BGU deception of the CHE: Michal Givoni as a case study of "more of the same" in radical scholarship


Dr. Michal Givoni

Dept of Politics and Government, BGU



Editorial Note:

In response to the IAM posting concerning the BGU attack on the CHE, Professor Elihu Katz commented that we misrepresent the position of "non-radical faculty which is concerned that the CHE has overstepped the boundaries of the relationship between the Council and the Universities."  

We would like to point out that our Executive Summery of Academic Freedom in Israel in Comparative Perspective found that the Israeli academy enjoys far greater freedoms - both institutionally and individually - than comparable cases - Germany, United Kingdom and the public sector in the United States.  The Maltz Report stated that such excessive freedom is inimical to the type of reforms which made public universities in other countries highly competitive.  Because of fierce opposition by the faculty, only part of the Report was implemented, leaving the Israeli system - notably social sciences - well behind.  Recent statistics show that social sciences (with the exception of psychology, economics and public administration) are 30 percent below the global average as calculated by the Institute for Scientific Information;  By comparison, computer science is 50 percent above the average. 

We have likewise noted that evaluation and accreditation is an integral part of the CHE system - which acts as the equivalence of the regional accrediting agencies in other countries.  It would be utterly inconceivable for a president of a university and the faculty to mobilize the international academic community to fight a negative report by its accrediting agency.  It is well understood that public universities are accountable to taxpayers and their elected representatives, a notion that seemingly does not exist in Israel.

Professor Katz also commented that the CHE "all but ignored" the efforts of BGU to address the CHE recommendations.  This certainly is not true;  we have stated that BGU tried to deceive the CHE rather than follow its recommendations.  Out of three new hires two were essentially adjunct in the Department of Politics and Government for several years.

BGU mislead the CHE by presenting one - Michal Givoni - as specialist in various    fields. In reality, she is a critical scholar in the field known as "criticall international law" and "critical human rights"- extreme forms of post-modernism inspired by the likes of Michel Foucalt, Carl Schmitt and his student Gior­gio Agamben.  The 2012 London Conference on Critical Thought in which Givoni participated is highly illustrates of this approach. The so-called "post-sovereign" theory holds that immigrants and refugees should be allowed a virtual free passage across borders.  An intense focus on transnational freedoms and advanced civil and political rights for refugees is designed to create a "global community."

Givoni specializes in critical (moral) witnessing/testimony - the topic of her doctoral dissertation and a paper at this London Conference.  Moral witnessing calls on "witnesses" to go beyond empirical fact and reality to encompass the deeper underlying evil of the situation, including the Israeli occupation of the Palestinians.  For instance, humanitarian workers are urged  to become activists and moral witnesses.  She notes: " I will claim that for individuals and groups who were involved in human rights activism, witnessing provided not just a workable formula for creating publics but also a matrix for crafting their own responsible selves." In other words, witnessing is not about an empirical statement of reality; rather it serves as to elevate the witness to a moral critic of the evils of the situation.

Indeed, Givoni wrote approvingly of the controversial testimony of Breaking the Silence which was used by Judge Goldstone in his report on Cast Lead. "Testimony was not to be confounded with traditional forms of storytelling whose assumption of perfect correspondence between history, memory, and narrative was invalidated in the face of limit experiences of violence and destitution.”    In other words, critical theory of testimony is not subject to such benchmarks as empirical accuracy; witnessing serves the higher goal of establishing that evil that was perpetrated by a dominant force against the victims:  “A private, even intimate gesture of memory, it was nevertheless construed as the primary form of struggle against the always-imminent realization of murderous political projects.” 

In yet another aspect of critical human rights is the critical humanitarian response.     

In a November 8, 2012 conference sponsored by the Humanitarian and Conflict Response Institute at the University of Manchester, Givoni elaborates on the theme of moral witnessing.  The title of her paper "Gazing Back: Local Perceptions and Humanitarian Knowledge" is highly illustrative.  The "humanitarian  knowledge" to which Givoni refers is the type of knowledge that is bound to undermine the "hegemonic" empirically-based narratives of conflict and expose "murderous political projects."

Her teaching is likewise based on radical scholarship, as a perusal of her syllabi (below) indicates - a fact that BGU should have expected given her previous teaching record.

It is not clear why the University approved the decision of the Department to hire Givoni under the guise of following the recommendations of the CHE.   It is equally difficult to understand why so many faculty, including Professor Katz, bought into the BGU narrative without checking the facts. 

Humanitarianism: Past, Present, Future
Humanitarian and Conflict Response Institute (HCRI)
The University of Manchester
Day I: 8th November, 2012
Panel 1b - Contesting Humanitarian Space
Michal Givoni (Ben Gurion University) Gazing Back: Local Perceptions and Humanitarian Knowledge


Birkbeck College
University of London
29th & 30th June, 2012

Who is the subject of human rights practice? Witnessing and its discontents
Dr. Michal Givoni
Michel Foucault's discussion of humanitarian sensibility in Discipline and Punish and the notion of biopolitics that he developed in the History of Sexuality provided the theoretical infrastructure for one of the most influential critiques of human rights ethics in the late 20th century. By unravelling the complicity of the discourse and practice of human rights with technologies of power and sovereignty, studies inspired by Foucault's insights have rightly questioned their benevolent aspirations, but also promoted an overly generic view of human rights and humanitarian practice and failed to account for what had brought it into being in the first place. In my paper, I will claim
that Foucault's insights on ethical modes of subjectivization make it possible to approach human rights practice from a different critical perspective, one that emphasizes the procedures and techniques that are adopted by individuals as they willfully turn themselves into subjects of human rights activism. I will show that Foucault's later works on the care of the self in antiquity and his unique understanding of practical ethics open a way for a broader understanding of human rights practice, which brings into account its own critical edge and the knowledge that sustains it.
In an attempt to show how subjects of human rights practice in the 20th century have been formed, I will focus on practices of witnessing and   testimony and on their problematizations. I will claim that for individuals and groups who were involved in human rights activism, witnessing provided not just a workable formula for creating publics but also a matrix for crafting their own responsible selves. A
wellspring and an overarching rationality of techniques of observation, documentation, writing, and protest , witnessing also formed the focal point of sustained, and often contested, procedures of self formation that generated and maintained the distinctive subjectivity that could ground and carry it forward. In my paper I will analyze several meta-testimonial discourses that posited witnessing as a
vexed and problematic venture and outlined the procedures that individuals had to follow in order to cultivate themselves as moral witnesses. I will discuss Jean Norton Cru's attempt to scrutinize testimonies of veterans in the wake of the Great War; the theories of traumatic witnessing elaborated by scholars associated with the Fortunoff Archive for Holocaust Testimonies at Yale University; and the reflexive practices of witnessing of the humanitarian organization Médecins sans Frontières. I will show that those manifestations of critical witnessing configured the relations between testimony and the political in shifting and varied ways, some attempting to bypass political life and others seeking to exploit new opportunities for meaningful action in its midst.


Syllabus by Michal Givoni at BGU 2012-2013

אוניברסיטת בן גוריון בנגב המחלקה לפוליטיקה וממשל
שנה"ל 2012-13, סמסטר א'
מבוא לתיאוריה פוליטית עכשווית
ד"ר מיכל גבעוני
מתרגל: רן צורף
הקורס ידון באסכולות, בתיאוריות ובמושגי יסוד נבחרים במחשבה הפוליטית בת-זמננו. נעסוק הן בגישות המנויות על המסורת האנגלו-אמריקנית, המציעות פתרונות נורמטיביים לבעיות הכרוכות בניהול הפוליטי של ענייני הכלל, והן בגישות מהמסורת הקונטיננטאלית, המבקשות לפענח את טיבו של העניין הפוליטי, לזהות את תנאי האפשרות שלו ולנתח את יחסי הכוח העומדים בבסיסו. נתעכב על שלושה תחומי חקירה שבהם עוסקת ההגות הפוליטית העכשווית ועל תפישותיהם השונות את העניין הפוליטי תוך דיון במושגי המפתח המתפתחים במסגרתם: צדק, שוויון והכרה; ספירה ציבורית ועשייה פוליטית; וכוח, ממשליות וריבונות. 
סדר השיעורים
שבוע 1: התיאוריה הפוליטית כתחום ידע
David Held, Editor's introduction to Political Theory Today (Stanford University Press: 1991): 1-23.
שבוע 2: הפוליטיקה והפוליטי
Carl Schmitt, The Concept of the Political: 19-37.
קרל שמיט, "המושג של הפוליטי", בתוך: מיכאל קרן (עורך), תולדות המחשבה המדינית: מקראה, כרך ב' .184-193 :(2001 ,הפתוחה האוניברסיטה)
.Chantal Mouffe, On the Political (Routledge, 2005): 1-34 :עזר קריאת
חלק   I  : הליברליזם ומבקריו   
שבוע 3+4: צדק כהוגנות
ג'ון רולס, צדק כהוגנות: הצגה מחודשת (הוצאת עליית הגג ומשכל, 2011): חלק 1 בשלמותו; חלק 2 סעיפים
.23-28 סעיפים 3 חלק ;12-18
קריאת עזר: יוסי דהאן, תיאוריות של צדק חברתי (משרד הביטחון, 2007): פרק ב'. 
הביקורת הקהילתנית
Michael Walzer, Spheres of Justice: A Defense of Pluralism and Equality (Blackwell,
1083): Chapter 1.
קריאת עזר: יוסי דהאן, תיאוריות של צדק חברתי: פרק ו'.
1שבוע 5: רב-תרבותיות והפוליטיקה של השונות
Will Kymlicka, Multicultural Citizenship: a liberal theory of minority rights (Oxford: 1995): Chapter 5.
צ'רלס טיילור, "הפוליטיקה של ההכרה", בתוך: אוהד נחתומי (עורך), רב-תרבותיות במבחן הישראליות (מאגנס, תשס"ג): 52-21. 
ננסי פרייזר, "מחלוקה להכרה? דילמות של צדק בעידן 'פוסט-סוציאליסטי'", בתוך: דני פילק ואורי רם (עורכים) שלטון ההון: החברה הישראלית בעידן הגלובלי (הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר בירושלים, 2004): .270-297
קריאת עזר: יוסי יונה ויהודה שנהב, "שש מסורות שיח תיאורטיות", בתוך: רב-תרבותיות מהי? על הפוליטיקה של השונות בישראל (בבל, 70-123 :(2005.
חלק   II   : עשייה פוליטית   
שבוע 6: הספירה הציבורית
עמנואל קאנט, "תשובה לשאלה:  נאורות מהי?," בתוך עזמי בשארה (עורך), הנאורות – פרויקט שלא נשלם? שש מסות על נאורות ומודרניזם (הקיבוץ המאוחד, 45-52 :(1997. 
Jürgen Habermas, "The Public Sphere", In: S.E. Bronner (ed.), Twentieth Century Political Theory (Routledge, 1997): 21-26.
Hannah Arendt, The Human Condition (University of Chicago Press, 1998 [1958]): 22- 58.
שבוע 7: השלטון ורשות הרבים
Hannah Arendt, The Human Condition: 188-207; 220-230.
קריאת עזר: עדי אופיר, ר?שות רבים ושאלת השלטון: על המחשבה הפוליטית של ארנדט", בתוך: עדית זרטל ומשה צוקרמן (עורכים), חנה ארנדט, חצי מאה של פולמוס (הקיבוץ המאוחד, 171-198 :(2004.
חלק   III   : מחשבה פוליטית רדיקלית   
שבוע 8-9: כוח וטכנולוגיות פוליטיות
Michel Foucault, "Truth and Power", in Power/Knowledge: Selected Interviews and Other Writings 1972-1977 (Pantheon Books, 1980): 109-133.
Michel Foucault, Discipline and Punish: The Birth of the Prison (Penguin Books, 1991 [1977]): "Panopticism", 195-228.
מישל פוקו, תולדות המיניות: הרצון לדעת (הקיבוץ המאוחד, 1996): עמ' 57-72.
Nicolas Rose, Powers of Freedom: Reframing Political Thought (Cambridge University Press, 1999): Chapter 2.
שבוע 10: ריבונות וביו-פוליטיקה
מישל פוקו, תולדות המיניות, 91-101
ג'ורג'יו אגמבן, הכוח הריבוני והחיים החשופים [פרקים נבחרים: "פרדוקס הריבונות"; "הפוליטיזציה של החיים"; "זכויות האדם והביו-פוליטיקה"; "המחנה כ'נומוס' של המודרני"; "סף"], בתוך: שי לביא (עורך)
טכנולוגיות של צדק: משפט, מדע וחברה (רמות, 2003): עמ' 430-434 ,395-416.  
Giorgio Agamben, Homo Sacer, pp. 71-74, 81-90.
2חומר עזר: עדי אופיר, "בין קידוש החיים להפקרתם: במקום מבוא להומו סאקר," בתוך: טכנולוגיות של צדק:
משפט, מדע וחברה (רמות, 2003). וכן: הרצאתו של שי לביא בכנס על "חיים חשופים" במכון ון ליר :ב לצפייה זמינה ,(2006) בירושלים
שבוע 11: משטר(ה) ופוליטיקה
Jacques Rancière, "Ten Theses on Politics," Theory & Event 5(3), 2001.
Jacques Rancière, Disagreement. Politics and Philosophy (Minneapolis & London: University of Minnesota Press, 1999): Chapters 1, 2.
שבוע 12: שיח ועדות
מישל פוקו, סדר השיח (בבל, 2005), עמ' 38-43 ,9-19.
ז'אן-פרנסוא ליוטאר, הדיפרנד, תיאוריה וביקורת 8: קיץ 1996, עמ' 39-51.

Syllabus for 2008-9 at BGU

    הפקולטה למדעי הרוח והחברה

   המחלקה לפוליטיקה וממשל

תיאוריות פוליטיות בנות-זמננו

מיכל גבעוני

שנה"ל תשס"ט 2008-2009



הקורס ידון באסכולות, בתיאוריות ובמושגי יסוד נבחרים במחשבה הפוליטית בת-זמננו. נעסוק הן בגישות המנויות על המסורת האנגלו-אמריקנית, המציעות פתרונות נורמטיביים לבעיות הכרוכות בניהול הפוליטי של ענייני הכלל, והן בגישות מהמסורת הקונטיננטאלית המבקשות לפענח את טיבו של הפוליטי, לזהות את תנאי האפשרות שלו או לנתח את יחסי הכוח העומדים בבסיסו. נתעכב על שלושה תחומי חקירה שבהם מתרכזת ההגות הפוליטית העכשווית: א. צדק, שוויון והכרה; ב. דמוקרטיה ועשייה פוליטית; ג. כוח, אידיאולוגיה וריבונות. נעמוד על גישות שונות להבנת יחידת הניתוח ולזיהוי המושא העיקרי של המחשבה הפוליטית (פרט, קהילה, קבוצה תרבותית, מדינה, תחום עשייה או רשת יחסים) ונדון בניסיונות לחשוב את הפוליטי מעבר למדינה ומחוץ למסגרותיה.


חובות הקורס:

- השתתפות פעילה בשיעורים - חובה

- הגשת ששה דוחות על חומר הקריאה – 20% מהציון הסופי

דוחות הקריאה יכללו סיכום קצר של הטענות המרכזיות המועלות בטקסט ושחזור של מהלך הטיעון. אורכם לא יעלה על עמוד אחד והם יוגשו מודפסים, בתחילת השיעור הרלוונטי.

לא ניתן יהיה לגשת למבחן הגמר ללא השתתפות פעילה בשיעורים והגשת דוחות הקריאה במועד.

- מבחן גמר – 80% מהציון הסופי.



שעת קבלה: יום ב', 12:00-11:00, בתיאום מראש בלבד.


סדר השיעורים


(קריאת רשות מסומנת בכוכבית; חומר הקריאה, למעט קריאת הרשות, מצוי כולו באתר הקורס)


מבוא: תחום המחשבה הפוליטית

מיפוי המחשבה הפוליטית ומושאיה

David Held, Editor's introduction to Political Theory Today (Stanford University Press: 1991): 1-23.

מושג הפוליטי – קרל שמיט

Carl Schmitt, The Concept of the Political: 19-37.

קרל שמיט, "המושג של הפוליטי", בתוך: מיכאל קרן (עורך), תולדות המחשבה המדינית: מקראה, כרך ב' (האוניברסיטה הפתוחה, 2001): 184-193.

* Chantal Mouffe, On the Political (Routledge, 2005): 1-34.

* Agnes Heller, "The Concept of the Political Revisited" In David Held (ed.) Political Theory Today (Stanford University Press: 1991): 330-343.

חלק I: הליברליזם ומבקריו

צדק כהוגנות: ג'ון רולס

John Rawls, A Theory of Justice (Harvard University Press, 1971): 3-27.

חלק קטן מהפרק מובא בתרגום לעברית אצל מיכאל קרן (עורך), תולדות המחשבה המדינית: מקראה, כרך ב' (האוניברסיטה הפתוחה, 2001): 499-505.

"Overlapping consensus," in John Rawls, Justice as fairness: A Restatement (Harvard University Press: 2001): 32-38.


רב-תרבותיות והפוליטיקה של השונות

צ'רלס טיילור, "הפוליטיקה של ההכרה", בתוך: אוהד נחתומי (עורך), רב-תרבותיות במבחן הישראליות (מאגנס, תשס"ג): 52-21.

ננסי פרייזר, "מחלוקה להכרה? דילמות של צדק בעידן 'פוסט-סוציאליסטי'", בתוך: דני פילק ואורי רם (עורכים) שלטון ההון: החברה הישראלית בעידן הגלובלי (הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר בירושלים, 2004): 270-297.

* יוסי יונה ויהודה שנהב, "שש מסורות שיח תיאורטיות", בתוך: רב-תרבותיות מהי? על הפוליטיקה של השונות בישראל (בבל, 2005): 70-123.


חלק II: דמוקרטיה ועשייה פוליטית

חברה, שלטון ועשייה

Hannah Arendt, The Human condition (University of Chicago Press, 1998 [1958]): 22-58; 175-207; 220-230.

* עדי אופיר, ר?שות רבים ושאלת השלטון: על המחשבה הפוליטית של ארנדט", בתוך: עדית זרטל ומשה צוקרמן (עורכים), חנה ארנדט, חצי מאה של פולמוס (הקיבוץ המאוחד, 2004): 171-198.


הספירה הציבורית

עמנואל קאנט, "תשובה לשאלה:  נאורות מהי?," בתוך עזמי בשארה (עורך), הנאורות – פרויקט שלא נשלם? שש מסות על נאורות ומודרניזם (הקיבוץ המאוחד, 1997): 45-52.

Jürgen Habermas, "The Public Sphere", In: S.E. Bronner (ed.), Twentieth Century Political Theory (Routledge, 1997): 21-26.

Jürgen Habermas, The Structural Transformation of the Public Sphere. An Inquiry into a Category of Bourgeois Society (Polity Press: 1989): Chapter 2.

* John Durham Peters, "Distrust of representation: Habermas on the public sphere," Media, Culture and Society 15(4), October 1993: 541-571.


חלק III: מחשבה פוליטית רדיקלית

מושג האידיאולוגיה

תיאודור ו. אדורנו ומקס הורקהיימר, "תעשיית תרבות: נאורות כהונאת-המונים" בתוך: אסכולת פרנקפורט: מבחר (ספריית פועלים, 1993): 158-198.

לואי אלתוסר, על האידיאולוגיה (רסלינג, 2003): 34-60.

* טרי איגלטון, אידיאולוגיה: מבוא (רסלינג, 2006).


הטכנולוגיה הפוליטית ומושג הכוח

Michel Foucault, Discipline and Punish: The Birth of the Prison (Penguin Books, 1991

[1977]): "Panopticism", 195-228.

Michel Foucault, "Truth and Power" In: Power/Knowledge (Harvester Press, 1980):


Michel Foucault, "Governmentality," In: The Foucault Effect: Studies in Governmentality (University of Chicago Press, 1991): 87-104.

* Mitchell Dean, Governmentality: Power and Rule in Modern Society (Sage, 1999):

Chapter 1.

ריבונות וביו-פוליטיקה

קרל שמיט, תיאולוגיה פוליטית (רסלינג, 2005): פרק 1, "הגדרת הריבונות", עמ' 25-35.

ג'ורג'יו אגמבן, הכוח הריבוני והחיים החשופים [פרקים נבחרים: "פרדוקס הריבונות"; "הפוליטיזציה של החיים"; "זכויות האדם והביו-פוליטיקה"; "המחנה כ'נומוס' של המודרני"; "סף"], בתוך: שי לביא (עורך) טכנולוגיות של צדקמשפט, מדע וחברה (רמות, 2003): עמ' 395-416, 430-434.


הכיבוש הקולוניאלי ושאלת האלימות

Jean-Paul Sartre, "Colonialism is a system" In: colonialism and neo-colonialism (Routledge, 2001): 30-47.

פרנץ פאנון, מקוללים עלי אדמות (בבל, 2006): פרק 1, "על האלימות".


גוף, מין ומגדר

ג'ודית באטלר, "צרות של מיגדר" [קטע], מכאן 2, 2001: 202-219.

* עמליה זיו, "חיקוי, ציטוט והתנגדות: הצרות המיגדריות של ג'ודית באטלר", מכאן 2, 2001: 191-201.


שיח ועדות

מישל פוקו, סדר השיח (בבל, 2005)

ז'אן-פרנסוא ליוטאר, הדיפרנד, תיאוריה וביקורת 8: קיץ 1996



Ben-Gurion University