23.07.25
Editorial Note
The Knesset Education, Culture and Sports Committee, headed by MK Yosef Taib, recently approved Amendment No. 10 to the Student Rights Law (Prohibition of Incitement to Terrorism and Illegal Activity within the Framework of Organized Public Student Activities) 2025, for its second and third readings. MK Limor Sonn Har-Melech initiated the bill, which seeks to impose restrictions on organized public activity in academia, including student cells supporting or inciting terrorism against the State of Israel. A clause was also added that prohibits the publication of incitement to racism. Academic institutions will be required by law to issue regulations controlling public activities that include, among other things, a prohibition on incitement to terrorism and racism.
MK Sonn Har-Melech stated, “After consultation and discussion that I had with students from the Ethiopian community, mainly, I was convinced to include in the legislation a clause that prohibits incitement to racism.”
The proposed legislation triggered a spirited debate among academics and students during the meeting on July 9, 2025.
Chairman Taib stated, “Even an expression like ‘may your village burn down’ is part of the law,” following remarks by representatives of the movement “Standing Together,” a progressive grassroots movement mobilizing Jewish and Palestinian citizens of Israel against the occupation.
According to the bill authors, “Educational institutions are supposed to be centers of learning, research, and dialogue. In practice, students incite terrorism, with leniency from the academic administrations. The public funds these institutions, so it should be impossible for students who support terrorism to continue studying there.”
At the request of Chairman Taib, the Council for Higher Education provided data on the scope of complaints about incitements of racism and violence, and how they were handled disciplinarily in academic institutions during a time of war. The document shows that during the aforementioned period (until March), dozens of complaints were filed. Some institutions stated that there was no incitement or racism, while in others, disciplinary procedures were taken to the point of permanent exclusion from studies, and some cases were even referred to the police. The Hebrew University received 41 complaints, Bar-Ilan University handled 18 complaints, Tel Aviv University handled 28, and the University of Haifa handled 15.
Dr. Mark Asraf, senior manager for academic development and policy of the Council for Higher Education, said, “There were also institutions that reported, ‘We don’t have such things.’ When I go through the review, if you isolate incitement to racism, it’s not as serious as incitement to terrorism and support for terrorist organizations. The issue of racism is not equal to that in terms of the scope of complaints.”
Legal representative of the Council for Higher Education, Attorney Omri Golan, said that they do not oppose the wording of the bill.
Hadar Kali, a student at the Hebrew University, stated, “The university does not enforce complaints about incitement under the pretext that it is freedom of expression, but it is incitement. Unequivocally. We have had demonstrations calling IDF soldiers’ murderers and waving swastika flags.”
A representative of the movement “Im Tirtzu – Building a Zionist Society” disclosed that his movement filed hundreds of complaints over the years, but “nothing has been addressed.”
Nadav Golan, chairman of the Bezalel Student Union, said, “This is a populist law designed to persecute Arab students. You are turning academic institutions into enforcement and policing institutions, and that is not their job.”
The University Presidents claimed that their statutes do not need clauses on incitement, that the meaning of the legislation is “to impose a legal issue on the institutions, and the police should handle incitement offenses.”
Two groups issued lengthy objections to the proposed law. The Sikkuy-Aufoq Association, promoting partnership and equality between Jews and Arabs, submitted to the hearing a position paper against the law. The Association believes that the law endangers freedom of expression and academic independence, harms the relationship of trust between the university and its students, and raises concerns that it will be enforced selectively. According to the Association, laws already exist that address the problem. The Association wrote, “Higher education in Israel is a space where strong foundations of mutual trust, understanding, and cooperation can be built… It is appropriate to strengthen the institutions through in-depth processes of dialogue and joint learning, and to encourage students to heal the rift through encounters and dialogue. Instead, the bill threatens to deepen foreignness, alienation, and fear, to mark groups as dangerous, to jeopardize long processes of integration and mobility, and to create silencing and aversion to expressing and acting oneself.”
The Israel Democracy Institute (IDI) published its objection to the Bill in May 2023, stating, “We wish to express our opposition to the bill in question and believe that it should be rejected, and below are briefly the reasons for our position. The bill seeks to prohibit a variety of activities within the scope of an institution of higher education and to oblige the institutions to enforce them.” For example, the clauses, “Expression of support in an armed struggle of an enemy state or a terrorist organization against the State of Israel; expressing support for an act of terrorism or a terrorist organization; raising the flag of an enemy state, a terrorist organization, or the Palestinian Authority.”
The IDI explained, “The activities prohibited under the proposed law are an expansion of the prohibitions under the Combating Terrorism Law: Section 24 of the Combating Terrorism Law in an armed struggle or act of terrorism determines that expressing identification with a terrorist organization and incitement to terrorism may amount to an offense, only if additional conditions stipulated therein are met, and filing an indictment pursuant to this section is conditional on the approval of the Attorney General. Prudent judgment in filing an indictment is necessary, since we [the IDI] are interested in the activities of freedom of speech, there is a close connection to freedom of expression, and extreme caution must be exercised in these offenses.”
In addition, the IDI stressed that “there is no law in Israel that prohibits the raising of the Palestinian Authority flag. And for good reason – raising a flag is a fundamental part of freedom of expression, the Palestinian Authority is a body with international status with which the State of Israel has signed agreements, and raising the flag can be done by someone who has no connection whatsoever to terrorism, and is merely an act of identification with a symbol of national significance. There is no reason to establish broad prohibitions in areas of expression, which extend beyond the provisions of the criminal prohibitions already established in general law and which apply to permitted expressions (such as raising the Palestinian Authority flag). There is certainly no reason to establish prohibitions on expression without the checks and balances that are currently established in these areas, primarily the Attorney General’s approval to file an indictment.”
The IDI argues further, “This criminal law will only apply to students. The sphere of higher education institutions is no different from the city square, the beach, or any other place, and certainly, no restrictions should be established in law regarding expressions that will apply only there.”
On the contrary, the IDI states, “higher education institutions, similar to cultural institutions, are among the institutions that have the highest social importance of maintaining a diverse space for expression to enable the realization of their essential goals for society, vibrant spaces of free and critical thought that enable the development of knowledge, educational infrastructures and a healthy democratic society… Higher education institutions should not be turned into enforcement agencies… Requiring institutions to act in these matters could lead to a climate of suspicion among students and threats from those among them who would engage in surveillance.”
Prof. Ariel Porat, the President of Tel Aviv University, expressed similar sentiments in the pages of the Israeli daily Haaretz.
This struggle within the Knesset to balance national security with academic freedom reflects a broader challenge faced by many democracies: how to combat incitement to racism and terrorism without compromising the core liberal values of free inquiry and open debate.
IAM will report on the developments when the Knesset votes on the proposed law.
REFERENCES:
Knesset News
July 9, 2025
Education Committee approves for second and third readings bill to prohibit incitement to terrorism and illegal activity within activity of student groups
The Education, Culture and Sports Committee, chaired by MK Yosef Taieb (Shas), convened on Tuesday and voted to approve for second and third readings the Students’ Rights Bill (Amendment No. 10) (Prohibition on Incitement to Terrorism and Illegal Activity within Organized Public Activity of Students), 2025.
The bill, sponsored by MK Limor Sonn Har Melech (Otzma Yehudit), proposes to impose restrictions on conducting organized public activity in academic institutions, including a student group, which supports or incites to terrorism against the State of Israel. Following the debates in the committee and the Legal Department’s position, a clause was also added that prohibits publication of incitement to racism. The academic institutions are required in the legislation to issue regulations on public activity that will include, among other things, prohibition on incitement to terrorism and racism.
MK Sonn Har Melech, the bill’s sponsor: “After consultation and dialogue I had with students, mainly from the Ethiopian community, I was convinced to include in the legislation a clause prohibiting incitement to racism.” Following statements presented by representatives of the Standing Together (Omdim Beyachad) movement, Committee Chair MK Taieb clarified, “A phrase such as ‘May your village burn’ is also part of the bill.”
MK Sonn Har Melech: “Institutions of [higher] education are supposed to be seats of study, research and dialogue. In practice, students incite to terrorism, with a forgiving attitude by the administrations of the academic institutions. These institutions are financed by public funds, and it’s unthinkable that students who support terrorism will continue to study there.”
At the request of the Education Committee, the Council for Higher Education (CHE) sent detailed data on the number of complaints regarding incitement to racism and violence, and the disciplinary handling of these complaints by academic institutions during the war. The document shows that in the period in question (until March) several dozen complaints were submitted. In some cases, the institutions stated that there was no incitement or racism involved; in others, disciplinary proceedings were conducted, to the point of permanent expulsion from studies; and there were also cases that were turned over to the police. The Hebrew University received 41 complaints, Bar-Ilan University handled 18 complaints, Tel Aviv University 28 and the University of Haifa 15.
Dr. Marc Assaraf of the CHE: “There were also institutions that reported ‘we have no such things here.’ When I look at the review, if you isolate the issue of incitement to racism, it’s not as severe as incitement to terrorism and support of terrorist organizations. The issue of racism is not equal to those issues in terms of the number of complaints.” Adv. Omri Golan, representative of the CHE’s Legal Department, said that they were not opposed to the version of the bill on the committee’s table.
Hebrew University student Hadar Kali: “The university doesn’t enforce complaints about incitement, on the grounds that it’s freedom of speech, but this is incitement. Absolutely. We had demonstrations in which people called IDF soldiers murderers and raised PLO flags.” A representative of the Im Tirtzu movement: “We in the movement submitted hundreds of complaints over the years, and nothing was handled.”
Nadav Golan, chair of the student union at Bezalel: “This is a populist bill that is intended to persecute the Arab students. You’re turning the academic institutions into enforcement and policing institutions, and that’s not their job.”
The university presidents who were present in previous debates asserted that their regulations did not need incitement clauses, and stated that the meaning of the legislation was to “impose a legal issue on the institutions,” and that “incitement offenses should be handled by the police in any case.” MK Sonn Har Melech said, “If you had done your job, the bill might not have been necessary.”
Ministry of Justice official Hadeel Younis said, “The Ministry of Justice’s position is that a clause of incitement to violence should also be added.” The clause was not ultimately included in the legislation.
תיקון חוק זכויות הסטודנט: ועדת החינוך אישרה לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק שתאסור הסתה לטרור ופעילות בלתי חוקית במסגרת פעילות תאי סטודנטים
8 ביולי 2025, י”ב בתמוז תשפ”ה, בשעה 14:00
בעקבות דיוני הוועדה נוסף גם סעיף שאוסר הסתה לגזענות
ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח”כ יוסף טייב אישרה היום (ג’) לקריאה שנייה ושלישית את תיקון מס’ 10 לחוק זכויות הסטודנט (איסור הסתה לטרור ופעילות בלתי חוקית במסגרת פעילות ציבורית מאורגנת של סטודנטים), התשפ”ה–2025.
הצעת החוק של ח”כ לימור סון הר-מלך מבקשת להטיל מגבלות על קיום פעילות ציבורית מאורגנת באקדמיה, לרבות תא סטודנטים, התומך או מסית לטרור נגד מדינת ישראל. בעקבות הדיונים בוועדה ועמדת הייעוץ המשפטי נוסף גם סעיף שאוסר פרסום הסתה לגזענות. המוסדות האקדמיים נדרשים בחקיקה לקבוע תקנוני פעילות ציבוריים שיכללו, בין היתר, איסור על הסתה לטרור ולגזענות. ח”כ הר מלך: “אחרי התייעצות ושיח שהיה לי עם סטודנטים מהקהילה האתיופית בעיקר, שוכנעתי להכניס לחקיקה גם סעיף שאוסר על הסתה לגזענות.” בהמשך לדברים שהציגו נציגי תנועת “עומדים ביחד” הבהיר יו”ר ועדת החינוך ח”כ יוסף טייב: “גם ביטוי כמו ‘שיישרף לכם הכפר’ – זה חלק מהחוק.”
יוזמת החוק ח”כ לימור סון הר מלך: “מוסדות ההשכלה אמורים להיות מוקדים של לימוד, מחקר ודיאלוג. בפועל, סטודנטים מסיתים לטרור, תוך סלחנות מצד הנהלות האקדמיה. מוסדות אלה ממומנים מכספי ציבור, לא ייתכן שסטודנטים תומכי טרור ימשיכו ללמוד שם.”
לבקשת יו”ר ועדת החינוך, העבירה המועצה להשכלה גבוהה נתונים מפורטים אודות היקף התלונות על הסתה לגזענות ולאלימות ואופן הטיפול המשמעתי בהן במוסדות האקדמיים בתקופת מלחמה. מהמסמך עולה כי בתקופה האמורה (עד חודש מרץ) הוגשו עשרות תלונות שבחלקן אמרו המוסדות כי אין משום הסתה או גזענות, בחלקן ננקטו הליכים משמעתיים עד כדי הרחקה לצמיתות מהלימודים והיו מקרים שאף הועברו לטיפול המשטרה. לאונ’ העברית הגיעו 41 פניות, אונ’ בר אילן טיפלה ב-18 תלונות; אונ’ ת”א – 28; אונ’ חיפה – 15. ד”ר מרק אסרף: “היו גם מוסדות שדיווחו “אין אצלנו דברים כאלה”. כשאני עובר על הסקירה אם מבודדים הסתה לגזענות זה לא חמור כמו הסתה לטרור ותמיכה בארגוני טרור. נושא הגזענות זה לא שווה לזה בהיקף התלונות”. נציג הלשכה המשפטית של המל”ג עו”ד עמרי גולן אמר כי הם לא מתנגדים לנוסח הצעת החוק שעל השולחן.
הדר כאלי, סטודנטית באונ’ העברית: “האוניברסיטה אינה אוכפת תלונות על הסתה בתואנה שזה חופש ביטוי, אבל זאת הסתה. חד משמעית. היו אצלנו הפגנות שקוראים לחיילי צהל רוצחים ומניפים דגלי אשף.” נציג תנועת “אם תרצו”: “אנחנו בתנועה הגשנו מאות תלונות לאורך השנים וכלום לא טופל.”
נדב גולן, יו”ר איגוד הסטודנטים בבצלאל: “זהו חוק פופוליסטי שנועד לרדוף את הסטודנטים הערבים. אתם הופכים את המוסדות האקדמיים למוסדות אכיפה ושיטור, וזה לא תפקידם.”
נשיאי האוניברסיטאות שנכחו במהלך הדיונים הקודמים טענו כי התקנונים שלהם לא צריכים סעיפי הסתה וגם כי משמעות החקיקה היא “להטיל על המוסדות סוגיה משפטית ועבירות הסתה ממילא צריכות להיות בטיפול המשטרה.” ח”כ סון הר מלך: “אם הייתם עושים את עבודתכם אז אולי לא היה צריך את החוק.”
“לעמדת משרד המשפטים, נכון להוסיף גם את סעיף הסתה לאלימות.” אמרה נציגת המשרד הדיל יונס. הסעיף לא נכנס בחקיקה לבסוף.
הצביעו בעד: חברי הכנסת יוסף טייב, לימור סון הר מלך, עמית הלוי, אושר שקלים ואליהו ברוכי; חברי הכנסת שהתנגדו סמיר בן סעיד, סימון דוידסון ויסמין פרידמן.
=============================================================
זו הדרך
חדשות, פרשנויות ודעות מהשמאל העקביסותמים פיות בהשכלה הגבוהה: אושרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק לסגירת תאי סטודנטיםהצעת החוק אושרה חרף התנגדות ראשי מהאוניברסיטאות, אגודות סטודנטים ותאי הסטודנטים של חד”ש
מערכת “זו הדרך”
13.07.2025
מרצים וסטודנטים, בהם פעילים בתא חד”ש, מפגינים נגד המלחמה בקמפוס אוניברסיטת תל-אביב, 11 ביוני 2025 (צילום: דגל שחור באקדמיה)
ועדת החינוך של הכנסת אישרה בשבוע שעבר לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לסתימת פיות באקדמיה של ח”כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), שמבקשת להטיל מגבלות על פעילות תאים סטודנטיאליים באוניברסיטאות והמכללות. הצעת החוק אושרה חרף התנגדות ראשי מהאוניברסיטאות, אגודות סטודנטים ותאי הסטודנטים של חד”ש בהשכלה הגבוהה.
בדיון הוצגו נתונים של המל”ג על כמות התלונות שהוגשו למוסדות האקדמיים בתקופת המלחמה, “בתמיכה או הסתה לטרור”. מהמסמך שהוצג עלה כי רבים מהמקרים התגלו כאלה שאינם מהווים כלל הסתה או תמיכה בטרור. באוניברסיטה העברית בירושלים למשל נרשמו 41 פניות, באוניברסיטת חיפה 15, באוניברסיטת ת”א 28 ובבר אילן 18. אך נציגי המוסדות מסרו כי רובם ככולם אינן קשורות בהסתה. נשיאי האוניברסיטאות שנכחו בדיונים הקודמים טענו כי התקנונים שלהם לא דורשים הוספת סעיפים לנושא ההסתה, וכי החקיקה “מטילה על המוסדות סוגיה משפטית, שכן עבירות הסתה ממילא צריכות להיות בטיפול המשטרה”. נציג המועצה להשכלה גבוהה (המל”ג) אמר כי המועצה לא מתנגדת להצעת החוק.
לעומתם טען נדב גולן, יו”ר איגוד הסטודנטים בבצלאל, כי “זה חוק פופוליסטי שנועד לרדוף את הסטודנטים הערבים. אתם הופכים את המוסדות האקדמיים למוסדות אכיפה ושיטור, וזה לא תפקידם”. יצוין שעמותת סיכוי-אופוק הגישה לפני הדיון נייר עמדה נגד החוק. עמותה העוסקת בשותפות ובשוויון בין יהודים לערבים, סבורה שהחוק מסכן את חופש הביטוי והעצמאות האקדמית; פוגע ביחסי האמון בין האוניברסיטה לסטודנטים; ועולה חשש שייאכף באופן בררני. לטענת העמותה כבר קיימים חוקים המטפלים בבעיה.
“ההשכלה הגבוהה בישראל היא מרחב שבו יכולים להיבנות יסודות חזקים של אמון הדדי, הבנה ושיתוף פעולה”, כתבו בעמותה, “ראוי לחזק את המוסדות בתהליכי עומק של שיח ולימוד משותף, ולעודד את הסטודנטים לרפא את השבר דרך מפגש ושיח. תחת זאת, הצעת החוק מאיימת להעמיק את הזרות, הניכור והפחד, לסמן קבוצות בחברה כמסוכנות, לסכן תהליכי השתלבות ומוביליות ארוכים, וליצור השתקה ורתיעה מלהתבטא ולפעול”.
==========================================================================================
המכון הישראלי לדמוקרטיה
27 מאי 2023 ח’ סיון תשפ”ג
לכבוד, מר יריב לוין שר המשפטים ויו”ר ועדת השרים לחקיקה ואכיפת החוק
חברי ועדת השרים לענייני חקיקה
הנדון: הצעת חוק זכויות הסטודנט )תיקון – הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור(, התשפ”ג- 2023 מטעם ח”כ לימור סון הר-מלך ]פ/ /25 2368[
אנו מבקשים להביע את התנגדותנו להצעת החוק שבנדון וסבורים שמן הראוי לדחות אותה, ולהלן בקצרה טעמי עמדתנו. מהות ההצעה הצעת החוק שבנדון מבקשת לאסור על מגוון פעולות בתחומי מוסד להשכלה גבוהה ולחי יב את המוסדות לפעול לאכיפתם ביחס לסטודנט ים. הפעילויות האסורות )להלן – הפעילויות האסורות לפי הצעת החוק(: )1( הבעת תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל; )2( הבעת תמיכה במעשה טרור או בארגון טרור; )3( הנפת דגל של מדינת אויב, ארגון טרור או הרשות הפלסטינית. לפי ההצעה, המוסד להשכלה גבוהה מחויב להשעות סטודנט שקיים את פעילות אסורה ואם עבר עבירה חוזרת – להרחיק את הסטודנט מן המוסד לצמיתות ולשלול את זכאותו לקבל תואר בישראל )או להכרה בתואר אקדמי זר( ל- 5 שנים. בנוסף, מוסד להשכלה גבוהה נדרש למנוע את פעילותו של תא סטודנטים שקיים פעילות אסורה. לבסוף, לגבי סטודנט שהורשע בהליך פלילי: המוסד להשכלה גבוהה מחויב להרחיק מיידית ולצמיתות, סטודנט שהורשע בגין השתייכות לארגון טרור או שהורשע בעבירת טרור, והמועצה להשכלה גבוהה מחויבת לשלול את זכאותו לתואר אקדמי בישראל או להכרה בתואר אקדמי שניתן מחוץ לישראל, של סטודנט שהורשע בעבירת טרור, לתקופה של 10 שנים. טעמי ההתנגדות: .1 החלת איסורים רחבים מעבר לאלה הקבועים בדין הפלילי – לפי חוק העונשין, תשל”ז 1977- )להלן – חוק העונשין(, או לפי חוק המאבק בטרור, תשע”ו – 2016 )להלן – חוק המאבק בטרור( וזאת למרות ההפניה למשמעות מונחים בחוק המאבק בטרור )רק לענין המונחים “ארגון טרור”, “מעשה טרור” ו”עבירת טרור”(. הפעילויות האסורות לפי הצעת החוק הן בגדר הרחבה ניכרת של האיסורים לפי חוק המאבק בטרור: סעיף 24 לחוק המאבק בטרור במאבק מזו ין או במעשה טרור קובע כי גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור, עשוי לעלות כדי עבירה, רק בהתקיים תנאים נוספים הקבועים בו, ו הגשת כתב אישום לפי הסעיף מותנית באישור היועץ המשפטי לממשלה. שיקול הדעת הזהיר בהגשת כתב אישום הוא הכרחי שהרי עניין לנו בפעילויות הכרו כות קשר הדוק בחופש הביטוי ויש להיזהר זהירות יתירה בעבירות אלה. בנוסף, אין חוק בישראל האוסר על הנפת דגל הרשות הפלסטינית. ולא בכדי – הנפת דגל הוא חלק עקרוני ובסיסי מחופש הביטוי, הרשות הפלשתינית היא גוף בעל מעמד בינלאומי שמדינת ישראל חתומה על הסכמים עימו, ו הנפת הדגל יכול שתהיה על ידי מי שאין לו זיקה כלשהיא לטרור, ואך ורק בגדר מעשה הזדהות עם סמל בעל משמעות לאומית אין מקום לקבוע איסורים רחבים בתחומי ביטוי, המרחיבים מעבר להוראות האיסורים הפליליים הקבועים כבר כיום בדין הכללי והחלים על ביטויים מותרים )כמו הנפת דגל הרשות הפלסטינית(; ובוודאי שאין מקום לקבוע איסורים על ביטוי בלא מגבלות בקרה ואיזון אשר קבועות כיום בתחומים אלה, ובראשם אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום. .2 אין הצדקה לקבוע מגבלות ביטוי כלשהם ב איסורים רחבים מאלה הקבועים בדין הפלילי הכללי אשר יוחלו רק על אוכלוסיית הסטודנטים בתחומי המוסדות להשכלה גבוהה. תחומי המוסדות להשכלה גבוהה אינם שונים מכיכר העיר, מחוף הים או מכל מקום אחר, ובוודאי שאין לקבוע לגביהם מגבלות בדין על ביטויים שיחולו בהם בלבד. במובנים רבים, ההיפך הוא הנכון: המוסדות להשכלה גבוהה, בדומה למוסדות תרבות, הם מן המוסדות שיש חשיבות חברתית ראשונה במעלה לקיים בהם מרחב ביטוי מגוון, כדי לאפשר את הגשמת מטרותיהם החיוניות לחברה, מרחבים תוססים של מחשבה חופשית וביקורתית שמאפשרת את התפתחות הידע, תשתיות השכלה וחברה דמוקרטית בריאה. .3 אין להפוך את המוסדות להשכלה גבוהה לגורמי אכי פה במקומם של גורמי האכיפה הפליליים או גופי הביטחון, לפי העניין, ובלא שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה – המוסדות להשכלה גבוהה, כמו כל מוסד אזרחי, דו- מהותי, ציבורי או מנהלי אחר, אינם מתאימים לשמש חליף לגורמי האכיפה הפליליים או לגופי הב יטח ון, לשיקול הדעת המקצועי הנתון לגופים אלה ולאיזונים הטבועים בהליכים הפליליים ובהליכים לפי חוק המאבק בטרור. הדין הפלילי הוא המסגרת להגנה על החברה מפני מעשי תוקפנות ומעשים אחרים המאיימים על הסדר הציבורי, שלום הציבור ובטחוני. גורמי האכיפה הפלילית אמונים על איתור העבירות וחקירתם; מערכת משפטית אמונה על בחינת האישומים, ובמסגרתה קיימים סדרי דין המבטיחים את זכויות הנאשמים וכל אלה מתקיימים תוך הבטחת האכיפה השוויונית והעניינית. המוצע מבקש להפוך כל מוסד להשכלה גבוהה למפרש עצמאי של האיסורים, ללא מומחיות ב נושא, תוך ששיקול דעת ופרשנות הדברים יכול וישתנו בין מוסד למוסד, ללא בקרות ואיזונים הטבועים בהסדרים הפליליים, כמו בחוק המאבק בטרור. אין למסור בידי מוסדות אזרחיים פרשנות של הוראות מתחום הדין הפלילי, חקירה ואכיפה בעניינים אלה, גם אם הם פועלים כגופים דו-מהותיים דוגמת המוסדות הציבוריים להשכלה גבוהה. כפי ש חקיר ה וענישה בגין תקיפה, גניבה, אונס או הסתה לגזענות אינם נתונים בידי יחידים, מוסדות ציבור או בעלי סמכות מנהליות אלא נתונים בידי גורמי האכיפה של מערכות הדין הפלילי, שוטרים, חוקרים, פרקליטים ושופטים, כך יש להותיר גם לגבי העבירה של הבעת הזדהות עם מעשה טרור. חיוב המוסדות להשכלה גבוהה לקיים הליכים בגין הפעילויות האסורות לפי הצעת החוק, בלא כל שיקול דעת, ולחייבם בענישה – יש בכך כדי להפוך את המוסדות להשכלה גבוהה לזרוע ארוכה של אינטרסים חיצוניים שאינם תואמים בהכרח לפעו לתם כמוסדות הוראה ומחקר ואשר עלולים להשפיע באופן מצמית גם על אופי פעילותם פנימה, בין המוסדות לבין תלמידיהם ובין התלמידים לבין עצמם. חיוב המוסדות לפעול בעניינים אלה עלול להתבטא באווירת חשדנות בין סטודנטים ואיומים מצד מי מביניהם שיעסקו במעקב אחר אחרים, התנכל ות ו”גיוס” הנהלת המוסד, עיסוק מתמיד בפוליטיזציה של ביטויים, חשש לשימוש בהנהלת המוסדות ככלי ברדיפה פוליטית כנגד מי שהם בעלי דעות לא רצויות, הכל כפי שמוכר מתקופות אחרות במדינות אחרות בהיסטוריה של המאה ה20- )דוגמת תקופת מקארתי בארצות הברית(. במצב הקיים, נתונה למוסדות להשכלה גבוהה סמכות לקבוע בתקנוני משמעת, כללי התנהגות וסנקציות, המתייחסים להתנהגות בקשר עם הלימודים במוסד “לרבות בזמן הלימודים ובתחומי המוסד” )וראו גם סעיף 17 לחוק זכויות הסטודנט, תשס”ז – 2007(. המוסדות פועלים לפי שיקול דעתם העצמאי להבטיח את קיום הלימודים התקין ו למנוע פגיעה של הסגל או הסטודנטים במרקם הלימודים והמחקר, והכל ככל שהדבר נדרש לקיום הלימודים ובאופן שאין בו כדי לפגוע בזכויות בניגוד לדין. אין לחייב את המוסדות בקיום הליכים משמעתיים או מעין-משמעתיים בעניינים אחרים, שאינם נדרשים לפעולתם והם עניין לאכיפת הדין הפלילי הכללי. על גורמי אכיפת החוק לפעול ככל שיש חשש להפרת החוק על ידי סטודנטים יחידים או תאי סטודנטים בהתאם להוראות הדין הקבועות בחוק המאבק בטרור ובחוק העונשין, ובהתאם למדיניות שהם מפעילים בעניינים אלה גם במרחבים ציבוריים אחרים. .4 ענישה של הרחקה מן המוסד להשכלה גבוהה לצמיתות ומניעת תארים אקדמיים לתקופות ארוכות – הענישה אשר מוצע כי המוסדות להשכלה גבוהה יחויבו בה, ללא שיקול דעת, היא ענישה לא מידתית שיש בה כדי לפגוע בזכויות יסוד ובאינטרסים חברתיים. לא כל שכן שמניעת אפשרות ללימודים או לקבלת תואר אקדמי ממי שלא הורשע בעבירה פלילית ביטחונית אינו תואם את הדין הכללי ואת הזכות הבסיסית להשכלה ונגישות לחינוך. בנוסף, כריכה שתעשה לפי המוצע בין הזכות לתארים אקדמיים לבין הרשעה בעבירות של חופש ביטוי, ולו גם בשל ביטויים מקוממים וקשים במיוחד, עלולות להכתים את דמותה של ישראל בעולם, להעצים את מבקריה ובאופן מיוחד – לפגוע חמורות במעמדה של מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית, ולהטיל צל כבד על אופן פעולתה. לסיכום, אנו סבורים שהצעה זו תפגע קשות בחופש הביטוי. היא תכניס איסורים חדשים מעבר לאלה הקיימים בדין הקיים, וכן תהפוך את המוסדות האקדמיים למוסדות אכיפת חוק מבלי שזה תפקידם, תוך יצירת חשש של ממש לפגיעה באכיפת החוק ראויה ויעילה, מחד גיסא, וביכולת המוסדות להשכלה גבוהה למלא את תפקידם החברתי החשוב שעליו הם אמונים, מאידך גיסא.
בברכה, עו”ד עדנה הראל-פישר ד”ר עמיר פוקס
===================================================================================================
יולי 2025
נייר עמדה בנושא: הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון 10) (איסור הסתה לטרור ופעילות בלתי חוקית במסגרת פעילות ציבורית מאורגנת של סטודנטים) התשפ”ה-2025
מוגש לוועדת החינוך התרבות והספורט בכנסת
החקיקה המוצעת[1] תחייב, במידה ותאושר, מוסדות אקדמיים לשינוי תקנון המשמעת בנושא פעילות מאורגנות של סטודנטים או תאים סטודנטיאליים ויצירת מנגנוני אכיפה ייחודיים ונוספים על אלו שקבועים ממילא בחוק אשר יעסקו בנושא ההסתה לטרור, על אף שלא בוסס כל צורך מקצועי במנגנונים אלה. חקיקה זו עלולה לפגוע פגיעה חמורה בחופש הביטוי באקדמיה, בהשתלבות של החברה הערבית בהשכלה הגבוהה, בשוק התעסוקה בישראל וכן בחוסן ובמרקם החברתי בישראל.
בהתקיים מערכות חינוך נפרדות, אחת מנקודות המפגש הראשונות המהותיות בין צעירים וצעירות מהחברה היהודית והערבית מתרחשת באקדמיה. מפגש זה יכול לתרום ליצירת חברה איתנה שחוסנה מתבסס על היכרות עם מגוון דעות, התרבויות, הרעיונות וההשקפות המשותפות והשונות של הקבוצות המרכיבות אותה. האקדמיה מהווה אבן דרך מהותית למוביליות חברתית, השתלבות בשוק התעסוקה וכתוצאה מכך חיזוק החוסן והמרקם החברתי בישראל. בשנים האחרונות ישנה עלייה בהשתלבות החברה הערבית באקדמיה וכתוצאה מכך בשוק התעסוקה, מגמה חיובית ומבורכת שיש לשמר ולחזק. החקיקה המוצעת עלולה לסכן תהליכים אלו, שכן היא מסמנת את האקדמיה כזירה מסוכנת שיש להחיל עליה חקיקה נפרדת ולהפעיל בתחומה מנגנוני אכיפה נוספים על אלה שמגדירים החוקים שנועדו להגן על ביטחונם של האזרחים. הצעת החוק מאיימת לערער את יחסי האמון בין מוסדות האקדמיה לסטודנטים ולזרוע פחד והשתקה במרחב בו חופש ביטוי ומחשבה הוא תנאי יסוד להתפתחות מחשבתית ומקצועית. תחת החקיקה המוצעת, עשויה להפוך האקדמיה ממרחב שמעודד פעילות חברתית, אקטיביסטית וניהול פורה של מחלוקות ודיונים ציבוריים לזירה שבה יגברו חשש ופחד מרדיפה, והצוות האקדמי שתפקידו לעודד חשיבה ביקורתית, פתוחה ומחקר יהפוך לגורם אכיפה וענישה. חברה משותפת ושוויונית לא יכולה לצמוח במקום בו השתקה ופחד נוכחים. על כן, אנו מתנגדים להצעת החוק וקוראים לגנוז אותה לאלתר.
רקע
הצעת החוק המדוברת הינה הצעת חוק פרטית של ח”כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), המבקשת לערוך תיקונים בחוק זכויות הסטודנט. התיקונים המוצעים בחוק הינם להגדיר מהו “תא סטודנטים” וכן, החובה לתקן בתקנון הפעילות הציבורית במוסדות להשכלה גבוהה איסור גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור כמשמעותם בסעיף 24 לחוק המאבק בטרור התשע”ו-2016. לפי הצעת החוק, הפרת הוראות שנקבעו בתקנון הפעילות הציבורית של המוסדות להשכלה גבוהה, לרבות סעיף זה של הסתה לטרור תיאכף ותטופל בכלים משמעתיים על ידי המוסד האקדמי[2]. החוק מבקש לחייב כי תקנון פעילות ציבורית מאורגנת יחול בכל תחומיי המוסד האקדמי, בכלל זה גם שטח המעונות. בנוסף, הצ”ח מבטלת את חובת ההיוועצות עם ארגוני הסטודנטים כמקובל בכללי המשפט המנהלי,במקרים בהם נוספים סעיפים חדשים אל תקנון המשמעת במוסדות להשכלה גבוהה כמו במקרה זה.
סטטוס הצ”ח: הכנה לקריאה שניה ושלישית.
להלן הסיבות להתנגדותנו להצעת החוק:
- היעדר תשתית עובדתית לקיומה של התופעה שהחוק מתיימר לפתור – בדברי ההסבר להצעת החוק וכן במהלך הדיונים לקראת קריאה ראשונה בוועדת החינוך של הכנסת נטען על ידי המציעה כי “מוסדות אקדמיים הפכו בשנה האחרונה לבמת הסתה מרכזית במדינת ישראל”[3]. טענה זו לא נתמכה על ידי נתוני הגורמים המקצועיים – מל”ג והמשרד לביטחון לאומי, וגם לא על ידי יוזמי החוק. למעשה, אין כל תשתית עובדתית המצדיקה לסמן את האקדמיה בישראל כזירה מסוכנת הדורשת פיקוח יתר או חקיקה נפרדת מזו הקיימת על כלל מרחבי החיים בישראל מכוח חוק המאבק בטרור. כלומר, החוק מתיימר להציע פתרון לתופעה שאינה קיימת תוך הנחת מצג מציאות שאינו נכון.
- קיומם של חוקים ונהלים שמאפשר טיפול במקרים של הסתה לטרור – מציעת החוק טוענת בדברי ההסבר להצ”ח כי “המסגרת החוקית הקיימת לא מקצה מספיק כלים למוסדות אקדמיים כדי לפעול מול תמיכה מפורשת בטרור”[4], אך בדיונים בוועדת החינוך בנושא הוצגה החלטה של המועצה להשכלה גבוהה משנת 2014 המגדירה עקרונות מנחים לפעילות ציבורית בקמפוסים, אחד מהם הינו שאין הפעילות הציבורית אסורה על פי דין. החלטה זו מיושמת ומעוגנת בתקנוני פעילות ציבורית במוסדות להשכלה גבוהה, שברבים מהם ישנו תקנון מוסדר לכך. לפיכך גם היום יש למוסדות האקדמיים את הכלים למנוע פעילות ציבורית אסורה על פי דין, ובכלל זאת גם פעילות שיש בה הסתה לטרור.
- סכנה לאכיפה בררנית בין עבירות מסכנות חיים – לאור זאת שכבר היום מוסדר בתקנון פעילות ציבורית ברוב המוסדות האקדמיים איסור פעילות ציבורית האסורה על פי דין, ובוסס שאין תשתית עובדתית המצדיקה את סימונה של הזירה האקדמית כבעלת סיכון מיוחד המצדיק חקיקה ייעודית נפרדת- נדרשת השאלה מדוע אם כן להחריג את איסור הסתה לטרור משאר האיסורים האסורים בדין הפלילי בישראל בתקנוני המשמעת במוסדות האקדמיים. הבחנה בין עבירות וציון של עבירה אחת על פני אחרות עלול ליצור הבנה מוטעית על העדפה בפיקוח ובאכיפה של עבירה זו על פני עבירות אחרות שמהוות אף הן סכנה לפגיעה בגוף ובנפש, ובכך לסכן את שלומם ובטחונם של הסטודנטים וציבור העובדים במוסדות ההשכלה הגבוהה.
- סכנה לפגיעה בחופש הביטוי והעצמאות האקדמית – במידה ותאושר הצעת החוק המוסדות האקדמיים יתייגו כבמה מרכזית להסתה, באופן שיסמן ויחתים מראש את ציבור הסטודנטים, ככאלה שמסיתים לאלימות. באופן בלתי נמנע, יווצר פיקוח יתר בתוך כותלי האקדמיה במסגרתו כל ביטוי ופעילות יבחנו וישקלו בחשש מפני סימונם ורדיפתם. כך עשוי להיווצר אפקט מצנן שיצר את חופש הביטוי ועצמאות המוסדות האקדמיים ויוביל לפגיעה ביכולת הסגל והסטודנטים להתבטא בחופשיות, לפעול פוליטית, לקדם תהליכי מחקר וחשיבה עמוקה ללא תלות ופחד.
- פגיעה ביחסי האמון בין ציבור הסטודנטים למוסדות ההשכלה הגבוהה – הצעת החוק מבקשת לחייב גורמים אקדמיים בסמכויות אכיפה וענישה בעבירה פלילית של “הסתה לטרור”, הנחשבת לעבירה חמורה הדורשת אישור פרקליטות לפתיחה בחקירה. אנשי אקדמיה אינם אנשי משפט ואכיפה ויש להם תפקיד מקצועי חשוב ומהותי בהכשרת הסטודנטים, דרישה שכזו מהם עלולה לפגוע בתפקיד החינוכי שלהם ויחסי האמון בין הסטודנט למוסד. הטיפול בחשד להסתה לטרור כמקובל בחוק הוא בידי גורמי אכיפת החוק והמשפט, להם הסמכות, הידע המקצועי והכלים לאכוף ולטפל בנושא. הפקדת סוגיה רגישה זו בידי גורמים לא מיומנים עשויה להוביל לרצף של תלונות שווא שיוביל לתרבות ארגונית של רדיפה והשתקה ולפגיעה בחופש הביטוי וביחסי האמון בין ציבור הסטודנטים לבין המוסדות האקדמיים.
החברה בישראל נמצאת בעיצומה של טראומה מתמשכת וקשה, יותר מתמיד יש לחזק ולשקם את המרקם החברתי העדין בישראל, דרך אותן נקודות מפגש מהותיות. ההשכלה הגבוהה בישראל היא מרחב שבו יכולים להיבנות יסודות חזקים של אמון הדדי, הבנה ושיתוף פעולה. לכן ראוי דווקא עכשיו לעודד שיח, היכרות, הכרה, החלפת רעיונות ומחשבות, לחזק את המוסדות בתהליכי עומק של שיח ולימוד משותף, לעודד את הסטודנטים לרפא את השבר דרך מפגש ושיח. תחת זאת, הצעת החוק הנ”ל מאיימת להעמיק את הזרות, הניכור והפחד, לסמן קבוצות בחברה כמסוכנות, לסכן תהליכי השתלבות ומוביליות ארוכים, ליצור השתקה ורתיעה מלהתבטא ולפעול. לכן, אנו קוראים לחברי הועדה לגנוז את ההצעה ולא לקדם אותה לקריאה שניה ושלישית במליאה.
[1] הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס‘ 10) (איסור הסתה לטרור ופעילות בלתי חוקית במסגרת פעילות ציבורית מאורגנת של סטודנטים), התשפ“ה–2025- מאגר החקיקה הלאומי
[2] נוסח החוק לקראת קריאה ראשונה, 25 בפברואר 2025.
[3] הצעת החוק לדיון מוקדם, 13 בפברואר 2023.
[4] שם.
=======================================================
מאגר החקיקה הלאומי
הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס’ 10), התשפ”ה–2025
שמות קודמים:
הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס’ 10) (איסור הסתה לטרור ופעילות בלתי חוקית במסגרת פעילות ציבורית מאורגנת של סטודנטים), התשפ”ה–2025
הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור), התשפ”ג-2023
הכנסת:העשרים וחמש סוג הצ”ח:פרטיתמספר הצ”ח:פ/2368/25סטטוס:הונחה על שולחן הכנסת לקריאה שנייה-שלישית | |
| הוועדה המטפלת: | ועדת החינוך התרבות והספורט |
| חברי הכנסת היוזמים: | לימור סון הר מלך |
| פיצול: | הצעת החוק פוצלה  |
| פרסום ברשומות: | הצ”ח הכנסת (מתשס”ג 10/2002) – 1100, מיום 25/02/2025 |
============================================================
israel-academia-monitor.com 