוניברסיטת בן-גוריון, האוניברסיטה של בירת הנגב שהביאה ברכה עצומה לנגב, הם לא הקולות האלה - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
- - הם קולות של סטודנטים שחוששים להביע את דעתם באופן חופשי.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
חבר הכנסת עודד פורר, מציע שלישי, ונפתח דיון. הדיון יהיה אורח-חבר כנסת לסירוגין.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
תודה, אדוני. אני רוצה ראשית גם להודות לנשיאות שאישרה את הדיון הזה. עשינו פה כבר כמה וכמה דיונים בנושא הזה של BDS והמעורבות של האוניברסיטאות בתופעה הזאת. אני חייב לומר שלבצלאל ולי יצא להיות חלק ממשלחת של הסוכנות היהודית שבין היתר סיירה בקמפוסים בחוף המערבי בארצות-הברית, כולל באוניברסיטת "ברקלי" שהייתה המעוז של העניין הזה. היינו גם כדי לראות שדווקא תופעת ה-BDS שם הולכת ודועכת, בין היתר בגלל הפעילויות שנעשו כאן; אבל גם כדי להבין שהמנוע שעומד מאחורי הבסיס שנותן את הלגיטימציה לתופעה המכוערת הזאת של BDS אלה המרצים הישראלים פה.
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
את זה לא אמרו לנו שם.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
נחמן, אתה לא מורגל בוועדה הזאת.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
אני שמח שאתה פה. גם אתה ראית שם - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אל תענה לו.
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
- - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
נחמן, יהיה פה דיון מתורבת. אין קריאות ביניים לחברי כנסת פה. יש ועדת אתיקה – תתלוננו.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
- - מה שנותן את הלגיטימציה לתנועה הזאת מעבר לים זה העובדה שיש לה מרצים ישראלים שמתהדרים בהם כעלה תאנה, ואז הם לא הופכים להיות אנטישמים. ואז ה-BDS  הופך לתנועה לגיטימית. האבסורד הגדול הוא שהוא הופך להיות תנועה לגיטימית בזכות אמירות ותמיכה של מרצים מהאקדמיה הישראלית בכללה בכל מיני מוסדות, שמאפשרים את העניין הזה. לכן דווקא המלחמה שאנחנו מנהלים כאן נגד מרצים באקדמיה הישראלית שמרשים לעצמם לתמוך בחרם על מדינת ישראל היא חשובה. זאת תופעה שצריך לרדוף אותה. במילים האלה – לרדוף אותה. כל מרצה ישראלי שמרשה לעצמו לקבל שכר מאוניברסיטה ישראלית – ללכת ולקרוא לחרם על האוניברסיטאות האלה.
 
אני קיבלתי לידי מחקר שעשתה תנועת "אם תרצו", שמפרט אמירות כאלה ואחרות של מרצים. הדיון כאן הוא הזדמנות מצוינת גם לקבל תשובות על המחקר הזה מהאוניברסיטה באופן ישיר. 
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
מעניין ש"אם תרצו" לא מצאו לנכון לשלוח ליושב-ראש הוועדה, אבל לא נורא.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
קחו את ההערה הזאת לתשומת לבכם.
 
אלון שוורצר:
 
נשלח.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
אני גם רוצה לציין מחקר של ה-מ.מ.מ שאני ביקשתי בנושא אחר שאני מוביל – קורסי בחירה בתחום הציונות באוניברסיטאות. ה-מ.מ.מ שפנה ל-7 אוניברסיטאות ול-12  מכללות מתוקצבות כדי לדעת האם הסטודנט יכול לקבל קורס בחירה בתחום הזה. הוא יכול לקבל קורס בחירה באקזיסטנציאליזם, והוא יכול לקבל קורס בחירה בנושאים גלובליים, אבל בנושא ההגות הציונית, מסתבר שמתוך 7 אוניברסיטאות ו-12 מכללות מתוקצבות ברובן לא ניתן ללמוד קורס בחירה בנושא. התשובות שהתקבלו מאוניברסיטאות אחרות זה שיש להן את זה בתחום כזה ובתחום אחר, ומאוניברסיטת בן-גוריון התשובה שהתקבלה ב-מ.מ.מ היא שאין קורס מוגדר בנושא. רק אם תלמד קורס מבוא לארץ-ישראל ומחשבה מדינית – שם קצת נוגעים בנושא הזה. זאת עדות לתפיסה הקלוקלת במובן הזה. משיחות שהיו לי עם נשיא האוניברסיטה העברית בן-ששון בזמנו על הצעת החוק הזאת זה משהו שצריך לבוא מהאוניברסיטאות, לא משהו שצריך לבוא מאתנו. לדעתי, צריך להיות קורס בחירה אקדמי - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
זה החופש האקדמי. הם קובעים.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
- - שרוצה ללמוד לא על אקזיסטנציאליזם, אלא על ז'בוטינסקי ועל אחד העם ועל פינסקר ועל ההגות הציונית, ראוי שתהיה לו האפשרות הזאת. חופש הבחירה האקדמי צריך שיהיה מונח בפניו.
 
אני רוצה לסיים בשאלות שעולות לפחות מהמחקר שמונח לפני, ואני חשבתי שהוא הועבר לכל חברי הוועדה, אבל אני אבקש שהוא יועבר.
 
לגבי מרצים כמו פרופ' גורדון שקרא לתמיכה ב-BDS או פרופ' אורן יפתחאל או פרופ' יצחק נבו שפרסם שהוא ישתף פעולה עם פעילי BDS – האם הם עדיין נהנים מתקציבי האוניברסיטה שכמובן גם היא נהנית מכסף ציבורי מה שמוביל בעקיפין לכך שאנחנו מממנים תמיכה ב-BDS?
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
רבקה, את רוצה עכשיו או לשמוע קודם? אם את שואלת אותי, נפתח את הדיון ותוכלי להגיב פעם אחת.
 
רבקה כרמי:
 
אני לרשותך.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אני ממליץ. זה לטובת הדיון.
 
אלון שוורצר, תנועת "אם תרצו".
 
אלון שוורצר:
 
תודה רבה, יושב-ראש הוועדה. חג שמח. אני גם מתנצל אם הדוח לא נשלח לכל חברי הוועדה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
לא נורא. הערתי את זה.
 
אלון שוורצר:
 
יושב לידי מנכ"ל התנועה, אבל אני ראש אגף מדיניות, ואני בוגר אוניברסיטת בן-גוריון. אני ביקשתי להציג את הדברים. הייתי סטודנט באוניברסיטה בשנים 2011-2009. כשהייתי סטודנט העלו אותי לוועדת משמעת בגלל שהפגנתי בעד מדינת ישראל לאחר אירועי משט ה"מרמרה". בזמנו דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה פרופ' דיויד ניומן פרץ למערכת המחשוב של האוניברסיטה כדי לשלוח לי ולסטודנטים נוספים מיילים אישיים על כך ששלחנו מכתב לנשיאה נגד החרם של אוניברסיטת יוהנסבורג נגד בן-גוריון – אירוע שעבר ללא תגובת האוניברסיטה. היו לי עוד מקרים רבים כסטודנט במחלקה לפוליטיקה וממשל, אבל ניגש לעניין, לדוח.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אני אכוון אותך. מכיוון שחברי הכנסת הגישו הצעות לדיון מהיר בעקבות הפנייה שלכם, הדוח שלכם או המחקר שלכם אתם לכאורה עם אצבע מאשימה. עד עכשיו טענות של מרצה כזה או אחר, אבל האם האוניברסיטה כממסד תומכת בפעילות BDS? תתייחסו לזה.
 
אולי באתם מהאקדמיה אז אתם לא יודעים, אבל אמירה כזאת של מרצה כזה או אחר היא בתוך הגדרה של חופש הביטוי. יושבים פה מחוקקים אקטיביסטיים. זה לא בחוק. אתם רוצים למנוע את זה? אתם באים ואומרים להם שיש בו גוף רציני, מוסד אקדמי מכובד שנתמך על-ידי מדינת ישראל ומבוקר ומפוקח על-ידי מדינת ישראל שמממן פעילות BDS ותומך בה. תתמקדו בזה.
 
אלון שוורצר:
 
תודה על החידוד.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אנחנו ביום רביעי שזה יום חקיקה. עוד מעט הצלצול העלום יבוא.
 
אלון שוורצר:
 
הצלצול בשביל התלמידים, כמו שאומרים בקמפוס.
 
בדוח שלנו אנחנו הראינו את המעורבות של כלל האוניברסיטה. כשאנחנו אומרים "אוניברסיטה" זה גם המוסדות שלה: זה הכיתות, זה השכר למרצים והמשאבים. אני אתן כמה דוגמות מהדוח – אני לא אומר בעל-פה. אנחנו יודעים שתופעת ה-BDS זה לא רק אמירה "אני תומך בחרם", אבל אני אתן תמיכות של חרם.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
זאת דעתך.
 
אלון שוורצר:
 
פרופ' יצחק יאני נבו כתב רק לפני חודשיים ב-21 במרס בהתכתבות של 10,000 אקדמאים: "אני מצהיר כי אוסיף לעודד אחרים, בין ישראלים ובין זרים, לנקוט עמדה דומה, ואשתף עמם פעולה ככל שאוכל, בכלל זה פעילי BDS וגופים אחרים". כלומר יש פה שיתוף פעולה של מרצה באוניברסיטה עם פעילי BDS.
 
את הציטוט של פרופ' ניב גורדון שהוא אמנם מ-2009 כשאני הייתי סטודנט, אני לא מכחיש, אבל מה לעשות – הבן אדם עדיין מרצה באוניברסיטה, אמנם בשנת שבתון - -
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
והוא ממשיך להשמיץ אותנו שם.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
ענת, אני הגנתי עלייך.
 
אלון שוורצר:
 
- - אבל גם הוא אמר, ב"לוס אנג'לס טיימס" שהוא קורא ל-boycott Israel; פרופ' לב גרינברג חתום על עצומה – שוב, הכול בדוח – שהוא פונה יחד עם עוד אנשי סגל, לאו דווקא מאוניברסיטת בן-גוריון, לסנאט באוניברסיטת "ברקלי" – האוניברסיטה המדוברת בחוף המערבי בארצות-הברית, אחד ממעוזי ה-BDS – והוא אומר להם, כל הכבוד על ההחלטה שלכם, של סנאט האוניברסיטה, לתמוך ב-BDS; פרופ' אורי רם מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה מוביל את האגודה הסוציולוגית לחרם על אוניברסיטת אריאל, קורא להטיל חרם על אוניברסיטת אריאל.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה.
 
אלון שוורצר:
 
זה רק דוגמות של המרצים. בנוסף באוניברסיטה יש תכניות אקדמיות בשם: "תכנית עמיתי אברט לצדק חברתי של הקרן החדשה ושתיל"; וכן תכנית עמיתי זכויות אדם במחלקה לפוליטיקה וממשל שבתוכם ניתן לעשות התמחות בארגונים שממש לוקחים חלק - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
היה ויכוח ציבורי על הסוגיה הזאת.
 
אלון שוורצר:
 
אבל כשאתה מקבל 4  נקודות זכות אקדמיות - -
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
אני רוצה לראות - -
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
לחיילי צה"ל לא נותנים נקודות זכות.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
נתנו 4 נקודות זכות לקורס - - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
חברי הכנסת. ענת, תודה.
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
אני רוצה לראות את אותה אנרגיה כמו שדיברת אלי.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה.
 
אלון שוורצר:
 
אני אתן שתי דוגמות, ובזה אני אסיים: ארגון אחד שאפשר להתמחות בו: ארגון "בלדנא" שמרבית הכסף שלו מהאיחוד האירופי. זה ארגון שקורא לאזרחי ישראל לסרבנות. זה ארגון שלגיטימי להתמחות בו כקורס אקדמי שמוכר על-ידי האוניברסיטה.
 
עוד ארגון שאפשר להתמחות בו – "פורום דו-קיום בנגב".
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
אצלכם מותר - - -
היו"ר יעקב מרגי:
 
עודד.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
רק לדעת אם מותר או אסור. זה הכול.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
לא. אני משתיק.
 
אני רק מזכיר לחברי הכנסת – ואני לא רוצה תגובה – שהתקיים כאן דיון בכנסת בסוגיה הזאת, ולא ראיתי שזה הוכרע. ברמה האישית כחבר כנסת וכאזרח במדינת ישראל אני מתקומם שיש בתוכנו אנשים כאלה. אבל אני יושב-ראש ישיבה, ואני צריך לומר – אני, יעקב מרגי, יושב-ראש ועדת החינוך, צריך לדעת האם הנושא הזה בתוך החוק, מחוץ להגדרת החוק. אני לא רוצה תשובות, אני שואל שאלות לפרוטוקול, והפרוטוקול אחר כך עונה לי. אולי בעוד 50 או 60 שנה הוא יענה לי. אני שואל – אם אנחנו כחברה רוצים שלא יהיו אמירות כאלה שקוראות לחרם – ומי שקורא לחרם פוגע במדינת ישראל, וצריך לטפל בו. איך לטפל בו? זה דיון ציבורי שצריך להתקיים. היה דיון בסוגיה הזאת שאוניברסיטאות נותנות נקודות זכות. זה היה בכנסת אם זיכרונכם לא בגד בכם, ואני לא זוכר שהייתה הכרעה. תודה רבה.
 
חבר הכנסת אמיר אוחנה, בבקשה.
 
אמיר אוחנה (הליכוד):
 
בוקר טוב. חג שמח. תודה לך, אדוני היושב-ראש. הניחוש המושכל שלי הוא שבקרוב נשמע את המילים "סתימת פיות" כאילו חופש הביטוי האקדמי, להבדיל מחופש ביטוי של חברי כנסת ולהבדיל מחופש ביטוי של כל אדם אחר, הוא בלתי מוגבל. זה שטויות. כל חופש בכל דמוקרטיה הוא מוגבל, בוודאי חופש הביטוי: דיבה, סודות מדינה. אנחנו יודעים שבהקשר להיותנו חברי כנסת יש לנו סעיף 7א. גם חופש הביטוי האקדמי הוא מוגבל. אלא שאפילו בכך לא היינו דנים, אלא אם היה מדובר במוסדות שבאים לציבור ומבקשים את כספו. באים לכאן ומבקשים מאתנו, נציגי הציבור: העניקו את כספי הציבור. אילולא היה מדובר בכספים שגם אמא של לירן ברוך שיושב כאן, ואיבד את עינו השמאלית באירוע של השלכת אבנים – אילו לא היה מדובר בכספים שלה – לא היינו מנהלים את הדיון הזה. אדם פרטי, בין אם הוא פרופסור או דוקטור או אפילו הדיוט יכול להתבטא איך שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה במסגרות שדיברנו עליהן קודם, מסגרות החוק. אבל כאן מדובר בכספי ציבור. אנחנו מאפשרים להעביר את הכספים האלה למוסדות כדי שיפעלו למען מדינת ישראל. למען העקרונות שכולנו מסכימים עליהם – ימין-שמאל - עקרונות חינוכיים.
 
אני רוצה לומר מילה על ה-BDS. אני נמצא במקומות הללו. אני נכנס למפעלים הללו ביהודה ושומרון שאותם רוצים להחרים. כשאני נכנס לשם מה שאני רואה זה יהודים וערבים עובדים יחד, אוכלים צהריים יחד, חיים יחד. ואת זה רוצים להחרים בשם השלום. את דו-הקיום הזה, את השלום בעשייה – כי אין דרך אחרת, למעט שנלמד לחיות יחד במקום להרוג זה את זה – את זה רוצים להחרים בשם השלום. הדבר האחרון שאפשר להגיד על מי שתומך ב-BDS זה שהוא מעוניין בשלום. הם לא תומכים בהקמת מדינה ערבית, 22 במספר, אלא בהחרבת המדינה היהודית האחת.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה.
 
            מייקל גרוס, בבקשה.
 
דוד גרוס:
 
            אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה, חברי הכנסת, אני מדבר בשם אבא שלי מייקל גרוס. שמי דוד. לפני 54 שנה אבא שלי ישב עם דוד בן גוריון ז"ל, והתחייב והבטיח לו שהוא יתמוך במדרשה בשדה בוקר, ואחרי 6 שנים כשזה הפך להיות האוניברסיטה שנשאה את שמו, אוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע. בחצי המאה האחרונה אבא שלי פעל בחבר הנאמנים. כל שנה הוא מגיע לכנס של חבר הנאמנים אף על פי שרוב חברי חבר הנאמנים לא מגיעים. בשבוע שעבר בוועדה פיננסית בקושי שבעה חברים טרחו להגיע. במשך השנים אבא תרם יותר ממיליון דולר מכסף אישי וגם הביא תורמים רבים לאוניברסיטה. שני יושבי-הראש האחרונים של האוניברסיטה, אבישי ברוורמן ורבקה כרמי, באופן שיטתי פירקו את חבר הנאמנים מהשפעתו ומאחריותו, ובשבוע שעבר עבר בהצבעה ובתקנון שהייתה הצבעה פגומה, כנראה, בלי קוורום, בלי פרוטוקול. היה תאטרון חצי חשוך בלי לוודא שיש קוורום כפי שצריך ושכל אדם בעל זכות הצבעה השתמש בזה. בדרך זאת הם העבירו הצבעה, וכרגע אין לחבר הנאמנים עצמו החלטה או פיקוח על עצמו, וכל הסמכות עברה לוועד המנהל שהוא גוף שהחברים בו ממנים את עצמם, ואינם כפופים לדווח דין וחשבון לאף אחד. זה תוכנן באופן ספציפי למטרת הדחה של אבא מחבר הנאמנים מכיוון שבאופן גלוי ופתוח הוא מתנגד להסלמה של פעילות BDS שקורית ונמשכת באוניברסיטה ובפקולטה בהנהלת רבקה כרמי.
 
            אני אתן כמה דוגמות: לפני כשנתיים אבא נכח בהרצאה באנגלית של פרופ' אורן יפתחאל שניתנה לסטודנטים ישראלים וזרים. הוצגה מפה של המזרח התיכון בלי שהופיע מדינת ישראל - -
 
דוד גרוס:
 
- - התוכן העיקרי של ההרצאה היה מאוד ברור – שלישראל אין זכות קיום - -
 
יוסי יונה (המחנה הציוני):
 
אוי.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
מי נאנח?
 
יוסי יונה (המחנה הציוני):
 
אני.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
אה, אוקיי, טוב.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
הפחדת אותי.
 
יוסי יונה (המחנה הציוני):
 
שאורן יפתחאל טוען שאין לישראל זכות קיום?
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
הוא לא אמר. הוא אמר שהיא לא הופיעה על המפה.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
הוא רק מציג מפות בלי מדינת ישראל.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
ענת. אתם רואים - - -
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
הוא לא חושב שאין לה זכות קיום, הוא רק מציג - - - רק לא על המפה, יוסי, זה הכול.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
עודד, אין קריאות ביניים.
 
בבקשה.
 
דוד גרוס:
 
- - שלישראל אין זכות קיום כיוון שהיא כבשה ארץ ששייכת לאנשים אחרים, דהיינו הפלסטינים. מה אמרו לעשות? שהמזרחים צריכים לחזור לגן עדן של מדינות ערב, והאשכנזים לאירופה ולארצות-הברית. זאת כמובן אקדמיה מופרכת - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אתה אמור לסיים?
 
דוד גרוס:
 
אני אתן עוד דוגמה. לפני כמה שבועות פורסם על סדנה באוניברסיטה לאימון אנשים איך להסית ולעשות פרובוקציות לחיילי צה"ל - -
 
צבי הכהן:
 
שקר.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
מי זה צעק "שקר"? פרופ' צבי הכהן, למה? אסור לך.
 
צבי הכהן:
 
"מדבר שקר תרחק".
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אתה אמור לקבל זכות דיבור.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
תגיד את זה למרצים שלך.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
ענת.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
תגיד למרצים שלך שמדבר שקר ירחקו.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
ענת, אני מבקש, אני לא רוצה להוציא אותך.
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
קודם תדעי על מה את מדברת.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
סליחה, צבי הכהן, אני אוציא אותך.
 
צבי הכהן:
 
מה זה? מה זה?
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
פרופ' צבי הכהן, אני אוציא אותך.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
אתה אמור לחנך סטודנטים?
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
בבקשה, הנה, זאת ההצגה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
ענת, תודה.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
חצוף.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
חצוף זה לא מילה.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
מהכסף שלו הוא יודע - - -
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
הליברל הגדול.
 
דוד גרוס:
 
            יש שני דברים שהוועדה יכולה לעשות. יש בכוחכם, ועדה נכבדה, לפעול לסגור את הוועדה שמעסיקה, מממנת, מקדמת ושולחת סביב העולם גם לשנת שבתון וגם לדברים יותר קצרים, לתת גב לאנטישמיות שהולכת ובוערת בקמפוסים ומסכנים אלפי סטודנטים יהודים בעולם.
 
דבר אחרון – אני אומר את זה אזרח: למה אנחנו כמדינה משקיעים מיליונים נגד BDS ב"ברקלי", ב"הרווארד" וב-SOAS בלונדון ולא עושים דבר פה ומממנים אותו דבר פה בארץ?
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה. פרופ' מנואל טרכטנברג, בבקשה.
 
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):
 
אדוני היושב-ראש, התאריך הפורמלי שבו קם ה-BDS הוא ב-2005. מאז וללא הפסקה עד עצם היום הזה אני משקיע מאמצים אדירים להיאבק ב-BDS, אבל אני חותר למגע. אני לא מסתתר פה בבונקר ומגיש הצעות לסדר בכנסת ישראל. פה זה קל, פה כולם גיבורים גדולים. אני מתמודד איתם שם יותר מכל אחד אחר בחדר הזה, בטח מחברי הכנסת. עשרות רבות של כנסים ועימותים קשים ביותר כדי להעלות על נס את מדינת ישראל נגד האויבים שלנו מבחוץ. אבל הנה, מה קורה כאן? יש ציד מכשפות בתוך מדינת ישראל לא כדי ה-BDS, אלא נגד עצמנו. צריך לסמן פה אויבים פנימיים. זה מה שאתם עושים. לכו להתמודד שם כפי שאני עושה.
 
אמירה שנייה: כשאני מתמודד שם אחד הדברים שאני מתגאה בהם, וזה קלף מנצח כל פעם. אני אומר להם, אתם קמים נגדנו? תראו מה קורה בתורכיה. בתורכיה כשיש כאלה שמתנגדים למשטר של ארדואן שם מעיפים אותם מהאקדמיה, שמים אותם בכלא. כאן במדינת ישראל אני גאה שיש כאן קומץ של אנשי סגל שקשה לי איתם, אני לא יכול לשמוע אותם, זה עושה לי צמרמורת, אבל אני גאה בכך שמדינת ישראל נותנת להם פתחון פה, שאפשר לדבר במדינת ישראל, ואפשר להביע דעה. כשאני אומר את זה, אין להם תשובה. זה הארגומנט הכי חזק שלנו כמדינה, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. אני גאה בזה. אם מישהו ינסה לפגוע בזה אתם עוזרים ל-BDS, עוזרים לאויבינו. למה? כי הם יגידו, הנה, זה מה שקורה במדינת ישראל, הם משתיקים כל ביקורת. אתם נותנים סימוכין לאויבים שלנו. רבותי, צריך לבחור בשכל, לא להצטדק בדברים האלה.  
 
ועוד אמירה אחת: אני שומע את הדברים שנאמרו מהקצה ההוא של השולחן. אני שומע לא מעט יהודים טובי לב שתורמים למדינת ישראל ובאים ומטיפים לנו מוסר. אני שואל אותם, האם אתם פניתם לממשלת ארצות-הברית, וביקשתם מממשלת ארצות-הברית להפסיק את המימון לנועם חומסקי ב-MIT, ל"ברקלי" שבאים ואומרים דברים קשים ביותר - -
 
מייקל גרוס:
 
- - -
 
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):
 
            אל תענה לי.
 
קריאות:
 
- - -
 
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):
 
- - לאלה שאומרים דברים הכי קשים נגד ממשלת ארצות-הברית? האם בארצות-הברית אתם עושים מה שאתם עושים כאן או שזה כאן נוח לכם לבוא משם ולהטיף לנו מוסר.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
הם בריטים.
 
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):
 
בריטים או מה שלא יהיה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
הוא ישראלי. הוא עשה עליה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה.
 
קריאות:
 
- - -
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
הם גם עשו עלייה וגם תורמים מדי שנה או שנתיים לאוניברסיטת בן-גוריון.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
ענת ברקו, פעם שנייה.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
קודם כול להגיד את דעתה. השאלה אם אין חופש ביטוי. חופש הביטוי הוא רק צד אחד.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
עודד, פעם ראשונה.
 
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):
 
מטיפים לנו מוסר.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
מנו, מי שלא יקשיב לי, אני אקרא אותו לסדר.
 
טל לביא, האוניברסיטה העברית.
 
טל לביא:
 
אני מבקש לדבר בסוף.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
זאת לא תככנית כבקשתך.
 
לירן ברוך:
 
אני אדבר?
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
ביקשת רשות דיבור?
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
כן, הוא רשום.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
בבקשה.
 
לירן ברוך:
 
שמי לירן ברוך. אני מתרגש להיות פה, בייחוד ב-50 שנה לשחרור ירושלים. פעם זה לא היה דבר מובן מאליו להגיע לעיר הספר הזאת. שלא נשכח ששחרור העיר התחיל בגלל מתקפה ירדנית על ישראל. אני אומר גם שלא נשכח ששחרור העיר התחילה במתקפה ירדנית על ישראל.
 
אני שומע את הדיון פה, ואני מתפחלץ מההאשמות שמטיחים בנו לוחמים. אני אישית נפצעתי במחנה פליטים קלנדיה ב-2002 מכיוון ששמרתי על טוהר הנשק ולא יריתי לעבר מיידי אבנים למרות שחשתי סיכון. אני שומע את כל הפרופסורים האלה שממציאים המצאות על חיילי צה"ל – אם זה "שוברים שתיקה" שמשקרים ברוב הדברים שלהם. אפשר לקחת גם את המנכ"לית שלהם – שאני לא יודע מתי היא עשתה איזה קו. אני פשוט מאוד עצבני, ובגלל זה אני מדבר ככה.
 
לגבי אוניברסיטת בן גוריון – איך דוד בן גוריון מתהפך בקברו בגלל שרצה להפריח את הנגב, ואתם נותנים במה לארגונים שבאים ומספרים שקרים ומעשיות על מדינת ישראל - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה.
 
לירן ברוך:
 
- - על הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון; מדינה שנותנת פתחון פה לאנשים שרוצים להשמיד אותה כמו הפרופסורים ההזויים האלה, אם אני יכול להגיד ככה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
לירן, תכבד.
 
חבר הכנסת יוסי יונה, בבקשה.  
 
יוסי יונה (המחנה הציוני):
 
אדוני היושב-ראש, גילוי נאות – אני איש סגל של אוניברסיטת בן-גוריון.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
הכבוד הוא לי.
 
יוסי יונה (המחנה הציוני):
 
אוניברסיטה שאני מאוד אוהב, ומאוד גאה להיות איש סגל שלה.
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
בצדק.
 
יוסי יונה (המחנה הציוני):
 
אני מעיד: אוניברסיטה פתוחה, פלורליסטית, סובלנית. לפי חזונו של דוד בן גוריון היא מפריחה את הנגב. יש לה תפקיד מאוד משמעותי בהפרחתו של הנגב. חלק מהיכולת שלה לעשות זאת זה בגלל האווירה הפתוחה, בגלל האווירה האינטלקטואלית הסובלנית, הפתוחה, הדיאלוגית.
 
אני רוצה להעיר שתי הערות בקשר לדיון בוועדה הזאת. אני כן אומר – יש כאן דברי הכפשה נוראים כי בבקשה לדיון נכתב הדבר הבא: "על מדיניות האוניברסיטה בהגנה על ה-BDS". לאוניברסיטת בן-גוריון יש מדיניות הגנה על BDS? תגידו – התחרפנתם?
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אחרי זה תוקן, וטוב שתוקן.
 
יוסי יונה (המחנה הציוני):
 
התחרפנתם? אוניברסיטת בן גוריון כמדיניות? אין מדיניות כזאת.
 
דבר נוסף – אני פונה אליכם, אם תרצו, בשביל ההגינות. הגשתם את הדוח, והדוח הזה בעצם הובא לעיניהם של חברי הכנסת בלבד שהגישו את הבקשה לדיון. לנו לחברי כנסת אחרים שרצינו לעיין בו כדי להיות מוכנים להשיב למה שהעברתם, לא. מה פשר ההטיה הזאת? כדי שלא נוכל להתגונן? כדי שאנשים לא יוכל להתגונן - -
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
לראות. אולי יש בזה משהו?
 
יוסי יונה (המחנה הציוני):
 
תודה, נחמן.
 
כמו חברי כאן פרופ' טרכטנברג, אני גם מתכווץ למול טענות כאלה ומול אלה שתומכים ב-BDS. אני מתכווץ, לא מסכים עם הגישה הזאת, מעולם לא הסכמתי עם תומכי ה-BDS  בישראל ומחוץ לישראל. אבל אני שואל אתכם, חברי כנסת – סמוטריץ', הרי כל הצהרה שלך, גם לאחרונה, מה אתה חושב על ערביי ישראל בעתיד, גורמת לאלף ואחת תמיכות ב-BDS מאשר איזשהו מרצה באוניברסיטה כזאת או אחרת אומר. אז אתם מחפשים את האבדה תחת הפנס במקום ללכת לסמטה האפלה שבה אנשים מתוכנו נותנים את התמיכה הזאת.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה.
 
יוסי יונה (המחנה הציוני):
 
לא, אדוני, לא סיימתי.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אאפשר לך.
 
יוסי יונה (המחנה הציוני):
 
נשמת אפה של אקדמיה זה חופש אקדמי. היכולת שלנו כדמוקרטיה תוססת ופלורליסטית היא לאפשר דעות שאנחנו גם לא אוהבים ולא רוצים לשמוע. זה הכוח שלה. אנא, אל תפגעו באוטונומיה של האוניברסיטאות, אל תפגעו בחופש הביטוי של האוניברסיטאות כי זאת תהיה כליה של המוסדות המופלאים האלה שהוציאו מתוכם חוקרות וחוקרים שתורמים יום-יום לחוסנה ולאיתנה של החברה הישראלית.
 
(תרגום מאנגלית): ולך מר גרוס, תודה רבה על התמיכה שלך. המשך לתמוך בישראל, אבל אתה צריך לדעת שהעובדה שהאוניברסיטה שבה אתה תומך במשך זמן רב משגשגת בגלל הפלורליזם, בגלל הסובלנות, בגלל המוחות האדירים שאתם, כנראה, תמכת בהם ופיתחת. אז בבקשה, תן לנו לעשות מה שאנחנו יודעים. אנחנו יודעים הכי טוב מה הכי טוב לישראל.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
- - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה.
 
יוסי יונה (המחנה הציוני):
 
הערה אחרונה: אורן יפתחאל הוא מגיסט בגולני שנלחם במלחמת לבנון השנייה עם אהבה מאוד גדולה לישראל, עם ציוניות מאוד גדולה, הגם שלעיתים גם אני לא מסכים עם דעותיו.  אז, בבקשה, כשאתם תוקפים את האנשים שחלקם מופלאים, מסורים, נאמנים, אז קצת כבוד לאנשים הללו.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
אני אשאל אותך שאלה קטנה.
 
יוסי יונה (המחנה הציוני):
 
ברשותו של היושב-ראש.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אם זה יתפתח לדיון אני עוצר.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
לא, שאלה קטנה.
 
האם לדעתך, בהנחה שבאוניברסיטה בריטית היו קוראים הבוקר לתמוך בדעאש, האם בפרלמנט הבריטי היו מדברים על חופש אקדמי?
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה.
 
יוסי יונה (המחנה הציוני):
 
ואני אומר לך שאין שום מדיניות כזאת ודברים מסוג כזה בישראל.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
- - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה.
 
            אלירן, בבקשה.
 
אלירן:
 
            אני לא אדבר על מה שקורה בבן-גוריון, אבל אני אדבר על האקדמיה בסופו של דבר. אתמול התקיימה באוניברסיטה העברית הפגנה של סטודנטים מהמגזר הערבי שתומכים במחבלים ששובתים רעב בכלא. אנחנו, התאים הציוניים בקמפוס: תא "אם תרצו", תא "לביא" – רצינו בסך הכול להניף דגלי ישראל בסך הכול. באו מאבטחים מהאוניברסיטה ואמרו שזאת פרובוקציה. גם בחיפה בשבוע שעבר.
 
חבר הכנסת יוסי יונה דיבר פה על חופש ביטוי, חופש אקדמי. אני לא רואה שיש חופש ביטוי בשבילנו. להניף דגל ישראל שהוא סמל המדינה זה אסור, אבל להניף דגל אש"ף ולקרוא לאינתיפאדה מותר?
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
ברור שלא.
 
אלירן:
 
            אבל זאת הנקודה. זה מה שקרה באוניברסיטה העברית.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אתה לא שואל אותו.
 
אלירן:
 
            אבל זה מה שקרה אתמול באוניברסיטה העברית.
 
יוסי יונה (המחנה הציוני):
 
אני אבוא אתך, ונשים את דגל ישראל, מה הבעיה?
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
יוסי, תודה.
 
אלירן:
 
            זה מה שקרה אתמול באוניברסיטה העברית אתמול. האוניברסיטה גם מנעה את שירת "התקווה" כדי לא לפגוע ברגשות של סטודנטים ממגזרים כאלה ואחרים.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה, אדוני.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
האוניברסיטה "העברית" הולכת להוריד את השם "העברית" כי זה פוגע בתלמידי האוניברסיטה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה.
 
חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים בקרב על הדמוקרטיה בישראל. כשההיסטוריה תסתכל אחורה על התקופה הזאת היא תראה שהתרחשו פה קרבות גדולים שאולי הכריעו את דמותה העתידית של המדינה. והנה עוד דוגמה לקרב קטן. האקדמיה הישראלית היא מעוז הדמוקרטיה. הדמוקרטיה בישראל היא, בין היתר, בגלל האקדמיה שלה. פעם אמר מנחם בגין, מה זה כל האקדמיה? אפשר לשים אותם על חצי היציע המזרחי של "טדי". אז לא היה עדיין "טדי", אבל הוא התכוון שזה מעט מאוד אנשים. זה מעט מאוד אנשים עם משקל כבד מאוד. האקדמיה הזאת עומדת בקו הראשון של הקרב נגד ה-BDS - -
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
גם האקדמיה באריאל, נחמן?
 
קריאות:
 
- - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
עודד.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
אריאל זה לא במדינת ישראל.
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
- - - עומדת בקו הראשון. אם יש סיכוי לנצח בקמפוסים בכל העולם, ובעיקר בארצות-הברית ששם היינו יחד עכשיו עם חברינו זה כשמהאקדמיה מנהלים את הקרב הזה. דווקא נציגי האקדמיה בישראל יוצאים למוסדות האקדמיים ברחבי העולם - -
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
אתה אומר לי את זה? אתה חושב שאני לא מרצה - - - במשך שנים?
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
ענת, ברוכה השבה. אני אבטל את זכות השיבה לדיון.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
אני מציעה שתבטל את זכות השיבה. זה דווקא טוב.
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
אני חוזר ואומר: דווקא נציגים מהאקדמיה בישראל יוצאים לקמפוסים בכל העולם, כולל בארצות-הברית, והם אלה שמובילים את הקרב נגד ה-BDS. וטוב הדבר ויפה כי יש להם המשקל שלהם.  
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
גם בעד.
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
ענת, בחייך.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
ענת, זה מפריע.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
אבל זה המצב. אי אפשר להעיר הערה?
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
בדיון הזה לא, כי נשמעות פה טענות, ואנשים רוצים להתבטא ולהגיב.
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
אוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע היא אוניברסיטה מפוארת, חשובה, פורצת דרך. היא לא זקוקה למחמאות שלי, כל אחד יודע את זה. היא עשתה דברים עצומים גם בבאר-שבע וגם בדרום הארץ. אז עכשיו חברים שלמדו שם – וזה בסדר גמור, אתם צריכים להיות גאים שלמדתם בבאר-שבע. אתם צריכים להיות גאים בזה שיש לכם ההזדמנות ללמוד באחד מהמוסדות הכי חשובים במדינת ישראל.
 
אלון שוורצר:
 
מותר גם לבקר.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אל תענה לו.
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
לכן ההשתלחות הזאת גם באקדמיה, גם בבאר-שבע היא מעשה מכוער.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
לא משתלחים.
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
תסלח לי.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
יש פה דיון. אני גאה בדיון.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
הוא לא מוכן שיהיה חופש ביטוי שנשאל שאלות. אסור לנו לשאול שאלות.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
יש פה בירור.
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
הדיון הוא בסדר גמור - -
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
- - - השתלחות. רק אמרת איזו השתלחות.
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
- - - הוא חלק מהדמוקרטיה שעליה אנחנו מג?נים.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
שאלתי שאלות. נקבל עליהן תשובות. אולי אנחנו - -
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
עכשיו אנחנו במיעוט, ואולי אנחנו במיעוט שהולך ומתכווץ במדינת ישראל - -
היו"ר יעקב מרגי:
 
מי זה "אנחנו"?
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
"אנחנו" זה אלה שחושבים שלאקדמיה יש חופש דיבור, ובאקדמיה יכולים להביע דעות מגוונות.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
- - -
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
- - -
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
נכון – מגוונות.
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
אנחנו מיעוט, וגם למיעוט יש זכויות. מה לעשות – חלק מהדמוקרטיה זה להגן על זכויות המיעוט; שנית, כדאי לזכור שמיעוט יודע להפוך לרוב ביום מן הימים.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
נחמן, welcome to club.
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
עכשיו גם אתה במיעוט?
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אני תמיד הייתי במיעוט. אני עדיין במיעוט.
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
מצוין. תודה.
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
הייתי רוצה להיות מיעוט כמוך.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
יואל חסון, בבקשה. לאחר מכן תמר.
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
אדוני היושב-ראש, תודה רבה על קיום הדיון הזה. אני רוצה להתחיל בגילוי נאות: אני חבר יקר של מייקל גרוס ומשפחתו. אני מכיר אותו כבר - - - הוא גם תרם לי בפריימריז שלי ב-2009.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אנחנו נתחשבן אתך רק על זה, לא על הדיון.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
אם צריך להגיד, גם אני מכירה אותו, אבל הוא לא תרם לי שום דבר.
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
כי לא היה לך פריימריז.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
יואל, אתה לא מפספס כלום. תמשיך.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
חבר הכנסת מרגי, גם אני מכירה אותו, אבל הוא לא תרם לי שום דבר.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אוקיי, שמענו. נרשם פעמיים בפרוטוקול.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
התמודדת בפריימריז?
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
לכן הוא לא תרם לי.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
אבל אף אחד לא תרם לך.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
אבל עכשיו יש לה פריימריז.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
- - - לכן היא יוזמת דיונים כאלה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תמר, את מפריעה ליואל.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
גם אני מכיר אותו, וגם לי הוא לא תרם לפריימריז.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
גם לך אין פריימריז. כל חסידי - - -
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
אני מת על הפריימריז של מרצ עם כל המשפחה.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
כל חסידי - - -
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
הפריימריז במרצ הוא באמת דוגמה לדמוקרטיה.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
תירגע, אותי ליברמן לא שם - - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תמר, תודה. פעם אחרונה שהפרעת. בבקשה, עודד, אל תפריע.
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
אני אוהב את אוניברסיטת בן-גוריון. אני מכיר אותה, מכיר את פועלה, אני מכיר סטודנטים רבים שהיום שם. אני יודע שזה מקום נפלא, ואחד מהמקומות המוכרים והחשובים של מדינת ישראל בעולם. אני יותר מבעד חופש אקדמי ופלורליזם, דמוקרטיה וחופש הביטוי. אין בכלל ספק בעניין. אבל אני שואל, אם אנחנו בעד חופש ביטוי וחופש אקדמי, מדוע למייקל גרוס אסור להגיד את עמדתו כחבר חבר הנאמנים?
 
רבקה כרמי:
 
מותר לו.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
מותר לו - - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
סליחה, בצלאל.
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
תנו לי לסיים. אני מבקש לא להפריע לי. מדוע כאשר הוא התחיל להביע את עמדותיו לגבי אירועים כאלה ואחרים באוניברסיטה, עניינים שקשורים ל-BDS; כתב מכתבים, התראיין - התגובה שהוא קיבל – וטוב שהוועדה תדע, אוניברסיטת בן גוריון לא צריכה עזרה כלכלית – היא מחזירה תרומות של תורמים. אז היא החזירה את התרומה שלו. היא לא צריכה את זה. לא צריך מלגות לסטודנטים, לא צריך עוד מחלקה. המון כסף האוניברסיטה החזירה. היא לא צריכה. בפעם הבאה כשניפגש בוועדת הכספים נזכור את זה שאוניברסיטת בן-גוריון לא צריכה עזרה כספית, היא מחזירה תרומות.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
כל הכבוד שהחזירה תרומה - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תמר, תודה.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
- - - חופש הביטוי - - - אנחנו מצדיעים לכם.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תמר, תודה.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
אדרבה.
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
חבר חבר הנאמנים ביקש להגיד את עמדותיו ואת דעותיו. הוא חבר פעיל שתרם וחשוב לו. אגב, העזרה שלו למדינת ישראל היא לא רק זאת, אלא הוא גם חי פה. הוא ומשפחתו.
 
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):
 
בסדר גמור.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אני התאפקתי לא להגיב למנו בעניינים אחרים על אלה שיושבים שם ומתערבים לנו פה. אז עזוב.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
- - -
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
להרבה אנשים לא אכפת מההתערבויות האלה. אבל בואו נדבר שוב. אני פונה לאוניברסיטת בן-גוריון. אתם בעד חופש אקדמי, פלורליזם, דמוקרטיה. יש לכם חבר חבר נאמנים שחושב אחרת מכם - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה.
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
- - אל תגרשו אותו, אל תדיחו אותו כי זה מה שאתם רוצים לעשות, אלא אם כן תתחייבו שלא תעשו את זה. אני ראיתי את המכתבים שאתם הוצאתם ואת המיילים שהוצאתם, והחזרתם תרומה שלו, ואתם מבקשים להדיח אותו. אז אני אומר לכם ולכל הוועדה – זה שכולנו נגד BDS זה ברור, ונלחמים נגד BDS  זה ברור. אני גם בטוח שאוניברסיטת בן-גוריון נגד BDS ולא רוצה שזה יצליח כי היא תהיה הקורבן הראשון שלו. אבל הוועדה צריכה לקבל פה החלטה ברורה: גם אם יש חבר ח?בר נאמנים שאינו מסכים עם עמדה פורמלית של אוניברסיטה הוא לא יודח, הוא לא יושפל, לא יחזירו את תרומותיו, ולא יבנו חבר נאמנים כפי שההנהלה רוצה כי זה לא המטרה של חבר הנאמנים, ולקחת כסף רק ממי שרוצים.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה. תמר זנדברג, בבקשה.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, קודם כול אני רוצה להתחיל בגילוי נאות – גם אני בוגרת של אוניברסיטת בן-גוריון, אני גם בוגרת של האוניברסיטה "העברית" ובוגרת אוניברסיטת תל-אביב וירושלים, ואני גאה בכל שלושתן.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תמר, בנימה אישית – ממרומי גילי כבאר-שבעי כשהיו שואלים אותי איפה אני גר, והייתי אומר שבבאר-שבע, היו מקשרים את זה או לשבטה או לקציעות. אז סוף סוף כשאני שומע שהקישור הוא לאוניברסיטת בן-גוריון לבי מתמלא. הריאות מתמלאות אוויר, ואני שמח.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
אז אני בוגרת גאה של כל האוניברסיטאות שעומדות כאן על המוקד.
 
אני רוצה להתחיל בברכה ליוזמי הדיון, ארגון "אם תרצו". קודם כול המנכ"ל, מזל טוב. נולד לך בן.
 
מתן פלג:
 
תודה.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
המון מזל טוב ורק בריאות. אני גם רוצה לברך אתכם על עוד דבר. זאת תקופה ארוכה שאתם מטרטרים כאן את כל הכנסת. יש כאן חברי כנסת שעובדים אצלכם למרות שהתרומות שלכם הן תרומות חסויות - -
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
את עובדת אצל "שוברים שתיקה" ו"בצלם".
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
ענת, את לא חייבת להגיב לכל אחד.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
לא, אני לא מוכנה שהיא תדבר ככה על חברי כנסת.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אני מוכן שהיא תדבר. אני מנהל את הדיון.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
היא עובדת אצל "שוברים שתיקה" ו"בצלם".
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
את לא מוכנה, תצאי מהחדר עד שהיא תסיים את הדברים. אני מוכן שהיא תדבר איך שהיא רוצה, ובלבד שזה יהיה בכבוד.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
התרומות שלכם חסויות. אתם לא מסכימים לגלות לציבור מה מקור הכסף שלכם. תחקירים עיתונאיים מראים שמדובר על גורמים אנטישמיים בחו"ל - -
 
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):
 
אוונגליסטים.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
- - ולמרות זאת אתם מצליחים לבוא לכאן לכנסת, ולנהל ציד מכשפות שמובל על-ידי חברי כנסת, ולצערי, על-ידי הוועדה הזאת, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להגיד לך, שבעוד כמה שנים אנחנו נתבייש בדיון כזה. כשנקרא את הפרוטוקול זה כתם על ספר הפרוטוקולים של הכנסת.
 
אמיר אוחנה (הליכוד):
 
את לא צריכה לחכות. תתחילי מעכשיו.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
אנחנו נתבייש שדיון כזה בכלל התקיים.
 
אני רוצה להתחיל קודם בהתנצלות כלפיכם, ראשי האוניברסיטאות, שאתם צריכים לבוא לכאן ולהצטדק ולעמוד על המוקד בפני חבורה של פרחחים - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
סליחה, סליחה. תמר, או שאת חוזרת בך או שאת מפסיקה לדבר.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
אני לא חוזרת בי.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
לא חוזרת? אין לך זכות דיבור. נקודה. הדיון יהיה בכבוד.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
לא, לא, סליחה.
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
אני חבר כנסת בדיוק כמוך.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
הדיון יהיה בכבוד.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
זה דיון מאוד מכובד.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
הוא לא מכובד. לא "פרחחים" - -
 
קריאות:
 
- - -
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
- - -
 
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
יואל, עם כל הכבוד, אתה כרגע הגנת כאן על התורם שלך בפריימריז. אתה לא מתבייש?
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
- - - כנסת ישראל - - - דין וחשבון- -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
יואל, אתה מפריע לי.
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
 - - בוודאי שהם יבואו. את צריכה להתנצל. זה לא מתאים.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
לא, לא, אני רק רוצה להבהיר.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תקשיבו. מאותה חברת כנסת שצופה שאנחנו נתבייש מהדיון פה - -
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
לא אתם.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
 אני לא אוהב את המוסר הכפול הזה. בהרבה מקרים את יוזמת דיונים על אמירה של איש כזה או אחר שאמר - -
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
שאתה לא מקיים, דרך אגב. אבל לא הזכרתי את זה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
- - פתאום חופש הביטוי.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
לא, למה? הכול יכול להיאמר פה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אני לא אאיץ בך לחזור בך - -
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
לא, אני לא אחזור.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
- - את יודעת למה? שיישאר בפרוטוקול שאת צופה אות הקלון הזה.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
מאה אחוז. לפחות שהדברים ייאמרו.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אוקיי, בבקשה.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
לפחות שהדברים ייאמרו.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אז הם נאמרו על-ידי ועל ידך. ההיסטוריה - - -
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
לגופו של עניין: לא BDS ולא נעליים. זה הכול קשקוש. אם אתם קוראים לקריאה להצלה של מדינת ישראל, חרם; ואם אתם קוראים לדיון הפוליטי הכי משמעותי שהתקיים - -
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
אז את תומכת ב-BDS? ה-BDS לשיטתך, הוא הצלה של מדינת ישראל?
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
עודד, תן לה לסיים.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
אני רוצה להבין.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אני מעדיף שהיא תסיים את דבריה.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
אתה מיד תבין.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
אני פרחח, כנראה, אני לא מבין מהר.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
- - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תמר, משפט סיכום.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
תסבירי קצת יותר לפרחחים. אנחנו לא מבינים כל כך מהר.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
משפט סיכום.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
תסבירי לנו יותר לאט כדי שנבין למה את אומרת בהצלה.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
אני מנסה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
את לא מנסה.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
אני מנסה להגיע לסיכום דברי.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
יש לך משפט סיכום.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
אני מנסה, אדוני היושב-ראש. אם אתם קוראים לביקורת לא רק לגיטימית, אלא חיונית על מדיניות הכיבוש וההתנחלות של מדינת ישראל "חרם" ו-BDS - -
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
השאלה אם BDS זה לגיטימי. זאת השאלה שלי אלייך.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
זה לא BDS.
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
אני כפרחח לא מבין את זה – האם BDS לגיטימי בעינייך?
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
החרמה של התנחלויות - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה, סיימת.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
לא סיימתי.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אני עצרתי. מה לעשות – הרבה זמן לא התלוננו עלי בוועדת אתיקה.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
מה היה קורה אם אני הייתי מפסיקה אותו?
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אז הפסקתי אותו, והוא שתק.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
לא - - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
הפסקתי אותו, ואת לא שותקת. תודה רבה.
 
אפשר להמשיך את הפינג-פונג הזה - -
 
מתן פלג:
 
אפשר להגיב?
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
תגיד: "אנחנו לא פרחחים".
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
איש הארגון שלך לא סיפק תגובה?
 
מתן פלג:
 
כן, אבל הדברים - - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
משפט אחד או שניים.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
אתה יכול להסביר למה התרומות שלכם חסויות?
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
רגע, את לא מפריעה לי. פעם ראשונה.
 
אתה לא פונה אל חברי הכנסת. דבר אלי ולפרוטוקול.
 
מתן פלג:
 
אני רוצה להבהיר נקודה אחת שהיא מאוד חשובה. BDS זה חרם, משיכת השקעות וסנקציות. Boycott the investments and sanctions.
 
"אם תרצו" מתעסקת עם הרבה אוניברסיטאות. אין לנו אהבה יתרה לאוניברסיטת בן-גוריון, חוץ מלאלון. לאוניברסיטת בן-גוריון יש משהו מוזר עם "שוברים שתיקה". המחלקה למזרח התיכון פה-אחד בחרה לתת פרס ל"שוברים שתיקה". אין שום נושא באקדמיה שאנשים מסכימים עליו פה-אחד. החד-גוניות המחשבתית הזאת במחלקה הכי תוססת בעולם -  מזרח תיכון - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תקשיב. אני שואל אותך שאלה: כשאתה אומר לי שמחלקה מסוימת בחרה פה-אחד אתה רוצה להגיד לי במילים אחרות שפרופ' רבקה כרמי וכל צוותה נתנו הנחיה?
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
מתקבלים לשם תלמידים רק מזן מסוים.
 
מתן פלג:
 
לעניות דעתי, הרבה מאוד שנים יש עצימת עין וחוסר יכולת להתמודד עם מרצים שיוצרים אווירה - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תקשיבו - -
 
אמיר אוחנה (הליכוד):
 
הוא עונה לפרופ' טרכטנברג ולפרופ' יונה שמדברים על פלורליזם וחופש מחשבתי. הנה הפלורליזם. פה-אחד – "שוברים שתיקה". זה הפלורליזם.
 
קריאה:
 
אני רוצה להגיד משהו קטן.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אתה לא יכול להגיד משהו קטן ולא גדול. אתה תקבל רשות דיבור כשאני אתן לך.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
מה עם התרומות שלכם? למה התרומות הן חסויות?
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תמר, פעם שנייה.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
למה הן חסויות?
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תמר, פעם שנייה.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
שאלה פשוטה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
לא עומדת לך הזכות.
 
מתן פלג:
 
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
 
אני שוב אומר לפרוטוקול. אף אחד לא צריך לענות לי. אני זוכר את השיח הזה גם בתקשורת. תמיד ייללנו שבערוץ ממלכתי, בשידור הציבורי היה גוון אחד של דעות. מה לעשות. יש שאלה שצריך לשים אותה על השולחן עם סכין חדה. רוב רובו של הסגל באקדמיה, כנראה חושב דעות שלא מתאימות לי. לפעמים גם הופכות לי את הקרביים ומכווצות לי את המעיים. בסדר? לא נוח. אבל זה המצב. עכשיו, מה אתם רוצים? שיהיו תנאי סף למרצים? נבחן את הדעות שלהם? מהפכות מתחילות מלמטה. אני צריך להגיע בדיון הזה למסקנה האם פרופ' רבקה כרמי יחד עם צוות הסגל הבכיר שלה מנווטים את הספינה באוניברסיטת בן-גוריון לכיוון תמיכה ממוסדת ב-BDS. זה הדיון שצריך להיות פה. אם פרופ' כזה אמר ככה, וההוא אמר ככה – היו דברים מעולם. אמרו בעבר דברים יותר קשים, וגם ייאמרו בעתיד דברים יותר קשים. רק אני שמח שלפחות הפלורליזם והסובלנות יותר בצד שלנו. למה? כי אנחנו מסוגלים לשמוע. אבל, תאמינו לי, אלה שתוקפים בלהט, שאם היה רב שהיה אומר דעה - -
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
אז דרשו להדיח אותו.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תן לי לדבר. למה אתה מפריע לי?
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
סליחה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
או איזה מתנחל או אפילו חבר כנסת שהחסינות עומדת לו, בר מינן – אומר דעה שהופכת את הקרביים למישהו אחר, היו פה נאומים בלהט, ולא היית שומע בכלל את החשש למזבח חופש הביטוי והדמוקרטיה. זה לא היה מאיים על הדמוקרטיה. תהיה גאה שכרגע הפלורליזם והסובלנות והיכולת לשמוע ולהכיל דעות נמצאת, לפחות מבחינתך, בצד הנכון.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
אני שואל את עצמי רק האם ראשי האוניברסיטאות שחתמו על מכתב עכשיו היו חותמים על מכתב שקורא להשאיר את הרב שמואל אליהו בתפקידו כראש העיר צפת - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אני לא יודע. תודה.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
- - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
לא שמעתי. אני אמרתי לפרוטוקול באוויר.
 
פרופ' רבקה כרמי, בבקשה. עומדת לך רשות הדיבור. אני לא אתן לאף אחד להפריע לך גם אם זה יעצבן כמה אנשים. הבטחתי לך שיהיה פה דיון מכובד, ויהיה מכובד. חברי כנסת או אורח שיפריע, אני אוציא אותו. בלי קריאות ביניים. בבקשה.
 
רבקה כרמי:
 
תודה רבה. ברשותך, נכבדי, אדוני היושב-ראש, אני אקרא את דברי מן הכתב - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
עומדת לך הזכות.
 
רבקה כרמי:
 
- - לפני כן אני רוצה להעיר לסיפור האחרון שלך, מתן פלג. במעט יושרה יכולת להוסיף שנשיאת האוניברסיטה ביטלה את הפרס הזה ל"שוברים שתיקה".
 
מתן פלג:
 
- - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
מתן, אתה לא עונה. אני אוציא אותך.
 
מתן פלג:
 
סליחה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
טוב שזה נאמר לפרוטוקול.
 
רבקה כרמי:
 
בכוונתי כאן להביא לוועדה הנכבדה הזאת עובדות המדברות כולן בעד עצמן. אני מבקשת להביא עובדות בלבד. ביום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל קיבלתי מכתב מארגון "אם תרצו" הקורא להתפטרותי מתפקידי כנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. את המכתב המאשים אותי בתמיכה ב-BDS בהובלת האוניברסיטה ב-BDS קיבלתי למחרת יום הזיכרון שבו אני מבכה אישית את סבה של בתי שנהרג על כיבוש צפת, את בן-דודי כאח לי שנהרג במלחמת יום כיפור ועוד חברים טובים ויקרים. קיבלתי אותו ביום שבו אני צופה בגאווה ובאהבה גדולה מאוד במטס חיל האוויר, בחידון התנ"ך, באירוע חיילים מצטיינים בבית הנשיא ובחלוקת פרסי ישראל.
 
ככה אני השבתי לכתוב במייל קצר מאוד באופן מידי: "ביום בו חוגגת מדינת ישראל 69 שנים של פריחה אדירה שכל כולה נובעת מפתיחות המחשבה, מכבוד הדדי, משיח ציבורי מפרה ומרובד, מאומץ ומהקרבה ולא פחד ורדיפה, מכתבכם מבייש את כותביו". בדיוק אותו מכתב שנשלח אלי ביום העצמאות שימש לפניית חברי הסגל לבקש דיון מהיר בדיוק ביום פתיחת המושב השנתי של חבר הנאמנים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ואני אגיע גם לסיבה שלדעתי הטיימינג הזה נבחר.
 
הדיון הנוכחי שמתקיים תחת כותרת מבזה וגם מלווה בהסתה פרועה ואלימה מאוד מאוד נגדי ברשת – ומי שלא יודע, יתכבד לחפש ולמצוא – לא מוסיף כבוד ליוזמים שלו. בעידן של חדשות מומצאות ומניפולציות מכוערות של האמת, שאגב, לא אחת מכשילות גם חברי כנסת בפעולת הציבורית – ואני לא מאשימה אותם – מוטלת עלי וגם עלינו אחריות יותר מאשר אי פעם להביא את העובדות כפי שהן, וזה מה שאני רוצה לעשות עכשיו.
 
1.       אין לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב לאותו קורס צילום שהיווה עילה אקטואלית כביכול לקריאת הדיון המהיר הזה. הנה העובדות: הקורס פורסם לפני יותר מחודש ימים בלוח מודעות אלקטרוני של עמוד מעורבות חברתית באתר אגודת הסטודנטים. באתר הזה מפורסמים אירועים ופעילויות מכל הסוגים באוניברסיטה ובדרום הארץ, ובלבד שהם עומדים בשני פרמטרים – ורק שניים: שהפעילות אינה מסחרית או כרוכה בתשלום וכי הפעילות היא חוקית. שנית אין לקורס הצילום המדובר כל קשר לאוניברסיטה או לאגודת הסטודנטים של האוניברסיטה, והוא גם לא התקיים כלל בשטחי האוניברסיטה. אלה העובדות בקשר לדיון הנוכחי.
 
2.       אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא חוד החנית במאבק נגד תנועת BDS. עובדות: רקטור האוניברסיטה, אנוכי וחברי סגל רבים מגויסים באופנים רבים ומגוונים למאבק נגד BDS. פעילות זאת נגד BDS היא עקבית ומתמשכת, ואנחנו מקיימים אותה בהתמדה משנת 2005 ועד היום, כפי שאמר פרופ' טרכטנברג.
 
דוגמאות: ב-2005 שנתיים לפני לידת "אם תרצו" הוביל רקטור האוניברסיטה בתפקידו אז כיושב-ראש ארגון הסגל האקדמי באוניברסיטאות משלחת הסברה אשר הצליחה במשימתה נגד החלת חרם אקדמי בבריטניה. ב-2007 נאמתי בלונדון למען חופש אקדמי ונגד החרם; ב-2012 יצאתי במאמר דעה נגד החרם ב-Jewish Canadian news; ב-2013 הופעתי בריאיון אצל שלומי אלדר על המעבר של החרם מאירופה לארצות-הברית; ב-2013 יצאתי במאמר דעה נגד החרם ב-Times of Israel; ב-2013 יצאתי במאמר דעה ב- YNET נגד החרם אשר יפגע גם באוכלוסייה הפלסטינית; ב-2014 הופעתי בריאיון נגד BDS בפרשת "סודה סטרים"; ב-2015 אירחנו הרצאה של פרופ' קרי נלסון מארצות-הברית על תנועת BDS ודרכי פעולתה והדרכה לסגל וסטודנטים כיצד לפעול נגד החרם; ב-2016 הופעתי בריאיון נרחב ל-Jerusalem Post נגד החרם; ב-2017 – במהלך מבצע "צוק איתן" פרסם עיתון Lancet, כתב העת המוביל בעולם לענייני רפואה מאמר מכפיש נגד מדינת ישראל. יחד עם עמיתים, ואחרי שיצאנו חוצץ נגד המאמר הזה הבאנו לביקור בישראל את ריצ'ארד הורטון, עורך כתב העת, כדי להציג לו מקרוב את ההישגים העצומים של מערכת הבריאות בישראל ואת היותה מובילה בקנה מידה בין-לאומי במתן שירותים שוויוניים לכל אזרחי המדינה; לפני שבוע בדיוק השלמנו את המהפך בגישתו של העורך למדינת ישראל כאשר התארחנו אצל נשיא המדינה כדי להציג את ההישג העצום של הוצאת גיליון מיוחד, ראשון מסוגו, של עיתון ה-Lancet אשר הוקדש כולו למערכת הבריאות בישראל עם מיליוני קוראים ברחבי העולם. אוניברסיטת בן-גוריון הייתה מרכזית. חבר סגל שלנו היה עורך העיתון הזה;
 
נושא המלחמה בחרם האקדמי הוא מרכזי עבור אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. האוניברסיטה הזאת היא המוסד האקדמי היחיד בארץ אשר הסנט שלו קיבל החלטה המתנגדת לקריאות לחרם אקדמי. האוניברסיטאות בארץ, ביניהן גם אנחנו, הן הנפגעות העיקריות מפעילות תנועת ה-BDS, והן אלה שעוסקות שנים רבות בפעילות הסברה מתמשכת בכל החזיתות. במקום לסייע ולתמוך בהן כאן מוסט הדיון נגדן.
 
דרך אגב, יושב כאן מנכ"ל "הילל" אלון פרידמן. ארגון "הילל" נמצאים בחזית המאבק ב-BDS. הוא יכול להעיד על מקומה של אוניברסיטת בן-גוריון במלחמה ב-BDS.
 
3.       אני מוחה בתוקף על הניסיון לביזויו של אחד המפעלים הציוניים הכי מובהקים המתקיים בפעילותה היומיומית של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עובדות: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כפי שידוע לך אישית היטב, אדוני היושב-ראש, בהיותך אחד האישים היותר מזוהים ויותר פעילים בדאגתם ובמסירותם לבאר-שבע ולדרום כולו.הפרחת הדרום, קירוב לבבות, פעילות חברתית, דאגה לחלש, פיתוח יוזמות ומקומות עבודה וקיום מחקר ולימוד ברמה הבין-לאומית אינם סיסמאות ודיבורים. אלה מתקיימים בלהט עשייה יום-יומית. זאת אוניברסיטה שנטלה לעצמה מנדט נוסף למחקר והוראה, והוא העצמה ופיתוח אזורי שהיום הפך למנוע צמיחה לאומי ובין-לאומי. זאת האוניברסיטה היחידה שהקימה יחד עם עיריית באר-שבע בשותפות עסקית פארק הייטק שהפך בתוך שנים בודדות לסיפור הצלחה בין-לאומי – פקטור מחולל שינוי בכל הנגב. רק לפני שלוש שנים היו באזור הדרום מאה עובדי הייטק, ויש היום אלפיים עובדי הייטק. בשלוש השנים הבאות מתכוונים להכפיל את המספר הזה. מתוך הבנה והכרה שתפקידה המרכזי של האוניברסיטה כפקטור מחולל שינוי החליט ראש הממשלה מר ביבי נתניהו, להקים את המרכז הלאומי לחקר הסייבר בפארק ההייטק שלנו בתוך האוניברסיטה. כ-20 אלף סטודנטים יש לנו באוניברסיטה, ויש לנו מספר זהה – 20 אלף תלמידים: מבוגרים, ילדים, עולים חדשים, אסירים, אנשים לקויי למידה ובעלי פיגור שכלי – כולם באים בשערי הקמפוס מדי שנה ללמוד ולהתפתח ומקבלים הזדמנות לחוות אוניברסיטה ולרכוש השכלה גבוהה. זאת אוניברסיטה שבה שיעור משרתי המילואים ביחידות קרביות הוא גבוה ביותר במדינה.
 
לסיכום אין מקריות בזימון הדיון המהיר על-ידי שלוחי "אם תרצו". זאת השנה השלישית ברציפות של ניסיונות לפגוע באוניברסיטה בשבוע שבו מתקיים מושב חבר הנאמנים שלה. לא במקרה. שוב ושוב עולות וממוחזרות טענות סרק שאין להן דבר וחצי דבר עם העובדות, המציאות והאמת. מן האוב מועלה שוב ושוב אותו קומץ חברי סגל אקדמי מתוך למעלה מ-850 חברי סגל אקדמי באוניברסיטה, שאכן מביע דעתו האישית, הפוליטית והערכית באופן פומבי וחותם על עצומות כצפוי וכראוי במדינה דמוקרטית. הם אינם עושים את זה בשם האוניברסיטה שהיא מוסד פלורליסטי רב-דעות כמו כל ארגון אחר בישראל. גם אם אני אישית מסתייגת מדעות כאלה ואחרות שהופכות לי את הקרביים כמו לכל אחד מכם – אולי אפילו יותר מכם – אני, כמאמר וולטר, מוכנה להיהרג על זכותם החוקית לומר זאת. אם יקרה היום השחור שבו מדינת ישראל תחוקק חוק שיאסור זאת עליו אני לא אשאר.
 
יוסי יונה (המחנה הציוני):
 
אז את תתפטרי.
 
מתן פלג:
 
אבל בסנט אתם העברתם - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
סליחה, אדוני.
 
רבקה כרמי:
 
אני מסיימת. יוזמי הדיון, לא תפחידו אותנו, לא תרפו את ידינו, ואיש לא ילמד אותנו ציונות ואהבת הארץ מהם. המבחן של המדינה - -
 
מתן פלג:
 
- - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אדוני. מתן.
 
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני):
 
באמת. מה זה הדבר הזה? איזו חוצפה, באמת.
 
מתן פלג:
 
קראו לי "פרחחים" בדיון הזה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה, אדוני.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
זה מה שאתה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
סליחה.
 
אדוני, אל תפריע לי. אני אוציא אותך.
 
רבקה כרמי:
 
אני אומרת ליוזמי הדיון, אתם לא תפחידו אותנו, לא תרפו את ידינו, ואיש לא ילמד אותנו – בוודאי לא אותי – ציונות ואהבת הארץ מהן. המבחן של המדינה ושל כולנו הוא לא לתת לאיומים ולסחטנות, לפחד ולצרות העין ולמניפולציות להזיז אותנו מהמשימה המרכזית – וזאת המשימה שלי – להפריח את המדינה, להוביל אותה לשיאים חדשים בראש ובראשונה על-ידי מחקר אקדמי ופיתוח טכנולוגי – זה מה שאנחנו עושים כל יום.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה.
 
רבקה כרמי:
 
אני עוד לא סיימתי. יש לי עוד שני דברים קטנים.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
בבקשה.
 
רבקה כרמי:
 
יש הידרדרות במדרון החלקלק, ואנחנו כבר נמצאים בה. אני קוראת לוועדה החשובה הזאת, ועדת החינוך, לברך ולתמוך במקומה של האוניברסיטה במאבק ב-BDS, ולמנוע את הניסיונות החוזרים האלה לבזות אותה בצורה קיצונית תוך שימוש באיומים, בסחיטה רגשית נוראית. הסרטון האחרון עם ההורים השכולים שלבי יוצא אליהם בצורה שאני לא יכולה לבטא אותה – לא יודעת איך להגדיר את הדבר הזה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אל תגדירי.
 
רבקה כרמי:
 
עוד מילה אחת בכל זאת כיוון שדיברו על מייקל גרוס, חבר חבר הנאמנים של האוניברסיטה. לא הייתי מעלה על דעתי להזכיר אותו למרות שהוא יושב כאן. אני מזכירה ועונה לך, חבר הכנסת חסון, ואני אעשה דברים שאני לא עושה בדרך כלל.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תחשבי פעמיים.
 
רבקה כרמי:
 
לחשוב פעמיים?
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
כן.
 
רבקה כרמי:
 
אני אחשוב פעמיים. אני לא אומר מה שרציתי לומר, אני אומר - - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אני מאוד מודה לך.
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
אבל למה - - -
 
רבקה כרמי:
 
חבר הכנסת מרגי, נאמר שאנחנו כאוניברסיטה – במירכאות – סותמים את פיו של מייקל גרוס. אנחנו התייחסנו לכל הערה שהיא. תמיד ענינו למייקל גרוס. מייקל גרוס הוא זה שאיחל לחבר סגל שימות, שקרא לפרופ' שמעון גליק, אביו של חבר הכנסת יהודה גליק, "יודנראט"; שקרא לי באופן עקיף "קאפו". זאת הדרך שבה מר מייקל גרוס מתייחס לאוניברסיטה – בצורה המכפישה ביותר. אני לא הייתי אומרת את זה אלמלא זה עלה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
אבל יש לך חופש ביטוי.
 
רבקה כרמי:
 
אני לא יכולה להתייחס לאדם שמתבטא גם אם הוא אומר את הדברים הכי נכונים שאליהם התייחסנו, באופן הזה שבו הוא אומר.
 
אמיר אוחנה (הליכוד):
 
אבל לדברים שהופכים לך את הבטן את מתייחסת בסובלנות.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אז אתה רואה, גם -  --
 
קריאה:
 
ואם מלכלכים על לוחמי צה"ל.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה .
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
קודם כול, תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על האמנות המקצועית שלך לנווט דיון רגיש וטעון. כפי שאמרתי בהתחלה באתי לדיון הזה הכי פתוח בעולם, ואיכשהו תחושתי מהדברים הנכונים שקראת עכשיו מן הכתב, פרופ' כרמי, היו בהם הרבה פחות התייחסויות לגופו של עניין וקצת יותר דמגוגיה. אני אומר את זה במחילה. הרי אף אחד לא ביקש לקחת לאוניברסיטת בן-גוריון את זכויותיה הגדולות. אין ספק שהיא מפעיל ציוני חשוב שתורם בצורה יוצאת מגרד הרגיל - -
 
צבי הכהן:
 
חחחח.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
מי זה עשה "חחח"?
 
קריאה:
 
זה הפרופסור המכובד. אם סטודנט היה מתנהג ככה אליו - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
לא מכובד, אדוני.
 
אמיר אוחנה (הליכוד):
 
הפרחחים פה, ואלה אנשי האקדמיה – חחחח..
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה. חבל שלא ראיתי. כדאי שתחזרו בכם.
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
אבל הציבור ראה.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
אם עשו את זה לי זה בסדר. אני בחור צעיר, אין לי אגו, הכול טוב.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
אף אחד לא בא לקחת לבן-גוריון את זכויותיה הרבות - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
הדיון יסתיים ב-10:30, לידיעתכם.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
- - שמפריח את השממה בנגב ועושה דברים גדולים ונצורים. זה לא היה הדיון. הדיון היה על כמה עובדות ספציפיות שלשתיים מהן התייחסת – אחת מהן זה שאלת המרצים שהגדרת אותם כ"קומץ מרצים עם התבטאויות מקוממות", השנייה היא אותו קורס צילום שאגיד על זה משהו; והדבר המרכזי שלא התייחסת אליו הם אותם קורסים שמעניקים נקודות זיכוי, ומאפשרים התנדבות של סטודנטים וגופים שסימן שאלה צריך להתנוסס מעל הלגיטימיות שלהם. שוב, לא על הלגיטימיות שלהם לפעול – תכף אני אעשה הבחנה אקדמית בין חופש אקדמי לבין חופש ביטוי.
 
אבל אני יכול להניח שסטודנטים שיבקשו להתנדב ב"אם תרצו" או בתנועת "רגבים" שאני בא ממנה או בעוד כמה תנועות מהצד השני – כנראה, לא יקבלו הכרה כנקודות זיכוי במסגרת התואר. הלוואי. אני אבחן אתכם, חבר'ה. אתם זורקים לי כדור, ואני מבטיח לכם לבחון את זה.
 
אדוני היושב-ראש, אמרת נכון – צריך לעשות הבחנה ברורה בין התבטאויות של מרצים שעל זה אפשר לטעון שהאוניברסיטה לא צריכה לקחת אחריות. אני כן חושב שכשיש צבר מאוד גדול מותר שזה ידליק לנו נורה אדומה, למה למקום אחד מתנקזים כל כך הרבה אנשים עם דעות כאלה, אבל אני כן עושה את ההבחנה בין זה לבין פעולות שהאוניברסיטה נותנת להם את החסות הרשמי כמו אותם קורסים שמעניקים נקודות זיכוי למי שמתנדב בארגונים שהם בוודאי שוללים את עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית בניגוד לסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת וכדומה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
יש הצעת חוק שמונחת לפתחה של הכנסת.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
רגע.
 
אני במחילה חלוק עליך, אדוני היושב-ראש. לא מקובלת עלי ההגדרה שכל מה שחוקי הוא כשר, וגם לא הצד השני של המטבע שאנחנו צריכים היום לחוקק נגד כל תופעה פסולה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אני אתך, אני מסכים אתך. מה לעשות, אין לי זכות דיבור, אז אני גונב מכל אחד ואוכל יותר מכולם.
 
נכון שלא כל דבר זה חקיקה ומה שלא בחוק לא. אבל מה מצופה בהכרעה? זה בית המחוקקים. אתה אומר בצדק שארגונים שחותרים תחת קיומה של מדינת ישראל צריכים להיות ארגונים מחוץ לחוק.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
לזה אני לא מסכים.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אתה משאיר את זה לחופש הביטוי? תשאיר את זה לחופש הביטוי. אתה לא רוצה לגעת בזה בחקיקה?
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
לא, לא. אני בא לעשות הבחנה דקה אבל קריטית ביחס שבין חופש ביטוי לבין חופש אקדמי לבין תמיכה של המדינה או של מוסד שנתמך על-ידי המדינה. חופש הביטוי בהחלט מאפשר לאדם פרטי לומר כמעט – לא הכול, אבל בעיני גבולות חופש הביטוי צריכים להיות מאוד רחבים ולהכיל ביטויים. אגב, אנחנו זקוקים להגנת חופש הביטוי דווקא על ביטויים מקוממים. הרי ביטויים שכולנו מסכימים איתם לא זקוקים להגנה משפטית של חופש הביטוי. אנחנו זקוקים להגנה, ואני בעד שלאורן יפתחאל יהיה חופש ביטוי מלא לומר את עמדותיו המקוממות. חופש ביטוי הוא דבר אחד. חופש אקדמי הוא דבר אחר בכלל. חופש אקדמי נוגע למה שהוא חלק מהעבודה האקדמית. אגב, אתה יודע את זה, אדוני היושב-ראש. לנו יש חסינות. חסינות חברי הכנסת לא מאפשרת לי להיכנס למכולת ולגנוב. היא קיימת לי רק במידה שאני בטעות עובר על החוק כחלק ממילוי תפקידי כחבר כנסת. אתה יודע יפה מאוד שהחסינות שלנו צומצמה בשורה של פסקי דין בבית המשפט העליון - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
וטוב שכך.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
בסדר גמור. אבל רק מה שממש מוגדר כחלק אינהרנטי מהתפקיד שלנו וטעות שנעשה תוך כדי התפקיד. אי אפשר להגן על אותם ביטויים מקוממים שאין להם דבר וחצי דבר עם העבודה האקדמית של אותם פרופסורים בשם החופש האקדמי. וכאשר אותם הפרופסורים חותמים על עצומה עם הטייטל של "מרצה באוניברסיטת בן-גוריון", והם רותמים את האקדמיה ואת התואר שלהם באקדמיה לטובת העניין, אפשר לדבר על חופש ביטוי שלהם כאדם פרטי, אבל אי אפשר לדבר על זה בהקשר של חופש אקדמי מכיוון שזה לא חלק מעבודתם האקדמית. לכן לא חל על זה החופש האקדמי. חופש ביטוי – מצוין. האם אני חייב לתקצב את האמירות האלה? ודאי שלא. יש עוד כמה סוגיות שעולות כאן על הפרק בכנסת. אני הגשתי חוק ששולל סעיף 46 מגופים כאלה - -
 
עודד פורר (ישראל ביתנו):
 
חבל שנפתלי התנגד להצעת החוק.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
אני לא מבקש להוציא אותם מחוץ לחוק, אני לא מבקש לסתום להם את הפה. אני מבקש שאני ואתה וכולנו לא נהיה חייבים לתמוך בהם כשתקציב המדינה יתקצב אותם. אוניברסיטת בן-גוריון היא מוסד - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
- - - נשמעה פה היום טענה שלכאורה המדיניות שאתה מוביל ומאמין בה מחזקת את תנועת ה-BDS. יבוא מישהו מהשורה פה ויגיד, למה אני צריך לממן אותו? הוא מזיק למדינת ישראל. אז איפה אתה מותח את הקו?
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
קודם כול, אתה שואל שאלה טובה. אני אענה לך תשובה. לא בגלל שיש לי אולי דילמות קיצון שאני לא כל כך יודע להכריע בהן, אז אני לא מקבל את הכלל. הכלל הוא כלל, והכלל אומר - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
יש לך מתחרה.
 
יוסי יונה (המחנה הציוני):
 
הוא עושה עבודה טובה.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
- - שיש הבחנה בין חופש ביטוי שגם לו יש גבולות, אבל אני מוכן למתוח אותם רחב מאוד, לבין חופש אקדמי לבין תמיכה ומימון של המדינה, של גוף שנתמך במישרין על-ידי המדינה בהרבה מאוד כסף, בצדק בגלל הדברים הטובים שאתם עושים - -
 
אמיר אוחנה (הליכוד):
 
 - - - על התרבות. אותו דבר.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
- - אני לא חייב לתמוך בכל אחד. אני לא חייב לתת לו את הבמה לא להתהדר בתואר שהוא מקבל כאן מהאוניברסיטה - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
למי שלא מבין. בצלאל היה מציע, והוא ביקש להתבטא בסוף כי הוא בא בראש פתוח לדיון.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
אני באמת אומר שאני ציפיתי לשמוע התייחסות שלך, פרופ' כרמי, לקורסים, אותם הדברים שהאוניברסיטה נותנת עליהם חסות, ובעיני הם מאוד בעייתיים.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
משפט אחרון.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
משפט אחרון – אני רוצה לשאול, האם יש מהלך להדחתו של מר גרוס מחבר הנאמנים?
 
רבקה כרמי:
 
אין.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
אז אני מבקש רק להקריא כאן מייל שנשלח ב-13 באוקטובר 2016 על-ידי יושב-ראש חבר הנאמנים מר אלכס גורן. אני לא קורא. המייל הוא ארוך, הוא באנגלית. בסופו – אני מתרגם בתרגום חופשי שלי לעברית: "אנחנו עדים לכך שהוא לא מתכוון לחזור בו ציבורית מהערותיו המעליבות. לכן נפעל בהתאם. בכל מקרה אין לי ספק שעלינו לתפוס את השור בקרניו ולהצביע על מנת להוציאו מחבר המנהלים בפגישת חבר הנאמנים בנובמבר. זהו מצב מלוכלך, ובכל מקרה אני מעדיף להתעסק בלכלוך - - - בחבר המנהלים".
 
שאלתם מדוע ביקשנו את העיתוי? אני לא עובד אצל אף אחד. אני ביקשתי את העיתוי מכיוון שנודע לי שבישיבת חבר הנאמנים שלכם בשבוע שעבר לשנות את התקנון באופן שבו לקבל חבר או להוציא חבר מחבר הנאמנים לא יצטרך החלטה של כל חבר הנאמנים, אלא של גוף קטן מצומצם יותר שבו, כנראה, יש לכם רוב לקדם את מה שאתם רוצים. לכן ביקשתי את הדיון לפני כן. אני לא ידעתי באיזה יום יהיה הדיון - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
לא בטוח שהוא היה מקבל אישור לדיון.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
אני מגיש בקשה לדיון מספיק זמן מראש, הנשיאות מאשרת את הדיון, ואז בתוך עשרה ימים צריך לקבוע. זה נקבע בטעות, כנראה, על-ידי היומן של הוועדה ליום שאתם כינסתם את חבר הנאמנים. אני בהחלט רציתי את הדיון הזה לפני כן כי אי אפשר לדבר ולבוא עם רוממות חופש הביטוי – ואני לא תומך באף אחד מהביטויים שציטטת בשמו של מר גרוס – אם הוא אמר אותם. אני לא יודע אם הוא אמר אותם או לא, אבל ככל שהוא אמר אותם אני, כמובן, מסתייג מהם מאוד- -
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
גם אני.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
- - ועדיין דיברנו קודם – כולם דיברו על המעיים – אז אם חופש הביטוי שמור לאותם המרצים הוא בוודאי ובוודאי שמור גם למר גרוס על זכויותיו הרבות באוניברסיטה החשובה על זכויותיה הרבות כפי שציינת את.
 
משפט סיכום – אין לי ספק שאת באופן אישי ואולי אנשים אחרים מתנגדים ל-BDS. אני כן חושב – ולא שמעתי תשובות שהניחו את דעתי בדיון הזה – שיש פעולות שמבוצעות בתוך האוניברסיטה –  זה קצת טובל בשרץ בידו – שבסופו של יום תורמות ומעצימות את פעילות ה-BDS נגד מדינת ישראל. אני חושב שזה משהו שראוי שתשקלו אותו. זה לא עניין להתנצח עכשיו. אני אמרתי את מה שיש לי לומר. תשקלו אותו, ותראו איך אתם מה שצריך לתקן מתקנים.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה. לידיעת חבר הכנסת והאורחים, בדצמבר 2016 היה כאן דיון ביוזמתו של חבר הכנסת עודד פורר לגבי תכניות אקדמיות נגד מדינת ישראל המספקות נקודות זכות ומלגות. היה דיון. בסוף כל מי שהיה בדיון, גם המל"ג והות"ת, הודיעו שאין בידיהם למנוע את זה במסגרת החופש האקדמי. מה שכן עלה בדיון – שאלת שאלה – האם יאפשרו. הוועדה קראה למל"ג ולמוסדות להשכלה גבוהה "כי כל עוד אין חקיקה שקובעת אחרת עליהם לוודא שלא תהיה מסננת חד-צדדית כנגד עמותות, ולכן יש לאפשר למגוון הדעות לקבל ביטוי בקורס העוסק בזכויות - - -".
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
אני מבטיח לבחון את זה באמצעות - - - שאני קשור אליהם. אנחנו נעמיד את זה למבחן.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אלה שלא זוכרים כי יש להם זיכרון קצר או לא מכירים את הדיונים האיכותיים של ועדת החינוך, מדי פעם צריך לרענן את זיכרונם.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
לארגונים שהתרומות שלהם חסויות – זה מקובל עליכם?
 
קריאות:
 
- - -
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
אה, עם זה אין בעיה. שקיפות זה לצד אחד.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה. אל תפריעי לי.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
יהיה דיון המשך?
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אנחנו נסכם עוד כמה דקות.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
להמשיך לרדוף. להמשיך בציד המכשפות.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
- - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה, תמר זנדברג.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
חופש הדיון. אני בהחלט רוצה - - -
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
חופש הדיון.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
פרופ' כרמי אמרה - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
ענת, אני נועל את הדיון.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
משפט אחד.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
את רוצה שנעשה דיון בלי סיכום?
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
- - - מה אני אגיד לך.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
מה אני אעשה? תסתכלי על השעון, ואם את רוצה את השעה המדויקת – זה כבר 10:31. יש לנו התחייבויות אחרות. שעה וחצי דיון לא מספיק?
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
זה יפה מאוד. אתה יכול לסכם.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
מייקל גרוס, אתה ביקשת רשות דיבור. נתתי לך אותה, נתת לבן שלך, והוא הקריא את התגובה - -
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
כי הוא לא יודע עברית.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
בסדר. הבן קרא, לכן אני מדלג.
 
מאוניברסיטת בן-גוריון ביקש צבי הכהן לדבר. לא הסתפקת בתגובה של פרופ' כרמי? אני מקווה שלא תתחרט על רשות הדיבור. בבקשה, יש לך דקה וחצי.  
 
צבי הכהן:
 
אדוני היושב-ראש, כשזומנו לישיבה נזכרתי במאמר חז"ל. אחד הסימנים שיבשרו את בואו של המשיח זה שהחוצפה תשגה. נושא הדיון שאליו זומנו שקול לשאלה האם אתה עדיין מכה את אשתך. לשאול האם אוניברסיטת בן-גוריון עדיין תומכת ב-BDS? - -
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
רק עומד לי על הלשון. אחד הביטויים שם זה: "חכמת סופרים תסרח".
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אמרתי לך, אני מקווה שלא תתחרט על רשות הדיבור. אם אתה שואל אותי, אני חושב שפרופ' רבקה כרמי היטיבה להציג את הדברים.
 
צבי הכהן:
 
בכל זאת.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אני אתן לך. בבקשה.
צבי הכהן:
 
בשנת 2005 עמדתי בראש משלחת שנסעה לאנגליה להילחם בחרם. שנה אחרי זה הנשיאה עמדה בראש משלחת דומה, ואותנו מאשימים בתמיכה ב-BDS. אכן, החוצפה תשגה.
 
אני שקלתי רבות האם לבוא לדיון, אם לאו, והחלטתי לבוא בגלל המלצתו של מחבר ספר משלי שאמר: "ענה כסיל כאיוולתו פן יהיה חכם בעיניו" - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה. תסתפק בהשמצה אחרונה.
 
קריאות:
 
- - -
 
צבי הכהן:
 
אם הרדיפה אחר כותרות - -
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
- - - זה לא עושה את זה יותר מנומס.
 
צבי הכהן:
 
אם הרדיפה אחר כותרות - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
פרופ' צבי הכהן, אמרתי לך שאתה תתחרט.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
פרופסורה היא לא דרך ארץ. הוא לא מדבר על דרך ארץ.
 
צבי הכהן:
 
- - -
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
אבל אתה אדם מתנשא.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תודה, יואל.
 
ענת ברקו (הליכוד):
 
- - -
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
זה שאתה מבין במקורות זה לא עושה אותך יותר חכם - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
יואל. תודה.
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
- - זה עושה אותך איש קטן מאוד שמדבר לאנשים בצורה כזאת.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
רבותי, תודה. אני מסכם את הדיון.
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
אני מכבד אותך הרבה יותר, ואתה קורא לי כסיל. תתבייש לך. אתה צריך להתבייש.  
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
אין לו מה להתבייש - - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
גברתי.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
- - -
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
אתם צריכים להתבייש - - - פרופסורים כאלה.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
לא יודעת, אני שמעתי אותך פה. הדברים שלך היו מאוד מוזרים, בלשון המעטה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
פרופ' צבי הכהן, חבל שהתפתיתי והרשיתי לך את רשות הדיבור.
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
- - -
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
אני אגיד את זה על מי שאני - - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
רבותי, אני מסכם את הדיון. קודם כול אני שמח שהדיון התקיים. כשיש טענה צריך לברר אותה, וטוב שהיא התבררה. תארו לכם שהחשש הזה היה נשאר באוויר. הדיון הזה כמו דיונים אחרים שסובב סביב - -
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
מה היה קורה אם חשש - - - לא היה קורה כלום.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
תמר, את מפריעה לי. חוצפה. ואת לא פרחחית.
 
תמר זנדברג (מרצ):
 
יכול להיות שאני כן.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
יכול להיות שאת חוצפנית ופופוליסטית. את מפריעה לי באמצע הדיבור.
 
יואל חסון (המחנה הציוני):
 
למה שתהיה פרחחית?
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
היא אנרכיסטית.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
את מפריעה לי באמצע הדיבור.
 
עלו טענות, וטוב שהתבררו. זה טוב גם לאוניברסיטה כי היה אסור שזה יישאר באוויר. לא היה לי ספק שאוניברסיטת בן-גוריון לא תומכת ולא מעודדת פעילות BDS לא בתוך הקמפוס ולא מחוץ לקמפוס. אבל מרגע שהנשיאות אישרה דיון מהיר, כדרכי בקודש בוועדה הזאת – בשונה מוועדות אחרות – אני מקיים את הדיונים. אתם יודעים מה? אני בא מחברה שהקיצונים שבה אמרו, השמים ייפלו, שומו שמים, הזדעזעי ארץ. ואני תמיד אומרים להם, אל תאיימו עלינו, ואל תהלכו עלינו אימים, השמים אף פעם לא נופלים - -
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
הנה, טראמפ בא והלך, והשמים לא נפלו.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
- - מקסימום אנחנו מחזירים אותם לקרקע. מסכנה הארץ שמזדעזעת שקולטת אותם אחרי כמה שנים. אז אל תאיימו עלינו. חופש הביטוי הוא קדוש לכולם. חבל שהחשש לגורלו של חופש הביטוי נשמע לעיתים בבית הזה רק מצד אחד. תנועת "אם תרצו", אתם עושים עבודה טובה, תנועת המילואימניקים עושים עבודה טובה, אבל אני קורא לכולם - -
 
נחמן שי (המחנה הציוני):
 
אבל נגד BDS - - -
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
רגע, תנו לי לסיים.
 
אף אחד לא מלין על העבודה שלכם אבל רק לעשות את זה בחרדת קודש, ולא לפגוע באנשים. אני אומר לכם, אני יותר מבוגר מכם – שמעתם, ואתם שומעים בהווה ותשמעו בעתיד עוד דעות כאלה קשות. יש אי הסכמה, אבל השמים לא נופלים. הייתה פעם אחת בהיסטוריה שהיה ניסיון לעשות שפה אחת ודברים אחדים. מה נהיה שם? בלבול אחד גדול. אין. יהיו דעות. כפי שאמרו חז"ל: "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות". כן – מי שקורה לפגוע במדינת ישראל צריך להילחם בו ולהיאבק בו. אוי ואבוי, לא לטשטש את הגבולות.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
לא לתת לו נקודות זיכוי.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
יפה.
 
הסוגיה הזאת של ארגונים שקוראים לחרם על מדינת ישראל מי שצריך לבחון זאת קשה למי שיושב פה – גם חברי הכנסת המציעים – לא היו רוצים לפגוע בחופש האקדמי. לא צריך ואסור לפגוע בחופש האקדמי, אבל אין ספק שיש הסכמה כוללת שצריך להילחם בתנועות ה-BDS. נקודות זכות לקורסים שמהותם לקרוא נגד ישראל – זאת שאלה שנדונה פה. אין דרך למנוע את זה בלי לפגוע - -
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
הם יכולים. להם יש חופש אקדמי, והם יכולים לאשר או לא לאשר. חופש אקדמי עובד - - - אף אחד לא מכריח אותם לעשות את זה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אין דרך להתמודד עם זה בלי לפגוע בחופש האקדמי. לכן קראנו למל"ג ולות"ת לבחון את הדרך שבה מגוון הדעות יושמעו בקורסים.
 
אני מודה לאוניברסיטה שאמרה את דעתה, שאין כוונה להדיח את מייקל גרוס. אני מודה גם לפרופ' רבקה כרמי שיכלה לשלוח כל איש סגל, והיא באה בעצמה והציגה את הדברים.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
ראוי להערכה.
 
היו"ר יעקב מרגי:
 
אני לא מתרגש מקולות כאלה ואחרים. זאת חוזקה של הדמוקרטיה, זאת חוזקה של הכנסת. כאן נעשה בירור, ואני לא מתרגש מאלה שמטיפים לנו מוסר. תודה רבה לכולם.
 
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
 
תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
 
 
הישיבה ננעלה בשעה 10:40.
 

Back to "Ben-Gurion University"Send Response
Top Page
    Developed by Sitebank & Powered by Blueweb Internet Services
    Visitors: 245753541Send to FriendAdd To FavoritesMake It HomepagePrint version
    blueweb