The Making of Activist Disguised as Academic: Eilat Maoz a Case in Point


Editorial Note

The Hebrew-language Behevrat Haadam (In the Company of Man) of the Israeli Association of Anthropology published “Congratulations on receiving the Distinction Award for your doctoral thesis!” to Dr. Eilat Maoz in June 2022. Behevrat-Haadam explained that Maoz, a postdoctoral researcher in the Faculty of Architecture and Urban Planning at the Technion, wrote her doctoral thesis in the Department of Anthropology at the University of Chicago under the supervision of Kaushik Sunder-Rajan and Stephan Palmie. Maoz’s doctoral thesis is a historical ethnography focusing on the police in Jamaica, where she “investigates the global, stratified and deceptive social order.” She proposes the concept of a “police economy,” replacing the “state police,” assuming that the state is the “main, if not the only, agent of organized violence.”

Interestingly, both supervisors research entirely different topics. Rajan’s recent book is Pharmocracy: Value, Politics and Knowledge in Global Biomedicine, as seen from contemporary India. Palmie’s work focuses on Afro-Cuban religious formations.

According to Behevrat-Haadam, Maoz’s doctoral thesis, “The Frontier and the Plantation: A Police Economy of Post-Slavery Jamaica,” shows how “formal and informal, global and national organizations, operating in offices Air conditioned and in the field, coalescing together to create violence that is perceived – more and more – as abstract, uncontrollable, or in Marxist terms ‘alienated.'”

Her “work is based on 18 months of ethnographic fieldwork in several central locations: the Jamaican police, the police investigation department established in 2011 and managed “jointly” by Great Britain and Jamaica, and a civil society organization that deals with creating peace agreements between gangs, preventing blood feuds and helping young people. In addition, the work relies on archival research in England and Jamaica and in-depth interviews with police officers of various ranks, local and foreign security and reform consultants, gang members, and social and political activists. The work seeks to understand and describe the configuration of organized violence, and the way in which this violence takes on meaning and is perceived in a post-slavery, post-colonial society where concepts such as “emancipation” (1838) and “independence” (1962) have almost lost all meaning.”

Her Ph.D. thesis deals with “the rise and fall of the post-colonial state in Jamaica – a story told through the police so that the police are a means of understanding the state and not the other way around. Among other things, this part deals with the development of a radical black consciousness in the ranks of the police in the 1970s. It shows how the ‘return of the colonial masters’ at the beginning of the millennium is a necessary product of the destruction of the leftist political project in the 1970s and the imposition of the neoliberal dogma on the state (as it happened throughout South America). This part also deals with the role of liberal discourses (in particular, the ‘cancellation’ or abolitionist discourse, that of the 19th century as opposed to today) in abolishing the political autonomy of groups and peoples seeking to liberate themselves.”

She follows Frantz Fanon, a French West Indian Psychologist and Political Philosopher from the French colony of Martinique, whose work became influential in post-colonial studies, critical theory, and Marxism.

Her Ph.D. thesis deals with the issues of “murder by the police through an ethnographic examination of two cases… Beyond the description of a global control structure, in which the state is only one factor, and not the most central one, the work claims, following Fanon, that decolonization requires us to confront the need to reorganize the structures of violence – in order to take control of alienated colonial violence. In this sense, the work criticizes the tendency of the left and contemporary critical theory to deny, retaliate, or attribute violence, especially to the state and to ‘the other’ in general. A tendency that has moral and racist elements, which undermines the role of politics and breeds a right-wing populism of ‘law and order.'”

Clearly, her attack on police viewed through the critical, neo-Marxist lens fits her current work.

Maoz’s work at the Smart Social Strategy at the Technion. Her work is “Critical Urban Safety: A Democratic Framework.” She starts by claiming that “conservative studies and programs emphasize territorial defense, spatial control, and increased surveillance, critical studies direct our attention to financial disinvestment, spatial inequality, racialized class stratification, displacement, and gentrification.” The “former views it as a collection of defensible and securitized properties and assets, whereas the latter views the built environment and urban society as one intermeshed fabric.” At Smart Social Strategy, “we join forces with critical scholars.” 

Although not a criminologist, she uses “comparative critical criminology and critical security debates.” In her words: “we also aim to envision and model forward-looking, critically inspired, urban change.” The case study is the Hadar neighborhood in Haifa, Israel. This urban quarter of some 40,000 residents is home to a diverse population of Jews, “Palestinian-Arabs,” and others. Established in the 1920s by Jewish entrepreneurs in the context of “Zionist colonization.” In her work, she plans to “promote security and justice for victimized populations,” suggesting that she might critically examine the police, as she did in Jamaica, stating that “crime rates tend to be inflated by excessive policing and over-reporting.” The “lower-class residents—most of them Arabs—fear the growing infiltration of gangs and arms. The latter fear for young men who may become victims and perpetrators or suffer police brutality on account of their national identity.”

 Maoz is a Hadash (a communist party) activist. She appeared in September 2020 in a radio program named “Hadash Party Wave,” which noted: “We hosted the anthropologist and left-wing activist Eilat Maoz to delve deeper into the forces that navigate and control the occupation, on the occasion of the release of her new book on ‘Living Law.’ We talked about the connection between privatization and neoliberalism within the Green Line and the Wild West policy in the West Bank, about the differences between the occupation during the formation days and the Likud days, about policemen and thieves in the occupied territories – and we tried to understand why the settlers opposed the annexation plan?”

After completing her post-doctorate, if Maoz secures an academic position, she would join the burgeoning ranks of political activists whose critical, neo-Marxist analysis is distant from political and economic reality. For instance, her analysis of the Hadar neighborhood should have tried to explain the skyrocketing criminality in the Arab sector instead of dismissing it with the worn-out critical, neo-Marxist tropes of “promoting security and justice for the victimized populations.”  

It looks like the Israel National Insurance Special Projects Fund sponsors her project and gets little in return for its money. 


ברכות על קבלת פרס הצטינות על עבודת הדוקטורט!

בחברת האדם

אילת מעוז, כיום פוסט-דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, כתבה את עבודת הדוקטורט שלה במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת שיקגו, בהנחיית קאושיק סונדר-רג׳אן ושטפן פלמיה. עבודת הדוקטורט של מעוז היא אתנוגרפיה היסטורית התמקדות במשטרה בג׳מייקה – כמושג, כמוסד, וכרעיון וחוקרת דרכו את הסדר החברתי הגלובלי, המרובד והמתעתע. בעבודתה היא מציעה את המושג של ״כלכלת משטרה״ (police economy) כתחליף למושג ״מדינת משטרה״ שמניח כי ״המדינה״ היא הסוכן המרכזי, אם לא הבלבדי, של אלימות מאורגנת; ובוחנת את השחקנים, ההגיונות והפרקטיקות המעצבים ויוצרים את מה שהיא מכנה אלימות מנוכרת.

העבודה זכתה בפרס ליכטשטיין של אוניברסיטת שיקגו לדוקטורט המצטיין באנתרופולוגיה בשנת 2021. מאמר ראשון מתוכה, Black Police Power: The Political Moment of the Jamaica Constabulary עתיד להתפרסם בכתב העת Comparative Studies in Society and History.

הנה פירוט על עבודתה:  

ב-7 במאי 2003, בשעה חמש אחר הצהריים, עצרה ניידת משטרה מול בית קטן בכפר קראל במרכז ג׳מייקה. השוטרים, שהשתייכו ליחידת ״עילית״ לניהול הפשע, ירדו מהרכב ופתחו באש לעבר תושבי הבית וחבריהם – כולל ילדה בת שבע המכונה פינקי – שישבו במרפסת. לדברי השוטרים, הם הגיעו לבית כדי לעצור גנגסטר ידוע בשם צ׳ן צ׳ן, שהגיע לאחרונה לאיזור והחל לגבות דמי חסות ממכרה זהב שהקים תאגיד אוסטרלי עלום בשם אוסג׳ם. אבל כמה דקות אחרי חמש השוטרים כבר הודיעו בקשר שבמהלך ״חילופי אש״ נהרגו ארבעה מיושבי הבית (צ׳ן צ׳ן לא היה ביניהם).

הגרסה שמסרו השוטרים היתה קונבנציונאלית ביותר. הם טענו שירו על התושבים רק כדי להתגונן. השכנים, ששמעו את הכל מבעד לגדר טענו בדיוק את ההפך: שהמשטרה ירתה בשתי נשים ושני גברים בדם קר, בעודם מתחננים על חייהם. מה שלא היה ידוע באותה שעה, אבל החל להתברר בהמשך, זה שזמן קצר אחרי הרצח התקשר מפקד היחידה לגנגסטר ידוע אחר וביקש לקנות ממנו אקדחים כדי לטמון בזירה – דבר שהפך זה מכבר לפרקטיקה מקובלת.

במדינה שבה שיעור הרצח על ידי המשטרה הוא השני הגבוה בעולם, רצח כמו זה שהתרחש בקראל היה יכול בקלות להצטרף לסטטיסטיקה מכוערת (250 מקרי מוות בידי המשטרה מידי שנה בממוצע, במדינה של פחות משלושה מיליון נפש). אבל, מסיבות שלא כאן המקום לפרט, אירוע קראל הניע תגובת שרשרת שהביאה חמישה קציני משטרה בריטיים לתפוס עמדות פיקוד בכירות – כולל את תפקיד סגן המפכ״ל – במשטרת ג׳מייקה. אירוע שתושבי האי הקריבי, ובעיקר השוטרים, כינו באירוניה מובנת ״שובם של הקצינים הקולוניאליים״ או אפילו ״שובו של המאסטר״. להזכירנו כי משטרת ג׳מייקה הוקמה עם סיום משטר עבדות בן יותר משלוש מאות שנה והמשיכה לשמש כלי דיכוי מרכזי של המדינה הקולוניאלית עד העצמאות ב-1962 – ובעצם, כפי שמתברר, אולי גם הרבה אחרי.

עבודת הדוקטורט ״הספר ואחוזת המטעים: כלכלת המשטרה של ג׳מייקה״ (The Frontier and the Plantation: A Police Economy of Post-Slavery Jamaica), היא אתנוגרפיה היסטורית שחוקרת את סדר חברתי גלובלי, מרובד ומתעתע באמצעות שימוש במשטרה – כמושג, כמוסד, וכרעיון – כעדשה אנליטית מושחזת. העבודה מציעה את המושג של ״כלכלת משטרה״ (police economy) כתחליף מתבקש למושג של ״מדינת משטרה״ שמניח כי ״המדינה״ היא הסוכן המרכזי, אם לא הבלבדי, של אלימות מאורגנת ומראה כיצד ארגונים פורמליים ולא-פורמליים, גלובליים ולאומיים, הפועלים במשרדים ממוזגים ובשטח, מתלכדים יחד ליצירת אלימות שנתפסת – יותר ויותר – כאבסטרקטית, בלתי נשלטת, או במונחים מרקסיסטיים ״מנוכרת״.

הריסות בקינגסטון, בירת ג’מייקה – עיר של מלחמת אזרחים מושתקת. צילום: אילת מעוז

העבודה מבוססת על 18 חודשים של עבודת שדה אתנוגרפית בכמה מוקדים מרכזיים: המשטרה הג׳מייקנית, מחלקת חקירות השוטרים שהוקמה ב-2011 ומנוהלת ״במשותף״ על ידי בריטניה וג׳מייקה וארגון חברה אזרחית שעוסק ביצירת הסכמי שלום בין כנופיות, במניעת נקמת דם ובסיוע לצעירים. נוסף על כך, העבודה נשענת על מחקר ארכיוני באנגליה ובג׳מייקה ועל ראיונות עומק עם שוטרים בדרגות שונות, יועצי רפורמה וביטחון מקומיים וזרים, חברי כנופיות, ופעילים/ות חברתיים ופוליטיים. העבודה מבקשת להבין ולתאר את התצורה של אלימות מאורגנת, ואת האופן שבו אלימות זו מקבלת משמעות ונתפסת, בחברת פוסט-עבדות פוסט-קולוניאלית שבה מושגים כמו ״שחרור״ (1838) ו״עצמאות״ (1962) כמעט ואיבדו כל פשר.

החלק הראשון של הדוקטורט עוסק בעלייתה ונפילתה של המדינה הפוסט-קולוניאלית בג׳מייקה – סיפור שמסופר דרך המשטרה, כך שהמשטרה היא אמצעי להבנת המדינה ולא להפך. בין היתר, חלק זה עוסק בהתפתחות של תודעה שחורה רדיקלית בשורות המשטרה בשנות השבעים ומראה איך ״שיבתם של האדונים הקולוניאליים״ בראשית המילניום היא תוצר מתבקש של הרס הפרויקט הפוליטי השמאלי בשנות השבעים וכפיית הדוגמה הניאו-ליברלית על המדינה (כפי שהתרחש בכל בדרום אמריקה). חלק זה גם עוסק בתפקיד של שיחים ליברליים (בפרט , שיח ״הביטול״ או האבולישן, זה של המאה ה-19 ולהבדיל זה של ימינו) בביטול האוטונומיה הפוליטית של קבוצות ועמים המבקשים להשתחרר.

חלקו השני של הדוקטורט עוסק באופן ישיר בסוגיות של רצח על המשטרה, על ידי בחינה אתנוגרפית של שני קייסים – רצח של ״עבריינים״ כפי שהוא נתפס על ידי מנהיג כנופיה מכהן ורצח שיטתי של גובי פרוטקשן. בשני המקרים, העבודה מתארת את הכלכלה הפוליטית של הרצח, אשר במקרה הראשון משמש כאמצעי משמוע ובמקרה השני כאמצעי ניהול של סקטור בכלכלה הגלובלית של הפשע. בחלק האחרון של הדוקטורט אני עוסקת במימדים מרכזיים של הרפורמה המשטרתית המקודמת בג׳מייקה, ועומדת על הפיכתה של קהילת העוני, או הסלאם, למעין נכס.

מעבר לתיאור של מבנה שליטה גלובלי, שהמדינה בו היא רק גורם אחד, ולא המרכזי ביותר, העבודה טוענת, בעקבות פאנון, שדה-קולוניזציה דורשת מאיתנו להתעמת עם הצורך לארגן מחדש את מבני האלימות – על מנת להשתלט על אלימות קולוניאלית מנוכרת. במובן זה, העבודה מבקרת את הנטייה של השמאל והתיאוריה הביקורתית בת זמננו להתכחש, להיפרע, או ליחס אלימות במיוחד למדינה ובכלל ״לאחר״. נטייה שיש בה יסודות מוסרניים וגזעניים, שחותרת תחת תפקיד הפוליטיקה ומצמיחה פופוליזם ימני של ״חוק וסדר״.


SEP 27, 2020

גל חד״ש

אירחנו את האנתרופולוגית ופעילת השמאל אילת מעוז בשביל לנבור עמוק יותר בכוחות שמנווטים ושולטים בכיבוש, לרגל הוצאת ספרה החדש בנושא “חוק חי”. דיברנו על הקשר בין ההפרטה והניאו-ליברליזם בתוך הקו הירוק למדיניות המערב הפרוע בגדה המערבית, על ההבדלים בין הכיבוש בימי המערך לימי הליכוד, על שוטרים וגנבים בשטחים הכבושים – וניסינו להבין למה המתנחלים התנגדו לתכנית הסיפוח? מראיין:גולי דולב השילוני תודה רבה לצוות ההפקה שלנו: טל שדות, יהונתן שמילוביץ, תומר שור, תמר מארה, דוריאל לנקה, אורי נתן, סער יהלום, גלעד פולמבו, אמנון ברונפלד וזוהר אלון עיצוב לוגו: פלג ספיר הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו – ותקבלו הודעה בוואטסאפ בכל פעם שעולה פרק חדש:… לרכישת ספרה של אילת מעוז “חוק חי: שיטור וריבונות תחת כיבוש”:… אפשר להאזין גם בספוטיפיי או בסאונדקלאוד או במלא מקומות אחרים נשמח אם תכתבו לנו! כאן בתגובות, או ל גל חד”ש הוא הפודקאסט השבועי, השמאלי והפוליטי של סניף חד”ש-תל אביב


Dr Eilat Maoz

Research Fellow, Urban Safety in a Transitional Era

PhD. University of Chicago, Anthropology
M.A. Tel Aviv University, Sociology and Anthropology
B.A, Tel Aviv University, History and Gender Studies

Research focus
‍Eilat Maoz studies and implements democratic security-making and urban conflict transformation. Drawing on a rich comparative stock of critical research and action, she develops participatory frameworks for making cities safe, creative, and egalitarian.  Recognizing momentous planetary challenges in the present era—combating inequality and fighting climate change—she turns critical insights, especially from anti-colonial theory and from the Global South, into collective action plans.
Combining ethnographic, historical, and cartographic methods, Maoz analyzes complex security regimes and multi-dimensional urban conflicts. Her dissertation, based on 18 months of ethnographic study of policing and organized crime in Jamaica, coined the term “police economy” to theorize the multi-scalar formal-informal formations of organized violence that stretch ‘above’ and ‘below’ the state. The work was funded by the National Science Foundation (NSF) and the Social Science Research Council (SSRC) and won the prestigious William Rainey Harper Dissertation Fellowship (2019) and the Lichtstern Dissertation Prize in Anthropology (2021).
Her first book, Living Law, was published by the Van Leer Institute in 2020, and her articles are published across academic and popular venues. She teaches classical social theory, political-economic anthropology, critical criminology, and qualitative research design, and works closely with activists, local government, and civil society.  


Black Police Power: The Political Moment of the Jamaica Constabulary

Published online by Cambridge University Press:  28 October 2022

Eilat Maoz


Contemporary debates on policing trace the rise of “law and order” populism and police militarization to colonial histories and imperial boomerang effects. In a time marked by the renewed imperative “to decolonize,” however, few studies examine what decolonizing policing did or could look like in practice. This article draws on oral history narratives of Jamaican police officers to recover their ideas about transforming the colonial Jamaica Constabulary Force in the 1970s. Born out of black power mobilizations and under a democratic socialist government (1972–1980), police decolonization was viewed as part of broader transformative effort to rid the country of colonial inheritances in economics, culture, and politics. Jamaican policemen, radicalized since the early twentieth century, then began revising their social mandate and ask who the police should serve and protect. Ultimately, due to internal contradictions and external pressures, the experiment failed, giving rise to police populism and increased violence against black men and women in the ghettos. The episode reveals how populism emerges out of a failure of emancipatory campaigns and how radical critique can turn into ideological justification. It also highlights the need to distinguish between diverse, contradictory, and overlapping demands to decolonize societies and institutions today.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in: Logo

You are commenting using your account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s