Junior Lecturers in Public Colleges Influenced by Radical Political Activists


Editorial Note

Like virtually everywhere in the West, the Israeli higher education system is based on an academic hierarchy.  At the top are tenured faculty, followed by non-tenured junior faculty.  In general, junior academics are hired with the rank of lecturer and are given six years before they can get tenured and promoted to senior lecturer position.  This probation period enables the university to decide whether or not to offer the candidate a tenured position.  The criteria for promotion are very strict. The candidate has to prove his/her ability to teach, do research and publish in reputable peer-review journals.   As tenure track positions have become scarce in liberal arts because of a shrinking demand from students who prefer more marketable degrees in science and business, some colleges employ adjunct lecturers who work on contract.  For example, in the United States, where public universities have suffered from budget cuts, the number of contract scholars has vastly increased.  In Europe, where public tertiary education is in crisis because of decreasing state budgets, junior faculty and adjunct feel the brunt.

The Israeli Communist Party (Hadash), which has an active outreach to the faculty, has tried to work against the economic environment in which colleges and universities operate.  Members with an academic background have taken the lead.

For instance, Hadash MK Dr. Offer Cassif, a former lecturer, secured the chairmanship of the Knesset Higher Education Subcommittee. The Subcommittee shall deal with, among others, improving the employment conditions of lecturers (with an emphasis on non-tenured lecturers). 

Cassif is not alone. IAM reported in 2015 of Dr. Efraim Davidi, another political activist in the Communist Party, who is an untenured lecturer at both Tel Aviv University and Ben Gurion University. He teaches Marx, Communism, and similar topics.

In recent weeks Davidi has encouraged his non-tenured colleagues from public colleges, who have been on strike since the beginning of the academic year.  In an email to the academic community, Davidi wrote, on November 14, 2020, that, “Striking junior faculty lecturers in public colleges will demonstrate in Tel Aviv: The junior faculty lecturers from 11 public colleges, who are on strike, will demonstrate this coming Monday at noon at the Azrieli Junction in Tel Aviv. Their strike will commence tomorrow (Sunday) its fourth week. In preparation for the demonstration, the lecturers, who are unionized with Koach Laovdim, said: “The heads of the colleges’ committee, the Council for Higher Education, the Ministry of Finance – it is time to wake up because the semester is in danger!”  Not surprisingly, the academics behind the strike, as posted on Facebook, are two political activists.  

On November 8, 2020, Hadash published a call on their website concerning the strike, declaring that, “Thousands of junior lecturers are on strike to eliminate once and for all the abusive employment mechanism, the one that harms thousands of lecturers, tens of thousands of students, and the higher education system in the periphery. As reported by Koach Laovdim, which unionizes the junior faculty lecturers in public colleges in the periphery. According to the Union of Workers in the Public Colleges: “The heads of the colleges, the fate of the semester is in your hands. You can no longer stand aside when the treasury demands back a salary you have approved. You can no longer stand aside when we are the only staff in the higher education system whose income has not adjusted for six years.  You cannot stand aside when the semester’s fate is in jeopardy due to the thuggery of the treasury and your indifference! It is in your hands! You are out of touch! Wake up.”

The Koach Laovdim and its affiliation with the Communist Party has met with criticism before and was described as the back-door to radicalism. Nevertheless, even some in the mainstream media consider the system of junior faculty as abusive.  A media report stressed that “A key aspect of the junior faculty struggle is the demand to discontinue the abusive employment method in which lecturers who have no tenure at the end of each semester or year are fired and forced to take unemployment benefits until the next employment period. But it is precisely on this issue that there is agreement. The Ministry of Finance, the Council for Higher Education, and the colleges agree to move to continuous employment. Henceforth, the lecturers’ status will be defined as ‘associate lecturer’ to eliminate the terms ‘subordinate faculty’ or ‘external lecturer.’ They will also be eligible for a study fund and will participate in the colleges’ academic committees.” The report ends by stating that “Once an agreement is reached, this will undoubtedly be an important breakthrough in reducing one of the most abusive employment methods in Israel.” 

The media report also informed that the negotiations between the Ministry of Finance and the junior staff representatives are taking place already for two and a half years.

As is well known, strikes and demonstrations have been the modus operandi of the Communist Party since its inception. Industrial action is particularly unstable for academic institutions that are based on merit.  Junior faculty and tenured academics are both a reflection of the merit system, and the colleges cannot be isolated from the economic reality in which they operate.

Monday, 16 November 2020 from 12:00 UTC+02-14:00 UTC+02נפגשים בקרית הממשלה, ליד מגדלי עזריאלי (דרך מנחם בגין 125, ת”א),Public · Hosted by ‎איגוד הסגל האקדמי במכללות הציבוריות‎ and Helly Buzhish Sasson
הגיע הזמן להתעורר! ור”מ האוצר מל”ג הסמסטר בסכנה! חמישה שבועות של שביתה ב-12 מכללות עשרות אלפי סטודנטיות וסטודנטים לא לומדים הסטודנטים/יות והמרצים/ות במכללות הציבוריות לא שווים פחות! שבוע חמישי לשביתת המרצים הזמניים במכללות הציבורים (יש מי שקורא להם זוטר או מורים החוץ -אנחנו לא חושבים שיש משהו ארעי בעבודה מסורה לאורך שנים). עוד שבוע שבו במשרד האוצר מציבים בפני המרצים את הברירה בלתי אפשרית- או שתמשיכו לעבוד בתנאי ההעסקה פוגעניים (פיטורים מדי סמסטר, היעדר משמעות לוותק, פערים בתנאים מול עמיתיהם באוניברסיטאות) או שתחתמו על הסכם הכולל קנסות על עבודה. לטענת האוצר, עבודה שביצעו המרצים מעבר לסיום הסמסטר, בגלוי כמובן ובתשלום מן המכללות – מהווה חריגת שכר.  המרצים ה”זוטרים” ששכרם לא עודכן שש שנים; שמצויים בתחתית סולם ההשתכרות בהשכלה הגבוה, הם סובלים מ”חריגות שכר”. וראשי המכללות? להם זה לא נוגע. מעסיקיהם של המרצות והמרצים טוענים כי הם רק “מתווכים” בין האוצר לבין המרצים. חוסר אחריות מקומם כלפי ציבור המרצים שלהם; חוסר אחריות משווע כלפי הסטודנטים ביום שני 16.11.20 בשעה 12:00 יפגינו מרצי המכללות הציבוריות מול משרדי הממשלה בצומת עזריאלי (פינת הרחובות קפלן ובגין) בקריאה להתעוררות האוצר וראשי המכללות שתפו! והגיעו! לפרטים: מירית בראשי 0545541019 חלי בוזחיש-ששון 0546894

שביתת סגל ההוראה במכללות הציבוריות נכנסה לשבוע הרביעי
8 בנובמבר 2020

שביתת סגל ההוראה במכללות הציבוריות נכנסה הבוקר (ראשון) לשבוע הרביעי. אלפי מרצים מהסגל הזוטר שובתים כדי לחסל אחת ולתמיד את מנגנון ההעסקה הפוגעני, זה שפוגע באלפי מרצים, בעשרות אלפי סטודנטים, ובמערכת ההשכלה הגבוהה בפריפריה. כך נמסר מכוח לעובדים המאגד את מרצי הסגל הזוטר במכללות הציבוריות.

לדברי איגוד העובדים במכללות הציבוריות: “ראשי המכללות, גורל הסמסטר בידיכם. אתם לא יכולים יותר לעמוד מהצד כאשר האוצר דורש לגזול שכר שאתם אישרתם. אתם לא יכולים לעמוד מהצד כאשר אנחנו נותרנו הסגל היחיד בהשכלה הגבוהה ששכרו לא עודכן כבר שש שנים. אתם לא יכולים לעמוד מהצד כאשר גורל הסמסטר בסכנה בשל בריונות האוצר ובשל אדישותכם! זה בידיים שלכם! מנותקים, תתעוררו”.

על הסגל הזוטר והמאבקים בהשכלה הגבוהה, בגיליון השבוע של “זו הדרך” (עמ’ 1 ו-7): https://zoha.org.il/wp-content/uploads/2020/11/G43_2020.pdf

עוד על הסולידריות עם מאבק הסגל הזוטר, בגיליון 42 של “זו הדרך” (עמ’ 5): https://zoha.org.il/wp-content/uploads/2020/10/G42_2020.pdf

על המאבקים במוסדות להשכלה גבוהה, בגיליון 41 של “זו הדרך” (עמ’ 7): https://zoha.org.il/wp-content/uploads/2020/10/G41_2020.pdf

עוד על מאבק הסגל הזוטר, בגיליון “זו הדרך” 39 (עמ’ 10): https://zoha.org.il/wp-content/uploads/2020/10/G40_2020.pdf
למה לאוצר לא בוער לסיים את השביתה במכללות הציבוריות
מרצי הסגל הזוטר ב־11 מכללות שובתים מתחילת שנת הלימודים. טענות משרד האוצר כי קיבלו חריגות שכר ועליהם להחזיר את הכסף מונעות את סיום השביתה, אף שיש הסכמה על הפסקת פיטורי המרצים בסוף כל שנה. 38 אלף סטודנטים תלויים באוויר
שחר אילן 06:0504.11.20

שביתת הסגל הזוטר ב־11 מכללות ציבוריות שבהן כ־38 אלף תלמידים נמשכת כבר שבועיים וחצי. המשמעות היא שהתלמידים במכללות אלו, רובם בפריפריה, מקבלים רק כ־40% מההרצאות. השביתה מקיפה 3,000 מרצים מהסגל הזוטר. 
אתמול בבוקר הפגינו חברים בסגל הזוטר מול ביתו של שר האוצר ישראל כץ בכפר אחים ואחד מהם נעצר כשניסה לפרוץ אל הבית.
על משרד האוצר נמתחת ביקורת חריפה לפיה הוא מנהל את המשא ומתן לסיום השביתה עם נציגי הסגל הזוטר בעצלתיים. עד כה התקיימו רק ארבע ישיבות קצרות. במונחי שביתה זה נחשב לצאת ידי חובה. באוצר לעומת זאת טוענים שעמדות הסגל הזוטר מכניסות את המשא ומתן למבוי סתום.
מערכת ההשכלה הגבוהה חזרה לפעול ב־18 באוקטובר, כלומר לפני שבועיים וחצי, כשהלימודים מתבצעים כולם בלמידה מרחוק. אולם המשא ומתן בין נציגי הסגל הזוטר לבין האוצר נמשך כבר שנתיים וחצי.
היבט מרכזי במאבק הסגל הזוטר הוא הדרישה להפסקת שיטת ההעסקה הפוגענית שבמסגרתה מפוטרים מרצים שאין להם קביעות בסוף כל סמסטר או שנה ונאלצים לקחת דמי אבטלה עד תקופת ההעסקה הבאה. אבל דווקא בנושא הזה יש הסכמה. האוצר, המועצה להשכלה גבוהה והמכללות מסכימים לעבור להעסקה רצופה. מעמד המרצים יוגדר מעתה כ”מרצה עמית” כדי לבטל את המונחים “סגל זוטר” או “מרצה מן החוץ”. הם יהיו זכאים גם לקרן השתלמות וישתתפו בוועדות האקדמיות במכללות. כשיושג הסכם, זו ללא ספק תהיה פריצת דרך חשובה לצמצום אחת משיטות ההעסקה הפוגעניות ביותר בישראל.
הפריפריה נפגעת יותר
המחלוקת היא על טענות האוצר שהתגלו חריגות שכר משמעותיות במכללות רבות. האוצר רוצה להגיע להסדרת הנושא בהסכם. המשמעות היא לבטל את ההטבות החריגות, לפחות בחלקן ואף להביא להשבת כסף. המרצים וארגון כוח לעובדים המייצג אותם דורשים הסדר שיתעלם משאלת החריגות, ולהשאיר את המחלוקת האם מדובר בחריגות שכר לדיון משפטי. האוצר מוכן, אך דורש אז שהמרצים שלכאורה בחריגה לא יקבלו את תוספות השכר החדשות. המרצים מסרבים והמשא ומתן תקוע.
ראשי המכללות עם המדינה
יו”ר התאחדות הסטודנטים הארצית שלומי יחיאב מזהיר ממצב של גלישה לסמסטר אבוד במכללות השובתות. “צריך לסיים את השביתה היום”, אמר יחיאב. יו”ר אגודת הסטודנטים של מכללת ספיר יורי לוין תוקף את הפגיעה הכפולה בסטודנטים . “אנחנו בין הפטיש לסדן. סטודנטים שמצאו עבודה מוותרים עליה בשביל הרצאות שלא מתקיימות. צריך להגיע להסכם”.
בישיבה של ועדת החינוך של הכנסת בנושא השביתה שנערכה שלשום תקף יו”ר הוועדה רם שפע את הקצב האיטי של המשא ומתן ודרש לקיים שיבות מרתוניות. הוא גם ביקר בחריפות את העובדה שוועד ראשי המכללות בוחר לתמוך בעמדות המדינה במקום בסגל.

יו”ר ארגון הסגל הזוטר במכון הטכנולוגי חולון רועי צורף אמר ש”מה שהאוצר מציע זה הסכם שיפגע בחלק מהמרצים ויגרום להפחתת שכר והשבת כספים”. הוא הבהיר שהסגל הזוטר נחוש להמשיך שביתה “עד הסוף”.
איתי סבירסקי מארגון כוח לעובדים, שמיצג את הסגל הזוטר, אמר ש”הסטודנטים סובלים אבל משחקים איתנו משחקים טקטיים. צריך לדרוש מהם (מנציגי האוצר — ש”א) להקדיש זמן למשא ומתן. מספרים לנו שמרצה שמשתכר 5,000 שקל בחודש נמצא בחריגת שכר. החריגות האלו הן נורמה במכללות אז איך הן חריגה?”.
רפרנט השכלה גבוהה באגף הממונה על השכר באוצר, נתן נהוראי, אמר שהמרצים הזוטרים הם ה”גוף היחיד שמתנהל איתו משא ומתן על הסכם מסגרת במהלך משבר הקורונה”. לדבריו, יש הסכמה בנושא ההעסקה הרציפה שהיא הנושא שמטריד ביותר את המרצים.
“את הכסף צריך להחזיר”
נהוראי הוסיף כי “יש חריגות של יותר מ־10% מעלות השכר במערכת. מי שמקבל כסף שלא כדין צריך להחזירו”. לדבריו, זה יאפשר להגיע להסדרה שבה רוב המרצים יקבלו תוספות.
יו”ר ועד ראשי המכללות פרופ’ שמעון גפשטיין קרא להסכמה ולפי רוב המרצים יקבלו תוספות שכר ואילו מי שמקבלים יותר, משכורתם תוקפא.  
———- Forwarded message ———
From: Julia Chaitin <jchaitin563@gmail.com>
Date: Fri, Nov 20, 2020 at 2:27 PM
‪Subject: [Academia-IL-Bashaar] כבר עברנו את השבוע החמישי של השביתה של מרצים ללא מינוי במכללות הציבוריות‬
To: Academia Network <academia-il@listserver.huji.ac.il>

שלום לכולן ולכולםזהו. שבוע חמישי של שביתה של המרצים ללא מינוי ב – 11 מכללות ציבוריות מאחורינו.והשביתה ממשיכה
אלפי מרצים לא מלמדים וכ – 30000 סטודנטים לומדים מערכת חלקית ביותר.
כפי הנראה, האוצר, הור”מ והות”ת חושבים שאחרי שלוש שנים של מו”מ ונסיונות להשיג תעסוקה לא פוגענית, יאני – הוגנת – זה בסדר לפטר מרצים ללא מינוי אחרי כל סמסטר, למנוע מהם המשכיות בצבירת פנסיה, לא להעניק להם ותק על כל העבודה שהם עושים וכמובן לא לתת דברים כמו קרן השתלמות. ויש מרצים שמלמדים בתנאים כאלו 5 שנים ו 10 . יש כאלו שכבר הגיעו ל 20 שנים בהסדר הזה. מלמדים מלא ומפוטרים מלא בסוף כל סמסטר. 
וזה בלי לדבר על הפערים בשכר שקיימים בין הוראה במכללה והוראה באוניברסיטה. [אבל בגלל הקורונה, צוות המו”מ של ארגון המכללות ירד מזה בינתיים]חמישי שבועותולא נראה טוב לגבי השבוע השישישבת שלום לכולם!! לחיי האקדמיה המכללתית!

Julia Chaitin, PhDSchool of Social WorkSapir Collegecell: +972-54-7976090Skype name: live:.cid.f6981724877ba1c7 


———- Forwarded message ———
From: davidief <davidief@netvision.net.il>
Date: Sat, Nov 14, 2020 at 5:53 PM
‪Subject: [Academia-IL-Bashaar] מרצי הסגל הזוטר במכללות הציבוריות השובתים יפגינו בת”א‬
To: Academia network IL <academia-il@listserver.cc.huji.ac.il>

מרצי הסגל הזוטר במכללות הציבוריות השובתים יפגינו בת”א

מרצי הסגל הזוטר השובתים ב-11 מכללות ציבוריות יפגינו ביום שני הקרוב בשעה 12:00 בצומת עזריאלי בתל-אביב. שביתתם תכנס מחר (ראשון) לשבוע הרביעי. לקראת ההפגנה מסרו המרצים, המאוגדים בכוח לעובדים: “ועד ראשי המכללות, המועצה להשכלה גבוהה, משרד האוצר – הגיע הזמן להתעורר כי הסמסטר בסכנה!”.

הפגנה מרצי הסגל הזוטר בתל-אביב בפייסבוק:


ד”ר אפרים דוידי,

אוניברסיטת בן גוריון בנגב

אוניברסיטת תל-אביב

שביתת הסגל הזוטר במכללות נכנסה לשבוע השלישי; נמשכים העיצומים באוניברסיטאות

1 בנובמבר 2020

שביתת חברי הסגל הזוטר במכללות הציבוריות נכנסה היום (ראשון) לשבוע השלישי. השביתה החלה לפני כשבועיים, והבוקר הצטרפו אליה גם חברי הסגל הזוטר במכללת סמינר הקיבוצים. בכך עלה מספר המכללות שבהן חברי הסגל הזוטר שובתים ל–11. כמו כן, הסגל הזוטר בארבע אוניברסיטאות נוקט בצעדים ארגוניים.

המכללות בהן שובתים חברי הסגל הזוטר הן המכללה האקדמית ת”א–יפו, שנקר, המכון הטכנולוגי חולון, המכללה האקדמית כנרת, המרכז האקדמי רופין, המכללה האקדמית אשקלון, המכללה האקדמית הדסה בירושלים, עזריאלי – מכללה אקדמית להנדסה, מורי האנגלית במכללת עמק יזרעאל, מכללת ספיר, מכללת אחווה וסמינר הקיבוצים. חברי הסגל הזוטר במכללות הציבוריות אחראים על רוב שעות ההוראה בהן, כך שמתקיימים שיבושים כבדים במכללות, שמסתמכות בשבועות האחרונים על הוראת הסגל הבכיר בלבד באמצעות למידה מרחוק.

איגוד הסגל האקדמי במכללות השובתות מאוגד בכוח לעובדים “האוצר מנסה לכפות פגיעה באלפי מרצים ומוביל לביטול הסמסטר”. חברי הסגל הזוטר במכללות אלה מוחים על התמשכות המשא ומתן להסדרת עבודתם ותנאי שכרם, שמתנהל כבר יותר משנתיים וחצי. זאת, לאחר שלפני כשנתיים וחצי חתמו ארגוני הסגל הזוטר בחלק מהמכללות על הסכמי שכר, והיתר לא חתמו עליהם. חברי הסגל הזוטר במכללות דורשים להסדיר את הביטחון התעסוקתי שלהם, מאחר שכיום הם מפוטרים לאחר כל סמסטר או בסוף השנה האקדמית, וכן להסדיר את מנגנון הקידום והשכר שלהם. מאיגוד הסגל הזוטר במכללות נמסר עוד: “לצערנו, ראשי המכללות עומדים לצד משרד האוצר ולא מוכנים להמשיך את הדיונים עד שהאוצר יקבל את מבוקשו. מיום ליום מסתבר שלציניות של ראשי המערכת אין גבולות. יואילו ראשי המערכת להתבונן במראה, שם הם ימצאו את מלוא האחריות על השביתה במכללות הציבוריות”.

יצוין שביום שני שעבר הכריזו חברי הסגל הבכיר בכל האוניברסיטאות על סכסוך עבודה במחאה על תנאי עבודתם במהלך משבר הקורונה – והם רשאים לפתוח בשביתה בעוד כשבוע. סכסוך העבודה מתמקד בהפסקת המימון לקשרי מדע בתקופת הקורונה, בהוראת משרד האוצר תוך הפרה חד–צדדית של ההסכם הקיבוצי.

על הסולידריות עם הסגל הזוטרבגיליון השבוע של זו הדרך (עמ’ 5):

על המאבקים במוסדות להשכלה גבוההבגיליון 41 של זו הדרך (עמ’ 7):

עוד על מאבק הסגל הזוטרבגיליון 40 של זו הדרך” (עמ’ 10):

https://zoha.org.il/wp-content/uploads/2020/10/G40_2020.pdf1 בנובמבר 2020 ב-עובדים, חברה וכלכלה.========================================================================


שביתת הסגל הזוטר במכללות: “להחזיר כסף שכבר קיבלנו? זה שוד”
סיון חילאי פורסם: 17.11.20 , 16:50
עובדי הסגל הזוטר במכללות האקדמיות הציבוריות הפגינו מחוץ לביתו של השר אלקין בעקבות הקיפאון במו”מ עם משרד האוצר. המפגינים זעמו על הדרישה להחזיר שכר שקיבלו כחלק מדרישת המדינה: “מדובר בעשרות אלפי שקלים, אין מאיפה להחזיר את זה”. באוצר טוענים: “קיימות חריגות שכר בהיקפים רחבים”
עשרות מרצות ומרצים הפגינו הבוקר (שלישי) מול ביתו של השר להשכלה גבוהה זאב אלקין בגבעת זאב, כחלק ממחאת הסגל הזוטר במכללות האקדמיות הציבוריות, ששובתים זה השבוע החמישי ברציפות.   המשא ומתן עם משרד האוצר וראשי המכללות שהחל לפני כשלוש שנים עדיין רחוק מלהסתיים. המפגינים קראו לשר אלקין להתערב במשבר במשא ומתן בין איגוד הסגל האקדמי, משרד האוצר וראשי המכללות, שבגללו לא נפתחה שנת הלימודים האקדמית ב-11 מכללות ציבוריות.
כ-3,000 חברי הסגל הזוטר, המיוצגים על ידי ארגון כוח לעובדים, שובתים במחאה על תנאי העסקה שהם מגדירים כפוגעניים, הכוללים פיטורים מדי סמסטר ופערים משמעותיים בין שכרם לזה של עמיתיהם באוניברסיטאות. המפגינים טענו ש”הגיעו לתחתית” ואין להם כוונה להפסיק את השביתה עד אשר יימצא פתרון הולם למצבם.
מירית בראשי, מרצה במכללת ספיר במחלקה ללימודי תרבות, סיפרה על חוסר הביטחון התעסוקתי. “אני מפוטרת אחת לסמסטר, אין לי יכולת לצבור ותק או תנאים, אין לי אופק תעסוקתי ולכן אין לי ברירה אלא לעבוד בכמה עבודות – גם כמרצה, גם כעורכת לשונית וגם עורכת תזות”, סיפרה.
המרצים זועמים שמשרד האוצר דורש כי מרצה שקיבל שכר על יותר מ-13 שבועות בסמסטר יידרש להחזיר את הכסף שנים אחורה. באוצר טוענים כי בחלק מהמכללות נתגלו חריגות שכר משמעותיות, ותובעים מחלק מהמרצים להחזיר למדינה 17 אלף שקל בממוצע על כל שנת עבודה.
“במכללת ספיר משלמים על 16 שבועות כי המרצים מגיעים בתקופות מבחנים, עושים עבודות הכנה ועבודה פרטנית עם הסטודנטים שלנו”, אמרה בראשי. “לפי האיומים של משרד האוצר אני אצטרך להחזיר עשרות אלפי שקלים שאין לי מאיפה להחזיר אותם. הנחת היסוד שמרצה לא אמור להיות מתוגמל על עבודה מעבר לשעות שהוא בכיתה היא הזויה. הוראה היא הרבה מעבר לשעה וחצי שאני מלמדת. אני מלמדת את הסטודנטים שלי לעזור לחלש ולהיות אנשים טובים, ואני עושה את זה בידיעה שאני עובדת מוחלשת. זה דיסוננס מאוד גדול שקשה מאוד להתמודד איתו”.
היום התקיים הדיון ראשון בוועדת המשנה להשכלה הגבוהה בעניין המשבר במכללות הציבוריות. יו”ר הוועדה, ח”כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת), אמר בפתח הדיון כי המשא ומתן עם משרד האוצר תקוע בשל הדרישה מהמרצים להחזיר כסף שכבר קיבלו.
“במשך שנים מפלים את המרצים הללו, ועכשיו רוצים גם לדרוש מהם את חריגות השכר. זה לעג לרש. אנחנו מדברים על שישה מיליון שקלים שמשרד האוצר לא מוכן לספוג בשביל המרצים. על זה מתווכחים? על זה מונעים מהסטודנטים ללמוד? על תנאים בסיסיים שצריכים להיות למרצים האלה?”, תהה כסיף. “הם אפילו הסכימו לרדת בשכר שלהם, ולזה לא מוצאים פתרון? רק אתמול פורסם שניתנה תוכנית סיוע לסטודנטים בסך 800 מיליון שקלים, אבל שישה מיליון לטובת המרצים לא יכולים לתת? הפגיעה במרצים זו פגיעה באקדמיה, וסיום השביתה שלהם צריך להיות אינטרס של כל המערכת”.
רועי צורף, שמרצה במכון הטכנולוגי בחולון, סיפר בהפגנה על המאבק של המרצים לתנאי העסקה הולמים שנערך יותר משלוש שנים. “זו סיטואציה מצערת כלפי המרצים והסטודנטים כאחד, אבל אנחנו נמצאים במצב שלא נותרה לנו דרך אחרת. מספיק, יש קורונה, יש אי יציבות פוליטית, כמה זמן נחכה להסכם הזה?”.
לטענתו, הדרישה של האוצר להחזיר את חריגות השכר במכללות תביא לפגיעה במרצים רבים. “אני לא מכיר מכללה אחת שמשלמת על 13 שבועות. זה יגרום לכך שהשכר של המרצים ירד ב-30%. במקום לשפר את התנאים שלנו במשא ומתן הזה – הם פוגעים בהם”. עוד אמר כי הגורמים הפוליטיים חייבים להתערב: “הפגנו מול הבית של אלקין והוא לא יצא לדבר איתנו, ראשי המוסדות גם יושבים בשקט ולא עוזרים וכמובן משרד האוצר, שהוא הגוף הכי חזק במדינה, לא עוזר. מישהו פה חייב להציל את המרצים”.
יוליה שבצ’נקו, דוקטורנטית לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ומרצה בעשור האחרון במכללת ספיר, סיפרה על הקושי הכלכלי שהיא חווה. “כל הזמן אני צריכה לדאוג איך א אוכל הביתה, מתי יעסיקו אותי ואיך יעסיקו אותי. יש לי בית, יש לי חשבונות שאני צריכה לשלם, ואין לי מאיפה להביא את המשכורת”.
על תנאי המשא ומתן שהציב משרד האוצר בפני המרצים אמרה שבצ’נקו כי “הם קוראים לזה החזרה של חריגות השכר, אבל אני רואה את זה כאילו האוצר החליט לגזור עלינו קנסות. להחזיר כסף שכבר קיבלנו? זה שוד! השכר הממוצע של מרצה עומד על שכר מינימום של 5,600 בחודש ומזה רוצים שנחזיר שכר, זה הגיוני? האוצר מצפה שאחזיר עשרות אלפי שקלים שאין לי. כבר חמישה חודשים שלא נכנס לי שקל בבנק מהמכללות, כי ארבעה חודשים לא קיבלנו משכורת, ואחר כך שבתנו במשך חודש. זאת החלטה קשה מאוד לשבות בתקופת הקורונה כשבני ובנות הזוג שלנו נכנסים לחל”תים במקרה הטוב ומפוטרים במקרה הרע, אבל אין ברירה”.
ד”ר שגיא מעין, גם הוא ממכללת ספיר וחבר בהנהגת איגוד הסגל האקדמי, אמר כי הדרישה להחזר כספים מצד המרצים הגיעה אחרי תהליך ארוך של משא ומתן מול משרד האוצר. “באוצר נזכרו שיש חריגות שכר אחרי שהכרזנו על סכסוך עבודה, והם החליטו שאנחנו מקבלים זימון לשימוע בנושא הזה. להגיד שהשכר הנמוך של המרצה הוא חורג? זו בושה”. לדבריו, מדובר בשעות הכרחיות שהמרצה עובד בהן ואין סיבה שלא יקבל עליהן שכר. “אלה שעות של הדרכה, של פגישות אישיות ושל סיוע בכתיבת סמינריונים. מדובר בפגיעה משמעותית בשכר המרצה. לא נוכל להסכים להסכם כזה שפוגע בכל כך הרבה מרצים”, אמר.
ממשרד האוצר נמסר: “במסגרת הסדרת מעמדם של חברי הסגל הזוטר במכללות והעברתם למעמד של חברי סגל מן המניין, עלה כי בחלק מהמוסדות קיימות חריגות שכר בהיקפים רחבים, זאת בניגוד לחוק ועל חשבון תקציבי המכללות והסטודנטים. על מנת לאפשר לכלל חברי הסגל לשפר את מעמדם ותנאי העסקתם באופן מיידי נדרשת הסדרת הנושא. אנו מצרים על כך שארגון כוח לעובדים מונע את ההסדרה ופוגע בסטודנטים דווקא בתקופה זו ומקווים כי יגיעו להבנות בהקדם”. ============================================== 


כוח לעובדים – הדלת האחורית של הרדיקלים בישראל

דוד מרחב

מדובר בארגון אשר בסופו של דבר יעביר עוד ועוד קולות למפלגה הקומוניסטית בבחירות הקרבות. למעשה, הקומוניסטים בארץ – שמפלגתם שורדת כבר 91 שנה – הם הכוח היחיד בישראל היום שמתעצם ומתגבש בהתמדה


הצטרפות סגל האוניברסיטה הפתוחה לארגון “כוח לעובדים” היא עוד אזהרה על הנעשה בשוליים הרדיקליים של החברה הישראלית▪  ▪  ▪השבוע נחלה ההסתדרות את אחת התבוסות הקשות שלה: הנהלת האוניברסיטה הפתוחה הודיעה להסתדרות כי הארגון היציג של עובדי האוניברסיטה הוא ‘כוח לעובדים’. לפי נתוני האוניברסיטה, לאנשי ‘כוח לעובדים’ יש 676 חברי סגל אקדמי, בעוד שמספר חברי הסגל אשר רשום בהסתדרות הכללית עומד על 384 עובדים בלבד. לאור הנתונים, כבר חתמה הנהלת האוניברסיטה הסכם קיבוצי בראשי תיבות עם אנשי ‘כוח לעובדים’.
החדשות הללו עלולות להיראות לקורא כעוד מאבק משמים בין אנשי איגוד מקצועי, מאבק על אינטרסים, כספים המגיעים מדמי חבר ויוקרה. אולם יש בכך הרבה יותר מזה: ‘כוח לעובדים’ הוקם על-ידי אנשי שמאל, חלקם הגדול תומכי ופעילי המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק”י) וסיעתה בכנסת, חד”ש (חלק תומכים בגלוי, אחרים מוסווים). הרעיון שבבסיס הקמת הארגון היה האכזבה מההסתדרות הכללית והרצון להקים איגוד מקצועי שייצג את העובדים “באמת”. בשורה התחתונה, מדובר בארגון חזית קומוניסטי לכל דבר ועניין. המטרה היא ברורה: רדיקליזציה של העובדים המאורגנים במסגרת ‘כוח העובדים’ כשלב ראשון. השלב השני הוא ברור: חיזוק שורותיה של מק”י והגדלת כוחה.
‘כוח לעובדים’ איננו אזוטריה מרקסיסטית: הוא מייצג חלק ניכר מפועלי מפעל ‘אקרשטיין’ בירוחם, הוא השיג הסכם קיבוצי לעובדי הסינמטק בירושלים, הוא הוביל את מאבק עובדי מכון ויצמן למדע ברחובות, ועוד. באופן אירוני, מדובר במה שהגדיר לנין “אולטרא-שמאלנות”. מנהיגה הראשון של ברית המועצות תבע מהקומוניסטים לפעול באיגודים המקצועיים עצמם ולא לייסד איגודים “עצמאיים”. אולם הקומוניסטים בישראל, הפועלים לפי האקסיומה הסטליניסטית שלפיה הסוציאל-דמוקרטיה היא בעצם סוציאל-פשיזם, החליטו לשבור את הכוח של השריד היחיד של הסוציאליזם הישראלי, והוא האיגוד המקצועי.
לאט אך בבטחה מתארגן חיל המצב של המפלגה הקומוניסטית בארץ. זה לא משנה אם ב’כוח לעובדים’ חברים אנשים המזוהים עם כת טרוצקיסטית מסוימת, איזו סיעה שמאלנית במפלגת העבודה או גופים אקדמיים כאלה או אחרים; בשורה התחתונה, מדובר בארגון אשר בסופו של דבר יעביר עוד ועוד קולות למפלגה הקומוניסטית בבחירות הקרבות. למעשה, הקומוניסטים בארץ – שמפלגתם שורדת כבר 91 שנה – הם הכוח היחיד בישראל היום שמתעצם ומתגבש בהתמדה. אין עוד מפלגה שיכולה להוציא לרחובות אלפי אנשים כמו שמק”י עושה באחד במאי. ואין עוד מפלגה שאוספת תומכים ומצביעים דרך ארגון חזית שלה המהווה איגוד מקצועי חדש לכל דבר ועניין.
מעוררת דאגה העובדה שהשלטונות בישראל נרדמים בשמירה כשמתחת לאפם הקומוניסטים וסוכניהם עושים ככל העולה על רוחם. על חברי, פעילי ותומכי ‘הקרן החדשה לישראל’ וארגוניה – הרוח החיה מאחורי ועדת גולדסטון – נמנים קומוניסטים גלויים ומוסווים. אם בין פעילי ‘הקרן’ ייעשה סקר בחירות, חד”ש תקבל ככל הנראה 90 אחוז מהקולות. השאר יתחלקו בין בל”ד לבין מרצ. בישראל רוחשת היום מחתרת קומוניסטית פעילה אשר ידה בכל והכול תחת ידה. עכשיו גם ההסתדרות צריכה לדאוג; היא לא תוכל לסמוך לעד על בית הדין לעבודה שיסיר את האיום הבולשביקי, כפי שעשה כאשר ניסו אנשי ‘כוח העובדים’ להפוך לארגון היציג של פועלי מפעל ‘אקרשטיין’ ונכשלו, לפחות פורמלית.
בתנאים ההולמים, הרחש הרדיקאלי יוכל להתבטא לא רק במה שקורה בארגונים חוץ-ממשלתיים אלא גם בכנסת. הקומוניסטים מבינים היום שהמסגרת ההיסטורית שהם נתונים בה היא המכשול המרכזי להרחבת השפעתם הפרלמנטארית. מפלגה חדשה עם קרביים קומוניסטיים וחזות מהפכנית רעננה וצעירה, עם מוחמד ברכה בספסל האחורי ודב חנין בראש, יכולה להגיע בבחירות הקרובות ל-7-8 מנדטים. כבר עתה לחד”ש יש 4 מנדטים בכנסת. די בזליגת כמה מנדטים משאריות מרצ ושרידי מפלגת העבודה אל הקומוניסטים על-מנת שאלה יכפילו את כוחם. הישרא-קומוניזם עוד עלול להגיע ישר לשולחן הממשלה, בסיטואציה המתאימה.
לכן, פרשת ‘כוח לעובדים’ היא עוד אזהרה על הנעשה בשוליים הרדיקליים של החברה הישראלית, שמתקרבים יותר ויותר אל ליבה של החברה. כמו כל מחלה סופנית, כשהקומוניזם המוסווה כבר יגיע לאזורים החשובים באמת, סיכויי ההחלמה יהיו פחותים בהרבה.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s